מאיר פניגשטיין
לידה |
13 בדצמבר 1950 (בן 73) תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
שם במה | פוגי |
מוקד פעילות | ישראל |
כלי נגינה | תופים |
פרופיל ב-IMDb | |
מאיר נתן "פּוּגִי" פניגשטיין (נולד ב-13 בדצמבר 1950) הוא מוזיקאי ישראלי ומפיק, הידוע בעיקר בתור המתופף של להקת כוורת.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאיר פניגשטיין נולד בתל אביב למשפחה מוזיקלית. במהלך שנות השישים, כשהיה נער, החל ללמוד תיפוף וג'אז וניגן בלהקת "ההדים" עם צביקה פיק ובהמשך הקים את להקת "הזמנים הטובים", איתה הופיע בעיקר בחתונות.
בסוף שנות ה-60 התגייס פניגשטיין לצה"ל והתקבל ללהקת גייסות השריון כמתופף. מעט לאחר מכן נבחן והתקבל ללהקת הנח"ל, במסגרתה פגש לראשונה את דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, גידי גוב ואפרים שמיר. דמותו של "פוגי" נולדה במהלך הופעה של להקת הנח"ל בקיבוץ מפלסים, שבה עלה מנחה שהציג את "שלישיית מפלסים", הלהקה המקומית של הקיבוץ, ובמבטא ארגנטינאי (שהיה טיפוסי לחברי קיבוץ מפלסים) הזמין את להקת הנח"ל לעלות לבמה ולהופיע. למעשה "פוגי" הוא חיקוי של אותו מנחה. עם השנים התפתחה הדמות וקיבלה חיים ואופי משל עצמה[1].
פניגשטיין המשיך לגלם את דמותו של "פוגי" במערכונים ושירים של החבורה שהתגבשה בלהקת הנח"ל. המערכונים הפכו ל"פינות פוגי" ההומוריסטיות, אשר שולבו בתוכניתו של דורי בן זאב בגלי צה"ל. אחד המערכונים כלל את השיר "פוגי מתחשמל", שאת מילותיו כתב פניגשטיין יחד עם סנדרסון (שגם הלחין). בתקופה זו, לקח פניגשטיין חלק גם בלהקת "השניצלים" בהנהגת סנדרסון וביצירות המורכבות "הסיפור המחריד על הילד מברזיל" ואופרת הרוק "אופרת פוגי", אשר כללו גרסאות מוקדמות לשירים ומערכונים של להקת כוורת, ובנוסף בשני שירים שהקליט סנדרסון בשפה האנגלית יחד עם אולארצ'יק.
בתחילת שנות השבעים השתחררו פניגשטיין וחבריו מצה"ל בזה אחר זה, והמשיכו לנסות לפרוץ לתודעה.
תקופת כוורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – כוורת (להקה)
ההרכב הסופי של להקת כוורת הושלם עם צירופם של יצחק קלפטר ויוני רכטר. לאחר מספר ניסיונות כושלים ושינויי כיוון, פרצה הלהקה לתודעת הקהל בשנת 1973, והחלה להופיע בתדירות גבוהה בפני אולמות מלאים. פניגשטיין תיפקד כמתופף הלהקה, השתתף גם בשירה והמשיך לגלם את "פוגי" בקטעי המעבר ששולבו במהלך ההופעות ובחלקם היה שותף בכתיבה. הלהקה הופיעה גם בפני חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים ובסוף 1973 יצא התקליט הראשון והמצליח של כוורת, "סיפורי פוגי". התקליט כלל את השיר "ילד מזדקן", שהתבסס על הלחן של "פוגי מתחשמל" ונכתב מחדש על ידי אולארצ'יק. ב-1974 נבחרה הלהקה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון עם השיר "נתתי לה חיי" והגיעה למקום השביעי. באותה שנה יצא האלבום השני של כוורת, "פוגי בפיתה", אשר זכה גם הוא להצלחה גדולה. פניגשטיין השתתף באלבום זה גם במספר קטעי שירה, כשהבולט שבהם היה בשיר "הבלדה על ארי ודרצ'י".
