שלום יצחק מזרחי
 | |
| רבי שלום יצחק מזרחי | |
| לידה |
23 בדצמבר 1920 י"ב בטבת ה'תרפ"א חלב, סוריה  |
|---|---|
| פטירה |
29 בדצמבר 1994 (בגיל 74) כ"ו בטבת תשנ"ה ירושלים, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 29 בדצמבר 1994 |
| אב |
משה עזרא מזרחי |
  | |
הרב שלום יצחק מזרחי (י"ב בטבת ה'תרפ"א, 23 בדצמבר 1920, חלב – כ"ו בטבת ה'תשנ"ה, 29 בדצמבר 1994, ירושלים) היה דיין ישראלי שכיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. מחבר ספרי שו"ת דברי שלום.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה לאביו הרב משה עזרא מזרחי, אב בית הדין בעיר, ולאמו רינה, בתו של הרב שלום הדאיה ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים.
נקרא שלום על-שם סבו הרב שלום הדאיה ויצחק על-שם סב אמו, רבי יצחק לבטון, דיין בחלב (נכדו של הרב חיים מרדכי לבטון).
בהיותו בן שנה וחצי עלתה אמו לארץ ישראל עם אחותו הגדולה אך ללא אביו על מנת לטפל במחלת השחפת שבה חלתה, ולקחה אותו עמה, אך היא נפטרה כעבור זמן קצר.
גדל בירושלים בשכונת אהל משה, אצל סבו הרב שלום הדאיה וסבתו שרה. בן דודתו - מזל הדאיה, הוא הרב יעקב שאול קצין רבה של קהילת החלאבים "שערי ציון" בברוקלין.
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
את ראשית חינוכו ולימודו התורני קיבל מסבו ובכותאב של יוצאי חלב שעל יד בית הכנסת עדס בשכונת נחלאות.
בהיותו בן עשר, החל ללמוד בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה אצל הרבנים עזרא עטייה, יעקב עדס ואליהו לופס. הרב עטייה העריך את גדלותו התורנית, וכינהו "המעיין".
מצעירותו רקם קשרים עם גדולי ירושלים, בהם הרבנים פנחס אפשטיין, צבי פסח פרנק, דוד יונגרייז ואריה לוין.
בשנת ה'תרצ"ט (1939) נשא את מטילדה בת הרב עזרא עבאדי שעיו שהיה דיין וראש ישיבה בחלב. לזוג נולדו שמונה בנים ושתי בנות.
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ וכראש כולל בישיבת פורת יוסף ובישיבת שערי ציון שייסד הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל.
נסיעתו לחלב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהיותו בן 24, בשנת ה'תש"ו (1946), נפטר סבו, והוא נסע לפגוש את אביו בחלב לראשונה מאז שנפרד ממנו בהיותו תינוק. מסופר שכשהגיע - היה אביו באמצע מסירת שיעור בבית המדרש, והגם שראה את בנו לא הפסיק את השיעור מחשש לביטול תורה, ורק לאחר שסיים את שיעורו נפגשו והתחבקו כאב ובן[1].
בחלב ישב שלושה חודשים ולמד עם אביו, ובסיומם שב ארצה.
כשהיה בחלב העניק לו אביו מגילת אסתר עתיקה שמקורה בוונציה ועברה מאב לבן במשך הדורות, מה שמרמז על מוצא המשפחה.
בבית הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שנים מאוחר יותר התמנה לדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים, ובשנת ה'תשט"ז (1956) החל לכהן כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב[2], ועבר להתגורר בעיר. העביר שיעורים בעיר, בין השאר בשוק הכרמל ובשכונת התקווה.
באותה שנה נבחר, לצד הרב יוסף קאפח, לחבר בית הדין הרבני הגדול, אולם בשל סבך משפטי נערכו בחירות חוזרות, בהן גבר עליו הרב מרדכי אליהו. הרב מזרחי עתר על כך לבג"ץ[3], אך עתירתו נדחתה[4]. בשנת ה'תשל"ג (1973) החל לכהן בבית הדין הגדול.[5] מספר שנים מאוחר יותר שב להתגורר בירושלים.
הרב מזרחי נמנה עם עשרת הרבנים שפסקו להיתר בעילום שמם בפרשת האח והאחות, ושעל חוות דעתם ביסס הרב שלמה גורן את ההיתר המפורסם בפרשה[6].
נפטר בשבת, כ"ו בטבת ה'תשנ"ה (29 בדצמבר 1994).
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דברי שלום – שו"ת; שנים עשר כרכים. שני הכרכים הראשונים יצאו בחייו, ושאר הכרכים יצאו לאחר מותו. הספר נכלל בפרויקט השו"ת.
- שים שלום – חיבור קטן שכתב בצעירותו. שמו רמוז בראשי התיבות של שם הספר: "שלום יצחק מזרחי.
- שימני כחותם – חיבור קטן שחיבר בצעירותו. שמו רמוז בראשי תיבות של המילה "שימני": "שלום יצחק מזרחי.
בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו הבכור משה מזרחי כיהן כסגן ראש המועצה הדתית תל אביב.
- בנו הרב מרדכי מזרחי - בר אור כיהן כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב. וכיום דיין בירושלים.
- נכדו הרב שלום יצחק בן בנו הרב יעקב מזרחי, מחבר ספר דינא דספיקא.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תפארת בנים אבותם - תולדות חייו של רבי שלום יצחק מזרחי ומשפחתו. ירושלים, 2007.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלום יצחק מזרחי, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ישראל כהן, בהתאסף - גיליון י"ח, ירושלים: הוצאת טקסט רץ, ה'תשפ"ב
- ^ שינויים בהרכב בתי הדין הרבניים, חרות, 6 במאי 1956; מינוי 19 דיינים לבתי דין רבניים נערך אתמול חגיגית בבית הנשיא, הצופה, 18 באפריל 1956; כתבי מינוי לדיינים בבתי-הדין הרבניים (העתקים), באתר ארכיון המדינה, עמ' 10
- ^ רב-מת"א מבקש צו בעניין מינויו לדיין בביה"ד הרבני הגדול, מעריב, 10 בספטמבר 1970
- ^ נדחתה עתירתו של הרב שלום מזרחי, מעריב, 24 בספטמבר 1970
- ^ הרב הראשי לישראל - שלמה גורן - עת'ק - כרך א', באתר ארכיון המדינה, עמ' 240
- ^ הרב איתם הנקין, "זה פאליטיק, לא הלכה" – הרב שלמה גורן, פרשת "האח והאחות" והרב יוסף אליהו הענקין באתר ספריית אסיף
- ^ נכתב על ידי כלתו גלית בר-אור.