לדלג לתוכן

פוגי בפיתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוגי בפיתה
אלבום אולפן מאת כוורת
יצא לאור 14 ביולי 1974
הוקלט פברואר-מרץ 1974
מקום הקלטה אולפני טריטון
סוגה רוק
שפה עברית
אורך

33:05 (הוצאה מקורית)

42:31 (הוצאה מחודשת)
חברת תקליטים הד ארצי
הפקה אברהם דשא (פשנל)
כרונולוגיית אלבומים של כוורת
סיפורי פוגי
(1973)
פוגי בפיתה
(1974)
צפוף באוזן
(1975)

פוגי בפיתה הוא אלבומה השני של להקת כוורת, שיצא בשנת 1974.

שירי האלבום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה לאחר הקמת להקת כוורת וצאת אלבומה הראשון, "סיפורי פוגי", הוציאה הלהקה את אלבומה השני, שאמנם הצליח פחות מקודמו אך גם בו נכללו מספר להיטים. רוב שירי האלבום היו הקלטות מחודשות לשירים ישנים יותר של דני סנדרסון, בעיקר מתוך אופרות הרוק שקדמו להקמת כוורת. גם באלבום זה התאפיינו השירים בהומור נונסנס ומשחקי מילים.

הלהיט הגדול ביותר באלבום היה השיר "נתתי לה חיי" שייצג את ישראל באירוויזיון 1974, והגיע למקום השביעי. השיר "אוכל ת'ציפורניים" נכלל במקור באופרת הרוק "הילד מברזיל" משנת 1971 וגרסה מוקדמת של "שיר המחירון" הופיעה במקור באופרה "סיפורי פוגי" משנת 1972. השיר "משה כן, משה לא" נקרא במקור "Mushroom Revolution", ונכתב על ידי סנדרסון בימי להקת הנח"ל.

בנוסף, כלל האלבום חידוש לשיר "הורה היאחזות" של להקת הנח"ל שביצעה הלהקה בערב שירי להקת הנח"ל וכן מספר קטעי נונסנס שמקורם בהופעותיה של הלהקה כמו "סוכר בתה", או "שיר מחאה (אנטיביוטיקה)" של יוני רכטר, שיר פרודיה קצרצר על בוב דילן, והשיר הראשון שבו רכטר שר סולו.

חלק מהשירים באלבום התאפיינו בסגנון שונה משל שירי הלהקה הקודמים והציגו השפעות מוזיקליות חדשות. הדבר הפך את האלבום למגובש פחות מקודמו ולמגוון יותר מבחינה סגנונית. הקטע האינסטרומנטלי "התמנון האיטר", למשל, הכיל השפעות של מוזיקה ים תיכונית. הקטע בוצע במקור על ידי "השניצלים", להקת הקצב של אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון ולווה בשתי הגרסאות על ידי תזמורת רשות השידור בניצוחו של זוזו מוסא. גם השיר "לאמור א'לאבי" היה קטע נגינה בסגנון מזרחי שנכתב יחד עם נגן הקאנון אברהם סלמאן. "הבלדה על ארי ודרצ'י", השיר הסוגר את האלבום, הוא שיר בסגנון פרוגרסיבי, שלא התקבל בהצלחה בהופעות הלהקה. בשיר ניגן גידי גוב בחלילית, ורכטר ניגן במספר כלי נגינה יוצאי דופן לאותה תקופה, כגון מלוטרון, סינתיסייזר ומוג.

בשנת 1990 הופקה גרסת דיסק לאלבום, ולרשימת השירים המקורית נוספו מספר רצועות בונוס שלא הופיעו במהדורת התקליט המקורית וכללו בעיקר אלתורים במהלך חזרות הלהקה.

הצלחה במצעדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום זיכה את כוורת, בפעם השנייה ברציפות, בתואר להקת השנה של קול ישראל והופעות הלהקה המשיכו לנחול הצלחה רבה. השיר "נתתי לה חיי" נבחר כשיר השנה של תשל"ד, ובנוסף הגיעו למצעד הפזמונים השנתי גם "הבלדה על ארי ודרצ'י" (מקום 9), ו"שיר המחירון" (מקום 25 בשנת תשל"ה).

רשימת רצועות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה לשירים הולחנה על ידי דני סנדרסון (למעט היכן שמצוין אחרת).

פוגי בפיתה
מס' שםמיליםלחן משך
1. נתתי לה חיי דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק  2:58
2. משה כן משה לא דני סנדרסון  3:14
3. אוכל ת'ציפורניים דני סנדרסון, מנחם זילברמן  2:32
4. לאמור א'לאבי  דני סנדרסון, אברהם סלמאן 4:05
5. סוכר בתה דני סנדרסון  2:49
6. הורה היאחזות יחיאל מוהרדובי זלצר 3:32
7. התמנון האיטר (עם תזמורת קול ישראל בערבית) אינסטרומנטלי  3:14
8. שיר המחירון דני סנדרסון  3:20
9. שיר מחאה (אנטיביוטיקה) יוני רכטריוני רכטר 0:49
10. הבלדה על ארי ודרצ'י דני סנדרסון  6:32
משך כולל:
33:05


רצועות בונוס במהדורת התקליטור
מס' שםמיליםלחן משך
11. אם היה לי לב זהב דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק  2:21
12. הורה יחיאל מוהרדובי זלצר 2:54
13. תנו לחיות דני סנדרסון  1:56
14. הפסקת חשמל גידי גובאלון אולארצ'יק, דני סנדרסון 2:14
משך כולל:
9:25
משתתפים נוספים

הסבה לתקליטור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מפיקים: דני סנדרסון וחיים שמש
  • עוזרת הפקה: הדס שוקי
  • המרות: אולפני "רולי", יוני 1989
  • מיקס מחודש: יעקב מורנו, טכנאי; עמי איילי, עוזר טכנאי. אולפני "המון", יוני 1989
  • עריכה אנלוגית: יהודה זייתון ורזי בן עזר, אולפני "סיגמא", יוני 1989
  • עריכה דיגיטלית: בן ברנפלד, ה.מ. אקוסטיקה, יולי 1989
  • עדכון גרפי: רפי דייגי (על-פי עטיפה מקורית)
  • תודות: אברהם דשא פשנל, דורית לנץ, יאיר ניצני
  • סה"כ תזמון תקליטור: 42:35

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]