תל מחוז

תל מחוז
היסטוריה
תקופות תקופת הברונזה, תקופת הברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°55′14″N 34°44′43″E / 31.92055556°N 34.74527778°E / 31.92055556; 34.74527778
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המונח "תל אל-סולטאן" מפנה לכאן. לערך העוסק בתל בשם תל א-סולטאן ליד יריחו, ראו תל א-סולטאן.

תֵּל מָחוֹז או תל אל-סולטאן[1]אנגלית: Tel Mahoz או Tell es sultan[2]) הוא אתר ארכאולוגי שהיה מאוכלס בתקופות קדומות ומאוחרות יותר כחלק ממערכת יישובים שבין יבנה ליבנה ים[3]. לדעת כמה חוקרים המקום מזוהה עם העיר מֻאחַזֻ המוזכרת במכתבי אל-עמארנה מכתב 298. במכתב זה כותב יַפַּעוּ מושל גזר לאמנחותפ הרביעי ומתלונן שאחיו הצעיר נכנס למאחז ונתן את ידיו לעפירו[4] וכן כאחת הערים לאורך דרך הים שנכבשו על ידי רעמסס השני[5]

התל נמצא בתחומי גן לאומי נחל שורק, מזרחית לכביש 4 וכ-350 מטר מערבית לנחל שורק, בסמוך לשפך נחל גמליאל לנחל שורק. באזור שרידים לגשר קדום מעל שורק שכנראה שימש כחלק מהדרך שבין יבנה ליבנה-ים, היום נותרו מהגשר רק כמה אבנים גדולות הפזורות במקום. ב-1952 נסקר התל לראשונה על ידי הארכאולוג משה דותן ונמצאו בו עדויות ליישובים בתקופת הברונזה הקדומה, התיכונה II, המאוחרת, תקופת הברזל I-II, הפרסית וההלניסטית.[6]

לדברי הגאוגרף וחוקר המשנה, בן-ציון סגל, תל מחוז אשר מוזכר כ"מחוז יבנה" במקורות היהודיים מימי בית שני ואילך היה חלק מהעיר יבנה הקדומה - לדבריו "מחוז" מהווה מתקופת המקרא מילה נרדפת ל"נמל", כאשר ערי החוף יישבו בריחוק מסוים משפת הים והנמל של אותן ערים (שהכיל סביבו אזור מגורים ליושבי הנמל) היה בחוף עצמו מבודד מהעיר שאליה התייחס עד שהפך ליישוב נפרד בפני עצמו, כך שלטענתו "מחוז" הייתה הנמל של יבנה העתיקה שבהדרגתיות הפכה לעיר קטנה נפרדת (עליה התייחסו התנאים רבי יוסי, רבי שמעון ורבי יוחנן כמקום מוצאם - "המחוזי").[7]

כיום התל מכוסה בחולות נודדים, צמחית חולות, ושרידי בוסתנים. במקום אחד מהריכוזים הבודדים בישראל של שיטה מלבינה ועץ שיזף שכנראה נשתלו בידי התושבים הקדומים כפי שנעשה לאורך מישור החוף הדרומי.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תל בשם זהה קיים ליד יריחו#תל א-סולטאן
  2. ^ שם זה מופיע במפת הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1880
  3. ^ יבנה, סקר מפה גיליון 118 (2006). באתר חדשות ארכאולוגיות.
  4. ^ ציפורה כוכבי-רייני, למלך אדוני: מכתבי אל-עמראנה, כמד, תענך, ומכתבים נוספים מהמאה הארבע-עשרה לפסה"נ, מוסד ביאליק, עמ' 226
  5. ^ Aharoni, The Land Of The bible, 2en ed. pp.49-50
  6. ^ Dothan M.,1952. An Archaeological Survey of the Lower Rubin River - Israel Exploration Journal, 2: 104-117
  7. ^ "מחוז, המחוז" באתר "הגאוגרפיה במשנה - המקומות - טיבם וערכם" של בן-ציון סגל.
  8. ^ בעקבות צמחים, פרק ז' (חלק 1) - אתר צמחיית ישראל ברשת