צמרת (מסלול צבאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסלול צמרת - המסלול הצבאי ללימודי רפואה של צה"ל והאוניברסיטה העברית, הוא מסלול מצוינות במסגרת העתודה האקדמית, שמטרתו הכשרת רופאים לשרות בצה"ל.

הלימודים במסלול נערכים בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה ובסיומו מוענק למסיימים תואר ד"ר לרפואה, רישיון לעסוק ברפואה בישראל ודרגות סגן.

החל משנת 2010, 'צמרת' הוא המסלול היחיד ללימודי רפואה במסגרת העתודה האקדמית.[1]

ייעוד והקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 2009 מסלול הכשרת הרופאים הצבאיים היה דומה למסלול ההכשרה במקצועות העתודה האחרים: לאחר עמידה בספי הקבלה הצבאיים, המועמדים לשירות ביטחון היו נרשמים, לפי בחירתם, לכל אחת מ-4 הפקולטות לרפואה המציעות מסלול שש-שנתי ומשהתקבלו, למדו בהן עד לסיום התואר, כשבחופשות בין השנים ביצעו הכשרות צבאיות ובהן טירונות, קורס קצינים וקורס חובשים. לסטודנטים במסלול זה הוענק מענק 'השתתפות בשכר לימוד' בעוד שהוצאות המגורים, המחיה ושכר הלימוד, לא כוסו במלואן.

עם קבלת התואר והרישיון לעסוק ברפואה, היו הרופאים מבצעים השלמה חילית בקורס קציני רפואה סדיר ("קר"פ סדיר") שנערך בבית הספר לרפואה צבאית (בה"ד 10), ועם סיומו משרתים 5 שנים בתפקידי שטח ומטה, כשלאחר תקופה זו יכלו לבצע התמחות ולהתקדם לתפקידי פיקוד ומטה בכירים בחיל הרפואה.

עקב ירידה, הן במספר הנרשמים ללימודים והן במספר המתקבלים (עקב דרישות הולכות וגוברות) וכן עקב חוסר בתוכנית לימודים ייעודית לרפואה צבאית, הוחלט בשנת 2008 על הקמת מסלול אחיד להכשרת רופאים צבאיים. סיבה מרכזית נוספת להקמת המסלול הייתה ההכרה כי קיימים פערים בהכשרת הסטודנטים לרפואה לקראת תפקודם כרופאים צבאיים, הן בתכנים של רפואה צבאית והן בהיבטי ניהול ומנהיגות.

בראש פרויקט ההקמה של המסלול באוניברסיטה העברית עמד אל"מ (מיל.) פרופסור שמואל שפירא. האוניברסיטה העברית זכתה במכרז משרד הביטחון להכשיר את הרופאים הצבאיים העתידיים, ולצורך כך הוקם בפקולטה לרפואה החוג לרפואה צבאית. החל משנת 2009 מתחילים את לימודיהם בחוג מדי שנה כ-60 סטודנטים בהם תלמידים שסיימו את כיתה י"ב, חיילים שיצאו למסלול מתוך שירות סדיר, עולים חדשים, מבצעי שנת שירות ובוגרי ישיבות ומכינות.[2]

פרופסור שפירא ניהל את המסלול בכמעט חמש השנים הראשונות לצאתו לדרך. הוא יישם מניסיונו רב השנים כרופא בצה"ל, כרופא ומנהל במערכת הבריאות, מחנך ואיש אקדמיה בכיר, וקבע כי ההכשרה במסלול צמרת תתבסס על הקוריקולום הרגיל של הפקולטה לרפואה, בתוספת של תכנים בתחום:

1. הרפואה הצבאית (טראומה, פיזיולוגיה צבאית, פגיעות כימיות וכו').

2. מנהיגות (ניהול אירוע רב נפגעים, אתיקה ברפואה הצבאית וכו').

3. אהבת הארץ מתוך העשרה וסיורים.

3. כושר גופני ואורח חיים נכון.

