תחנות דלק בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שוק תחנות הדלק בישראל כולל מספר חברות המפעילות תחנות לתדלוק כלי רכב ברחבי בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "ואקום אויל"(אנ') מארצות הברית החלה לפעול בתחום הקמעונאי בארץ ישראל ב-1913[1]. בסוף שנות ה-20 הקימה החברה מרכזים בעפולה, שהייתה על הדרך הראשית לחיפה[2], במפרץ חיפה[3] ובתל אביב[4]. בשנת 1922 הוקמה חברת The Asiatic Petrulim company (Palestine) Ltd כחברת שיווק של תאגיד הנפט הבריטי-הולנדי "של" בארץ ישראל[5]. הדלק יובא בחביות ממצרים ורובו שווק באמצעות סוכנים[6]. החביות יובאו ביבשה או דרך נמל יפו[7]. בשנת 1927 חנכה חברת "קאוקאזיאן אויל קומפאני ("חברת הנפט של הקוקז") מסוף דלק ימי בחיפה, הכולל צינורות לפריקת דלק ישירות ממכליות נפט ומתקן אחסון לנפט[8]. שנה אחר כך קנו שלוש חברות הנפט "ואקום אויל", "של" ו"מנטצ'ף" שטחים סמוכים להקמת מתקני אחסון[9]. כדי למנוע תחרות מצד "קאוקאזיאן אויל", חברת "של" הוזילה את מחירי הדלק ואילצו את "קאוקאזיאן אויל" לסגור את מתקן היבוא ב-1930[10]. חברת "של" מצידה פרסה צינורות נפט לפריקת דלק בבעלותה בחיפה[11].

בתחילת שנות ה-30 נפרשו תחנות דלק ברחבי ארץ ישראל על ידי "של" "סוקוני ואקום" שהיו בבעלותם הישירה[12][13][14][15]. עד סוף 1935 נוספו אליהן גם בל-פטרול ומנטצ'ף[16]. לקראת סוף המנדט החזיקה "של" 55-60% מהשוק, "סוקוני" 25-30% ו"מנטצ'ף" 10-15%[17].

לאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת המדינה חברת "של" המשיכה להיות חברת הדלק הגדולה בישראל, אך ב-1957 החליטה לצאת מישראל ולמכור את נכסיה[18]. המיליונר היהודי-בריטי סר אייזיק וולפסון חתם על הסכם לרכישת פעילותה ומתקניה של חברת "של" בישראל, באמצעות חברה חדשה שהקים, "חברת פז", בנובמבר 1957[19]. "חברת פז" החלה לפעול באפריל 1958. העסקה לא כללה את בתי זיקוק לנפט בחיפה שעברו לבעלות ממשלת ישראל[20]. השחקן השני בשוק, "מוביל אוייל אוף ישראל" (שמה של חברת "סוקוני ואקום" החל מ-1955), היה בבעלות תאגיד הנפט האמריקי "מוביל" (שאחר-כך נקרא אקסון מוביל), שגם החליט לצאת מהשוק בישראל ומכר את החזקותיו למשפחת סוננבורן מארצות הברית. החברה החלה לפעול תחת שם חדש - "סונול". ההחלטה של שתי החברות שלא לפעול בישראל הייתה בעקבות החרם הערבי[21].

מאז נשלט שוק תחנות הדלק בישראל על ידי שלוש החברות פז, סונול ודלק. בשנות החמישים התרבו תחנות הדלק ללא פיקוח על מיקומן (למעט אי הפרעה לזרם התנועה), עם זאת, דווח כי השירותים בתחנת הדלק משתפרים, וכמעט בכל התחנות יכול אדם לקבל את מרבית השירותים בלי לקום ממושבו[22].

בתחילת שנות השישים הגיע מספר תחנות הדלק ל-157. מספר מקרי הונאה הקשורים במילוי דלק הגיעו לידיעת הציבור: ערבוב בנזין יקר בנפט וגילוי מונים מזויפים בתחנות ברחבי הארץ. בעלי תחנות הדלק מצידם הצהירו שהם קרובים להתמוטטות כלכלית עקב מתח הרווחים הנמוך, ואיימו בהשבתת התחנות. בספטמבר 1959 מונתה ועדה לבדיקת מצבן של תחנות הדלק. הוועדה קבעה בדו"ח שלה: "תפעול תחנת דלק על פי ממוצע ארצי נגמר בהפסד שנתי של 2,688 ל"י [...] קובלנות מטעם ארגון סוכני הדלק הביאו את הוועדה לדעה כי יש מקום גם לבדיקת מצבם של סוכני הדלק". סיבה נוספת להפסדים הייתה התחרות בין חברות הדלק שהציפו את הארץ בתחנות באזורים צפופים. תחנות הדלק, כך דווח, היו בעלות הידור חיצוני, אך רמת השירות בהן נמוכה"[23].

