המשבר הפוליטי בישראל (2019–2021)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פגישה משולשת בין נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש ממשלת ישראל דאז ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ במהלך הניסיונות להקמת ממשלת אחדות לאחר מערכת הבחירות השנייה, 23 בספטמבר 2019

המשבר הפוליטי בישראל הוא כינוי למצב פוליטי מיוחד אליו נקלעה ישראל מאז 2019, במסגרתו התקיימו ארבע מערכות בחירות לכנסת בפרק זמן של כשנתיים: הבחירות לכנסת העשרים ואחת ב-9 באפריל 2019, לכנסת העשרים ושתיים ב-17 בספטמבר 2019, לכנסת העשרים ושלוש ב-2 במרץ 2020, ולכנסת העשרים וארבע ב-23 במרץ 2021.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשבר הפוליטי בישראל נבע משילוב של מספר גורמים שקרו במקביל.

הגורם הראשון למשבר הוא הרצון ארוך השנים של אישים מגוש המרכז-שמאל להחליף את שלטון הימין ובפרט את שלטון נתניהו, חלק בגלל סיבות אידאולוגיות- התמיכה שלו לכאורה במדיניות "ימנית" בנוגע לנושאים חברתיים כלכלים וביטחוניים והאישור הגורף לדרישות יהדות התורה וש"ס בנושאי תקציבים וחוקים, בעיקר כאלו הקשורים בסוגיות דת ומדינה. למרות זאת, מאז 2009, היו סיעות מרכז או שמאל בממשלות נתניהו. חלק שאפו להחליפו בגלל טענות להסתה חסרת תקדים נגד מתנגדיו (תומכי מפלגות אחרות, חברי כנסת שאינם מסכימים עם דעותיו, חברי כנסת שמנסים להפיל חוק של הקואליציה, וגם נגד המיעוט הערבי) וחלק מהעוסקים בהליך המשפטי של נתניהו - הסתה שהלכה והחריפה ככל שמצבו הידרדר.

הגורם השני הוא חוק גיוס בני ישיבות, חוק זה הוא שם כולל למספר רב של הצעות חוק שהועלו לאורך השנים בניסיון לאזן בין הרצון של החרדים להישאר ללמוד בישיבה לבין הרצון של חלקים גדולים מהעם שהמגזר החרדי גם יעזור לשאת בנטל השירות הצבאי. לאחר שבגץ פסל את החוק האחרון מטעמי שוויון הכנסת נדרשה לחוקק חוק חדש שיסדיר את הנושא מה שגרם לקרע בין המפלגות החרדיות (שהתנגדו להסכם שנוסח בשיתוף עם צה"ל) לבין מפלגות אחרות כמו יש עתיד וישראל ביתנו (שתמכו בהסכם שנוסח בשיתוף עם צה"ל).

גורם נוסף הוא משפט נתניהו שהתחיל אחרי שנים של מאבק בין הצדדים במהלך 2020. המשפט שנושאו הוא החשדות לשחיתות חמורה מצידו של ראש הממשלה (וגם של גופי עיתונות מובילים) יצר עוד קרע בין הליכוד וחלק ממפלגות הימין שרצו לחוקק חוקי חסינות לנתניהו לבין מתנגדיו שהצביעו על פגיעה קשה בדמוקרטיה ובגלל זה הרחיבו את המאבק להחליפו.

הגורם האחרון הוא האויבים הרבים שנתניהו רכש מתוך הימין והמרכז, פוליטיקאים כמו ליברמן, בנט, איילת שקד, גדעון סער, האוזר ואחרים שהסתכסכו איתו לאורך השנים ובמהלך המשבר הובילו את ההתנגדות לשלטונו מתוך קולות הימין מה שגרם לכך שבניגוד למערכות בחירות קודמות לא היה לתומכיו מספיק מנדטים כדי להרכיב ממשלה.

התפזרות הכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת ישראל השלושים וארבע בעת הקמתה. הוקמה אחרי הבחירות לכנסת העשרים וכיהנה בתקופת המשבר הפוליטי, אחרי הבחירות לכנסת העשרים ושלוש; ממשלה זו היא בעלת תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתולדות ישראל
מייסדי כחול לבן. מימין לשמאל: גבי אשכנזי (מס' 4), יאיר לפיד (מס' 2), בני גנץ (מס' 1) ומשה יעלון (מס' 3). הוקמה אחרי פיזור הכנסת ה-20 ולפני הבחירות לכנסת ה-21.

ב-14 בנובמבר 2018, בעת כהונת הכנסת העשרים וממשלת ישראל השלושים וארבע, אביגדור ליברמן התפטר מתפקיד שר הביטחון ופרש עם סיעת ישראל ביתנו, מהקואליציה.[1] ההתפטרות הקטינה את מספר חברי הקואליציה ל-61 וערער את יציבותה.

ב-24 בדצמבר 2018 הודיע חבר הכנסת יאיר לפיד כי סיעתו יש עתיד, לא תתמוך בכנסת בהצעה לתיקון חוק הגיוס לשם הסדרת גיוס בני ישיבות לצה"ל[2] לאחר שחברות הקואליציה ש"ס ויהדות התורה הביעו את התנגדותן לחוק,[3] ומכיוון שהחוק לא יכול להתקבל בכנסת ללא תמיכת "יש עתיד", הודיעה הקואליציה על הקדמת הבחירות בשבעה חודשים ממועדן המקורי בנובמבר 2019, ל-9 באפריל 2019[4] חוק התפזרות הכנסת העשרים עבר בקריאה שלישית ב-26 בדצמבר 2018.[5]

הכנסת ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכנסת העשרים ואחת

במהלך מערכת הבחירות הוקמה מפלגת כחול לבן, בראשות הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, שר האוצר לשעבר וחבר הכנסת, יאיר לפיד, הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי ושר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, יעלון. הנהגת המפלגה הזו כונתה ה"קוקפיט". כחול לבן הייתה למפלגה הבולטת בגוש המרכז-שמאל, והיוותה חלופה לראש הממשלה נתניהו. בפברואר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי החליט לשקול העמדה לדין של נתניהו, בכפוף לשימוע, בשלושת התיקים: בתיק 1000 ו-2000 באשמת מרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים.[6]

תוצאות הבחירות לכנסת ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדטים מספר קולות שם המפלגה סימן יו"ר הרשימה השוואה לכנסת היוצאת אחוז מכלל הקולות
35 1,140,370 הליכוד מחל בנימין נתניהו 5Increase
26.46
35 1,125,881 כחול לבן פה בני גנץ 24Increase
26.13
8 258,275 ש"ס שס אריה דרעי 1Increase
5.99
8 249,049 יהדות התורה ג יעקב ליצמן 2Increase
5.78
6 193,442 חד"ש–תע"ל ום איימן עודה 1Increase
4.49
6 190,870 העבודה אמת אבי גבאי 12Decrease
4.43
5 173,004 ישראל ביתנו ל אביגדור ליברמן Steady
4.01
5 159,468 איחוד מפלגות הימין טב רפי פרץ Steady
3.70
4 156,473 מרצ מרצ תמר זנדברג 1Decrease
3.63
4 152,756 כולנו כ משה כחלון 6Decrease
3.54
4 143,666 רע"ם-בל"ד דעם מנסור עבאס 4Decrease
3.33
תוצאות הבחירות לכנסת ה-21:
     מפלגות הימין: 49 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 35 מושבים
     מפלגות השמאל: 10 מושבים
     מפלגות הערבים: 10 מושבים

ב-9 באפריל 2019 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הראשונות במסגרת המשבר, בהן זכו סיעות הליכוד וכחול לבן ב-35 מנדטים כל אחת. שתי מפלגות בימין לא עברו את אחוז החסימה, אף על פי שהיו קרובות אליו: הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד, שקיבלה כ-138,600 קולות, ומפלגת זהות בראשות משה פייגלין שקיבלה כ-118,000 קולות.[7]

על בנימין נתניהו המליצו כל המפלגות שהיו שותפות בממשלת ישראל השלושים וארבע, כולל מפלגת ישראל ביתנו, סך הכל 65 ממליצים; לעומת 45 ממליצים בלבד על יריבו בני גנץ.[8] מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה עליו, אך ישראל ביתנו, התנתה את כניסתה לממשלה בחוק גיוס שיחייב חלק מהאזרחים החרדיים בגיוס לצה"ל.[9]

לקראת תום המועד הקבוע בחוק להרכבת הממשלה, אחרי הארכה של 14 יום שהעניק הנשיא ראובן ריבלין לנתניהו, במאי 2019 החליטה הכנסת על התפזרותה ברוב של 74 ח"כים (הליכוד, כולנו, איחוד מפלגות הימין, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, רע"ם - בל"ד וחד"ש - תע"ל) במטרה למנוע מגנץ את האפשרות לנסות להרכיב ממשלה.[10] צעד זה הוביל לכך שבחירות חוזרות החלו להיות אפשרות שבכלל עולה על הדעת. קודם לכן אפשרות זו הייתה טאבו.[11]

בכנסת זו, מתוך 13 ועדות הכנסת הקובעות, למעט ועדת הכספים, החוץ והביטחון והוועדה המסדרת מונתה רק ועדת חינוך.[12]

הכנסת ה-22[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכנסת העשרים ושתיים

תוצאות הבחירות לכנסת ה-22[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדטים מספר קולות שם המפלגה סימן יו"ר הרשימה השוואה לכנסת היוצאת אחוז מכלל הקולות
33 1,151,214 כחול לבן פה בני גנץ 2Decrease
25.95
32 1,113,617 הליכוד מחל בנימין נתניהו 3Decrease
25.10
13 470,211 הרשימה המשותפת ודעם איימן עודה 3Increase
10.60
9 330,199 ש"ס שס אריה דרעי 1Increase
7.44
8 310,154 ישראל ביתנו ל אביגדור ליברמן 3
6.99
7 268,775 יהדות התורה ג יעקב ליצמן 1Decrease
6.06
7 260,655 ימינה טב איילת שקד 2Increase
5.87
6 212,782 העבודה-גשר אמת עמיר פרץ Steady
4.80
5 192,495 המחנה הדמוקרטי מרצ ניצן הורוביץ 1Increase
4.34

