הורה היאחזות

"**הורה היאחזות**"
	סינגל בביצוע להקת הנח"ל
	מתוך האלבום טעות לעולם חוזרת
יצא לאור	1953
סוגה	זמר עברי, מוזיקה עממית
שפה	עברית
כתיבה	יחיאל מוהר
לחן	דובי זלצר
גרסאות כיסוי	כוורת, אריק איינשטיין

"הוֹרָה הֵיאחזות" היא שיר עברי מאת הפזמונאי יחיאל מוהר, שהולחן על ידי המלחין דובי זלצר. זהו אחד ממספר שירים שכתב מוהר תחת הכותרת "הורה", בהם "הורה נתגבר" ו"הורה ממטרה". השיר מקביל בין העבודה החקלאית לבין אימוני הצבא, ובכך מבטא את שני פניו של הנח"ל (נוער חלוצי לוחם) - התיישבות ולחימה.

השיר בוצע במקור ב-1953 על ידי להקת הנח"ל בתכניתה "טעות לעולם חוזרת", אך הוא מזוהה בעיקר בגרסת הכיסוי שביצעה להקת כוורת לראשונה בשנת 1973 בערב מחווה לשירי להקת הנח"ל (שחמישה מחברי להקת "כוורת": סנדרסון, גוב, אולארצ'יק, שמיר ופניגשטיין, הם בוגריה).

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השיר מתוארת עבודת האדמה במונחים ובדימויים הלקוחים מהעולם הצבאי. רעיון זה מוצג בפתיחת השיר:

”יודע חקלאי פיקח
והוא הנחיל זאת לצבא”

הבית השני מתאר את עבודת החקלאי כשהיא נעזרת בכלים צבאיים-מלחמתיים:

”הוחלט ונלקחה שיבולת
הרכיבוה – חרבות-
חמרה, חמרה המערבולת
יצא הנח"ל לשדות”

התיאור מרמז לסמל הפלמ"ח, שבו שתי שיבולים וחרב. הפלמ"ח שילב אף הוא הגנה והתיישבות והיה הבסיס להקמת הנח"ל מאוחר יותר. כמו כן יש בביטויים אלו הֶרְמֵז לנבואת השלום המקראית, המנבאת כי באחרית הימים יוסבו כלי הנשק למטרות שלום: ”וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת” (ישעיהו, ב', ד').

"חמרה, חמרה המערבולת" פירושו "תססה המערבולת", "געשה המערבולת"^[1]. מתייחס כנראה ליציאת הנח"ל לשדות.

הפזמון ממשיך את המגמה הזו:

”עגבנייה עלי כידון!
...
הורה טנק רתום לפרד
הורה סיירי התות”

הבתים השלישי והרביעי מתארים את חריצותם של החיילים החקלאים:

”יש נח"ל שיודע הֵרָה / לזרום כדי לתת יבול”

כלומר הנחל מטבע הדברים זורם במורד ההר, אך חיילי הנח"ל יכולים לעלות במעלה ההר כדי להשקות את הגידולים.

בשורה זו יש שימוש בלשון נופל על לשון בין המילה 'נחל' במשמעותה הפיזית לבין שם הפיקוד הצבאי 'נח"ל'. אמצעי זה חוזר גם בבית הבא:

”כל השקאה של צנון וגזר / היא השקעה לזמן ארוך”

הבתים החמישי והשישי מתארים את תוצאות העבודה, תוך שימוש בהשאלה של מושגים צבאיים לטובת המחשת היבולים המוצלחים:

”כאן שיבולים עומדות במתח
כל עץ זקוף כמו חייל
והתמצאות יפה בשטח
יוכיחו ערוגות בצל”

סוף השיר:

”ההיאחזות חמש חמש (כן, כן, חמש חמש)”

"חמש חמש" הוא אישור שהתנאים לביצוע משימה טובים או ביטוי של שביעות רצון^[2].

בשיר מופיעים שמותיהם של עשרה ירקות, בהם כרוב, חסה, עגבנייה, בצל ותות שדה.

ביצוע השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכתב במקור לתכניתה הרביעית של להקת הנח"ל, "טעות לעולם חוזרת", משנת 1953.

אריק איינשטיין, אף הוא בוגר להקת הנח"ל, ביצע את השיר באלבומו קצת לקחת חזרה משנת 1996 בו הופיעו שירים ששר בהרכבים מוקדמים יותר.

לרגל חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל הופיעה הזמרת נטע ברזילי בטקס הדלקת המשואות וביצעה את השיר בעיבוד חדשני עם מכשיר הלופר^[3].

הביצוע של להקת כוורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת אוקטובר 1973 נערך ערב מחווה לשירי להקת הנח"ל, "להקה שכזאת...", שבו ביצעה להקת כוורת, שרוב חבריה היו יוצאי הלהקה, גרסת כיסוי לשיר בעיבודו של דני סנדרסון. בגרסה זו שולבו אלמנטים רוקיסטיים והומוריסטיים, בהתאם לסגנונה המוזיקלי של כוורת. על אף שכוורת הוקמה כאנטיתזה לשירי הלהקות הצבאיות, גרסתה הפכה לביצוע המזוהה ביותר עם השיר, והשיר עצמו הפך לאחד מלהיטיה הגדולים ואף הופיע באלבומה "פוגי בפיתה" ב-1974.

בגרסה של כוורת מופיעים מספר ציטוטים ומחוות:

הפתיח המוזיקלי של השיר כולל ציטוט מסוף המנון הנח"ל נחל היכון (השורות המושרות "נחל נחל היכונה ליום, נחל נחל היכון").
המשך הפתיח הוא ציטוט מתחילת "הורה נרקודה"^[4].
הבית האחרון הנפתח במילים "כאן שיבולים עומדות במתח", מדוקלם בחיקוי של קיבוצניק או חקלאי.
החזרות בסופי הבתים שונו: "רק אל תעשה לי ברוך" במקום "כן, כן, לזמן ארוך" (בסוף הבית השני), ו-"יוכיח החמש" במקום "כן, כן, חמש חמש" (בסוף הבית השלישי).
הסיום הבומבסטי והדרמטי של השיר עומדים בניגוד מוחלט לאופייה החקלאי של ההורה הזו.