המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020) (מכונה גם הפלונטר הפוליטי) הוא כינוי למצב הפוליטי ששרר בישראל בשנים 20192020, שבמסגרתו התקיימו שלושה סבבי בחירות לכנסת בפרק זמן של פחות משנה. בסבב הראשון הכנסת פוזרה טרם העברת המנדט לכחול לבן ובסבב השני אף אחד מהמועמדים לא הצליח להקים ממשלה. המשבר התנהל סביב מספר נושאים ובראשם המתח שבין סירוב גוש המרכז-שמאל-ערבים לשבת תחת נתניהו בשל הגשת כתב האישום נגדו, ומנגד הקמת בלוק הימין אשר מנעה ממפלגת כחול לבן להקים ממשלה לאומית רחבה. לכך נלווה סירוב "ישראל ביתנו" לשבת עם החרדים (ש"ס או יהדות התורה), ה"משיחיים" (כנראה הבית היהודי – האיחוד הלאומי), מרצ או הרשימה המשותפת.[1]

מערכת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, השלישית תוך שנה, הסתיימה בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ. על רקע המשבר הבריאותי והכלכלי שנוצר בשל התפרצות נגיף הקורונה בישראל וצעדי החירום שננקטו על ידי הממשלה, הוקמו כמה מועדות הכנסת לראשונה מאז תחילת המשבר. בשלב זה הודיעו המפלגות השותפות לכחול לבן הודיעו על כוונתן לבחור במאיר כהן כיושב ראש הכנסת, ולהעביר חוק שמונע הקמת ממשלה על ידי חבר כנסת נגדו הוגש כתב אישום. הצהרה זו נענתה באיום מצד נתניהו, כי אם ייבחר כהן ליושב ראש הכנסת יפסקו המגעים לממשלת אחדות. לקראת סוף מרץ 2020, עקב החמרת מצב החירום, התמנה גנץ ליושב ראש הכנסת והסכים להקמת ממשלת אחדות ורוטציה כאשר נתניהו ראשון.

רקע

ממשלת ישראל השלושים וארבע בעת הקמתה. הוקמה אחרי הבחירות לכנסת העשרים ועדיין מכהנת כיום, אחרי הבחירות לכנסת העשרים ושלוש; ממשלה זו היא בעלת תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתולדות ישראל

בנובמבר 2018, בעת כהונת הכנסת העשרים וממשלת ישראל השלושים וארבע, הודיע אביגדור ליברמן על התפטרותו מתפקיד שר הביטחון. בה בעת פרשה סיעתו, ישראל ביתנו, מהקואליציה, מה שהקטין את מספר החברים בה ל-61 וערער את יציבותה.[2]

ב-24 בדצמבר 2018 הודיע חבר הכנסת יאיר לפיד כי סיעתו בכנסת, יש עתיד, לא תתמוך בהצעה לתיקון חוק הגיוס לשם הסדרת גיוס בני ישיבות לצה"ל.[3] לאחר שחברות הקואליציה ש"ס ויהדות התורה הביעו את התנגדותן לחוק, ומכיוון שהחוק לא יכול להתקבל בכנסת ללא תמיכת "יש עתיד", הודיעה הקואליציה על הקדמת הבחירות בשבעה חודשים ממועדן המקורי ל-9 באפריל 2019.[4] חוק התפזרות הכנסת העשרים עבר בקריאה שלישית ב-26 בדצמבר 2018.[5]

בני גנץ, יושב ראש רשימת כחול לבן

משבר הקורונה

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש נערכו בתחילת התפרצות נגיף הקורונה בישראל. בעת פגישות ראשי הסיעות עם הנשיא והשבעת חברי הכנסת כבר היו תקפות הנחיות משרד הבריאות לגבי התקהלות מרבית של 10 אנשים בחלל סגור אחד ושמירת מרחק של שני מטרים, והשבעת חברי הכנסת נעשתה בצורה חריגה בארבעים סבבים של שלושה חברי כנסת בכל סבב. ב-23 במרץ 2020 הוקמה הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה בראשות עפר שלח. הנגיף קטל עשרות אזרחים בישראל וגרר למעלה ממיליון אזרחים אל מעגל האבטלה.

הכנסת ה-21

ב-9 באפריל 2019 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הראשונות במסגרת המשבר, בהן זכו סיעות הליכוד וכחול לבן ב-35 מנדטים כל אחת. שתי מפלגות בימין לא עברו את אחוז החסימה, אף על פי שהיו קרובות אליו: הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד, שקיבלה כ-138,600 קולות, ומפלגת זהות בראשות משה פייגלין שקיבלה כ-118,000 קולות.