ב-17 בספטמבר 2019 נערכו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, השניות במסגרת המשבר, בהן זכתה כחול לבן ביתרון של מנדט על הליכוד. בבחירות אלו, ספגה מפלגת הליכוד ירידה ניכרת בכוחה, למרות צירוף ארבעת הח"כים של מפלגת כולנו[13] וחתימה על הסכם מול משה פייגלין שזכה בכמאה ועשרים אלף קולות בבחירות הקודמות.[14] גם מפלגת כחול לבן ירדה במספר המנדטים שלה, ומי שעלו במנדטים בצורה משמעותית היו ישראל ביתנו (מ-5 ל-8) והרשימה המשותפת (מ-10 ל-13).[15]

על נתניהו המליצו 55 ח"כים (הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה) ועל גנץ המליצו 54 ח"כים (כחול לבן, העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי וחלק מהרשימה המשותפת) כשהרשימה המשותפת ממליצה לראשונה בהיסטוריה על מועמד לראשות הממשלה. ישראל ביתנו לא המליצה על מי מהמועמדים, והנשיא הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו. בעת הטלת המנדט, זימן אליו הנשיא גם את גנץ והציג בפני השניים מתווה להרכבת ממשלת אחדות לאומית, מתווה שזכה לשם "מתווה הנשיא"; על פי הסכם זה נתניהו יכהן ראשון ברוטציה, וכשיפתח משפטו יצא לנבצרות וסמכויותיו יועברו לבני גנץ.[16]

בעקבות חוסר היכולת של הליכוד להקים ממשלה עם המפלגות שכונו על ידי נתניהו (ראש הליכוד) "השותפות הטבעיות" שלו, קרי: ימינה, ש"ס ויהדות התורה, החליטו ראשי המפלגות הללו, עוד לפני שלב ההמלצות אצל הנשיא, על הקמת "בלוק הימין",[17] שמנה 55 חברי כנסת שלא יכנסו לממשלה זה ללא זה. ההתחייבות המשמעותית ביותר בבלוק היא הימנעות מהצטרפות לממשלה בראשות מפלגת כחול לבן, אף כאשר זו התכוונה להציע דברים דומים במגעים הקואליציוניים.[18] בלוק זה מנע בהמשך מגנץ להקים ממשלה עם אחד ממרכיבי הבלוק, כמו החרדים או ימינה.

בעקבות שינויים בהרכב המפלגות, בכנסת העוקבת הורכב הבלוק מהליכוד, יהדות התורה, ש"ס וימינה. האיחוד כונה כך שכן המפלגות המרכיבות אותו נחשבות כבעלות השקפת עולם ימנית, אף שמפלגת ישראל ביתנו, שאינה חלק מהבלוק, היא בעלת השקפת עולם ימנית, ואילו עמדת המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, אינה ימין באופן מובהק. המכנה המשותף למפלגות הללו הוא למעשה תמיכתן בבנימין נתניהו.

בקמפייני הבחירות של בלוק הימין, מספר מפלגות שזרו בקמפייני הבחירות שלהן התחייבות לתמוך במפלגת הליכוד ובנימין נתניהו. הבסיס לתמיכת המפלגות בברית הפוליטית לא הובהר, אך חלק מראשי הבלוק הסבירו כי אינם מאמינים בצדקת ההליכים המשפטיים שננקטו כנגד בנימין נתניהו.

לפני תום המועד שהוקצב להרכבת הממשלה, החזיר נתניהו את המנדט לנשיא לאחר שלא הצליח להרכיב ממשלה, והמנדט הועבר לבני גנץ.[19]

נשיא המדינה רובי ריבלין מטיל את מלאכת הרכבת ממשלת ישראל השלושים וחמש על בני גנץ, בפעם הראשונה. 23 באוקטובר 2019

ישראל ביתנו סירבה להצטרף לממשלה צרה, בין מימין ובין משמאל, והיא קראה לממשלת אחדות בין הליכוד וכחול לבן.[20] במהלך שיחות שנעשו בין המפלגות,[21] דרשה כחול לבן מהליכוד לפרק את הבלוק,[22] אך הליכוד לא הסכים. כמו כן התנהל ויכוח מי יהיה ראש הממשלה הראשון ברוטציה, ולכמה זמן. בתום המועד שהוקצב לגנץ, ומשנכשל אף הוא בהרכבת הממשלה, השיב את המנדט לנשיא שמצידו הודיע ליולי אדלשטיין יושב ראש הכנסת על 21 ימים בהם יכול כל אחד מהח"כים לאסוף 61 חתימות ולקבל את המנדט.[23] לאחר פקיעת מועד זה, הקבוע בחוק, ב-12 בדצמבר 2019, הכנסת הייתה אמורה להתפזר מאליה והיו אמורות להתקיים בחירות בחג הפורים באופן אוטומטי. כדי למנוע את קיום הבחירות בפורים החליטה הכנסת, עם תום המועד הסופי להטלת הרכבת הממשלה, על חקיקת חוק לפיזור הכנסת שקבע תאריך לבחירות בשבוע לפני פורים.

בכנסת זו, לא מונו ועדות קבועות (למעט ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון שהוקמו כוועדות זמניות בהסכמה בין סיעות הליכוד וכחול לבן) ולכן הממשלה פעלה ללא פיקוח הכנסת.[12]

סוגיית החסינות של ראש הממשלה נתניהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות לכנסת ה-22:
     מפלגות הימין: 47 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 33 מושבים
     מפלגות השמאל: 11 מושבים
     מפלגות הערבים: 13 מושבים
חברי הבלוק: 55 מושבים

ב-2019, במהלך ריאיון לקרן מרציאנו ועמית סגל, נשאל נתניהו: "אם תיבחר, האם תנסה לקדם חוק או מהלך כלשהו שימנע את העמדתך לדין?". על כך ענה נתניהו: "מה? מה פתאום. מה שיפיל את זה זה העובדות עצמן". מרציאנו המשיכה: "כלומר חוק צרפתי[24] במתכונת כזו או אחרת לא תקדם, או מהלך שישאיר את חסינותך ולא יאפשר את הסרתה?". נתניהו ענה: "לא התעסקתי בזה ואני לא מתכוון לעסוק בזה".[25] בנוסף, שאל עמית סגל: "האם נכון שלמדינת ישראל יהיה ראש ממשלה תחת כתב אישום במקביל לתפקודו?..." נתניהו ענה שהוא יכול ויש לו קיבולת עבודה גבוהה.[26]

בראשית חודש אוקטובר 2019, נערך שימוע לראש הממשלה נתניהו לפני הגשת כתב אישום, אשר עם סיומו החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום כנגד נתניהו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000, ובעבירות מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 ו-2000.

בעקבות החלטה זו, החליט נתניהו להגיש בקשה ליו"ר הכנסת לקבלת חסינות מהעמדתו לדין פלילי ב-1 בינואר 2020 (כלומר כשלושה שבועות לאחר פיזורה של הכנסת ה-22 מתוקף החוק וההחלטה על קיומן של הבחירות לכנסת ה-23).[27] בין היתר, טען שהוא רוצה להתמקד בתפקיד ראש ממשלת ישראל, בסתירה לאותו ראיון.[26] עם הגשת הבקשה הסתמן שקיים רוב להסרת חסינותו של נתניהו לאחר שסיעת ישראל ביתנו הודיעה שתתמוך בהסרת החסינות.

במקביל, סיעת כחול לבן הגישה בקשה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין להקמת ועדת הכנסת לצורך פתיחת הדיונים בבקשת החסינות של נתניהו. תחילה ניסה אדלשטיין למנוע את הקמת הוועדה (שלצורך הקמתה דרוש אישורו של יו"ר הכנסת), אך לבסוף, בהינתן חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון שקבעה כי אדלשטיין אינו יכול למנוע את הקמת הוועדה ולאחר איומים מסיעות כחול לבן וישראל ביתנו שיפעלו לבחירת יו"ר כנסת חדש באם יסרב להקים את הוועדה, הוקמה ועדת הכנסת והחלו הדיונים בחסינות נתניהו.

לאחר ימים ספורים (ובהסתמן רוב של 65 חברי כנסת להסרת החסינות שלו), החליט נתניהו למשוך את הבקשה[28] ומשכך, הגיש מנדלבליט למחרת את כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים.[29]

הכנסת ה-23[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכנסת העשרים ושלוש

תוצאות הבחירות לכנסת ה-23[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדטים מספר קולות שם המפלגה סימן יו"ר הרשימה השוואה לכנסת היוצאת אחוז מכלל הקולות
36 1,352,449 הליכוד מחל בנימין נתניהו 4Increase
29.46
33 1,220,381 כחול לבן פה בני גנץ Steady
26.59
15 581,507 הרשימה המשותפת ודעם איימן עודה 2Increase
12.67
9 352,853 ש"ס שס אריה דרעי Steady
7.69
7 274,437 יהדות התורה ג יעקב ליצמן Steady
5.98
7 267,480 העבודה-גשר-מרצ אמת עמיר פרץ 4Decrease
5.83
7 263,365 ישראל ביתנו ל אביגדור ליברמן 1Decrease
5.74
6 240,689 ימינה טב נפתלי בנט 1Decrease
5.24
תוצאות הבחירות לכנסת ה-23:
     מפלגות הימין: 49 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 33 מושבים
     מפלגות השמאל: 7 מושבים
     מפלגות הערבים: 15 מושבים
חברי הבלוק: 58 מושבים

ב-2 במרץ 2020 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, השלישיות במסגרת המשבר, בהן זכה הליכוד ליתרון של שלושה מנדטים על כחול לבן. בלוק הימין כולו קיבל 58 מנדטים, עליה של 3 מנדטים על פני הכנסת הקודמת בה היו לו רק 55 מנדטים. הבלוק כולו המליץ על נתניהו, בעוד שעל גנץ המליצו הפעם גם ישראל ביתנו והרשימה המשותפת על כל מרכיביה, ובסך הכל 61 ממליצים והנשיא הטיל עליו להקים ממשלה.[30] בקשתה של אורלי לוי-אבקסיס להופיע בנפרד בפני הנשיא סורבה והיא לא הגיעה יחד עם ראשי העבודה ומרצ, על כן הודיעה שלא תמליץ על אף אחד מהמועמדים לראשות הממשלה.[31] הגעת ראשי הסיעות למשכן הנשיא לוותה בהפגנות כנגד ההסתייעות של מפלגת כחול לבן בהמלצות הרשימה המשותפת מחד[32] וכנגד האפשרות להטיל את מלאכת הקמת הממשלה על חבר כנסת נגדו הוגשו כתבי אישום.[33][34]

מפלגת ישראל ביתנו קראה ב-5 במרץ להעביר חוק שלפיו חבר הכנסת המואשם בפלילים לא יוכל לקבל את המנדט להרכבת הממשלה וכן חוק לפיו ראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר מפעמיים.[35]

ב-10 במרץ 2020 פורסם כי חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ממפלגת העבודה-גשר-מרצ מתנגדת לממשלת מיעוט עם הרשימה המשותפת ובכך הקטינה את הסיכויים להקמת ממשלה בראשות בני גנץ.[36] גם יועז הנדל וצבי האוזר הודיעו שיתנגדו לממשלה הנשענת על הרשימה המשותפת, "החותרת תחת יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית"[37][38]

שוב החלו מגעים בין מפלגות הליכוד וכחול לבן להקמת ממשלת אחדות, ובפרט לאור מצב החירום בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל. במקביל, החלו כחול לבן ושותפותיה המונים 61 ח"כים לפעול להקמת ועדות הכנסת הזמניות (ראו להלן מינוי ועדות הכנסת).

