משה שחל

משה שחל
לידה	20 במאי 1934 (בן 91); בגדאד, ממלכת עיראק
תאריך עלייה	1950
שם לידה	מוריס פתאל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת תל אביב;
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית
סיעה	המערך, העבודה
ילדים	עפר שחל עידית שחל הלפרין, עו״ד
	13 בספטמבר 1984 – 15 במרץ 1990; (5 שנים ו־6 חודשים)
תחת ראשי הממשלות	שמעון פרס, יצחק שמיר
	→ יצחק מודעי יצחק שמיר ←
	13 ביולי 1992 – 9 בינואר 1995; (שנתיים ו־5 חודשים)
תחת ראש הממשלה	יצחק רבין
	→ אמנון רובינשטיין גונן שגב ←
	13 ביולי 1992 – 7 ביוני 1993; (10 חודשים ו־25 ימים)
תחת ראש הממשלה	יצחק רבין
	→ רפאל פנחסי שולמית אלוני ←
	עד 22 בנובמבר 1995, שר המשטרה
	13 ביולי 1992 – 18 ביוני 1996; (4 שנים)
תחת ראשי הממשלות	יצחק רבין, שמעון פרס
	→ רוני מילוא אביגדור קהלני ←
	1 בספטמבר 1971 – 20 במרץ 1998; (26 שנים)
כנסות	7 - 14
תפקידים נוספים
	סגן יושב ראש הכנסת;

משה שחל (נולד ב-20 במאי 1934) הוא פוליטיקאי ועורך דין ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה

נולד בשם מוריס פתאל בבגדאד שבעיראק, ובשנת 1950 עלה לישראל. את השכלתו רכש באוניברסיטת חיפה, שם למד כלכלה ומדעי המדינה, ובאוניברסיטת תל אביב, שם למד משפטים. לאחר לימודיו הוסמך כעורך דין. בשנת 1958, כאשר היה בן 24, מונה למזכיר סניף ההסתדרות בעיר התחתית. במהלך אירועי ואדי סאליב יצר קשר עם דוד בן הרוש וסיפק לו הלוואה כספית לטובת ארגון "ליכוד יוצאי צפון אפריקה" שהקים, שמטרתו הייתה לסייע לתושבי השכונה^[1]^[2]. בגיל 27 בלבד נבחר לחבר מועצת פועלי חיפה, תפקיד שבו כיהן 4 שנים.

בבחירות לכנסת השביעית, בשנת 1969,הוצב במקום ה-57 ברשימת המערך. תחילה דווח שנכנס לכנסת, אך לאחר ספירת כל הקולות זכתה הרשימה רק ב-56 מושבים^[3]. אחר כך היה אמור אחד מחברי הרשימה שמונה לשר, להתפטר מחברותו בכנסת, ושחל היה צריך להיכנס במקומו. חבר סניף חיפה של המערך העלה טענות נגד אמינותו של שחל, והוחלט שלא יכול להיכנס לכנסת עד סיום הבירור. אף על פי שמועמדותו אושרה בפברואר 1970, הוא לא היה יכול להיכנס לכנסת, מאחר שעבר המועד בו יכלו שרים להתפטר כדי להכניס את המועמד הבא ברשימה^[4]. בספטמבר 1971, לאחר פטירתו של חבר הכנסת מרדכי עופר במהלך כהונתה של הכנסת השביעית, שחל נכנס לכנסת במקומו^[5]. מאז המשיך שחל לכהן בכנסת בתפקידים שונים עד לפרישתו מהכנסת ה-14 בשנת 1998 לאחר 27 שנות פעילות בכנסת.

בסוף 1974 מונה ליושב ראש המועצה הישראלית לצרכנות^[6]. בשנת 1976 מונה לממלא מקום יושב ראש הכנסת^[7]. בכנסת השמינית והתשיעית שימש יושב ראש סיעת המערך בכנסת וסגן יושב ראש הכנסת^[8]^[9]. בשנת 1979 יזם הצעת חוק פרטית הקובעת שחבר כנסת שהורשע בפלילים יחדל לכהן^[10].

בשנת 1984 מונה שחל לשר האנרגיה והתשתית, תפקיד שבו כיהן ברציפות במשך 6 שנים, עד 1990. במהלך כהונתו יזם את הרפורמה במשק הדלק^[11], שמטרתה הייתה הגדלת התחרות והורדת מחירי הדלק בישראל^[12].

בשנת 1992, לאחר בחירתו של יצחק רבין לתפקיד ראש הממשלה, מונה שחל לשר התקשורת, לשר המשטרה וחזר לתפקידו כשר האנרגיה והתשתית. בתפקידו כשר התקשורת, הביא להקמתו של הערוץ השני.

היה לשר הראשון שנושא בשלושה תיקים בעת ובעונה אחת. לאחר כשנה בתפקיד, נפרד שחל ממשרד התקשורת שהועבר לשולמית אלוני. בנובמבר 1995 נרצח יצחק רבין בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל. בעקבות זאת הוקמה הממשלה ה-26 ועם כינונה נשאר שחל עם תיק המשטרה, שהורחב ובהתאם שונה שמו למשרד לביטחון פנים, תפקיד בו נשאר עד סיום הקדנציה ב-1996.

במשך השנים נחשב למקורבו של שמעון פרס, ולאחר פרישתו מן הכנסת, המשיך להיות פעיל במפלגת העבודה. בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-117 הסמלי ברשימתה לכנסת, ובבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב כמועמד אחרון במקום ה-120 ברשימת העבודה לכנסת.

לאחר נטישת החיים הפוליטיים חזר שחל לעבודתו כעורך דין. בין השאר, הוא מייצג בערכאות משפטיות את החברה לישראל בשליטת עידן עופר וכן את מרכז פרס לשלום.