כתפיסת חיים הוא הדגיש את חשיבות התקשורת הבלתי אמצעית, עבודת הצוות והדאגה לפרט, ובתפיסה ניהולית זו, נווט המסלול.

בביקורו במסלול, ב-29.5.2013, הסביר הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ על חשיבות המסלול: "... אני חושב שהעניין הזה של צמרת... שהוא לא רק פתרון של מנהל כוח אדם רפואי, של איך פותרים את הבור [הדרישה הצבאית לרופאים], אלא הוא מביא גם חזון, גם רעיון, גם חינוך למנהיגות. אז אני שמח שהמסלול הזה קיים ואני רוצה לשבח על היוזמות לקיים אותו, להקים אותו, לדחוף אותו..."[3]

תנאי ותהליך הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) המעוניינים להתמיין למסלול נדרשים לעמוד בתנאי הסף לעתודה האקדמית (קב"א 52, דפ"ר 60). לאחר מכן, על המועמדים להירשם למסלול באתר 'עולים על מדים' בהרשמה שנפתחת בדרך כלל בחודש נובמבר בשנה המקדימה לשנת הגיוס. לאחר ההרשמה באתר יינתן אישור למועמד להירשם לאוניברסיטה.[4]

בנוסף לתנאי העתודה הכללית נדרשים המועמדים לעמוד בתנאי הקבלה של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה. סף הקבלה הראשון, הקוגניטיבי, מורכב מציון הבגרות המשוקלל ומציון הבחינה הפסיכומטרית. בדומה למגמות הלימודים האחרות במסגרת העתודה האקדמית, ניתן לגשת לבחינה הפסיכומטרית עד מועד אפריל בשנה האקדמית שקודמת לתחילת הלימודים (כך למשל, עבור שנת הלימודים שמתחילה באוקטובר 2016, המועד האחרון לבצע את הבחינה הוא באפריל באותה השנה).

לאחר מעבר הסף הקוגניטיבי יזומנו המועמדים לביצוע מבחני המרק"ם, הנערכים על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה.[5] המועמדים יכולים להשתתף בשלב הזה בימי הכנה לקראת המבחנים, שכוללים התנסות בראיון אישי בהשתתפות רופאים בכירים.

מועמדים שהם חיילים בשנה הראשונה של שירות החובה רשאים גם הם להתמיין למסלול באמצעות הגשת טופס 55 למחלקת הת"ש ביחידתם וכתלות במעבר ראיונות במפקדת חיל הרפואה. גם מועמדים אלו נדרשים לעמוד בכל ספי הקבלה של האוניברסיטה.

לאחר הקבלה ללימודים חותמים הסטודנטים על חוזה דחיית שירות עד לסיום הלימודים (כ-7 שנים) ועל התחייבות לשירות באורך 56 חודשים- 32 חודשים בסדיר (החל משנת 2015), ו-24 בקבע. עבור חניכים ששירתו לפני כן, תקופת שירותם הקודמת נחשבת במניין זמן זה ועליהם להשלים את ההפרש.[1]

מבנה הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניכי המסלול עוברים את כל מסכת הלימודים הנדרשת מסטודנט לרפואה בישראל ומקבלים בסופו את תואר ה-M.D ואת הרישיון לעסוק ברפואה בישראל. הלימודים נערכים בקמפוס עין כרם של האוניברסיטה העברית ובבתי החולים ומרפאות המסונפים לפקולטה לרפואה.

לאורך תקופת הלימודים זכאים הסטודנטים למגורים במעונות האוניברסיטה, להסדרי מחיה שונים (מזון, אינטרנט, שירותי כביסה ועוד) ולתשלום מלא של שכר הלימוד.[1]

במסגרת הציר האקדמי שכולל 3 שנים של לימודים פרה-קליניים וקבלת תואר בוגר במדעי הרפואה, ו-3 שנים של לימודים קליניים במחלקות בתי החולים השונות, עוברים הסטודנטים גם קורסים ייחודיים הנוגעים בזהות, מנהיגות, רפואה מבצעית, רפואה אווירית, רפואה ימית, פיזיולוגיה של המאמץ, טראומה, רפואת אב"כ, רפואת ספורט ועוד. כמו כן, משתתפים הסטודנטים בסיורים ובהתלמדויות בגזרות ובחילות השונים.