משבר הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בישראל

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש נערכו בתחילת התפרצות נגיף הקורונה בישראל. בעת פגישות ראשי הסיעות עם הנשיא והשבעת חברי הכנסת כבר היו תקפות הנחיות משרד הבריאות לגבי התקהלות מרבית של 10 אנשים בחלל סגור אחד ושמירת מרחק של שני מטרים, והשבעת חברי הכנסת נעשתה בצורה חריגה בארבעים סבבים של שלושה חברי כנסת בכל סבב.[39] ב-23 במרץ 2020 הוקמה ועדת הקורונה בראשות עפר שלח. הנגיף קטל אזרחים בישראל וגרר למעלה ממיליון אזרחים אל מעגל האבטלה.[40]

בחירת יושב ראש הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת

ב-13 במרץ, שלושה ימים לפני השבעת הכנסת העשרים ושלוש, הגישו הסיעות כחול לבן ושותפותיה - הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה-מרצ - שמנו יחדיו 61 חברי כנסת, בקשה ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין לקיים דיון בנושא בחירת יושב ראש כנסת חדש, עוד טרם כינון הממשלה.[41] חבר הכנסת מאיר כהן מסיעת יש עתיד בכחול לבן יועד לתפקיד.

יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין שלא יקבע בסדר היום הצבעה על בחירת היו"ר כל עוד קיים סיכוי להקמת ממשלת אחדות. אדלשטיין הסתמך על סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, בו נקבע כי יש לקיים את בחירת יו"ר הכנסת עד "המועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה", שטרם נקבע. בנוסף נימק את החלטתו בכך ש"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה".[42]

בעקבות האמור עתרו לבג"ץ מספר עמותות ומפלגות, בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון. בג"ץ, בהרכב של חמישה שופטים, פסק פה אחד שעל אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לבחירת יושב ראש בהקדם האפשרי - ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020.[43]

ב-22 במרץ, אדלשטיין ומפלגת הליכוד הודיעו כי אם תתקיים הצבעה על יושב ראש חדש, לא יתקיימו מגעים להקמת ממשלת אחדות ואזרחי ישראל יאלצו להיגרר לבחירות רביעיות.[44]

ב-25 במרץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת, לראשונה בתולדות המדינה, ונעל את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש.[45] התפטרותו של יו"ר הכנסת בפועל גרמה למצב תקדימי, בו לא היה סגן שיכול היה למלא את מקומו ולפתוח את מליאת הכנסת.

בדיון שהתקיים בבג"ץ באותו הערב לא נידון בזיון בית המשפט, ובג"ץ הקנה לוותיק חברי הכנסת (עמיר פרץ) את הסמכות לפנות לועדה המסדרת על מנת לכנס את הכנסת למחרת, ולנהל ישיבת מליאה אחת לצורך בחירת יושב ראש חדש,[46] אילולא היה נבחר אדלשטיין לכנסת, היה פרץ מקבל מינוי זמני לכהן כיושב ראש הכנסת, על פי חוק יסוד: הכנסת. כל האמור בטרם כניסת התפטרותו של אדלשטיין לתוקף.

בכנסת היה רוב של 61 לבלוק מרכז-שמאל, ולכן היה צפוי כי ח"כ מאיר כהן ממפלגת כחול לבן, ייבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת (בהתאם לסיכום פנימי במפלגת כחול לבן על כך שגנץ יהיה ראש ממשלה, בעוד ח"כ מסיעת יש עתיד יקבל את תפקיד יושב ראש הכנסת). אולם, עקב העתירות של מפלגת כחול לבן לבג"ץ וטרם הבשלת שיחות האחדות לכלל הסכם, התעורר חשש שראש סיעת יש עתיד יאיר לפיד יתנגד לחבירת כחול לבן לממשלה (חשש שהתממש לבסוף עם פרישת לפיד ויש עתיד מכחול לבן והקמת סיעת יש עתיד – תל"ם). במצב כזה עלול היה להתקיים מצב חריג שכבר התקיים בעבר במספר הזדמנויות (כמו קואליציית ניר), כאשר יושב ראש הכנסת הוא חבר כנסת שאינו חלק מהקואליציה, מה שעשוי להקשות על הקואליציה להעביר חוקים בכנסת. מאחר שלא הסתמנה אפשרות להדחת יושב ראש הכנסת העתידי לאחר מינויו (לשם כך דרוש רוב של 90 חברי כנסת), החליט יו"ר סיעת כחול לבן ח"כ בני גנץ, להגיש את מועמדותו שלו לתפקיד זה על מנת להגדיל את הסיכויים לממשלת אחדות.[47] ואכן ב-26 במרץ גנץ נבחר לתפקיד ברוב של 74 תומכים מול 18 מתנגדים. נוסף למפלגת "חוסן לישראל" וחברי הכנסת יועז הנדל, צבי האוזר ואנדריי קוז'ינוב שתמכו בו, הוא זכה לתמיכה גם מכל חברי "בלוק הימין".[48] יתר חברי הכנסת ממפלגות גוש המרכז-שמאל, בהם יאיר לפיד ומשה יעלון ורוב חברי מפלגותיהם (יש עתיד ותל"ם), התנגדו או לא הופיעו להצבעה.[49] על רקע זה נפרדו סיעות יש עתיד ותל"ם מכחול לבן ושניים מחברי מפלגת תל"ם (יועז הנדל וצבי האוזר) הקימו את סיעת "דרך ארץ" העצמאית. עם זאת הסיעה חתמה עם כחול לבן על הסכם ולפיו "יפעלו בכנסת ובממשלה כסיעה אחת לכל דבר ועניין, בהנהגתו של גנץ".[50]

מינוי ועדות הכנסת הזמניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל למהלך מינוי יושב ראש קבוע לכנסת, ולראשונה מאז פיזור הכנסת ה-21, סיעת כחול לבן ושותפותיה פעלו להקמת ועדה מסדרת וועדות זמניות על מנת לאפשר פיקוח על פעילות הממשלה.[12]

ב-23 במרץ 2020, ברוב של 61 חברי הכנסת וללא מתנגדים, הוקמה הוועדה המסדרת בכנסת ושש ועדות זמניות. למרות השתתפותם בדיונים בניסיון לשנות את אופן חלוקת המושבים בוועדות, חברי בלוק הימין נמנעו מלמסור שמות של חברי ועדות מטעמם. הוחלט כי בראש הוועדה המסדרת יעמוד חבר הכנסת אבי ניסנקורן. הוועדות הזמניות ויושבי הראש שלהן היו כדלהלן:[51]

הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים וחמש

משא ומתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 באפריל איימו במפלגת ימינה כי הם ישבו באופוזיציה ואמרו: "אנחנו לא חלק ממשחק הכיסאות של נתניהו וגנץ. כבר שבוע שנתניהו מנהל את המשא ומתן לבד, בלי לשתף את שותפיו בשנה האחרונה". בכך יגרמו לפירוק בלוק הימין ולמניעת רוב ימני בממשלה העתידית.[52]

בני גנץ, יושב ראש רשימת כחול לבן. במהלך המשבר, נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת ה-23

ב-11 באפריל ביקש גנץ מהנשיא הארכת זמן להרכבת הממשלה וסורב. ב-13 באפריל, בסמוך למועד תום המנדט של גנץ, נתניהו וגנץ פנו לנשיא לקבלת ארכה נוספת וקיבלו 48 שעות נוספות, לפני החזרת המנדט לכנסת.

חתימת ההסכם הקואליציוני ויישומו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת ישראל השלושים וארבע, יושב ראש הליכוד, בנימין נתניהו

ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.[53][54][55] נקבע שנתניהו יהיה תחילה ראש הממשלה, ובני גנץ, שבתקופה זו יוגדר "ראש ממשלה חליפי", ייכנס לתפקיד ראש הממשלה בפועל שנה וחצי מיום השבעת הממשלה ללא צורך בהשבעה, יוקם קבינט קורונה בראשות נתניהו וגנץ והממשלה תהיה פָּרִיטֶטִית.[56] הוועדה למינוי שופטים לא תכלול נציג לאופוזיציה, כפי שהיה נהוג במשך שנים רבות בכנסת.[57] לא יחולו שינויים בהרכב הוועדה, בתהליכי המינוי בה ובמועדי מינוי השופטים המקובלים.[58] נקבע מעמד מ"מ ראש הממשלה והוסכם בעל פה שהכנסת תפוזר אם נתניהו יפסל מכהונה כראש ממשלה או מ"מ ראש ממשלה עקב היותו נאשם בפלילים.[59]

הממשלה הוגדרה כממשלת חירום למשך חצי שנה, שבה לא תועלה חקיקה שאינה קשורה לקורונה ללא הסכמה. עם זאת, נתניהו יוכל לקדם סיפוח כבר בעוד חודשיים וחצי: "ראש הממשלה המכהן יורשה להביא לממשלה ולכנסת החל מחודש יולי את הצהרת טראמפ בדבר סיפוח יהודה ושומרון, לאחר קיום תהליך סדור בנושא".[59][60] נתניהו מחויב, לפי ההסכם, להתייעץ עם גנץ.[57] כמו כן, נבע חוק הגיוס. לפיו יעדי הגיוס ייקבעו על ידי הממשלה ולא ייכללו בבסיס החוק כפי שדרשו בעבר לפיד וליברמן בחוקים השונים שהגישו.[61]

