לדלג לתוכן

אלכסנדר זוסמן אדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר זוסמן אדלר
Alexander Sussmann Adler
לידה 26 במרץ 1816
כ"ו באדר ה'תקע"ו
שוובהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בדצמבר 1869 (בגיל 53)
י"ב בטבת ה'תר"ל
ליבק, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בליבק-מויסלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 16 בדצמבר 1869 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אלכסנדר זוסמן אדלרגרמנית: Alexander Sussmann Adler;‏ כ"ו באדר ה'תקע"ו, 26 במרץ 1816 בשוובהיים - י"ב בטבת ה'תר"ל, 16 בדצמבר 1869 בליבק) היה רב גרמני, רבה של קהילת יהודי ליבק-מויסלינג וחבר מועצת העיר ליבק.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדלר נולד בכפר שוובהיים שבפרנקוניה התחתונה, בנם הבכור של הסוחר שמשון אדלר (1784–1867) ושל אשתו מרים בת אהרן פרנקל (נפטרה ב-1846). לאחר מותה של מרים נשא אביו את חנה אופנהיימר, ונולדו להם שני בנים, אברהם ובנימין, ובת בשם אליזבת. הוא למד בבית ספר בעיר מגוריו שוובהיים (Schwebheim), ולמד שיעורים פרטיים בתלמוד בעיר באד קיסינגן. לאחר סיום בית הספר היסודי החל ללמוד בגימנאזיום לודוויציאנום (Gymnasium Ludovicianum) בשוויינפורט (Schweinfurt), אותה עזב עם קבלת תעודת הבגרות ב-1839. מאוקטובר 1839 למד באוניברסיטת וירצבורג פילולוגיה ומחשבת ישראל. במהלך לימודיו באוניברסיטה לימד הרב אדלר בישיבה של הרב יצחק דב במברגר. בקיץ 1845 סיים את לימודיו הגבוהים, והוא נסמך לרבנות על ידי הרב אברהם וכסלר בעיר הולדתו שוובהיים, ועל ידי הרב חיים שוורץ בקרומבאך (Krumbach). באותה עת שימש מורה פרטי.

בין ה-12 ל-19 ביוני 1844 נערכה בבראונשווייג אספת רבנים רפורמים. רבניה האורתודוקסים של גרמניה החליטו לפרסם תגובה שתסביר את עמדת היהדות האורתודוקסית, שחיבורן הוטל על הרב אדלר. באותה תקופה יצר קשר עם הרב ד"ר שמואל אנוך (אנ'), עורך עיתון "שומר ציון הנאמן", שבו פורסמו הטענות.

הרב אדלר עבר לצפון גרמניה, תחילה לאלטונה (בעבר עיר נפרדת וכיום שכונה בהמבורג), שבה נסמך ב-1847 על ידי רב העיר יעקב אטלינגר.[1] ב-1849 עבר לליבק. באותו זמן הייתה ישיבת יהודים בליבק אסורה מלבד עבור "יהודי החסות", והקהילה היהודית התיישבה בכפר מויסלינג (Moisling) שבקרבת העיר. הרב אדלר מונה לעוזר הרב, הרב אפרים פישל יואל (1795-1851), שלימים היה לחותנו. תפקידו העיקרי של הרב היה מענה על שאלות הלכתיות של בני הקהילה, והוא חויב לשאת דרשה בשבת שובה ובשבת הגדול.[2] לאחר פטירת הרב פישל ב-1851, ירש את משרת חותנו ומונה לרב הקהילה. את הדרשה הראשונה שלו בבית הכנסת במויסלינג נשא בשבת פרשת יתרו תרי"א (1851). בשנת 1858, כשבוטלו חוקי האפליה שהוטלו על יהודי מויסלינג, קיבלה הקהילה היהודית היתר לעבור לעיר ליבק עצמה. עברו מספר שנים עד ששוכנע על ידי בני הקהילה שעברו לליבק לעבור לשם גם הוא; גם אז, המשיך להגיע למויסלינג על מנת לדרוש בשבתות.[3] לבד מכהונתו כרב העיר ליבק, לימד בתלמוד-התורה של העיר והעביר שיעורים פרטיים בביתו. בשנת 1855 דחה בקשה שקיבל, לעבור לשמש כרבה של העיר שוורין. ב-1864 השתתף ב"תהליך קומפרט" בווינה כנציג האורתודוקסיה ההונגרית.  מ-1855 עד מותו היה חבר מועצת העיר ליבק. 

ב-1 בדצמבר 1850 נשא את בתו של הרב הקודם, הרב אפרים פישל יואל, חנה (1820–1889). בין ילדיהם של הזוג:

בני הזוג נקברו, שניהם, בבית הקברות היהודי במויסלינג.

אילן יוחסין - מצאצאיו, משפחת קרליבך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילן יוחסין של משפחת קרליבך


אלכסנדר זוסמן אדלר
 
חנה אדלר (בת אפרים פישל יואל)
 
יוסף צבי קרליבך
 
סילי קרליבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר קרליבך (גר')
 
שלמה קרליבך (ליבק)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלה רוזנק
 
מרדכי יהודה רוזנק
 
הרטוויג נפתלי קרליבךשמשון קרליבךאפרים קרליבךוילהלם זאב (וילי) כהן
 
מרים כהן
 
צילי נויהאוז
 
ליאופולד נויהאוז (גר')עמנואל קרליבך
 
יוסף צבי קרליבך
 
אלכסנדר קרליבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק צבי רוזנק
 
 
[א] אליהו חיים קרליבך (אנ')
 
שלמה קרליבךפליקס קרליבךעזריאל קרליבךאלכסנדר כהן (מהנדס)חיים כהןליאו כהןשלמה כהן-אברבנאליוליוס קרליבךשלמה קרליבך (משגיח)מרים גיליס-קרליבך
 
ג'וליוס קרליבך (גר')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכאל רוזנק
 
 
(לעץ משפחתה)
הדסה קרליבך (צר')
נשמה קרליבך
 
ליביה (בת פינחס קהתי)
 
יצחק אורי כהן
 
ידידיה כהן
 
 
אריאל כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבינועם רוזנק
 
שי פירון
 
ברוריה פירוןנועה לאו
 
בנימין לאו
 
 
 
  • מופיעים בעץ רק המפורסמים לבית משפחת קרליבך, אבות המשפחה או חוליה המקשרת בין דורות
  1. ^ אחיו התאום של שלמה קרליבך

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Carsten Wilke (Bearb.), Michael Brocke, Julius Carlebach (Hrsg.): Rabbiner der Emanzipationszeit in den deutschen, böhmischen und großpolnischen Ländern 1781–1871. (Biographisches Handbuch der Rabbiner). Walter de Gruyter, Berlin 2004, ISBN 9783110232325; S. 138 (Nr. 0027). [ספר המכיל ביוגרפיות של רבנים שונים מתקופת האמנציפציה בגרמניה, בבוהמיה ובפולין]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Sammlung Dr. Ephraim und Agathe Adler-Joel, Central Archives for the History of the Jewish People Jerusalem (CAHJP) (בגרמנית)
  2. ^ מויסלינג היהודית - החביבה והישנה: (זכרונות מהשנים 1820-1860) / מאת איזק יעקב שלומר; הוצא לאור מחדש בליווי מפה על ידי פטר גוטקון; תורגם מגרמנית על ידי יוסף בן אלכסנדר אדלר, עמ' 3
  3. ^ מויסלינג היהודית - החביבה והישנה, עמ' 8