במקביל להמשך הרצת המופע "סיפורי פוגי" עם להקת כוורת, הופקד פניגשטיין על התופים בשני שירים באלבום "ארבע-עשרה אוקטבות", שהקליט חברו ללהקה יוני רכטר כצמד עם אבנר קנר.
בשנת 1975 הוציאה כוורת את אלבומה השלישי, "צפוף באוזן". פניגשטיין השתתף בכתיבת המילים של "שיר הטמבל" יחד עם כל חברי הלהקה (ללחן של קלפטר), ושר סולו את השיר "לו לו". המופע החדש והמושקע שליווה את יציאת התקליט לא עלה יפה והורד לאחר תקופה קצרה בתחילת 1976. בשנה זו יצא פניגשטיין יחד עם הלהקה לסיבוב הופעות מחוף לחוף בארצות הברית. הסיבוב הצליח, אך בעקבות מתחים בין חברי הלהקה ואי-הצלחתם להשיג חוזה הקלטות מעבר לים, חזרה הלהקה ארצה לאחר חודשים ספורים.
למרות הצלחה מסוימת של מופע משותף עם שלישיית הגשש החיוור, בסתיו 1976 הפסיקה להקת כוורת את פעילותה. פניגשטיין ידוע כמתנגד הגדול ביותר לפירוק הלהקה, עקב חשש מכך שהמהלך יוביל גם לעזיבתו את המוזיקה.
לאחר כוורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פירוק הלהקה, המשיך פניגשטיין לתופף במספר הפקות והופעות, בין היתר של חברו ללהקה לשעבר גידי גוב, בנוסף למופעים והקלטות של אריאל זילבר, אריק לביא ואריק איינשטיין, ובג'ינגל המפורסם ל"יוסף מלך השטיחים" אשר אותו יצר דני סנדרסון ששיתף בו גם את אלון אולארצ'יק. כמו כן, שיתף פניגשטיין פעולה עם המלחין והפסנתרן המוערך יוסי מר-חיים בכתיבת שירים ואף התנסה במשחק כאשר השתתף בסרטים "דודה קלרה", "הלהקה" (בו גם ניגן בפסקול), ובהצגה "צ'ארלי קצ'ארלי".
אך פניגשטיין חש שאינו ממצה את שאיפותיו, ובשנת 1978 החליט להגר לארצות הברית כדי ללמוד מוזיקה במכללת ברקלי - זאת בעקבות חברו אלון אולארצ'יק, אשר איתו התגורר פניגשטיין בתקופה זו. פניגשטיין ניגן בארצות הברית עם להקת ייצוג ישראלית. כעבור כשנה, לאחר ששב לישראל לתקופה קצרצרה ושוב לא מצא פרנסה בתחום המוזיקה, חזר לארצות הברית והקים בבוסטון את תזמורת "אביב", אשר הורכבה בחלקה מאמנים ישראלים אשר איתם למד בארצות הברית.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך החליט פניגשטיין לעזוב את לימודי המוזיקה ופנה להפקת אירועים לישראלים בארצות הברית - בין היתר הפיק אירוע ליום העצמאות ב-1982 והופעות של אמנים שונים מישראל. בעקבות זאת ייסד פניגשטיין בשנת 1983 את פסטיבל הסרטים הישראלי בבוסטון, שכעבור שנים אחדות עבר ללוס אנג'לס וניו יורק והפך עם השנים לאירוע שנתי אשר מושך קהל רב, כאשר פניגשטיין משמש כמנכ"ל ועומד בראש הארגון ובבחירת הסרטים. הפקת הפסטיבל מהווה את עיקר עיסוקו של פניגשטיין עד היום[2].
איחודי כוורת והמשך דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1984 שב פניגשטיין לישראל לרגל סיבוב הופעות האיחוד הראשון של להקת כוורת מאז הפירוק שמונה שנים קודם לכן. פניגשטיין היה היוזם העיקרי של האיחוד, אשר לכבודו כתב אלון אולארצ'יק את השיר "מאיר ואלון" המספר על חייהם של השניים בארצות הברית.