על בנימין נתניהו המליצו כל המפלגות שהיו שותפות בממשלת ישראל השלושים וארבע, כולל מפלגת ישראל ביתנו, סך הכל 65 ממליצים; לעומת 45 ממליצים בלבד על יריבו בני גנץ. מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה עליו, אך ישראל ביתנו, שהיוותה לשון מאזניים בהקמת הקואליציה סירבה להצטרף לממשלה עם החרדים.

לקראת תום המועד הקבוע בחוק להרכבת הממשלה, אחרי הארכה של 14 יום שהעניק הנשיא ריבלין לנתניהו, במאי 2019 החליטה הכנסת על התפזרותה ברוב של 74 ח"כים (הליכוד, איחוד מפלגות הימין, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, רע"ם - תע"ל וחד"ש - בל"ד).[6]

הכנסת ה-22

נשיא המדינה רובי ריבלין מטיל את מלאכת הרכבת ממשלת ישראל השלושים וחמש על בני גנץ, בפעם הראשונה. 23 באוקטובר 2019

ב-17 בספטמבר 2019 נערכו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, השניות במסגרת המשבר, בהן זכתה כחול לבן ביתרון של מנדט על הליכוד. בבחירות אלו, ספגה מפלגת הליכוד ירידה ניכרת בכוחה, למרות צירוף ארבעת הח"כים של מפלגת כולנו וחתימה על הסכם מול משה פייגלין שזכה בכמאה ועשרים אלף קולות בבחירות הקודמות. גם מפלגת כחול לבן ירדה במספר המנדטים שלה, ומי שעלו במנדטים בצורה משמעותית היו ישראל ביתנו (מ-5 ל-8) והרשימה המשותפת (מ-10 ל-13).

על נתניהו המליצו 55 ח"כים (הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה) ועל גנץ המליצו 54 ח"כים (כחול לבן, העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי וחלק מהרשימה המשותפת) כשהרשימה המשותפת ממליצה לראשונה בהיסטוריה על מועמד לראשות הממשלה. ישראל ביתנו לא המליצה על מי מהמועמדים, והנשיא הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו.

בעת הטלת המנדט, זימן אליו הנשיא גם את גנץ והציג בפני השניים מתווה להרכבת ממשלת אחדות לאומית, מתווה שזכה לשם "מתווה הנשיא"; על פי הסכם זה נתניהו יכהן ראשון ברוטציה, וכשיפתח משפטו יצא לנבצרות וסמכויותיו יועברו לבני גנץ.

בעקבות חוסר היכולת של הליכוד להקים ממשלה עם המפלגות שכונו על-ידי נתניהו (ראש הליכוד) "השותפות הטבעיות" שלו, קרי: ימינה, ש"ס ויהדות התורה, החליטו ראשי המפלגות הללו, עוד לפני שלב ההמלצות אצל הנשיא, על הקמת "בלוק הימין",[7] שמנה 55 חברי כנסת שלא יכנסו לממשלה זה ללא זה. ההתחייבות המשמעותית ביותר בבלוק היא הימנעות מהצטרפות לממשלה בראשות מפלגת כחול לבן, אף כאשר זו התכוונה להציע דברים דומים במגעים הקואליציוניים. בלוק זה מנע בהמשך מגנץ להקים ממשלה עם אחד ממרכיבי הבלוק, כמו החרדים או ימינה.

בעקבות שינויים בהרכב המפלגות, בכנסת העוקבת הורכב הבלוק מאיחוד מפלגות הימין, יהדות התורה, ש"ס וימינה. האיחוד כונה כך שכן המפלגות המרכיבות אותו נחשבות כבעלות השקפת עולם ימנית, אף שמפלגת ישראל ביתנו, שאינה חלק מהבלוק, היא בעלת השקפת עולם ימנית, ואילו עמדת המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, אינה ימין באופן מובהק. המכנה המשותף למפלגות הללו הוא למעשה תמיכתן בבנימין נתניהו.

בקמפייני הבחירות של בלוק הימין, מספר מפלגות שזרו בקמפייני הבחירות שלהן התחייבות לתמוך במפלגת הליכוד ובנימין נתניהו. הבסיס לתמיכת המפלגות בברית הפוליטית לא הובהר, אך חלק מראשי הבלוק הסבירו כי אינם מאמינים בצדקת ההליכים המשפטיים שננקטו כנגד בנימין נתניהו.