רישיונות לפתיחת תחנות דלק ניתנו במקרים רבים לנכי צה"ל במסגרת שיקומם. בשנות ה-80 של המאה ה-20 בוטל נוהג זה, אך קצב הגידול במספר תחנות הדלק היה נמוך בהרבה מקצב הגידול במספר המכוניות. בשנים 1988–1998 גדל מספר תחנות הדלק ב-23% בעוד מספר כלי הרכב גדל ב-75%, כך שבישראל של 1998 היה יחס הרכבים לתחנות דלק מחצית מהיחס בארצות הברית ושליש מיחס זה באנגליה. בעקבות זאת תוקן חוק התכנון והבנייה באופן שיאפשר לוועדה מקומית לתכנון ולבנייה לאשר הקמת תחנת דלק גם באזורים שתוכנית המתאר ייעדה לשימושים אחרים[24]. נכון ל-2011 פועלות בישראל כ-1000 תחנות דלק[25].

לפי חוק הביטוח הלאומי עבודה בתחנת דלק כמתדלק מוכרת כעבודה מועדפת, המזכה חיילים משוחררים העובדים בה שישה חודשים במענק חד-פעמי. בשנת 2014 הודיע שר הרווחה, מאיר כהן, כי בכוונתו לבטל תחום זה[26]).

הרפורמה בשוק הדלק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 מונה משה שחל לשר האנרגיה והתשתית, שיזם את הרפורמה במשק הדלק[27], שמטרתה הייתה הגדלת התחרות והורדת מחירי הדלק בישראל[28]. הרפורמה במשק הדלק, עשתה אותו ריכוזי פחות, ואיפשרה לראשונה תחרות בין חברות הדלק. בין השאר כללה רפורמה זו הסרת המכסות אשר חילקו את השוק בין חברות הדלק הגדולות, צמצום הפיקוח על המחירים, ואיפשור כניסת מתחרות נוספות לשוק הדלק[29]. יישום הרפורמה נמשך שנים רבות, עקב מאבקם של חברות הדלק הקימות נגדה והקשיים בהקמת תחנות דלק חדשות[30]. החברה הראשונה שהוקמה בעקבות הרפורמה הייתה חברת "דור אנרגיה", שהוקמה ב-1988. דור אנרגיה הוקמה על ידי חברת דנקנר השקעות, כחברת בת של דור כימיקלים[31]. החברה החלה את פעילותה בשנת 1989[32], ובאוגוסט 1990 החלה להפעיל את תחנת הדלק הראשונה שלה, "דן בני־ברק", במקומה של חברת פז[33][34]. ב-1990 הוקמה "אלון חברת הדלק לישראל" על ידי התנועה הקיבוצית על מנת לייעל את אספקת הדלק ולהוזיל את עלותו לקיבוצים, אחר כך החלה להפעיל תחנות דלק לציבור הרחב, וב-1999 רכשה את השליטה ב"דור אנרגיה"[35].

למרות הרפורמה, עד סוף שנות ה-90, שלוש חברות הדלק הוותיקות (פז, דלק וסונול), עדיין שלטו על השיווק בלמעלה מ-90% מתחנות הדלק. עם זאת צרכנים גדולים של דלק, דוגמת חברת החשמל נהנו מהוזלה במחיר[36]. זאת עקב חוזים ארוכי הטווח שהיו נהוגים בין שלוש חברות הדלק לבין בעלי התחנות. גם כאשר הסתיים החוזה יכלו חברות הדלק, עקב מרווח השיווק הגבוה, לתת תנאים מועדפים לתחנות אשר שוחררו מתנאי החוזים הישנים, ולשמר בכך את המחיר המונופוליסטי בכלל התחנות[37][38][39].

בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-2000 נמשכו השינויים במשק הדלק בישראל. לראשונה נכנסה האפשרות לבצע תדלוק עצמי. תחילה בעיקר באמצעות התקני תדלוק אוטומטיים - דלקן - לציי רכב וארגונים. אחר כך גם לציבור הרחב באמצעות כרטיסי אשראי, בעיקר בתחנות של דור אנרגיה ואלון[40]. בשנת 2002 משרד התשתיות החליט לכפות את אפשרות התדלוק העצמי בכל התחנות במחיר מוזל, באופן הדרגתי[41]. החל מאפריל 2006, חויבו כל תחנות הדלק לאפשר תדלוק בשירות עצמי שמחירו נמוך ב-11 אגורות לליטר[42][43]. בשנת 2011 הורה משרד האנרגיה על הפחתת מרווח השיווק שגובות חברות הדלק הקמעוניות על כל ליטר בנזין שהן מוכרות בתחנות[44][45]. בתחילת 2018, נכנסה לתוקפה רפורמת הדלקן האוניברסלי. במסגרת הרפורמה, חברות הדלק התקינו מכשירי תדלוק אוטומטיים אחידים, שמאפשרים לנהגים לתדלק את רכבם ללא צורך בתשלום במעמד התדלוק, בכל תחנת דלק שיבחרו. עד אז כל חברת דלק הקימה ותפעלה התקן מיוחד משלה, ששירת את לקוחותיה בלבד[46].

משק הדלק בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הנפט הגולמי בישראל (כ-91%) מיובא ממדינות ברית המועצות לשעבר. כ-7% מהנפט הגולמי מיובא ממצרים וממקסיקו[47].

משק הדלק בישראל מורכב ממספר קטן של גופים גדולים, האחראים על יבוא, אחסון והפצה של מוצרי אנרגיה.

מיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוח מרכיבי מחיר הדלק בישראל (אוגוסט 2016)

מחיר הנפט בישראל נקבע על ידי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

מחיר הבנזין לצרכן בתחנות הדלק מורכב מן הרכיבים הבאים:

  • המחיר בשער בית הזיקוק (מורכב מממוצע מחירי הדלק באירופה, בתוספת עלויות הובלה)
  • בלו (נקבע על ידי רשות המיסים)
  • סל הוצאות השיווק לבנזין
  • מע"מ (נקבע על ידי משרד האוצר)
  • תוספת שירות מלא (אם ניתן)[48]

מחיר הדלק בעולם משפיע אך במעט על מחירי הבנזין בתחנות הדלק בישראל, מכיוון שמרכיב המס שבמחיר הדלק בישראל הוא מן הגבוהים בעולם - מסי הבלו והמע"מ (המועברים למשרד האוצר) מהווים כ-60% ממחיר הדלק בארץ[49].

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנה של חברת "דור אלון" בכניסה ליישוב יסודות
תחנה של חברת "סונול" בשם "בדרך יריחו" בכניסה לכפר אדומים. ניתן לראות את רשת חנויות הנוחות של סונול - So good
תחנת פז ביבנה

חברות דלק בישראל שמפעילות רשתות של תחנות תדלוק:

תחנות דלק פיראטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשוק הדלק ישנה תופעה רחבה של תחנות פיראטיות - תחנות הפועלות ללא רישיון עסק וזיכיון. לעיתים מדובר באתר מסודר עם משאבות ולעיתים התחנה היא למעשה מכלית דלק. המחיר בתחנות אלו נמוך מהמחיר בשוק משלוש סיבות אפשריות:

  • התחנה הפיראטית לא משלמת מס.
  • אין פיקוח על איכות הדלק.
  • דלק שמקורו ברשות הפלסטינית: הרש"פ קונה את הדלקים מישראל ללא תשלום מס, והדלקים מוצאים את דרכם חזרה לישראל.

סוגי מוצרי דלק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נמכרו בתחנות הדלק ב-2009 סוגי הדלק הבאים:

הערה:

  • במהלך 2009 הופסק שיווק בנזין אוקטן 96 עם עופרת.

בעולם נמכרים סוגי דלק נוספים כגון אתנול טהור בברזיל. בארצות הברית נמכרות בחלק מתחנות הדלק תערובות אתנול-בנזין בעלות שיעור אתנול של 10-85% הנקראות E10-E85 בהתאמה.

שירותים נלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתחנות דלק נלווים לעיתים קרובות נקודות שיווק תוספות ואביזרים לרכב, מוסכים, פנצ'ריות, שרותי רחיצת מכוניות, מתחמי השכרות רכב וגם מזנונים קטנים.

בתחילת שנות האלפיים נוספו חנויות נוחות כגון מנטה (דלק), Yellow (פז), אלונית (דור אלון), Sogood (סונול), ו-Ten+ (טן).

מחירי הדלק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחירי הדלק צמודים בעיקרון למחירי הנפט בעולם ועם כל עלייה במחיר הנפט מעודכנים מחירי הדלק. חלק ניכר ממחיר הדלק בישראל מקורו בתשלום מס המכונה בלו.