עתירות כנגד ההסכם בבג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי החתימה, הוגשו עתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו, שנאשם בפלילים.[57] לאחר מכן, הוגשה עתירה נגד ההסכם הקואליציוני.[62] ההסכם קובע כי גודלה של הממשלה יכול להגיע ל-36 שרים ו-16 סגני שרים. עוד נקבע כי כהונת הממשלה יכולה להתארך בהסכמה מ-3 ל-4 שנים.[59] גנץ החליט שלא למנות סגני שרים מכחול לבן.[63] בעקבות העתירה, שונה ההסכם הקואליציוני.[64] לדוגמה, התאפשרה חקיקה שאינה עוסקת בקורונה. לפי דיווח, ההסכם בין נתניהו וגנץ קובע שבמשך כל תקופת החירום, כחצי שנה, נתניהו יכול לפרק את הממשלה וללכת לבחירות. זאת אם בג"ץ יתערב בהסכם. נתניהו ישאר ראש ממשלת המעבר.[65]

לטובת יישום ההסכם, הכולל הגדרת מעמד "ראש ממשלה חלופי", יידרש אוסף של שינויי חקיקה, כולל חוקי יסוד, המהווים שינוי סדרי השלטון.[66][67]

על ההסכם הגיב השופט בדימוס אליקים רובינשטיין: "ההסכם הזה מבהיל. חוקי יסוד נדרסים כאילו הם חוקי עזר על ביוב ברעננה. לא יכול לשלול שתהיה התערבות של בית המשפט".[68][69] כדי לאפשר לכלל חברי הכנסת להיות נוכחים באולם מבלי להפר את הנחיות ההתקהלות, גנץ הודיע ב-23 באפריל כי המשתתפים במליאת הכנסת יתפרשו גם על יציע הכנסת.

ב-6 במאי, העתירות נדחו.[70] נתניהו היה יכול להרכיב את הממשלה.

לגבי ההסכם, "מדובר כאמור בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים. כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורווגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר ... כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה מן הטעמים שבוארו לעיל."[71][72][73]

בנימוקים שפורסמו בהמשך, נמתחה ביקורת חריפה על האפשרות שנאשם עם כתב אישום חמור ימונה לראשות הממשלה, אבל נקבעו שאין איך להצדיק מבחינה חוקית התערבות של בית המשפט בהחלטה. וכן, הוצע להסדיר את בחקיקה מתאימה את הסוגיה הנוגעת להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון[72][73] למרות דחית העתירה בשל המצב החוקתי-משפטי, בנימוקים שפורסמו בהמשך, שופטים מתחו ביקורת על האפשרות שנאשם עם כתב אישום חמור ימונה לראשות הממשלה. למשל, השופט מני מזוז (שכיועמ"ש הגיש כתב אישום נגד רה"מ אהוד אולמרט[74]) כתב בפסיקתו:

"המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו [...] מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל [...] " עם זאת, הוא הוסיף: "[...] בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו [...]" [75][76]

הליכי ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 במאי, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון הצעת חוק יסוד: הממשלה ברוב של 72 תומכים מול 36 מתנגדים. הוגשו עתירות נגד החוק.[77] אחר כך, ביקשו 71 חברי כנסת מנשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל את ראשות הממשלה על בנימין נתניהו (לשם הבקשה היו דרושים 61 לפחות),[78] ובאותו היום הטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על נתניהו, והקציב לו 14 ימים, כחוק, לניסיון להרכיב ממשלה זו. בכך בפעם הראשונה בתולדות המדינה חתמו רוב חברי הכנסת על בקשה מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת בתקופת 21 הימים הקצובים לכך בסעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה, כמוצא אחרון לפני התפזרות הכנסת.

במקביל לתהליך הקמת הממשלה, היו מחאות נגד הקמתה, עקב העובדה שנתניהו נאשם בפלילים.[79][80]

בהתחלה, לפי הודעת מפלגות הליכוד וכחול לבן, השבעת הממשלה צפויה הייתה להתקיים ב-13 במאי.[81] עם זאת, בעקבות ביקור מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו, השבעת הממשלה נדחתה ל-14 במאי.[82]

ב-13 במאי הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא המדינה ראובן ריבלין וליו"ר הכנסת בני גנץ כי עלה בידו להרכיב ממשלה. עקב קשיים בחלוקה התיקים בליכוד, נדחתה ההשבעה ל-17 במאי. גנץ, שהתפטר קודם לכן מתפקיד יו"ר הכנסת, משך את התפטרותו.[83]

במהלך המשא ומתן הקואליציוני, הידרדרו היחסים בין ימינה לליכוד. בימינה האשימו את נתניהו כי הוא מנהל את המשא ומתן לבד.[84] ב-13 במאי, הודיעה סיעת ימינה שהמשא ומתן מול הליכוד כשל, ופניה לאופוזיציה.[85] עם זאת, המשיכו בליכוד במגעים עם השר רפי פרץ במטרה לפלג את ימינה ולהכניס אותו לממשלה. ב-14 במאי נחתם הסכם בין הליכוד לבין הרב פרץ בראשות הבית היהודי, כאשר פרץ מונה לשר בממשלה.

ב-17 במאי, הושבעה הממשלה ותם המשבר הפוליטי לזמן מה.[86] בלוק הימין התפרק וכחול לבן חולקה. העבודה-גשר-מרצ התפצלה למרכיביה, והבית היהודי עזבה את רשימת ימינה. נתניהו נותר ראש הממשלה וגנץ מונה לשר הביטחון ולראש הממשלה החלופי. לפיד התמנה ראש האופוזיציה, שכללה את יש עתיד – תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, ימינה ומרצ. חלפו 508 ימים מאז פיזור הכנסת ה-20.[87] זאת שבוע לפני משפטו הצפוי של נתניהו.[88]

התפרקות הממשלה ופיזור הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת קובע את המועד האחרון לאישור חוק התקציב, ואם התקציב לא אושר עד למועד זה רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה. ב"פשרת האוזר" – תוקן חוק יסוד: הכנסת ונקבע בו שתקציב המדינה לשנת 2020 צריך לקבל את אישור הכנסת עד ל-22 בדצמבר 2020. זאת בשל אי הסכמות בקואליציה.

בהסכם הקואליציוני שנחתם טרם הקמת הממשלה, סוכם כי יאושר תקציב דו שנתי לשנים 2020–2021. המועד האחרון לאישור התקציב היה אוגוסט 2020. בפועל, הליכוד החליט אחרת.[89][90][91] בסוף נובמבר, הודיע שר האוצר ישראל כ"ץ שתקציב המדינה לשנת 2021 יוצג לראש הממשלה בשאיפה שהוא יקודם בכנסת בפברואר 2021.[92] בעת זו, משרד האוצר טרם הגיש הצעת תקציב לשנת 2020.[93] העיכוב הזיק לפרויקטים, לעמותות, לחקיקה וכיוצא באלה.[94][95] כתוצאה מהמצב, גם תקנות סדר הדין האזרחי ומבצע צור ישראל הושפעו לרעה.[96] אי אישור תקציב המדינה מוביל לפירוק ממשלת חילופים בלי ביצוע רוטציה בראשות הממשלה. כלומר, נתניהו אמור להשאר ראש ממשלה.

בניסיון למנוע את פיזור הכנסת בגלל התקציב, נוהלו מגעים בין הליכוד לכחול לבן. דנו על מועד התקציב, מינויים, סמכויות שר המשפטים ושינוי באורך הרוטציה.[97] במקביל נתניהו הציע לסיעת ימינה: הקמת ממשלה צרה המורכבת מהליכוד, ש"ס, יהדות התורה ועריקים מכחול לבן, בתמיכה חברי כנסת ממפלגת רע"מ שברשימה המשותפת. בנט סירב.[98]

הצעת החוק שנועדה למנוע את פיזור הכנסת בחצות, 23 בדצמבר, נדחתה ברוב של 49 מתנגדים מול 47 תומכים.[99] זאת לאחר שבליכוד האמינו כי בידם רוב שיאשר את ההצעה, אך הגעתם של כמה חברי כנסת שהיו צפויים להיעדר מההצבעה והצביעתם נגד ההצעה הכריעה את הכף. האירוע כונה "ליל החניונים" עקב שהייתו של חבר הכנסת רם שפע בחניון הכנסת ממש עד רגע ההצבעה עצמו. בחצות הלילה שבין 22 בדצמבר ל-23 בדצמבר 2020, הכנסת העשרים ושלוש התפזרה באופן אוטומטי עקב אי הסכמה של הליכוד וכחול לבן על העברת התקציב, ומדינת ישראל הלכה לבחירות בפעם הרביעית תוך פחות משנתיים. למחרת, פורסם שאחרי ויתור של נתניהו, כשל ניסיון חקיקה נוסף למניעתן כי לא הייתה יכולת טכנית במסגרת הזמנים. הליכוד הכחיש.[100]

הכנסת ה-24[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכנסת העשרים וארבע

תוצאות הבחירות לכנסת ה-24[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לכנסת ה24
     מפלגות הימין: 56 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 25 מושבים
     מפלגות השמאל: 13 מושבים
     מפלגות הערבים: 10 מושבים
רשימה ראש הרשימה מושבים
הכנסת ה-24 הכנסת ה-23
הליכוד בנימין נתניהו 30 36[א]
יש עתיד יאיר לפיד 17 15
ש"ס אריה דרעי 9 9
כחול לבן בני גנץ 8 13
ימינה נפתלי בנט 7 3
העבודה מרב מיכאלי 7 3
יהדות התורה משה גפני 7 7
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 7 7
הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' 6 2
הרשימה המשותפת איימן עודה 6 11
תקווה חדשה גדעון סער 6 3[ב]
מרצ ניצן הורוביץ 6 3
רע"ם מנסור עבאס 4 4

הבחירות לכנסת העשרים וארבע התקיימו ב-23 במרץ 2021 והיו הרבעיות במשבר. בניגוד לקודמותיה, לא רצו שתי מפלגות גדולות והיו כמה ראשי מפלגות שהצהירו על הרצון להרכיב ממשלה בראשותם: בנימין נתניהו, נפתלי בנט וגדעון סער. יאיר לפיד, ראש המפלגה השנייה בגודלה, שאף להיות ראש ממשלה אך היה מוכן לוותר על כך בתנאים מסוימים.[101] ברקע, הייתה האפשרות שראש הממשלה החליפי בני גנץ ימונה לראש ממשלה בנובמבר 2021 אם לא תקום ממשלה חדשה בשל שינוי חוק יסוד: הממשלה.