לפני תום המועד שהוקצב להרכבת הממשלה, החזיר נתניהו את המנדט לנשיא לאחר שלא הצליח להרכיב ממשלה, והמנדט הועבר לבני גנץ.

ישראל ביתנו סירבה להצטרף לממשלה צרה, בין מימין ובין משמאל, והיא קראה לממשלת אחדות בין הליכוד וכחול לבן. במהלך שיחות שנעשו בין המפלגות, דרשה כחול לבן מהליכוד לפרק את הבלוק, אך הליכוד לא הסכים. כמו כן התנהל ויכוח מי יהיה ראש הממשלה הראשון ברוטציה, ולכמה זמן.

כתום המועד שהוקצב לגנץ, ומשנכשל אף הוא בהרכבת הממשלה, החזיר את המנדט לנשיא שמצידו הודיע ליולי אדלשטיין יושב ראש הכנסת על 21 ימים בהם יכול כל אחד מהח"כים לאסוף 61 חתימות ולקבל את המנדט. לאחר פקיעת מועד זה, הקבוע בחוק, פוזרה מאליה הכנסת ונקבעו בחירות נוספות.

הכנסת ה-23

ב-2 במרץ 2020 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, השלישיות במסגרת המשבר, בהן זכה הליכוד ליתרון של שלושה מנדטים על כחול לבן. בלוק הימין כולו קיבל 58 מנדטים, עליה של 3 מנדטים על פני הכנסת הקודמת בה היו לו רק 55 מנדטים. הבלוק כולו המליץ על נתניהו, בעוד שעל גנץ המליצו הפעם גם ישראל ביתנו והרשימה המשותפת על כל מרכיביה, ובסך הכל 61 ממליצים והנשיא הטיל עליו להקים ממשלה.[8] בקשתה של אורלי לוי-אבקסיס להופיע בנפרד בפני הנשיא סורבה והיא לא הגיעה יחד עם ראשי העבודה ומרצ, על כן הודיעה שלא תמליץ על אף אחד מהמועמדים לראשות הממשלה.[9] הגעת ראשי הסיעות למשכן הנשיא לוותה בהפגנות כנגד ההסתייעות של מפלגת כחול לבן בהמלצות הרשימה המשותפת מחד וכנגד האפשרות להטיל את מלאכת הקמת הממשלה על חבר כנסת נגדו הוגשו כתבי אישום.

מפלגת ישראל ביתנו קראה ב-5 במרץ להעביר חוק שלפיו חבר הכנסת המואשם בפלילים לא יוכל לקבל את המנדט להרכבת הממשלה וכן חוק לפיו ראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר מפעמיים.[10]

ב-10 במרץ 2020 פורסם כי חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ממפלגת העבודה-גשר-מרצ מתנגדת לממשלת מיעוט עם הרשימה המשותפת ובכך הקטינה את הסיכויים להקמת ממשלה בראשות בני גנץ.[11] גם יועז הנדל וצבי האוזר הודיעו שיתנגדו לממשלה הנשענת על הרשימה המשותפת, "החותרת תחת יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית"

שוב החלו מגעים בין מפלגות הליכוד וכחול לבן להקמת ממשלת אחדות, ובפרט לאור מצב החירום בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל (להרחבה על משבר הקורונה ראו בהמשך: #משבר הקורונה). במקביל, ועל רקע ההבנה כי ככל הנראה לא יוכל בני גנץ להקים ממשלה ללא הליכוד, החלה כחול לבן ושותפותיה המונים 61 ח"כים בהקמת ועדות הכנסת זמניות: הוועדה המסדרת בראשות אבי ניסנקורן, ועדת הכספים בראשות עודד פורר ושתי ועדות בראשות ח"כים מהרשימה המשותפת. (ראו להלן מינוי ועדות הכנסת)

בחירת יושב ראש הכנסת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת

ב-13 במרץ, שלושה ימים לפני השבעת הכנסת העשרים ושלוש, הגישו הסיעות כחול לבן ושותפותיה - הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו העבודה ומרצ - שמנו יחדיו 61 חברי כנסת, בקשה ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין לקיים דיון בנושא בחירת יושב ראש כנסת חדש, עוד טרם כינון הממשלה.[12] חבר הכנסת מאיר כהן מסיעת יש עתיד בכחול לבן יועד לתפקיד.