מחירי הדלק בישראל נקבעים על ידי מינהל הדלק אשר כפוף למשרד האנרגיה והמים. מינהל הדלק קובע מחיר מקסימום לדלק מסוג בנזין אוקטן 95 (בחודש פברואר 2009 הוסר הפיקוח על מחיר בנזין אוקטן 96). מחירי בנזין אוקטן 98 והסולר אינם נתונים לפיקוח של מינהל הדלק. מחיר הדלק המעודכן נכנס לתוקף ביום העבודה הראשון שבכל חודש. עם זאת, על אף פיקוח המחירים, בחלק מהאזורים בארץ קיימת תחרות על מחירי הדלקים, והמחירים בתחנות נמוכים מהתעריף המרבי לפי החוק.

ברבות מתחנות הדלק משלמים בלילה דמי עמלת שרות לילה ששיעורם משתנה מתחנה לתחנה. לאחרונה תוקנה תקנה המחייבת את כל תחנות הדלק להתקין משאבות הפועלות בשירות עצמי בהן נמכר הדלק במחיר מוזל (20 אגורות הנחה לליטר).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחנות דלק בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתבים מיפו, החרות ירושלים, 19 בדצמבר 1913
  2. ^ ריב איתני הנפט והדו בעפולה, דבר, 1 ביולי 1928
    וואקום אויל בעפולה, דואר היום, 3 ביוני 1930
  3. ^ חברות הנפט עטות על חיפה, דבר, 5 בנובמבר 1928
    תיקון טעות, דואר היום, 19 במרץ 1929
  4. ^ סניף לוואקום אויל בתל אביב, דואר היום, 1 באוקטובר 1929
  5. ^ חברת נפט לא"י, הארץ, 4 ביולי 1922
  6. ^ תעודה - חברת נפט אסיתית (במצרים) בע"מ, דואר היום, 22 בנובמבר 1923
  7. ^ ביפו ותל אביב - דליקה בים, הארץ, 29 בינואר 1926
  8. ^ סופרנו בחיפה, לפעולותיה של "קאוקאזיאן אויל קומפאנו", הארץ, 21 באוקטובר 1927
  9. ^ חיפה מרכז לנפט, הארץ, 5 בנובמבר 1928
  10. ^ מארץ ישראל - לקראת עתידה של חיפה, העולם, 16 בספטמבר 1930
  11. ^ צנורות נפט בים חיפה, דבר, 25 באוגוסט 1930
  12. ^ תיקון מועיל, דואר היום, 29 ביוני 1932
  13. ^ הנהגים לפני שביתה, דבר, 11 במרץ 1931
  14. ^ בחברת סאקוני ואקום, דואר היום, 13 בנובמבר 1932
  15. ^ בירושלים - תחנות למילוי בנזין, הארץ, 13 בדצמבר 1932
    חברות נפט בונות תחנות בעפולה, הארץ, 3 ביוני 1930
  16. ^ Increase of Benzine and Kerosene prices, פלסטיין פוסט, 17 בדצמבר 1935
  17. ^ Energy Law in Israel, page 43
  18. ^ ישראל מוחה על החלטת חברות הנפט, הבוקר, 24 ביולי 1957
  19. ^ חברת <<של>> מכרה את מתקניה בישראל, הארץ, 18 באוקטובר 1957
  20. ^ חברת "פז" רכשה את נכסי "של", דבר, 2 באפריל 1958
  21. ^ פרדר; הפסקת פעולות "של" בארץ- לא מטעמים כלכליים, דבר, 4 באפריל 1958
  22. ^ משתפרים שרותי תחנות הדלק, הארץ, 13 ביולי 1955
  23. ^ ר.ב.ש. "תחנות הדלק מפסידות", "הארץ", 15.6.1960
  24. ^ עע"ם 1446/06 הועדה המחוזית לתכנון ולבניה,מרכז נ' השתתפויות הנכסים בישראל, סעיף 15
  25. ^ אתר המשרד להגנת הסביבה (ינואר 2011) (הקישור אינו פעיל, 23:04, 3 בדצמבר 2014 (IST))
  26. ^ ירדן גזית, עבודה מועדפת, חיילים מקופחים, דה מרקר, 3 בפברואר 2014
  27. ^ עת"י"ם, השר שחל: הרפורמה במשק הדלק תופעל גם ללא הסכמת החברות לפשרה שהוצע ע"י משרד האנרגיה, מעריב, 1 ביוני 1988
    עודד שורר, שחל: ההסכם על הרפורמה במשק הדלק יחתם כנראה מחר, מעריב, 26 במאי 1988
  28. ^ משה שחל, ‏הדו"ח שיחסל את הרפורמה בדלק, באתר גלובס, 25 בנובמבר 1996
