שלמנאסר החמישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמנאסר החמישי
Shalmaneser V.jpg
פטירה 722 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אשור, בבל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מושל עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך אשור
726 לפנה״ס–722 לפנה״ס
(כ־4 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שַׁלְמַנְאֶסֶר הַחֲמִישִׁיאכדית: שׁוּלְמָנוּ-אָשָׁרִיד) היה מלך אשור מ-727 עד 722 לפנה"ס, היה בנו ויורשו של תגלת פלאסר השלישי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו המקורי היה אולוליו, אך שמו המלכותי היה שלמנאסר. בימי אביו שימש כמושל זימירה שבפניקיה. עלה לשלטון בכ"ה בטבת[1] בשנת 727 לפנה"ס.

מיד עם עלייתו לשלטון, מרד בו אלולי, או בשמו השני פיאסה, מלך צור. כאשר הכתים בקפריסין החלו במרד נגד צור, ניסה שלמנאסר לצרף אותם למלחמתו נגד צור, אך לאחר שראה שהצורים חזקים דיים, ויתר שלמנאסר על תוכניות המלחמה שלו, והסתפק בגביית מסים. לאחר ההסכם עם צור ערך שלמנאסר מסע לצפון סוריה של ימינו וכבש את הממלכות שמאל וקוה. במקביל החל שלמנאסר גם בכיבוש חולקו (קיליקיה).[2]

בשנת 725 לפנה"ס חזר שלמנאסר וערך מסע נגד הצורים. לעזרתו באו מלכי צידון, עכו, ואושו (צור היבשתית), שהיו כפופים לאשור. ועל אף שבעלי בריתו סיפקו לו ציים בגודל 60 אניות ו-80 תופסי-משוט, היו כנגדם לאנשי צור 12 אניות בלבד ואלה גברו עליו בקרב ימי ולקחו 500 איש בשבי, ומאוחר יותר הוציאו את כולם להורג. מלך אשור לא ויתר על תוכניותיו חרף ההפסד, והשאיר ליד החוף של צור גדודים שמנעו מתושבי צור הימית גישה למים במשך 5 שנים והצורים נאלצו לכרות בארות חדשות בתוך שטחם, שעל האי.

ניצחון הצורים וירידת קרנו של שלמנאסר, היו כנראה הסיבה לכך שהושע בן אלה מלך ישראל החליט אף הוא למרוד במלך אשור בשנת 724 לפנה"ס, וכרת ברית עם סוא מלך מצרים והפסיק להעלות מס למלך אשור. המצרים לא באו לעזרת הושע ושלמנאסר עלה על שומרון. בתעודה בבלית שנערכה במאה ה-6 לפנה"ס ומכונה "הכרוניקון הבבלי", נכתב כי שלמנאסר "הרס את העיר שָמֵָרֵיִן" (צורה הקרובה לצורה הארמית של השם "שומרון").[3] עם זאת, בכתובות סרגון השני, ששלט אחריו, טוען סרגון כי הוא עצמו צר על שומרון וכבש אותה.[4] לדעת חיים תדמור, נראה כי מיד אחרי כיבושה, מת שלמנאסר, אולי נהרג במהלך מרד שפרץ באשור, וייתכן שבשל סיבה זו נסוג הצבא האשורי לארצו בחורף שנת 722/1 לפנה"ס. על כסאו עלה סרגון השני, שככל הנראה הדיח אותו. עם מותו של שלמנאסר, פרץ מרד ברחבי האימפריה האשורית ממערב לנהר הפרת, ובשנת 720 לפנה"ס יצא סרגון השני לדכא את המרידות באזור זה ובין היתר כבש מחדש את שומרון.[5]

שלמנאסר מת מוות טבעי או הורעל בי"ב טבת, לפי המקורות האשורים.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות מאוחרים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלמנאסר החמישי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי "הכרוניקון הבבלי".
  2. ^ יוסף בן מתתיהו משמו של מנאנדרוס מאפסוס, קדמוניות היהודים, ספר תשיעי, פרק יד, פסקה ב, סעיפים 287-283.
  3. ^ כפי שמופיע בספר עזרא, פרק ד', פסוק י': "שָׁמְרָיִן".
  4. ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 422.
  5. ^ חיים תדמור, "ימי בית ראשון ושיבת ציון", תולדות עם ישראל בימי קדם, עמ' 136–137, בתוך: בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך ב, יחידה 6, עמ' 423.


הקודם:
תגלת פלאסר השלישי
המלך ממלכי אשור הבא:
סרגון השני