בנוסף להכשרות אלו, מבצעים הסטודנטים בשנים הפרה-קליניות אימונים סדירים עם מדריכי כושר קרבי ובשנים הקליניות יכולים לבחור 'אלקטיבים', תקופות התנסות והתמקצעות, בגדודים ובמרפאות הצבאיות. לאורך כל הלימודים יכולים הסטודנטים להשתתף במחקר ברפואה צבאית, בצמוד לרופאי צה"ל ובשיתוף המכון למחקר ברפואה צבאית ולפרסם עבודות אלה בעיתונים מקצועיים, ואף להגישן כעבודות הגמר לתואר.

סטודנטים מצטיינים שמעוניינים להעשיר את ידיעותיהם מעבר ללימודי הרפואה יכולים ללמוד, במקביל ללימודי הרפואה, גם לתואר מוסמך בבריאות הציבור (MPH) או במדעים ביו-רפואיים. סטודנטים נבחרים שמעוניינים להתפתח עוד בציר המדעי/מחקרי, יורשו לבצע הפסקה זמנית של לימודי הרפואה לצורך לימודי דוקטורט במחקר רפואי (MD/PhD).

בין השנה הראשונה לשנייה מבצעים הסטודנטים טירונות המסמיכה אותם לרובאי 03 בבט"ר ניצנים, ביחד עם חניכי "תוכנית חבצלות". בין השנה השנייה לשלישית עוברים החניכים קורס קצינים בבה"ד 1, ביחד עם חניכי "תוכנית חבצלות" ו"תוכנית תלפיות". בין השנה השלישית לרביעית מוסמכים החניכים כחובשים. לעתים מגויסים הסטודנטים לתפקידי חירום שונים ובהם השתתפות במשלחות הומניטריות (חניכי המסלול הצטרפו למשלחת הצבאית לנפאל ב-2015),[6] סיוע למערכי חיל הרפואה בחירום (כך למשל, גויסו חניכים מהמסלול בזמן מבצע 'צוק איתן'), השתתפות במשלחות ייצוג ולימודים ואימונים משותפים עם חילות רפואה זרים.

לאורך הלימודים בוחרים רבים מהסטודנטים להתנדב במחלקות בית החולים, בליווי החולים, בסיוע אקדמי לתלמידי בתי ספר ובמסגרות רבות אחרות, זאת לצד הפעילות האקדמית והחברתית שמרכז המסלול ובהן הרצאות העשרה, מסיבות, ימי ספורט וטקסים.

עם סיום הסטאז', ועם החזרה לשירות מבצעים הסטודנטים את קורס קר"פ (קצין רפואה) סדיר ומקבלים את דרגות הסגן.

שיבוץ ושירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום קורס קר"פ סדיר ישובצו הרופאים לתפקידים השונים ברחבי צה"ל. רופאים ורופאות שהפרופיל הרפואי שלהם מאפשר זאת יוכלו לשרת כקציני רפואה גדודיים בגדודים השונים כתפקיד ראשון ולאחר מכן להתקדם לתפקידי רופאים חטיבתיים, ולשמש כרופאים ביחידות מובחרות. בתפקידים אלו ישמשו הרופאים כמפקדי מחלקות הרפואה ויהיו אחראים לבריאות ולרפואת החיילים בשגרה ובחירום ויתלוו אליהם בפעילות המבצעית.

בנוסף, יוכלו הרופאים להשתבץ בתפקידים טיפוליים במרפאות ובבסיסים השונים.[1]

לאחר תקופת ההתחייבות הראשונית יוכלו הרופאים לצאת להתמחות בשלל תחומים ולחזור לשירות קבע נוסף כרופאים מומחים המיועדים לתפקידי קצונה בכירים בחיל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]