נציגי הציונות הדתית, יהדות התורה, ש"ס והליכוד המליצו על נתניהו - 52 ממליצים. יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו ומרצ המליצו על לפיד - 45 ממליצים. ימינה המליצה על בנט. תקווה חדשה, הרשימה המשותפת ורע"ם לא המליצו על אף מועמד.[102]

ב-6 באפריל הטיל הנשיא ריבלין את תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו.[103] בסוף אפריל 2021, הוקמו 3 ועדות זמניות בכנסת: ועדת הכספים, ועדת חוץ וביטחון והועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית.[104]

נשיא המדינה ראובן ריבלין, מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ בנימין נתניהו, 6 באפריל 2021, שעה 11.

ב-4 במאי, כשתי דקות לפני מועד פקיעת המנדט האוטומטית בחצות, הודיע נתניהו לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה. למחרת הוענק המנדט ליאיר לפיד. הוא קיבל 56 ממליצים לאחר שנוספו המלצות של תקווה חדשה והרשימה המשותפת (למעט בל"ד).[105]

המשבר סביב מינוי שר משפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באפריל 2021 הסתיים המינוי הזמני של בני גנץ לממלא מקום שר המשפטים, והממשלה נותרה ללא שר משפטים מכהן. מצב זה יצר מספר בעיות, בהן:

ב-27 באפריל התקיימה ישיבת ממשלה בה שרי הליכוד הצביעו נגד מינוי בני גנץ לתפקיד שר המשפטים באופן קבוע. ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע למנות את השר לשיתוף פעולה אזורי, אופיר אקוניס, לתפקיד שר המשפטים, ורוב שרי הממשלה אישרו מינוי זה. אולם בגוש כחול לבן התנגדו למינוי, וגם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר כי מינוי ללא הסכמת שני הגושים בממשלה אינו חוקי: "מאחר שראש הממשלה החליפי לא הסכים, ההצבעה הזאת לא חוקית ואסור היה לקיים אותה." בני גנץ תיאר את תהליך ההצבעה כ"הליך שדגל שחור של פגיעה בסדרי שלטון מתנוסס מעליו."[108]

באותו ערב בג"ץ הוציא צו ביניים המקפיא את מינוי אקוניס, וקבע דיון דחוף למחרת.[109]

למחרת, ב-28 באפריל 2021, שינה נתניהו את עמדתו והודיע כי החליט לתמוך במינוי בני גנץ לתפקיד שר המשפטים. בהמשך אישרו השרים את מינוי גנץ, והדיון בבג"ץ בוטל.[110]

ניסיונות להקמת ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתניהו ניסה להקים ממשלה המבוססת על הבלוק לשעבר יחד עם עריקים מסיעות מתנגדיו או סיעת רע"ם שרצה בנפרד מהרשימה המשותפת. הוא אף הצהיר שהסכים לרוטציה עם נפתלי בנט אף על פי שלא היה להם רוב ידוע בכנסת.[111] הוא כשל בניסיון זה.

במקביל החל ניסיון להקים ממשלת חילופים בראשות יאיר לפיד ונפתלי בנט יחד, בתמיכת רע"ם והסיעות שמתנגדות להמשך כהונת נתניהו. המגעים הואצו לאחר שלפיד קיבל את המנדט. המהומות בישראל ומבצע שומר החומות האטו את המגעים עד לעצירתם.[112]

לאחר ההסלמה, התחדשו המגעים כשימינה ניהלה במקביל מגעים עם הליכוד.[113] ב-30 במאי, הכריז בנט כי כוונתו להקים ממשלה עם לפיד.[114] בליל ה-2 ביוני 2021, בתוך השעה האחרונה שלפני תום המנדט של לפיד, הודיע לפיד לנשיא ראובן ריבלין שעלה בידו להרכיב ממשלת חילופים עם בנט.[115] על-פי ההודעה, בנט יכהן ראשון כראש הממשלה ולפיד יכהן כראש הממשלה החלופי, ולאחר כשנתיים יתחלפו השניים בתפקידיהם.

לאחר הודעת יאיר לפיד לנשיא המדינה, החלה הידרדרות בשיח שגרמה לאזהרה מצד ראש השב"כ.[116]

ב-7 ביוני, הודיע לכנסת יושב ראש הכנסת, יריב לוין, על כך שיאיר לפיד הודיע לו כי עלה בידיו להרכיב ממשלה, ולמחרת הודיע כי הישיבה בכנסת לכינון הממשלה החדשה תתקיים ב-13 ביוני. ביום זה הושבעה ממשלת ישראל השלושים ושש, והסתיימו יותר מ-12 שנות כהונה רצופות של בנימין נתניהו בתפקיד ראש ממשלת ישראל, ונפתלי בנט הפך לראש הממשלה השני בתולדות המדינה שאינו ממפלגת העבודה לגלגוליה השונים או ממפלגת הליכוד. לפיד מונה לראש ממשלת ישראל החליפי.

טענות לפגיעה בדמוקרטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משני הצדדים הובעו במהלך המשבר טענות על פגיעה בדמוקרטיה.

במהלך המשבר, היו שטענו שחלק מהתנהלותו של נתניהו ומהמתקפות נגד צוות התביעה וחוקריו פגעו בעקרון שלטון החוק ובמאבק בפשיעה ובשחיתות השלטונית.[117][118][119] בשיח הציבורי הוזכרה גם חזקת החפות.[120] כמו כן, נטען שמתקפותיו של נתניהו וסביבתו על גופי תקשורת ועיתונאים, כחלק ממסע הבחירות, פגעו בעקרון חופש העיתונות.[121][122] נוסף על כך, נטען או הובע חשש שנתניהו ינסה להשפיע על ההליך המשפטי שלו או למנוע את העמדתו לדין. זאת בין היתר על ידי חקיקה (שינוי חוק החסינות או חקיקה כמו חוק ההמלצות בכנסת ה-20), מינוי שר משפטים או קידום פסקת התגברות העוסקת בפסילת חוקים או פעולות מנהליות.[123][124][125]

לאורך המשבר, הממשלה פעלה תחת פיקוח מינימלי אם בכלל של ועדות הכנסת, מה שהעלה טענה על פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.[12]

בהיעדר הסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפת הקורונה, פעילות ממשלת המעבר כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד האופוזיציה כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גיליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים אמיר אוחנה הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו.[126] ההוראה התקבלה באישור היועץ המשפטי לממשלה. ב-21 במרץ 2020 הוציאה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה. מצב החירום בבתי המשפט הוארך עד 16 באפריל 2020.[127]

תקנת חירום נוספת בעניין בתי המשפט, נגדה נטען כי מדובר בהחלטה פוליטית הקשורה למשפט בעניינו של נתניהו, הייתה מניעת קיום דיונים בווידאו. בשל משבר הקורונה הוחלט לאפשר דיונים בווידאו רק לנאשמים שכבר נמצאים במעצר, כדי לא להכניס נאשמים חדשים לכלא, בין אם הם נשאים והם מהווים סיכון לכלואים אחרים ולסוהרים ובין אם קיימת התפרצות שטרם התגלתה בבית הכלא.[128][129] אף לאחר ההחלטה התקיימו דיונים בבית משפט בבאר שבע.[127]

טענות נוספות לפגיעה בדמוקרטיה הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדת הכנסת שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, נקבע תוקף לצעדי הממשלה ל-24 במרץ 2020 על מנת לאפשר ארכה להסדרת מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ ארגון העיתונאים בישראל עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.[130]

בעת שבה המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס ועדה מסדרת וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של יושב ראש הכנסת, צעדים שעוררו את "מחאת הדגלים השחורים"[131]: שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם דרכנו והתנועה לאיכות השלטון ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות.[132] ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן ועדת הקורונה, שבראשותה עמד ח"כ עפר שלח.[133] מחאת הדגלים השחורים נמשכה גם בחודשים אפריל ומאי. במקביל, פעלו ארגונים אחרים במהלך המחאה נגד בנימין נתניהו (2020).

התערבות בג"ץ בשלב זה בעבודת הכנסת, עוררה טענות מצד הימין לגבי פגיעה בדמוקרטיה ופגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.[134][135][136]

ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.[137]

ב-2 באפריל מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אישר תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.[138] לפי ברק רביד, ראש הממשלה נתניהו תמך בחופש ההפגנה.[139]

לפי הדיווחים ב-5 באפריל, בין הנושאים שנותרו במחלוקת הם זכות הוטו לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על פני האופוזיציה, בניגוד לנוהג הקיים, דרישה שעוררה את התנגדות גנץ והייתה בין הגורמים לאי הגעה לפשרה עד מציאת פשרה שסוכמה בין הצדדים.[140] דרישה נוספת שעלתה במשא ומתן, הייתה פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ להתערב במקרה של פסיקה כנגד נתניהו.[141][142]

ב-13 באפריל, בהפגנה של מחאת הדגלים השחורים מול ביתו של גבי אשכנזי, שוטר קנס מספר פעילים מ"מחאת היחידים" על רקע סירוב לפיזור התקהלות בסכום של 5,000 ש"ח, בניגוד לסעיף המתיר קיום הפגנות.[143]

ניסיונות לפתרון המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה דרעי, יושב ראש סיעת ש"ס הציע לעבור לשיטת בחירות ישירות לראשות הממשלה אך ההצעה לא התקבלה.[144] נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין הציע את 'מתווה הנבצרות' שלפיו תוקם ממשלת אחדות, ונתניהו יעביר את סמכויותיו לגנץ עם פתיחת משפטו אך הצדדים לא הגיעו להסכמה על ההצעה.

ב-13 במרץ 2020 קרא נתניהו להקמת ממשלה הדומה לממשלת ישראל השלוש עשרה, אחריו פרסמו שר הביטחון נפתלי בנט ויו"ר מפלגת גשר אורלי לוי אבקסיס קריאה דומה. לילה לאחר מכן שוחחו נתניהו וגנץ בניסיון להקמת ממשלת חירום.[145]

הנשיא ראובן ריבלין קידם הקמת ממשלת אחדות, לפחות כממשלת חירום זמנית שתתפקד מספר מוגבל של חודשים, ולאחר סיום המשבר "נמשיך מאותה נקודה".[146]

ב-26 במרץ 2020 נבחר בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת בתמיכת גוש הימין ובהתנגדות יש עתיד וחלקים מתל"ם, שהגישו בקשה להתפצל מכחול לבן, לאחר שגנץ ואשכנזי הביעו את רצונם להיות שותפים לממשלת אחדות בראשות נתניהו עם הסכם רוטציה.[147][148]

ב-16 באפריל 2020 הציע חבר הכנסת יאיר לפיד תוכנית להקפיא את המשבר הפוליטי לתקופה של כחצי שנה על מנת לאפשר למדינה להתמודד עם מגפת הקורונה.[149]

באמצע מאי 2020 הוקמה ממשלת ישראל השלושים וחמש שנועדה בין היתר לפתור את המשבר. כך הוארכה פעילות הכנסת עד להתפזרותה ב-23 בדצמבר באותה שנה.

