שמואל שפירא (רופא)
 | |
| לידה |
1955 (בן 68 בערך) ירושלים  |
|---|---|
| ענף מדעי |
רפואה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות | |
  | |
שמואל שפירא הוא רופא, מדען ומנהל ישראלי. ניהל את המכון למחקר ביולוגי בישראל בנס ציונה בשנים 2013–2021.
פרופסור מהמניין לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לרפואת טרור ומצבי משבר. עמית מחקר במכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי הרצליה[1]. אלוף-משנה (במילואים). לשעבר סמנכ"ל הדסה, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים, מקים וראש המסלול לרפואה צבאית "צמרת" של הפקולטה לרפואה בירושלים[2]. היה חבר בוועדה המייעצת לבטיחות גרעינית, המפקחת על פעילות הוועדה לאנרגיה אטומית.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואל שפירא נולד בירושלים, בן לאליהו, יליד ירושלים שעבד כפקיד בחברת החשמל, ולתאודורה (דורה), ילידת יוגוסלביה וניצולת השואה שעבדה כמלצרית ובהמשך בקייטרינג. ב-1973 החל ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמית. את רוב שירותו הצבאי עבר בחיל הים עד לשחרורו מקבע ב-1997. במסגרת שירותו הצבאי הגיע עד דרגת אל"ם וכיהן בין היתר כראש ענף טראומה והיה ממקימי מערך הטראומה הלאומי במדינת ישראל. השתתף וניהל עשרות אירועים רבי נפגעים רובם קשורים בטרור. התמחה בהרדמה ובמנהל רפואי.
במשך שלוש שנים עמד בראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית. הקים ועמד במשך כחמש שנים בראש מסלול "צמרת" לחינוך והכשרת רופאים צבאיים באוניברסיטה העברית. כיהן כסמנכ"ל בית החולים הדסה בתקופת האינתיפאדה השנייה. נחשב למומחה מוביל ברפואת טרור, טראומה ורפואת חרום, ומלמד תחומים אלה כמו גם ניהול אירועים רבי נפגעים וניהול סיכונים. עיסוקיו בניהול מערכות גדולות ובפרט רפואיות ומדעיות הפכו אותו למומחה בתחומים אלה.
ב-2010 מינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו למומחה חיצוני, שיבחן אם יש לפרויקט כריית הפוספטים בשדה בריר שליד ערד היבטים בריאותיים העלולים להשפיע על האוכלוסייה. פרופ' שפירא הגיש את חוות דעתו בסוף אותה שנה וקבע כי "ל"לעבודת כרייה בשדה בריר אין כל פוטנציאל נזק בריאותי ביחס לתושבי ערד וכסייפה בהיבטי חלקיקים נשאפים, קרינה, רעש ועקה נפשית". עם זאת המליץ כי "בשנת ההפעלה הראשונה יינקטו אמצעי זהירות מיוחדים"[3].
במאי 2013 הוחלט על מינויו למנהל המכון למחקר ביולוגי בישראל בנס ציונה במקום המנהל הקודם אביגדור שפרמן. במסגרת תפקידו זה הוביל את פיתוח החיסון הישראלי לקורונה, ה-BriLife (שפיתוחו לא הושלם), ופיתוח ראשון בעולם של נוגדנים מנטרלים לנגיף. פרש מכהונתו במאי 2021.[4] במרץ 2023 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת חריף על מיזם ה-BriLife ועל שפירא וקבע
- "מכתב מנהל המכון, שעל בסיסו החליט רה"ם להטיל על המכון לפתח חיסונים ונוגדנים לנגיף הקורונה החדש, לא כלל התייחסות למרכיבי יסוד מרכזיים הנדרשים בהליך פיתוח וייצור של חיסונים - ביצוע ניסויים קליניים והכשרת קו הייצור - ולפיכך לוח הזמנים שהוצג בו, עד להגעה לשלב של תחילת ייצור חיסונים לא הביא לידי ביטוי תהליכים חיוניים אלו. נוסף על כך, לא נכללה בו התייחסות (ולו כללית) להיבטי תקציב.