מפלגת הליכוד הודיעה כי אם יודח אדלשטיין מכהונתו בראש הכנסת, לא יתקיימו יותר המגעים להקמת ממשלת האחדות, ואזרחי ישראל יאלצו להיגרר לבחירות רביעיות.

יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין שלא יקבע בסדר היום הצבעה על בחירת היו"ר כל עוד קיים סיכוי להקמת ממשלת אחדות. אדלשטיין הסתמך על סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, בו נקבע כי יש לקיים את בחירת יו"ר הכנסת עד "המועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה", שטרם נקבע. בנוסף נימק את החלטתו בכך ש"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה".[13]

בעקבות האמור עתרו לבג"ץ מספר עמותות ומפלגות, בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון. בג"ץ, בהרכב של חמישה שופטים, פסק פה אחד שעל אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לבחירת יושב ראש בהקדם האפשרי - ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020. ב-25 במרץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת, לראשונה בתולדות המדינה, ונעל את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש.[14] התפטרותו של יו"ר הכנסת בפועל גרמה למצב תקדימי, בו לא היה סגן שיכול היה למלא את מקומו, לנהל ישיבה לבחור יושב ראש כנסת חדש.

בדיון שהתקיים באותו הערב בבג"ץ, לא נידון בזיון בית המשפט, ובג"ץ הקנה לותיק חבר הכנסת (עמיר פרץ) את הסמכות לפנות לועדה המסדרת על מנת לכנס את הכנסת למחרת, ולנהל ישיבת מליאה אחת לצורך בחירת יושב ראש חדש,[15] (אילולא היה נבחר אדלשטיין לכנסת, היה פרץ מקבל מינוי זמני לכהן כיושב ראש הכנסת, על פי חוק יסוד: הכנסת.) כל האמור בטרם כניסת התפטרותו של אדלשטיין לתוקף.

בכנסת היה רוב של 61 לבלוק מרכז-שמאל, ולכן היה צפוי כי ח"כ מאיר כהן, ממפלגת כחול לבן, ייבחר ליושב ראש הכנסת (בהתאם לסיכום פנימי במפלגת כחול לבן על כך שגנץ יהיה ראש ממשלה, בעוד ח"כ מסיעת יש עתיד יקבל את תפקיד יושב ראש הכנסת). אולם, עקב העתירות של מפלגת כחול לבן לבג"ץ, וטרם הבשלת שיחות האחדות לכלל הסכם, התעורר חשש שיאיר לפיד, שעמד בראש סיעת יש עתיד, יתנגד לחבירת כחול לבן לממשלה. במצב כזה עלולה הייתה להתקיים 'תקלה משטרית', שבה יושב ראש הכנסת הוא מסיעת האופיזיציה ומקשה על יכולת הממשלה לתפקד. מאחר שלא צפויה היתה אפשרות להדחת יושב ראש הכנסת (לשם כך דרוש רוב של 90 חברי כנסת), החליט יו"ר סיעת כחול לבן, ח"כ בני גנץ, להגיש את מועמדותו שלו לתפקיד זה, על מנת להגדיל את הסיכויים לממשלת אחדות.

לבסוף, ב-26 במרץ, גנץ נבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת ברוב של 74 תומכים מול 18 מתנגדים. נוסף למפלגת "חוסן לישראל" וחברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר שתמכו בו, הוא זכה לתמיכה גם מכל חברי "בלוק הימין". יתר חברי הכנסת ממפלגות גוש המרכז-שמאל, בהם יאיר לפיד ובוגי יעלון ורוב חברי מפלגותיהם (יש עתיד ותל"ם), התנגדו או לא הופיעו להצבעה.[16] על רקע זה נפרדו סיעות יש עתיד ותל"ם מכחול לבן.

משא ומתן על הקמת ממשלה

לפי הדיווחים ב-5 באפריל, בין הנושאים שנותרו במחלוקת הם זכות הוטו לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על פני האופוזיציה, בניגוד לנוהג הקיים, ותוכנית השלום של הנשיא טראמפ. גנץ צפוי לפנות לנשיא להארכת המנדט.

מינוי ועדות הכנסת

הכנסת ה-21

הכנסת ה-22

ב-3 באוקטובר 2019, הושבעה הכנסת ה-22 בעוד שעדיין כיהנה הממשלה ה-34 (ממשלת מעבר), מאז הכנסת ה-20. ב-11 בדצמבר 2019, פוזרה הכנסת, ולכן, לא הוקמו ועדות.

