לדלג לתוכן

שלמה כהן-אברבנאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה כהן-אברבנאל
לידה 1 ביוני 1921
המבורג, גרמניה
פטירה 4 ביולי 1981 (בגיל 60)
ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1935
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שירות ביטחוני
השתייכות ההגנה
המוסד
תפקידים בשירות
מפקד יחידת "עמל"
ראש אגף התיאום המבצעי
סגן ראש המוסד
פעולות ומבצעים
לכידת אדולף אייכמן
מבצע יהלום
שלמה כהן-אברבנאל (שני משמאל) בטקס חילופי ראש המוסד, 1968

שלמה כהן-אברבנאל (1 ביוני 19214 ביולי 1981) היה איש מודיעין ישראלי, כיהן כמשנה לראש המוסד.

כהן-אברבנאל נולד בהמבורג שבגרמניה, למרים ווילהלם-זאב כהן. אחיו של המשפטן חיים כהן, של המהנדס והשמאי אלכסנדר כהן (אביו של ידידיה כהן), ושל ליאו כהן, מראשי תנועת הצופים היהודים וממקימי המחתרת היהודית בצרפת שנרצח בשואה. נקרא על שם סבו הרב שלמה קרליבך, שנפטר זמן מה לפני הולדתו. למד בבית הספר "תלמוד תורה ריאלשולה" בהמבורג.

לאחר עליית הנאצים לשלטון ברחה המשפחה לצרפת, בה למד את התרבות והשפה המקומית. ב-1935 עלה עם משפחתו לארץ ישראל, עבד כמאייר, מעצב גרפי וקריקטוריסט ובמקביל שירת בארגון ההגנה. ב-1947 נסע ללימודי אמנות בצרפת, הוא גויס לארגון המוסד לעלייה ב' על ידי תמר אשל[1] ופעל ממרסיי בזיוף דרכונים ואשרות מעבר לפליטים יהודים במסגרת מבצע עלייה ד'[2]. בהמשך עבר לצפון אפריקה וסייע בהעלאת היהודים מארצות ערב. בפברואר 1950 הגיע למצרים במסווה של צייר צרפתי בשם שארל דובאל. תערוכה שהציג בנובמבר אותה שנה במוזיאון לאמנות חדשה שבקהיר, אף זכתה לסיקור נרחב של התקשורת ולביקורו של המלך פארוק הראשון חובב האמנות[3].

משנת 1951 נמנה עם סגל המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ושירת במגוון תפקידים במדינות שונות כשהוא נעזר בכישרונותיו האמנותיים. כהן-אברבנאל הקים את היחידה שעסקה בחיפוש ולכידת פושעים נאצים ברחבי תבל, בסוף שנות ה-50 נפגש בגרמניה עם פריץ באואר, התובע הכללי של מדינת הסן שמסר לו פרטים על מקום המצאו של אדולף אייכמן, מה שסייע לתפיסתו בארגנטינה על ידי סוכני "המוסד"[4]. הוא שימש סגנו של ראש אגף תבל יעקב כרוז. ב-1960 מונה למפקדה הראשון של יחידת "עמל" במוסד, יחידה מיוחדת שהוקמה על מנת להילחם בגילויי אנטישמיות ונאו-נאציות ברחבי העולם[5]. הוא היה ממתכנני המבצע לחיסולו של פושע המלחמה הנאצי אלויס ברונר באמצעות שליחת מעטפת נפץ[5].

בהמשך הקריירה שלו שימש סגן ראש אגף "צומת", אגף שמפעיל את קציני האיסוף ואת רשת הסוכנים של המוסד ברחבי העולם, במסגרת זו נשלח לטהראן ונפגש עם יוסף שמש, הסוכן שגייס את מוניר רדפא במבצע יהלום להברחת מטוס מדגם מיג 21 לישראל[6]. כהן-אברבנאל שימש נציג המוסד בבואנוס איירס וב-1970 מונה לאחד מראשי המוסד באירופה. פיקד על אגף התיאום המבצעי, התמנה לסגן וממלא מקום ראש המוסד. בתפקידו האחרון במוסד הקים ועמד בראש מחלקת ההיסטוריה של הארגון. הוא נפטר בעודו בשירות בגיל 60 ויש לו אישה ושני ילדים.

בסוף שנות ה-60 נדרש כהן-אברבנאל לחקור שתי פרשיות של הדלפות לכאורה, הקשורות לספרים אודות המרגל אלי כהן ופרשת לכידתו של אייכמן, שהעכירו את היחסים בין ראש המוסד מאיר עמית לקודמו בתפקיד איסר הראל[7].

כהן-אברבנאל עיצב את סמל המוסד[8]. לאחר מותו הוציא המרכז למורשת המודיעין את האלבום "מכחול וסתר" ובו מרוכזים איורים וציורים של כהן-אברבנאל בנושאי משימותיו במוסד.

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עץ משפחת קרליבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה אדלר (בת אפרים פישל יואל)
חנה אדלר (בת אפרים פישל יואל)
 
יוסף צבי קרליבך
יוסף צבי קרליבך
 
סילי קרליבך
סילי קרליבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלה רוזנק
בלה רוזנק
 
שמשון קרליבך
שמשון קרליבך
 
 
אלכסנדר קרליבך
אלכסנדר קרליבך
 
 
צילי נויהאוז
צילי נויהאוז
 
ליאופולד נויהאוז (גר')
ליאופולד נויהאוז (גר')
 
מרים כהן
מרים כהן
 
וילהלם זאב (וילי) כהן
וילהלם זאב (וילי) כהן
 
 
עץ משפחת שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק צבי רוזנק
יצחק צבי רוזנק
הדסה קרליבך (צר')
הדסה קרליבך (צר')
 
[א] אליהו חיים קרליבך (אנ')
[ב] אליהו חיים קרליבך (אנ')
 
 
 
ג'וליוס קרליבך (גר')
ג'וליוס קרליבך (גר')
 
 
אלכסנדר כהן (מהנדס)
אלכסנדר כהן (מהנדס)
 
 
 
 
 
עץ משפחת קהתי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת לאו
 
 
 
 
ליביה
ליביה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוריה פירון
ברוריה פירון
 
 
 
נועה לאו
נועה לאו
 
 

  • מופיעים בעץ רק המפורסמים לבית משפחת קרליבך, אבות המשפחה או חוליה המקשרת בין דורות
  1. אחיו התאום של שלמה קרליבך
  2. אחיו התאום של שלמה קרליבך

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אבנר־יעקב ירון, שלום לך בגדד, הוצאת המכון לחקר המחתרת הציונית הבבלית, 2004, עמ' 255
  2. סיפורה של עליה ד' באתר הפלי"ם קובץ PDF
  3. שלמה ברד, הפעילות הציונית במצרים - 1917–1952 בתוך שורשים במזרח: קבצים לחקר התנועה הציונית והחלוצית, הוצאת יד טבנקין, 1989, עמ' 114
  4. עופר אדרת, מבצע לכידת אייכמן כפי שמעולם לא ראיתם, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
  5. 1 2 יוסף חן, היערכות המטה: "עמל", "מסר" ו"עמל-מסר", מחלקת ההיסטוריה של המוסד, 2007, באתר יד ושם
  6. יעקב נמרודי, מסע חיי, ספרית מעריב, 2003, עמ' 246
  7. שמואל מיטלמן, קרבות המרגלים, באתר nrg, 11 ביוני 2008
  8. תחרות בנושא העפלה לזכר שלמה כהן אברבנאל, מבט מל"מ 46, ספטמבר 2006, עמ' 31