הצעות נוספות שהועלו בציבור היו הוראת שעה שתוביל למינוי ראש ממשלה שאינו חבר כנסת לשנה.[150] הוצעה גם חקיקה שתוביל לבחירות במחוזות בחירה או לכך שראש הרשימה הגדולה יוכרז באופן אוטומטי כראש הממשלה, ללא צורך בהצבעת אמון בכנסת.[151]

ב-19 באפריל 2021, לאחר סבב הבחירות הרביעי הציע אריה דרעי הצעת חוק על פיה יתקיימו בחירות ישירות לראשות הממשלה על בסיס הכנסת ה-24.[152]

השלכות המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שלא הוקמה ממשלה ולא הועבר תקציב 2020, התנהל התקציב לאורך כל תקופת המשבר על פי חוק לפי התקציב הקודם (2019, אושר בכנסת באפריל 2018) עם קיצוץ רוחבי, מה שהביא לעצירת תקציבים לתחומים רבים כמו פיתוח תשתיות ומערכת הבריאות.[153][154] כמו כן, לא מונו נציב שב"ס, מפכ"ל משטרה ופרקליט מדינה קבועים במשך זמן רב. החל מאפריל 2021, לא מונה שר המשפטים באופן חריג בשל התנגדות נתניהו,[155] מה שגרר צמצום משמעותי בהיקף הסמכויות של הקבינט המדיני-ביטחוני, ועדת השב"כ וקבינט הקורונה.[156] נמנעו גם מינויים אחרים.[157] ב-28 באפריל מונה שר משפטים לאחר עימותים שהדרדרו למשבר חוקתי.[158][159]