פניגשטיין השתתף גם בסיבוב האיחוד השני של הלהקה בשנת 1990, ואף הפיק את סרטו התיעודי של צבי שיסל "כוורת - תמונות מחיי להקה", אשר תיעד את הסיבוב והופץ בשנת 1992.
בשנת 1998 התאחדה להקת כוורת פעם נוספת, הפעם לרגל שנת היובל לישראל וחצי היובל ליציאת האלבום הראשון של הלהקה. המופע החד-פעמי התקיים בפארק הירקון, ותועד על גבי האלבום "כוורת בפארק". פניגשטיין שב ארצה לרגל האיחוד גם הפעם. גם בשנת 2000 שב פניגשטיין ארצה להופעה חד-פעמית נוספת עם להקת כוורת, כאשר המופע הפעם נועד לגיוס כסף עבור ניתוח דחוף להצלת חייו של חבר הלהקה, יצחק קלפטר. באותה שנה השתתף פניגשטיין בסרט הילדים "תוף הלב של דין דין". פניגשטיין השתתף גם באיחוד האחרון של כוורת עד כה, בקיץ 2013.
פניגשטיין ממשיך להפיק את פסטיבל הסרטים הישראלי אשר ממשיך לגדול ומתקיים בחלקים נוספים בארצות הברית, כגון מיאמי ושיקגו. הפסטיבל גם מחלק פרסים ומגיעים אליו שחקנים ויוצרים מישראל ומהעולם. בשנת 2013 יצא הסרט "הסיפור של פוגי", המספר על חייו, בו גם מבצע פניגשטיין את שיר הנושא, "הוואי-אי יו", שהוקלט שש שנים לפני יציאת הסרט.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנת 1997 חשף פניגשטיין בראיון כי הוא אב לילדה בת 18 אשר מעולם לא ידע על קיומה לפני כן. בעקבות הגילוי נוצר קשר קרוב בין השניים[3]. בשנת 2013 חזר לגור בישראל והוא מתגורר כיום עם אשתו ג'סי ושלושת ילדיו בתל אביב, בנוסף לבת שגילה בשנת 1997.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר פניגשטיין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מאיר פניגשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מאיר פניגשטיין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מאיר פניגשטיין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- מאיר פניגשטיין, באתר Discogs (באנגלית)
- מאיר פניגשטיין, דף שער בספרייה הלאומית
- מאיר פניגשטיין, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- יעל ולצר, פוגי מכוורת: "אני מתופף מיתולוגי ואיש עסקים ביולוגי, באתר ynet, 17 ביולי 2015
- ניר וולף, סיפורי פוגי, באתר ישראל היום, 17 בדצמבר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתן צורי, חי וקיים: הסיפור האמיתי של פוגי, באתר ynet, 1 בינואר 2017
- ^ ליאור חפץ, פוגי, וזה רץ פצץ, באתר nrg, 7 במרץ 2007
- ^ אתי אברמוב, זהו מאיר, וזו רייצ'ל, "תל אביב", 21 בנובמבר 1997
כוורת | ||
---|---|---|
דני סנדרסון • גידי גוב • יצחק קלפטר • אלון אולארצ'יק • מאיר פניגשטיין • אפרים שמיר • יוני רכטר | ||
אלבומי אולפן | ||
אלבומי הופעה | כוורת - הופעה חיה, קיץ 1984 (1984) • כוורת בפארק (1998) • כוורת – המופע האחרון (2013) • כוורת - הופעה חיה בתיאטרון ירושלים 1974 (2017) | |
מארזים | כוורת בקופסא (2013) • כוורת (2022) | |
סינגלים | היו לילות • אם היה לי לב זהב • תנו לחיות • הפסקת חשמל • מחכים לשולה | |
שונות | סיפור הארון • כוורת חוזרת - סיבוב הופעות (1990) | |
קטגוריה:כוורת |