- בביקורת עלה כי הצעת מנהל המכון, כפי שבאה לידי ביטוי במכתב האמור, לא עלתה בקנה אחד עם היכולות המוגבלות של המכון בתחום הייצור כפי שעלו במסמך הערכת הייצור - מתקני הייצור במכון מיושנים; אינם עומדים באופן מלא בכללי הרגולציה העדכניים; וקיימת עלייה מתמשכת ורציפה בשכיחות ובחומרה של בעיות תחזוקה בהם."[5]
בפברואר 2022 מונה לסמנכ"ל הטכנולוגיה של חברת סנט-טק, במקומו של הראל הרשטיק.[6] החברה מפתחת בדיקת קורונה ומחלות נוספות על בסיס "אף אלקטרוני".
במאי 2022 צייץ בטוויטר: "אני קיבלתי 3 חיסונים, נפגעתי גופנית בצורה משמעותית מאוד כמו שנפגעו רבים אחרים ובנוסף האמון שלי בטיב ההחלטות ובתהליכי קבלתן נחרך קשות."[7] בהמשך אותה שנה משרד הבריאות מתח עליו ביקורת שהחלה במילים "הופתענו לשמוע את אמירותיו המופרכות של מנהל המכון הביולוגי לשעבר, פרופ' שמואל שפירא."[8]
ערך חמישה ספרים, כתב 21 פרקים בספרים ופרסם מעל למאה ושבעה עשר מאמרים מדעיים[דרוש מקור]. ב-2021 יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים ספרו, קרקס הפנדמיה: וירוס קטן הרס גדול, ובו ביקורת על ההתנהלות במשבר הקורונה בישראל.[9]
זכה בין היתר בפרס נגיד רוטרי לאתיקה לשנת 2021, נבחר במקום השני ברשימת 50 היהודים המשפיעים של ה-Jerusalem Post ובמקום ה-25 ממאה הישראלים המשפיעים של "מעריב"[דרוש מקור].
שמואל שפירא היה נשוי פעמיים ולו שני ילדים.
מכּתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Shmuel Shapira (Editor), Jeffrey Hammond (Editor), Leonard Cole (Editor), Essentials of Terror Medicine, Springer, 2009
- Shapira SC, Adatto-Levi R, Avitzour M, and Rivkind AI, Gershtenstein I, Mintz Y. 2006. Mortality in terrorist attacks: a unique model of temporal death distribution. World J Surg; 30:1–7.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואל שפירא, ברשת החברתית טוויטר- שמואל שפירא, באתר ResearchGate
- שאלת מחקר - פרופ' שמואל שפירא, באתר ynet
- מיטל יסעור בית-אור, רפואת טרור: מצילים חיים במצבים קריטיים, באתר ynet, 12 בספטמבר 2006
- עמיר רפפורט, מענה לטרור: הצצה למכון הביולוגי בנס ציונה, באתר nrg, 19 בנובמבר 2016
- עקיבא ביגמן, "המציאו פה שיטה: ניהול מכון מדעי ללא הבנה במדע", באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2019
- דרור פויר, גלי וינרב, חשאיות, יוהרה ומתחרה בשם פייזר: הסיפור האמיתי מאחורי החיסון הישראלי לקורונה, באתר גלובס, 5 במאי 2021
שרית רוזנבלום, "בחיסון הראשון והשני היינו מעבדת החיסון של העולם. ועכשיו, בחיסון השלישי, אנחנו עדיין מתנהגים ככה", באתר "ידיעות אחרונות", 27 באוגוסט 2021- יוסי מלמן, פרופ' שפירא מאשים את כולם, אך מתנער מאחריות, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על פרופסור שמואל שפירא, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה (באנגלית)
- ^ "ביקור הרמטכ"ל בפקולטה לרפואה ובמסלול לרפואה צבאית "צמרת", בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, 30 במאי 2013
- ^ שירי ספקטור-בן ארי, כריית פוספטים בשדה בריר, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, מאי 2013
- ^ ראש המכון הביולוגי מסיים את תפקידו, Israel Defense, 2021-06-02
- ^ פיתוח חיסון ונוגדנים נגד נגיף הקורונה במכון למחקר ביולוגי בישראל, באתר מבקר המדינה, 14 במרץ 2023
- ^ עמיר קורץ, כדי להציל את המיזוג: סנט-טק מזיזה את הרשטיק, ומביאה את מנהל המכון הביולוגי לשעבר, באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2022
- ^ ציוץ שח שמואל שפירא, טוויטר, 14 במאי 2022
- ^ ציוץ של משרד הבריאות, טוויטר, 27 באוגוסט 2021
- ^ קרקס הפנדמיה, באתר "עברית", כולל פרק ראשון של הספר