כמחאה על המשבר הפוליטי קמה מחאת הדגלים השחורים, שקראה לבחור לכנסת יושב ראש חדש, להקים את ועדות הכנסת, ולהכניס תיקונים לחוק שיבטיחו שאדם שמואשם בפלילים לא יוכל להיבחר לראשות הממשלה.[131] הנחיות ההתקהלות עקב משבר הקורונה במידה רבה הפריעו לקיום המחאה, אם כי ההנחיות התירו הפגנות.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המשבר נעשו תוכניות סאטירה שונות. ב-27 בפברואר 2020 הועלה לערוץ היוטיוב של כאן 11 הסרטון "מה אם ניתקע לנצח בבחירות"[160] שכתב והלחין תמיר בר. כמו כן בתוכנית ארץ נהדרת הוציאו את השיר "גוררים אתכם לעוד בחירות".[161]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לסיעת הליכוד היו 35 מושבים ממפלגת הליכוד ומושב אחד ממפלגת "כולנו" שהתמזגה בבחירות אלו ל"תקווה חדשה". למפלגת "גשר" שהתמזגה לליכוד היה מושב אחד בכנסת.
  2. ^ תקווה חדשה לא התמודדה בבחירות הקודמות. אולם, הרשימה מורכבת מחיבור של מפלגת "תקווה חדשה" ומפלגת "דרך ארץ" שלה היו שני מושבים בכנסת הקודמת. בנוסף, יפעת שאשא ביטון התמודדה בבחירות הקודמת מטעם מפלגת "כולנו" ברשימת הליכוד ולה היה מושב יחיד בכנסת.
  1. ^ צבי זרחיה, שר הביטחון ליברמן התפטר: "ישראל נכנעה לטרור; יש ללכת לבחירות", באתר כלכליסט, 14 בנובמבר 2018
  2. ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
  3. ^ חיים לב, דרעי: נצביע נגד חוק הגיוס, באתר ערוץ 7, 24 ביוני 2018
  4. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, הולכים לבחירות באפריל: ראשי הקואליציה החליטו לפזר את הכנסת, באתר וואלה!‏, 24 בדצמבר 2018
  5. ^ יהונתן ליסבהליך בזק: החוק לפיזור הכנסת אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
  6. ^ טובה צימוקי, גלעד מורג, אלי סניור ומורן אזולאי, תיקי נתניהו: שוחד והפרת אמונים. הכרעת היועמ"ש, באתר ynet, 28 בפברואר 2019
  7. ^ גיא עזרא, ‏3 הדקות שחרצו את גורלם של בנט, שקד ופייגלין, באתר "סרוגים", 14 באפריל 2019
  8. ^ טל שלו, יקי אדמקר ושלומי גבאי‏, 65 ממליצים לנתניהו; כולנו לנשיא: אין מו"מ על חיבור עם הליכוד, באתר וואלה!‏, 16 באפריל 2019
  9. ^ מורן אזולאי, ליברמן: לא אשב עם חרדים ולא עם "סמוטריצ'ים", באתר ynet, 9 ביולי 2019
  10. ^ דברי הכנסת – פרוטוקול מסונכרן, דברי הכנסת - ישיבה מס' 12, באתר הכנסת (ההצבעה על חוק ההתפזרות לקראת סוף הישיבה) קובץ וידאו
  11. ^ קובי נחשוני, מקור, Twitter
  12. ^ 1 2 3 4 טל שניידר, ‏12 חודשים, 10 ועדות: הכנסת עזובה כבר שנה וזו ממש לא גזירת גורל, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2019
  13. ^ יובל קרני, כחלון 5 בליכוד: אושר איחוד עם כולנו וביטול הפריימריז, באתר ynet, 28 במאי 2019
  14. ^ אנה ברסקי, ‏נתניהו: "פייגלין יהיה שר, נביא לאישור הכנסת לגליזציה של קנאביס רפואי", באתר מעריב אונליין, 29 באוגוסט 2019
  15. ^ אריק בנדר, ‏ספירת המעטפות הכפולות: פער של שני מנדטים לכחול לבן על הליכוד, באתר מעריב אונליין, 19 בספטמבר 2019
  16. ^ מעריב אונליין, ‏מתווה הנשיא המלא: נבצרות לנתניהו ביום הגשת כתב האישום, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2019
  17. ^ כפי שהגדיר לראשונה אריה דרעי, ובהמשך גם האחרים בגוש הימין, וביניהם מנהיג הבלוק בנימין נתניהו
  18. ^ במטרה להלחיץ? גנץ חושף: יש לי שיחות עם חברי בלוק ה-55, באתר בחדרי חרדים, 30 באוקטובר 2019
  19. ^ חדשות 13, המנדט להרכבת הממשלה עובר לגנץ: "אנחנו תמיד אופטימיים", באתר חדשות 13, 22 באוקטובר 2019
  20. ^ יקי אדמקר‏, ליברמן בכנס סגור עם ראשי רשויות מהליכוד: "ממשלה צרה תהיה צרה למדינת ישראל", באתר וואלה!‏, 09 בדצמבר 2019
  21. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, ראשי סיעות הימין סיכמו: המו"מ מול כחול לבן יתנהל בשם כל הגוש, באתר וואלה!‏, 23 באוקטובר 2019
  22. ^ טל שלו‏, גנץ: "לא ניתן לבנות אחדות על בלוק"; נתניהו: "גנץ סירב למתווה הנשיא", באתר וואלה!‏, 20 בנובמבר 2019
  23. ^ אריק בנדר, ‏נשיא המדינה החזיר את המנדט לכנסת: "תוצאה פוליטית עגומה", באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2019
  24. ^ חוק שאמור למנוע חקירה \כתב אישום נגד נשיא או ראש ממשלה מכהן
  25. ^ N12 - תשובתו של נתניהו כשנשאל בראיון - "האם תנסה לקדם חסינות?", N12, ‏2019-12-02
  26. ^ 1 2 כאן חדשות, מה? מה פתאום | מהצד השני עם גיא זהר, יוטיוב, ‏5 בינואר 2020
  27. ^ מורן אזולאי וגלעד מורג, נתניהו הגיש את בקשת החסינות: "כתב האישום הוגש בחוסר תום לב", באתר ynet, 2 בינואר 2020
  28. ^ מורן אזולאי וטובה צימוקי, נתניהו מושך את בקשת החסינות: "לא אתן להפריע למהלך היסטורי", באתר ynet, 28 בינואר 2020
  29. ^ טל שניידר וחן מענית, ‏מדינת ישראל נ' בנימין נתניהו: כתב האישום הוגש לבית המשפט, באתר גלובס, 28 בינואר 2020
  30. ^ עקיבא נוביק, גנץ קיבל את המנדט: "אעשה הכול להקים ממשלה פטריוטית ורחבה", באתר חדשות 13, 16 במרץ 2020
  31. ^ טל שלו‏, ח"כ לוי-אבקסיס הגישה בקשה רשמית להתפצל מהעבודה-מרצ, באתר וואלה!‏, 17 במרץ 2020
  32. ^ יורי ילון, ‏בחירות 2020, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2020
  33. ^ שחר אילן וצבי זרחיה, 1,000 אנשי חינוך לנשיא: אל תטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2020
  34. ^ ערוץ 7, צפו: הפגנה מול הפגנה, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2020
  35. ^ טל שניידר, ‏ליברמן: אקדם חוק למניעת הטלת הרכבת הממשלה נגד מי שעומד נגדו כתב אישום, באתר גלובס
  36. ^ יובל קרני, אורלי לוי-אבקסיס מתנגדת לממשלת מיעוט: "לא מחויבת לשותפות עם מרצ", באתר ynet, 10 במרץ 2020
  37. ^ יובל קרני, מורן אזולאי וטובה צימוקי, יועז הנדל וצבי האוזר נגד ממשלת מיעוט כשלב ראשון, באתר ynet, 9 במרץ 2020
  38. ^ יועז הנדל: "לא נשב עם הרשימה המשותפת", באתר "סרוגים", 22 באוגוסט 2019
  39. ^ אלעד הומינר, חדשות כיפה, ‏היום: הכנסת ה-23 תושבע ב-40 סבבים, באתר כיפה, 16 במרץ, 2020 9:26
  40. ^ עירית אבישר, איך לעזאזל מתמודדים עם מיליון מובטלים, באתר ynet, 21 במרץ 2020
  41. ^ עמית סגל, כחול לבן פנתה ליו"ר הכנסת: מעוניינים לקיים ביום שני הצבעה על בחירת יו"ר חדש, N12, ‏13 במרץ 2020
  42. ^ ציוץ בטוויטר של יולי אדלשטיין, 15 במרץ 2020
  43. ^ תומר גנון וצבי זרחיה, בג"ץ: על אדלשטיין לכנס המליאה לדיון בהחלפתו - עד יום רביעי, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  44. ^ מעריב אונליין, ‏אדלשטיין: "אם אוחלף - יהיו בחירות רביעיות", זוהר: "כחול לבן איבדו צלם אנוש", באתר מעריב אונליין, 22 במרץ 2020
  45. ^ אנה ברסקי, אריק בנדר ומתן וסרמן, ‏אדלשטיין התפטר: "צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינו של בג"ץ", באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2020
    מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת", באתר ynet, 25 במרץ 2020
  46. ^ בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב-25 במרץ 2020
  47. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, גנץ יהיה יו"ר הכנסת בתמיכת נתניהו, כחול לבן מתפרקת, באתר ynet, 26 במרץ 2020
  48. ^ אריק בנדר, ‏גנץ בנאום ראשון כיו"ר הכנסת: "מתחייב לקדם ממשלת חירום לאומית״, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2020
  49. ^ חבר הכנסת יאיר גולן מסיעת "העבודה–מרצ" הצביע "נגד", אולם בפרוטוקול הישיבה נרשם שהצביע "בעד".
    קובץ וידאו הישיבה השביעית של הכנסת העשרים-ושלוש, באתר הכנסת, ‏26 במרץ 2020, זמן 1:50:27 בווידאו
  50. ^ נינה פוקס ומורן אזולאי, אושר פיצול "כחול לבן", גנץ ישמור על שם הסיעה, באתר ynet, 29 במרץ 2020
  51. ^ הוועדה המסדרת אישרה הקמת 6 ועדות זמניות - ביניהן ועדת קורונה, באתר ‏מאקו
  52. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏ימינה: ״לא נהיה עלה תאנה בממשלת שמאל״; הליכוד: ״חברתם לרשימה המשותפת״, באתר מעריב אונליין, 2 באפריל 2020
  53. ^ אריק בנדר, ‏הולכים לאחדות: הליכוד וכחול לבן חתמו על הסכם להקמת ממשלה, באתר מעריב אונליין, 20 באפריל 2020
  54. ^ טל שניידר, דני זקן, נתניהו וגנץ חתמו על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית, גלובס, ‏2020-04-20
  55. ^ ממשלה, ההסכם הקואליציוני - באדיבות אתר גלובס, http://wink.globes.co.il/docs/הסכם%20קואליציוני.pdf
  56. ^ ממשלת נתניהו-גנץ: נחתם ההסכם בין הליכוד וכחול לבן, ynet, ‏2020-04-20
  57. ^ 1 2 3 טל שלו, יקי אדמקר ודניאל דולב‏, סוף למשבר הפוליטי: גנץ ונתניהו חתמו על הסכם להקמת ממשלה, באתר וואלה!‏, 21 באפריל 2020
  58. ^ ההסכם הקואליציוני-בעדיפות גלובס
  59. ^ 1 2 3 N12 - יש ממשלת אחדות: נתניהו וגנץ חתמו על הסכם, N12, ‏2020-04-20
  60. ^ סעיף הריבונות בהסכם נתניהו-גנץ - כדי למנוע משבר עם ירדן, ynet, ‏2020-04-20
  61. ^ הסיכום בין נתניהו לגנץ על גיוס החרדים - בחדרי חרדים, חדרי חרדים
  62. ^ דניאל דולב‏, בעקבות עתירה: בג"ץ ידון גם בחוקיות ההסכם של נתניהו וגנץ, באתר וואלה!‏, 22 באפריל 2020
  63. ^ גנץ החליט שלא למנות סגני שרים מטעם כחול לבן, ynet, ‏2020-04-20
  64. ^ המשיבים, מסמך השינויים המלא, YNET - אחרי ביקורת בג"ץ: הקפאת המינויים תקוצר, הקפאת החקיקה תבוטל
  65. ^ נתניהו וגנץ דנו בהארכת כהונת הממשלה, ynet, ‏2020-05-06
  66. ^ חן מענית, ‏פגיעה בהפרדת הרשויות, סתירת הלכות עליון ושינוי חוקי יסוד: משפטנים בכירים מסמנים את הסכנות בממשלה החדשה, באתר גלובס, 21 באפריל 2020
  67. ^ N12 - הממשלה החלופית: החוקים שיבטיחו את קיום הרוטציה, N12, ‏2020-04-23
  68. ^ ערוץ 7, השופט אליקים רובינשטיין: הסכם מבהיל, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2020
  69. ^ Omny Studio is the complete audio management solution for podcasters, Radio Stations, 23.4.2020 - תמר אלמוג ומוטי גילת - תמר אלמוג ומוטי גילת - תמר אלמוג ומוטי גילת - תמר אלמוג ומוטי גילת - Omny.fm, omny.fm
  70. ^ N12 - רגעי ההכרעה: מיד תפורסם ההחלטה בבג"ץ נתניהו, N12, ‏2020-05-06
  71. ^ דניאל דולב‏, בג"ץ דחה את העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו וההסכם הקואליציוני, באתר וואלה!‏, 06 במאי 2020
  72. ^ 1 2 השופטת אסתר חיות ואחרים, החלטת בג"ץ בתיק 2592/20 (בג"ץ נתניהו והסכם קואליציוני כחל"ב-הליכוד), החלטת בג"ץ בתיק 2592/20 (בג"ץ נתניהו והסכם קואליציוני כחל"ב-הליכוד)
  73. ^ 1 2 החלטת בג"ץ בתיק 2592/20 (בג"ץ נתניהו והסכם קואליציוני כחל"ב-הליכוד)
  74. ^ Yael Finkelstein, מה חושבים בכירי הליכוד על ראש ממשלה תחת כתב אישום? תלוי באיזו שנה תשאלו אותם, שקוף, ‏2019-12-10
  75. ^ דניאל דולב, נימוקי בג"ץ המלאים בעתירות נגד נתניהו: "ממשלה בראשות נאשם - כשל מוסרי", news.walla.co.il, ‏27 במאי 2020
  76. ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 2592/20, פסק-דין משלים, ‏27 במאי 2020 (ארכיון)
  77. ^ מורן אזולאי, יובל קרני ואיתמר אייכנר, 72 ח"כים המליצו על נתניהו לנשיא - בלי ימינה, באתר ynet, 7 במאי 2020
  78. ^ עטרה גרמן, ‏ללא ימינה: 72 ח"כים המליצו על נתניהו לנשיא, באתר "סרוגים", 7 במאי 2020