חייו האישיים

שחל מתגורר בקיסריה. בנו, עפר שחל, הוא עורך דין ודירקטור. בתו, עידית שחל הלפרין, היא עורכת דין ואומנית.

לקריאה נוספת

יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א'(6), עמודים 134 - 165

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משה שחל בוויקישיתוף

משה שחל, באתר הכנסת

משה שחל, באתר כנסת פתוחה
ארכיון משה שחל, באתר ארכיון מפלגת העבודה ע"ש משה שרת
ליאור גוטמן ונעמה סיקולר, שחל של יום חדש, באתר כלכליסט, 12 באוגוסט 2010
יעקב בר-און, ‏"אנחנו צריכים אחד כמו גנץ": משה שחל בביקורת על מנהיגי העבודה, באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2016

הערות שוליים

↑ אלמוגי במ. פ. חיפה: ההלוואה לבן־הרוש היתה סיבוך..., על המשמר, 17 באוגוסט 1959
↑ מזכיר ההסתדרות בוואדי סאליב מעיד על קשריו עם בן־הרוש, למרחב, 4 באוגוסט 1959
↑ פנים חדשות בכנסת, מעריב, 31 באוקטובר 1969
↑ מ. שמריהו, תאושר כשירותו של מ. שחל כנבחר הסניף בחיפה, מעריב, 23 בפברואר 1970
↑ משה שחל, דבר, 2 בספטמבר 1971
↑ אהוד גוט, שחל יתמנה ליו"ר המועצה לצרכנות, מעריב, 5 בספטמבר 1974
↑ חידוש של המ"מ, מעריב, 2 ביוני 1976
↑ ראובן בן צבי, ח"כ שחל דורש הבטחת זכויות היהודים יוצאי מצרים, מעריב, 1 בנובמבר 1978
↑ ח"כ משה שחל התפטר מתפקיד סגן יו"ר הכנסת, מעריב, 18 בינואר 1983
↑ שחל מציע: ח"כ שהורשע בעבירה פלילית לא יחוקק, מעריב, 7 באוקטובר 1979
↑ עת"י"ם, השר שחל: הרפורמה במשק הדלק תופעל גם ללא הסכמת החברות לפשרה שהוצע ע"י משרד האנרגיה, מעריב, 1 ביוני 1988
עודד שורר, שחל: ההסכם על הרפורמה במשק הדלק יחתם כנראה מחר, מעריב, 26 במאי 1988
↑ משה שחל, ‏הדו"ח שיחסל את הרפורמה בדלק, באתר גלובס, 25 בנובמבר 1996

[1] אלמוגי במ. פ. חיפה: ההלוואה לבן־הרוש היתה סיבוך..., על המשמר, 17 באוגוסט 1959

[2] מזכיר ההסתדרות בוואדי סאליב מעיד על קשריו עם בן־הרוש, למרחב, 4 באוגוסט 1959

[3] פנים חדשות בכנסת, מעריב, 31 באוקטובר 1969

[4] מ. שמריהו, תאושר כשירותו של מ. שחל כנבחר הסניף בחיפה, מעריב, 23 בפברואר 1970

[5] משה שחל, דבר, 2 בספטמבר 1971

[6] אהוד גוט, שחל יתמנה ליו"ר המועצה לצרכנות, מעריב, 5 בספטמבר 1974

[7] חידוש של המ"מ, מעריב, 2 ביוני 1976

[8] ראובן בן צבי, ח"כ שחל דורש הבטחת זכויות היהודים יוצאי מצרים, מעריב, 1 בנובמבר 1978

[9] ח"כ משה שחל התפטר מתפקיד סגן יו"ר הכנסת, מעריב, 18 בינואר 1983

[10] שחל מציע: ח"כ שהורשע בעבירה פלילית לא יחוקק, מעריב, 7 באוקטובר 1979

[11] עת"י"ם, השר שחל: הרפורמה במשק הדלק תופעל גם ללא הסכמת החברות לפשרה שהוצע ע"י משרד האנרגיה, מעריב, 1 ביוני 1988
עודד שורר, שחל: ההסכם על הרפורמה במשק הדלק יחתם כנראה מחר, מעריב, 26 במאי 1988

[12] משה שחל, ‏הדו"ח שיחסל את הרפורמה בדלק, באתר גלובס, 25 בנובמבר 1996

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל
שרי המשטרה	בכור-שלום שטרית • אליהו ששון • שלמה הלל • חיים בר-לב • רוני מילוא • משה שחל
שרים לביטחון הפנים	משה שחל • אביגדור קהלני • שלמה בן עמי • עוזי לנדאו • צחי הנגבי • גדעון עזרא • אבי דיכטר • יצחק אהרונוביץ' • יריב לוין • גלעד ארדן • אמיר אוחנה • עמר בר-לב
שרים לביטחון לאומי	איתמר בן גביר

שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל
שרי הדואר	מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בכור-שלום שטרית • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט
שרי התקשורת	שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי

שרי האנרגיה בממשלות ישראל
שרי האנרגיה והתשתית	יצחק מודעי • יצחק ברמן • משה שחל • יובל נאמן • אמנון רובינשטיין • גונן שגב • יצחק לוי
שרי התשתיות הלאומיות	אריאל שרון • אליהו סויסה • אברהם בייגה שוחט • אביגדור ליברמן • אפי איתם • יוסף פריצקי • אליעזר זנדברג • בנימין בן אליעזר • רוני בר-און
שרי האנרגיה והמים	עוזי לנדאו
שרי התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים	סילבן שלום
שרי האנרגיה	יובל שטייניץ • קארין אלהרר • ישראל כ"ץ • אלי כהן