  29. ^ עודד שורר, משרד האנרגיה העניק רשיונות לשלוש חברות דלק חדשות, מעריב, 20 ביוני 1989
  30. ^ יוחאי רפאלי, חברות הדלק נאבקות נגד היתר שיווק בנזין לחברת הדלק החדשה - גל, מעריב, 28 באוגוסט 1990
  31. ^ עודד שורר, דור כימיקלים רוצה להקים חברת דלק רביעית, מעריב, 8 ביוני 1988
  32. ^ מיכל הולצמן, חברת דור אנרגיה הצטרפה מהבוקר רשמית לענף הדלק, מעריב, 14 באוגוסט 1989
  33. ^ יוחאי רפאלי, איה אורן, דור אנרגיה תפעיל את תחנת "דן בני־ברק" במקומה של חברת פז, מעריב, 2 באוגוסט 1990
  34. ^ גילי דינשטיין-ישפה, תחנה מדור חדש, מעריב, 6 בנובמבר 1990
  35. ^ דוד חיון, ‏סופית: אלון רכשה e ממניות דור אנרגיה ב-66.8 מיליון ד' עם אופציה לרכישת דור גז, באתר גלובס, 8 באוגוסט 1999
  36. ^ דוד חיון, ‏הרפורמה הצליחה, אבל המחירים לא ירדו, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2000
  37. ^ צבי אקשטיין ומנחם פרלמן, ‏תחרות תקועה בדלק, באתר גלובס, 26 במרץ 1998
  38. ^ דוד חיון, ‏כאילו רפורמה בדלק, באתר גלובס, 12 ביולי 1998
  39. ^ עמירם כהן, מנכ"ל דלק: החברות מפסידות מהתדלוק העצמי; מעריך כי בעתיד חלק ניכר מתחנות הדלק בישראל יופעלו ללא מתדלקים, באתר TheMarker‏, 8 ביולי 2004
  40. ^ דפנה צוקר, ‏ישראכרט מציעה תדלוק עצמי בתחנות דלק בכרטיס אשראי, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2003
  41. ^ דוד חיון, ‏משרד התשתיות יכלול שירות תדלוק עצמי במכרזי התדלוק, באתר גלובס, 3 ביוני 2002
  42. ^ גל ניסים, ‏מאפריל: תדלוק בשירות עצמי בהנחה של 11 אגורות לליטר, באתר גלובס, 19 במרץ 2006
  43. ^ שרון קדמי, יו"ר המכון לנפט ואנרגיה: מהפכת התדלוק העצמי תוזיל הבנזין ותגדיל התחרות; ההסתדרות: אלפי עובדים יפוטרו, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2006
    חיים ביאור,שרון קדמי, ההסתדרות נגד התדלוק העצמי: יגרום לפיטורי אלפי עובדים, באתר הארץ, 4 באפריל 2006
  44. ^ אבי בר-אלי, שוק הדלק אחרי הרפורמה של משרד התשתיות: המחיר יוזל - אך גם התחרות תפחת, באתר TheMarker‏, 11 באוגוסט 2011
  45. ^ אבי בר-אלי, למרות מסע הלחצים: מרווח השיווק שגובות חברות הדלק ייחתך ב-25%, באתר TheMarker‏, 31 באוגוסט 2011
  46. ^ הדר קנה, מהפכת הדלקנים יוצאת לדרך: איך תוכלו ליהנות מההנחות והאם מחיר הדלק יירד?, באתר TheMarker‏, 2 בינואר 2018
  47. ^ אז ממה מורכב מחיר הדלק שלנו? מהרבה רגולציה, באתר Bizportal, ‏10 באוקטובר 2005.
  48. ^ מחיר הדלק בישראל, באתר משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ‏30 באוגוסט 2016
  49. ^ ענבל עומר ואטילה שומפלבי, מתי נוכל לשלם פחות מ-5 שקלים על הדלק?, באתר ynet, 26 באוגוסט 2015
  50. ^ בן-ציון ציטריןהרשות הפלשתינית: פדסקו גבה תשלומי יתר מתחנות דלק בשטחים, באתר TheMarker‏, 5 בפברואר 2002
  51. ^ שלי אפלברג, היעד של לידר שוקי הון למניית דור אלון - 95 שקל, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2019
  52. ^ רון שטיינבלט, מנכ"ל חברת הדלק טן: "אנחנו הרמי לוי של שוק הדלק", כתבה באתר גלובס
  53. ^ הדס מגן , ‏עובדיה קוקו: "אני רוצה לעשות לדלק את מה שרמי לוי עשה למזון", באתר גלובס, 4 אוגוסט 2013