  79. ^ איתי בלומנטל, מחאה בכיכר רבין נגד ר"מ נאשם: "ישראל מתביישת", באתר ynet, 9 במאי 2020
  80. ^ אורן זיו, בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש, באתר "שיחה מקומית", 2 במאי 2020
  81. ^ דפנה ליאל, ‏נתניהו וגנץ סיכמו: השבעת הממשלה - ביום רביעי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 במאי 2020‏
  82. ^ עמית סגל, ‏בשל ביקור פומפאו: השבעת הממשלה תידחה ליום חמישי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 במאי 2020‏
  83. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, נתניהו דחה את ההשבעה, גנץ יישאר יו"ר הכנסת, באתר ynet, 14 במאי 2020
  84. ^ בימינה מאיימים על נתניהו: "נקדם את המלחמה בשחיתות", באתר וואלה!‏, 2 באפריל 2020
  85. ^ מורן אזולאי, בדרך לאופוזיציה, בנט במתקפה על נתניהו: "חלש מול חמאס ומול ההסתדרות", באתר ynet, 14 במאי 2020
  86. ^ 34 שרים, משרדים חדשים - ורוטציה: ממשלת נתניהו-גנץ יוצאת לדרך, באתר חדשות 13
  87. ^ דני קושמרו, ‏כך זה ייראה: ממשלת הרוטציה השנייה בהיסטוריה יוצאת לדרך, באתר ‏מאקו‏‏, ‏17 במאי 2020‏
  88. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית טוויטר, 17 במאי 2020
  89. ^ ליאל קייזר, הממונה על התקציבים באוצר: לפעול בפגרת הקיץ כדי לאשר את תקציב המדינה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 ביוני 2020
  90. ^ גד ליאור, בצמרת האוצר מביעים הסתייגות מתקציב חד שנתי, באתר ynet, 2 באוגוסט 2020
  91. ^ מורן אזולאי, המשבר הפוליטי: לקראת נקודת רתיחה ביום רביעי בכנסת | עושים סדר, באתר ynet, 30 בנובמבר 2020
  92. ^ נתי טוקר, כ"ץ ממשיך לדחות את אישור תקציב 2021 – אך יציג אותו בפני נתניהו בשבוע הבא, באתר TheMarker‏, 25 בנובמבר 2020
  93. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של טל שניידר ברשת החברתית טוויטר, 25 בנובמבר 2020
  94. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, מיליארד שקל מתקציבי העמותות תקועים בממשלה - כי נתניהו לא מעביר תקציב, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2020
  95. ^ גלובס, ‏"זו קטסטרופה": הרגולטורים הבכירים חושפים את מחיר האין תקציב, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2020
  96. ^ אתר למנויים בלבד עידו באום, המהפכה בבתי המשפט היתה אמורה להתחיל בינואר - אז למה אנחנו בדרך לכאוס?, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2020
  97. ^ דפנה ליאל, ‏מה רוצים בליכוד, מה רוצים בכחול לבן | עושים סדר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 בדצמבר 2020‏
  98. ^ חזקי ברוך, נתניהו הציע ל"ימינה" להצטרף לממשלה צרה ולקבל שלושה תיקים בכירים, בתקווה שיימצאו 61 אצבעות שיסכימו להקים ממשלת ימין. בנט סירב., באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2020
  99. ^ מורן אזולאי, ynet, לקראת בחירות: החוק נפל, הכנסת צפויה להתפזר היום, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2020
  100. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של מיכאל האוזר טוב ברשת החברתית טוויטר, 23 בדצמבר 2020
  101. ^ דרוקר, אולי אני פשוט מתכוון למה שאני אומר?, Haaretz הארץ
  102. ^ N12 - תם סבב ההתייעצויות אצל הנשיא: נתניהו עם רוב של 52 ממליצים, N12, ‏2021-04-05
  103. ^ עמית סגל, ‏נתניהו קיבל את המנדט להרכבת הממשלה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 באפריל 2021‏
  104. ^ N12 - הכנסת חוזרת לפעילות: קשיים בדרך להקמת "ממשלת השינוי", N12, ‏2021-04-26
  105. ^ N12 - הנשיא הטיל את הרכבת הממשלה על יאיר לפיד, N12, ‏2021-05-05
  106. ^ צבי זרחיה, נתניהו משתק את מוסדות השלטון ומרקם החיים האזרחי נפגע, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2021
  107. ^ מנדלבליט: בהיעדר שר משפטים, ממחר אסירים ועצורים יובאו בכל יום לביהמ"ש, באתר ynet, 21 באפריל 2021
  108. ^ אנה ברסקי, ‏גנץ לבג"ץ: "נתניהו מוביל תהליך של הרס הדמוקרטיה", באתר מעריב אונליין, 27 באפריל 2021
  109. ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, גלעד כהן, בג"ץ הקפיא את מינוי אקוניס לשר משפטים עד להחלטה אחרת, באתר ynet, 27 באפריל 2021
  110. ^ גלעד מורג, ynet, נתניהו נכנע: הממשלה אישרה את מינוי גנץ לשר המשפטים, הדיון בבג"ץ בוטל, באתר כלכליסט, 28 באפריל 2021
  111. ^ יהונתן ליסנתניהו: אמרתי לבנט שאסכים שיהיה ראשון ברוטציה; בנט: אין לו ממשלה, באתר הארץ, 3 במאי 2021
  112. ^ בנט: ממשלת השינוי ירדה מהפרק, לפיד: הוא טועה, אמשיך לנסות להקים ממשלה, באתר וואלה!‏, 13 במאי 2021
  113. ^ עמית סגל, ‏פרסום ראשון: בנט ולפיד נפגשו אתמול לדון בהקמת ממשלה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 במאי 2021‏
  114. ^ נפתלי בנט הצהיר: "אפעל בכל כוחי להקים ממשלה עם יאיר לפיד", www.ynet.co.il, ‏2021-05-30
  115. ^ יאיר לפיד לנשיא ריבלין: עלה בידי להרכיב ממשלה, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  116. ^ N12 - ראש השב"כ: "להפסיק מיד את השיח האלים, מישהו עלול לפגוע..., N12, ‏2021-06-05
  117. ^ לפיד: "נתניהו רוצה את השלטון כדי להציל את עצמו", דבר העובדים בארץ ישראל
  118. ^ אתר למנויים בלבד שלמה ארצי וחנוך דאום | צילומים: תומריקו, ‏"לא סביר בעיניי שיש ממשלה שבה שרת התרבות תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית, שרת המשפטים תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית, השר לביטחון פנים תוקף את המוסדות שעליהם הוא אחראי, הקבינט תוקף את הצבא, וראש הממשלה תוקף את כולם", באתר "ידיעות אחרונות", 6 בפברואר 2019
  119. ^ דניאל חקלאי: אין פלא שהיועמ"ש מוצף כעת בהודעות נאצה ואיומים, www.zman.co.il, ‏2020-05-14
  120. ^ מנדלבליט: "לנתניהו עומדת חזקת החפות", סרוגים, ‏2020-01-05
  121. ^ נחום ברנע, התקשורת החופשית תחת מתקפה, באתר ynet, 1 בספטמבר 2019
  122. ^ איתמר ב"ז, בנימין ויאיר נתניהו נגד התקשורת, באתר העין השביעית, 21 ביולי 2019
  123. ^ יובל קרני ואיתמר אייכנר, חסינות? התוכנית האמיתית שתסדר לנתניהו "שכפ"ץ חוקי" מושלם, באתר ynet, 22 במאי 2019
  124. ^ חיים לוינסוןנתניהו מגבש חוק שימנע מבג"ץ להתערב בהחלטות של השרים והכנסת, באתר הארץ, 13 במאי 2019
  125. ^ יובל יועז, למרות האיומים והחששות, שלטון החוק ינצח, באתר zman.co.il‏, 3 במרץ 2020
  126. ^ אבישי גרינצייג, ‏בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום: משפט נתניהו נדחה ל-24 במאי, באתר גלובס
  127. ^ 1 2 אבישי גרינצייג, ‏כאוס הקורונה בבית משפט השלום בבאר-שבע: 3 שופטים ו-32 אנשי מינהלה בבידוד - והנחיה לקיים דיונים כרגיל, באתר גלובס, 23 במרץ 2020
  128. ^ נעה לנדאו ונטעאל בנדל, לוין טרפד ברגע האחרון תקנה שהיתה מאפשרת לקיים את משפט נתניהו בווידיאו, באתר הארץ, 24 במרץ 2020
  129. ^ הודעה בעניין נגיף הקורונה, אתר לשכת עורכי הדין בישראל
  130. ^ אמיר בוחבוט‏, לא רק איכונים: המדינה מעוניינת בסיוע שב"כ גם בניתוח אזורי תחלואה, באתר וואלה!‏, 15 באפריל 2020
  131. ^ 1 2 נעה שפיגלכך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
  132. ^ שגיא בן נון‏, לוסי אהריש פוטרה מתכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה", באתר וואלה!‏, 22 במרץ 2020
  133. ^ אריק בנדר, ‏הוועדה המסדרת אישרה את הקמת שש ועדות כנסת זמניות, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2020
  134. ^ אריק בנדר, ‏השר סמוטריץ': "הכנסת לא צריכה לציית לבג"ץ", באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2020
  135. ^ חזקי ברוך, איילת שקד נגד בג"ץ: בדמוקרטיה בג"ץ לא שם עצמו מעל הכנסת, באתר ערוץ 7, 23 במרץ 2020
  136. ^ טל שניידר, ‏שרים בכירים ליו"ר הכנסת אדלשטיין: הפר את הנחיית בג"ץ, באתר גלובס, 23 במרץ 2020
  137. ^ מערכת ישראל היום, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2020
  138. ^ יהושע (ג'וש) בריינרו נעה לנדאו, מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה, באתר הארץ, 2 באפריל 2020
  139. ^ ברק רביד, רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות", באתר חדשות 13, 20 במרץ 2020
  140. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏הסתיימה הפגישה בין הליכוד וכחול לבן, ייפגשו שוב בצאת החג, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2020
  141. ^ עטרה גרמן, ‏הסעיף בהסכם עם גנץ שיעזור לנתניהו מול בג"ץ, באתר "סרוגים", 12 באפריל 2020
  142. ^ טל שלו‏, כל הדרך לבג"ץ: זה מה שבאמת מונע הסכם בין נתניהו לגנץ, באתר וואלה!‏, 12 באפריל 2020
  143. ^ יואב קרקובסקי, מחאות מול ביתו של אשכנזי: המפגינים נקנסו באלפי שקלים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באפריל 2020
  144. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, דרעי הציע בחירות ישירות לראשות הממשלה, נתניהו סירב, באתר ynet, 4 בנובמבר 2019
  145. ^ מורן אזולאי, בדרך לממשלת אחדות? נתניהו וגנץ שוחחו, באתר ynet, 13 במרץ 2020
    ישי כהן, ‏אבקסיס: צו השעה לממשלת חירום לאומית, באתר כיכר השבת, 13 במרץ 2020
  146. ^ על פי הצהרת בנימין נתניהו[דרושה הבהרה]
  147. ^ טל שלו‏, נתניהו: הפרטים עם כחול לבן סגורים, מתחייב לרוטציה של שנה וחצי, באתר וואלה!‏, 21 במרץ 2020
  148. ^ דניאל רוט-אבנרי, ‏כחול לבן מתפרקת: לפיד ויעלון ביקשו מהכנסת לפצל את מפלגותיהם מהרשימה, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2020
  149. ^ מורן אזולאי, תוכנית ההקפאה של לפיד: "הזדמנות לגנץ ולנתניהו למנוע בחירות", באתר ynet, 16 באפריל 2020
  150. ^ גור מגידו, יש פתרון אלגנטי ודמוקרטי שיאפשר להוריד את נתניהו מכיסאו כבר עכשיו, באתר TheMarker‏, 25 במרץ 2021
  151. ^ פרופ' גידי רהט, ‏איך יוצאים מהלופ של עוד ועוד (ועוד) בחירות?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 במרץ 2021‏
  152. ^ יהונתן ליסיוזמת דרעי: בחירות ישירות לראשות הממשלה על בסיס הכנסת הקיימת, באתר הארץ, 18 באפריל 2021
  153. ^ גד ליאור, באוצר ובבנק ישראל תמימי דעים: אי הקמת ממשלה תפגע באזרחים, באתר ynet, 12 בינואר 2020
  154. ^ שני אשכנזי, ‏המחיר האזרחי: כך פגע הקיפאון הפוליטי בתקציב של העמותות החברתיות, באתר גלובס, 3 במרץ 2020
  155. ^ נינה פוקס, ממשלה בלי שר משפטים: "תפקוד המדינה ייפגע בצורה חמורה", באתר ynet, 1 באפריל 2021
  156. ^ טובה צימוקי, סמכויות הקבינט צומצמו בגלל אי-מינוי שר משפטים, באתר ynet, 13 באפריל 2021
  157. ^ ירון אברהם, ‏חיסונים, אירן והאג: אין ממשלה מתפקדת - והכול תקוע, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 באפריל 2021‏
  158. ^ ליאור קינןספי עובדיה, נתניהו התקפל: גנץ מונה לשר המשפטים, יתר השרים ימונו בראשון, באתר חדשות 13, 28 באפריל 2021
  159. ^ אלעד שמחיוף, ‏"אחד ביום": משבר חוקתי בזום, באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 באפריל 2021‏
  160. ^ מה אם ניתקע לנצח בבחירות? 🗳️ - הקליפ הרשמי | כאן (בעברית), בדיקה אחרונה ב-16 ביוני 2021 
  161. ^ ארץ נהדרת | עוד בחירות: סיכום מערכת הבחירות סבב ג' 🤦‍♂ (בעברית), בדיקה אחרונה ב-16 ביוני 2021