הכנסת ה-23

ב-23 במרץ 2020, וברוב של 61 ח"כ וללא מתנגדים, הוקמה הוועדה המסדרת בכנסת ושש ועדות זמניות. הוחלט כי בראש הוועדה המסדרת יעמוד ח"כ אבי ניסנקורן. הוועדות הזמניות ויושבי הראש שלהן הן כדלהלן:

השלכות המשבר

מאחר שלא הוקמה ממשלה ולא הועבר תקציב 2020, התנהל התקציב לאורך כל תקופת המשבר על פי חוק לפי התקציב הקודם (2017 - 2018) עם קיצוץ רוחבי, מה שהביא לעצירת תקציבים לתחומים רבים כמו פיתוח תשתיות ומערכת הבריאות.

בנוסף, בשל חשש מהחרפת משבר התפרצות נגיף הקורונה בישראל, העריכו פרשנים[דרושה הבהרה][דרוש מקור] כי לא ניתן יהיה לקיים בחירות רביעיות.

כמחאה על המשבר הפוליטי קמה מחאת הדגלים השחורים, שקראה לבחור לכנסת יושב ראש חדש, להקים את ועדות הכנסת, ולהכניס תיקונים לחוק שיבטיחו שאדם שמואשם בפלילים לא יוכל להיבחר לראשות הממשלה.[17]

טענות לפגיעה בדמוקרטיה

משני הצדדים הובעו במהלך המשבר טענות על פגיעה בדמוקרטיה.

בהיעדר ההסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפה, פעילות ממשלת המעבר כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד האופוזיציה כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים אמיר אוחנה הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו.[18] ההוראה התקבלה באישור היועץ המשפטי לממשלה. החלטה קבועה בשיתוף הנהלת בתי המשפט צפויה להתקבל גם כן. ב-21 במרץ הוציאה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה.

טענות דומות הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדת הכנסת שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, נקבע תוקף לצעדי הממשלה ל-24 במרץ על מנת לאפשר ארכה להסדרת מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ ארגון העיתונאים בישראל עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.

המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס ועדה מסדרת וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של יושב ראש הכנסת, צעדים שעוררו מחאה. שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם דרכנו והתנועה לאיכות השלטון ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות.[19] ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה, שבראשותה עומד ח״כ עפר שלח.

התערבות בג"צ בשלב זה בעבודת הכנסת, עוררה טענות מצד הימין לגבי פגיעה בדמוקרטיה.

ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.[20] ב-2 באפריל מנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב, אישר תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.[21] לפי ברק רביד, ראש הממשלה נתניהו תמך בחופש ההפגנה.[22]

לפי הדיווחים ב-5 באפריל, בין הנושאים שנותרו במחלוקת הם זכות הוטו לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על פני האופוזיציה, בניגוד לנוהג הקיים, ותוכנית השלום של הנשיא טראמפ. גנץ צפוי לפנות לנשיא להארכת המנדט.

נסיונות לפתרון המשבר

אריה דרעי, יושב ראש סיעת ש"ס הציע לעבור לשיטת בחירות ישירות לראשות הממשלה אך ההצעה לא התקבלה.[23] נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין הציע את 'מתווה הנבצרות' שלפיו תוקם ממשלת אחדות, ונתניהו יעביר את סמכויותיו לגנץ עם פתיחת משפטו אך הצדדים לא הגיעו להסכמה על ההצעה.

ב-13 במרץ 2020 קרא נתניהו להקמת ממשלה הדומה לממשלת ישראל השלוש עשרה, אחריו פרסמו שר הביטחון נפתלי בנט ויו"ר מפלגת גשר אורלי לוי אבקסיס קריאה דומה. לילה לאחר מכן שוחחו נתניהו וגנץ בניסיון להקמת ממשלת חירום.[24]

הנשיא ראובן ריבלין קידם הקמת ממשלת אחדות, לפחות כממשלת חירום זמנית שתתפקד מספר מוגבל של חודשים, ולאחר סיום המשבר "נמשיך מאותה נקודה".[25]

ב-26 במרץ 2020 נבחר בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת בתמיכת גוש הימין ובהתנגדות יש עתיד וחלקים מתל"ם, שהגישו בקשה להתפצל מכחול לבן, לאחר שגנץ ואשכנזי הביעו את רצונם להיות שותפים לממשלת אחדות בראשות נתניהו עם הסכם רוטציה.

