תל יבנה

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל יבנה
היסטוריה
תקופות תקופת הברונזה, תקופת הברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°51′56″N 34°44′52″E / 31.865555555556°N 34.747888888889°E / 31.865555555556; 34.747888888889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תל יבנה הוא אתר ארכאולוגי במישור החוף הדרומי של ישראל. התל הוא אחד התילים הבולטים במישור החוף, ונשקפת ממנו תצפית פנורמית אל הרי יהודה במזרח, הים התיכון במערב וראשון לציון וחולון בצפון.

שטחו של התל הוא כ־155 דונם. האתר שוכן בדרום העיר יבנה, והוא תחום על ידי כביש 42 ממערב, כביש 410 מצפון ומסילת הרכבת רחובות־אשדוד מדרום וממזרח.

התל נמצא על הדרך הבינלאומית (דרך הים) ממנה למצרים יוצא נתיב אחד, בעוד צפונה מתפצלת הדרך ליפו או ללוד.

מחקר ארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא מקור המידע בעריכה מ־2010,[1] מאז התבצעו חפירות בתל.

הממצאים הקדומים ביותר בתל עצמו מתוארכים לתחילת האלף ה־2 לפנה"ס (תקופת הברונזה התיכונה), וסמוך לו נתגלו קברים מהאלף ה־4 לפנה"ס. בחפירות הצלה שערכה רשות העתיקות ב־2000 וב־2001 במורדות הצפוניים של התל, התגלו שרידים מתקופת הברונזה הקדומה, תקופת הברזל (קברי ארגז וקברים פשוטים), התקופה הפרסית, הביזנטית (בורות אשפה ובהם קנקנים, סירים, עצמות בעלי חיים, אבני פסיפס ומטבעות ארד), הערבית, ומהעות'מאנית. למרות הממצאים הרב־שכבתיים, לא תמיד היה התל מיושב ובחלק מהתקופות שימש כאתר קבורה וסילוק אשפה.[2]

בחפירות הצלה משנת 2019 לבניית שכונה חדשה למרגלות התל נמצא מפעל יין עצום ומורכב מהתקופה הביזנטית. יקב זה הכיל מספר מפעלי כבישה לענבים, מחסני ענק ומפעלים ליצור קנקני אחסון.

באתר נמצא קליע עופרת עתיק מהתקופה ההלניסטית, המוקדש ל"ניצחון הרקלס והאורונאס".[3] זוג אלוהי זה מוכר גם מכתובת מדלוס שהוקשה על־ידי תושבים מיבנה או יבנה-ים לאלוהי העיר.[4] לאור היישוב הפיניקי בעיר, הרקלס מזוהה עם מלקרת הצורי, ו"האורונאס" מזוהה עם האל הכנעני חורון.[4] עדויות לסחר עם פיניקיה התגלו בתל מהתקופה הפרסית עד התקופה ההלניסטית.[5]

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הצלבנית, ב-1–1140, הקים "מלך ירושלים" פולק מאנז'ו מצודה על התל כחלק משרשרת המצודות שהגנו על ממלכתו מהכוחות המצריים שישבו באשקלון. שרידי המצודה ששמה אז היה איבלין ניכרים עד היום בראשו של התל מצפון לשרידי המסגד. הצלבנים הקימו גם כנסייה גדולה על ראש התל, שנבנתה ככל הנראה על ידי משפחת איבלין (עליה נמנה האביר באליאן מאיבלין) שקיבלה את העיר ואת המצודה למשמורת מידי המלך פולק מאנז'ו. לאחר כיבוש המקום בידי הממלוכים ב־1244 הפכה הכנסייה למסגד שכונה "המסגד הגדול" (אל ג'מעה אל כבירה). כמאה שנים לאחר מכן הקימו הממלוכים מינרט בצמוד למסגד, וזהו הממצא הבולט ביותר בתל עד היום. בצידו הצפוני של המינרה חקוקה כתובת הקדשה לאמור:

בשם אללה הרחמן והרחום, ציווה לבנות את המגדל המבורך הזה הוד מעלתו הסולטאן המלומד והאמיר הגדול א־סייאפי בשתאך א־נאצרי בראשית חודש רביע שנת שבע מאות שלושים ושמונה.[6]

התאריך בכתובת מקביל לשנת 1337. המסגד עצמו פוצץ בהוראת אלוף פיקוד הדרום משה דיין. במחצית הראשונה של שנת 2010 שופץ המינרה על ידי עיריית יבנה ורשות העתיקות, בעלות של 417,000 ש"ח.[7] העבודות כללו שימור וייצוב הנדסי, השלמת אבנים חסרות, הסרת כתובות גרפיטי והתקנת תאורה.

ממצא נוסף מהתקופה הוא גשר מעל נחל שורק העומד עד ימים אלו. הגשר מקביל לגשר ג'ינדאס על שמו היישוב גינתון ליד לוד, ושימש את דרך הדואר.

בעקבות עבודות פיתוח ובניה, החלו חפירות ארכאולוגיות בתל. נמצאו גתות מהתקופה הביזנטית והפרסית. תוכנן להקים פארק ארכאולוגי באתר.[8]


גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפת התל
    מפת התל
  • המינרה הממלוכי מהמאה ה־14
    המינרה הממלוכי מהמאה ה־14
  • כתובת ההקדשה על המינרה
    כתובת ההקדשה על המינרה
  • מראה מהתל לכיוון מזרח. במרכז התמונה נראית רחובות ובאופק הרי יהודה
    מראה מהתל לכיוון מזרח. במרכז התמונה נראית רחובות ובאופק הרי יהודה
  • אתר הגתות הביזנטיות - מראה כללי
    אתר הגתות הביזנטיות - מראה כללי
  • אתר הגתות הביזנטיות - מראה כללי
    אתר הגתות הביזנטיות - מראה כללי
  • אתר הגתות הביזנטיות - תקריב על בור דריכה
    אתר הגתות הביזנטיות - תקריב על בור דריכה
  • אתר הגתות הביזנטיות - אלמנט אדריכלי נדיר
    אתר הגתות הביזנטיות - אלמנט אדריכלי נדיר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל יבנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו עריכה בערך "יבנה"
  2. ^ תל יבנה
  3. ^ נחשף קליע עופרת נדיר הנושא כתובת מאגית לניצחון, באתר אוניברסיטת בן־גוריון, ‏8 בדצמבר 2022
  4. ^ 1 2 W. F. Albright, The Canaanite God Ḥaurôn (Ḥôrôn), The American Journal of Semitic Languages and Literatures 53, 1936, עמ' 5
  5. ^ אלי הדד, ליאת נדב-זיו, יוסי אלישע, גלית טל, ליאור ראוכברגר, דבורה סנדהוס, A תל יבנה, שטח, חדשות ארכיאולוגיות 133, 2021
  6. ^ תל יבנה
  7. ^ עידן יוסף, הצריח יואר וייראה למרחוק; תל־יבנה יהפוך לאתר תיירותי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 בינואר 2010
  8. ^ נחשף מפעל ענק לייצור יין, שפעל ביבנה לפני כ-1,500 שנה, באתר ynet, 11 באוקטובר 2021
אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה (אנ') • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ')
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך (אנ') • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה (אנ')
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם (אנ') • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תל_יבנה&oldid=37393318"