ב-27 במרץ הודיעה חברת הכנסת ר'דיר כמאל מריח מחוסן לישראל שלא תשב תחת בנימין נתניהו.[26]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ סרטונים איך מרכיבים ממשלה - לגזור ולשמור - מהצד השני עם גיא זהר - 19.09.2019, כתבה" בערוץ כאן 11 באתר יוטיוב (אורך: 8:19)
  2. ^ צבי זרחיה, שר הביטחון ליברמן התפטר: "ישראל נכנעה לטרור; יש ללכת לבחירות", באתר כלכליסט, 14 בנובמבר 2018
  3. ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
  4. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, הולכים לבחירות באפריל: ראשי הקואליציה החליטו לפזר את הכנסת, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בדצמבר 2018
  5. ^ יהונתן ליסבהליך בזק: החוק לפיזור הכנסת אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
  6. ^ דברי הכנסת – פרוטוקול מסונכרן, דברי הכנסת - ישיבה מס' 12, באתר הכנסת (ההצבעה על חוק ההתפזרות לקראת סוף הישיבה) קובץ וידאו
  7. ^ כפי שהגדיר לראשונה אריה דרעי, ובהמשך גם האחרים בגוש הימין, וביניהם מנהיג הבלוק בנימין נתניהו
  8. ^ עקיבא נוביק, גנץ קיבל את המנדט: "אעשה הכול להקים ממשלה פטריוטית ורחבה", באתר חדשות 13, 16 במרץ 2020
  9. ^ טל שלו‏, ח"כ לוי-אבקסיס הגישה בקשה רשמית להתפצל מהעבודה-מרצ, באתר וואלה! NEWS‏, 17 במרץ 2020
  10. ^ טל שניידר, ‏ליברמן: אקדם חוק למניעת הטלת הרכבת הממשלה נגד מי שעומד נגדו כתב אישום, באתר גלובס
  11. ^ יובל קרני, אורלי לוי-אבקסיס מתנגדת לממשלת מיעוט: "לא מחויבת לשותפות עם מרצ", באתר ynet, 10 במרץ 2020
  12. ^ עמית סגלכחול לבן פנתה ליו"ר הכנסת: מעוניינים לקיים ביום שני הצבעה על בחירת יו"ר חדש, N12, ‏13 במרץ 2020
  13. ^ ציוץ בטוויטר של יולי אדלשטיין, 15 במרץ 2020
  14. ^ אנה ברסקי, אריק בנדר ומתן וסרמן, ‏אדלשטיין התפטר: "צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינו של בג"ץ", באתר מעריב השבוע, 25 במרץ 2020
    מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת", באתר ynet, 25 במרץ 2020
  15. ^ בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב-25 במרץ 2020
  16. ^ חבר הכנסת יאיר גולן מסיעת "העבודה–מרצ" הצביע "נגד", אולם בפרוטוקול הישיבה נרשם שהצביע "בעד".
    קובץ וידאו הישיבה השביעית של הכנסת העשרים-ושלוש, באתר הכנסת, ‏26 במרץ 2020, זמן 1:50:27 בווידאו
  17. ^ נעה שפיגל, כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
  18. ^ אבישי גרינצייג, ‏בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום: משפט נתניהו נדחה ל-24 במאי, באתר גלובס
  19. ^ שגיא בן נון‏, לוסי אהריש פוטרה מתכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה", באתר וואלה! NEWS‏, 22 במרץ 2020
  20. ^ מערכת ישראל היום, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2020
  21. ^ יהושע (ג'וש) בריינרו נעה לנדאו, מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה, באתר הארץ, 2 באפריל 2020
  22. ^ ברק רביד, רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות", באתר חדשות 13, 20 במרץ 2020
  23. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, דרעי הציע בחירות ישירות לראשות הממשלה, נתניהו סירב, באתר ynet, 4 בנובמבר 2019
  24. ^ מורן אזולאי, בדרך לממשלת אחדות? נתניהו וגנץ שוחחו, באתר ynet, 13 במרץ 2020
    ישי כהן, ‏אבקסיס: צו השעה לממשלת חירום לאומית, באתר כיכר השבת, 13 במרץ 2020
  25. ^ על פי הצהרת בנימין נתניהו
  26. ^ ארי קלמן, הדרוזית של גנץ: לא אשב תחת המושחת מבלפור, באתר בחדרי חרדים, 27 במרץ 2020
    חברת הכנסת הדרוזית, ערוץ 20