תשואה על ההון

תשואה על ההון (באנגלית: Return on equity – ROE) היא מדד לרווחיות של עסק ביחס להון העצמי שלו. תשואה על ההון נחשבת לאחד מהיחסים הפיננסיים החשובים ביותר. היא מודדת את יעילות החברה ביצירת רווחים מהנכסים נטו, וממחישה עד כמה יעילה החברה בניצול השקעות נוספות ליצירת גידול בהכנסותיה. תשואה על ההון שקולה לרווח השנתי הנקי מחולק בהון העצמי. להלן אופן חישוב המדד:

תשואה על ההון (ROE)	=	רווח נקי
		ממוצע סך ההון עצמי

לא כל חברה בעלת תשואה גבוהה על ההון אכן מבצעת השקעות נבונות ומוצלחות בכספי בעלי המניות. ישנם ענפים כלכליים שבהם אין צורך בהשקעות, לדוגמה חברות ייעוץ. תעשיות אחרות נזקקות לתשתיות יקרות לפני שתוכלנה להתחיל בייצור, לדוגמה תעשיות לזיקוק נפט. לא ניתן להסיק שחברות ייעוץ מהוות השקעה טובה יותר מתעשיות הנפט רק משום שיש להן תשואה על ההון גבוהה יותר. באופן כללי, לעסקים שצורכים השקעות עתירות הון יש חסמי כניסה גבוהים, ומכאן תחרות מצומצמת. לחברות עם צורך קטן בהשקעה בנכסים תהיה תשואה על ההון גבוהה יותר אך חסמי כניסה נמוכים יותר. מכאן שחברות אלו חשופות יותר לסיכונים עסקיים משום שמתחרים יוכלו לשכפל את הצלחותיהן ללא צורך במימון חיצוני נרחב. כמו ביחסים פיננסיים רבים השימוש הנכון בתשואה על ההון הוא בהשוואת חברות באותו הענף.

לתשואה גבוהה על ההון אין תועלת מידית משום שמחירי מניות מושפעים יותר מקריטריון הרווח למניה. המשקיע ישלם מחיר כפול במונחי רווח למניה על חברה עם תשואה על ההון של 20% ביחס לחברה עם תשואה על ההון של 10%. התועלת תצמח מכך שהרווחים יושקעו מחדש בחברה בתשואה גבוהה על ההון, שייתן מצדו לחברה שיעור צמיחה גבוה.

מודל הצמיחה של חברות מראה כי כאשר חברות משלמות דיבידנדים, מהירות הצמיחה מואטת. לדוגמה, אם שיעור הדיבידנד המחולק הוא 20%, קצב הצמיחה יהיה רק 80% מההחזר על ההון העצמי. קצב הצמיחה יהיה קטן יותר אם הרווחים יושקעו לקניה חוזרת של המניות. אם לדוגמה המניות נרכשות במחיר גבוה פי 3 ממחירן בספרי החברה, הגידול השולי בהכנסות יהיה רק חלק זה (תשואה על ההון חלקי 3). השקעות חדשות עשויות להיות רווחיות פחות מאלו הקיימות.

יש לזכור שתשואה על ההון מחושבת מנקודת ראות החברה ועל סך פעילויותיה. משום שניתן לבצע מניפולציות פיננסיות על ידי הנפקת מניות חדשות או קנייתן בחזרה משוק ההון, יש תמיד לשחזר את החישוב ולהגיע לנתון ביחס למניה בודדת.

נוסחת DuPont

ערך מורחב – נוסחת DuPont

נוסחת DuPont, המוכרת גם כ"מודל הרווח האסטרטגי", היא דרך מקובלת לפרק את ROE לשלושה מרכיבים חשובים, כך שיהיה קל יותר להבין את מהות השינויים שחלים בתשואה על ההון לאורך זמן.

רווח שולי X מחזור הנכסים X מנוף פיננסי

כאשר:

רווח שולי = רווח נקי / מכירות

מחזור הנכסים = מכירות / נכסים

מנוף פיננסי = נכסים / הון עצמי

להלן אופן חישוב המדד:

תשואה על ההון (ROE)	=	רווח נקי	*	מכירות	*	נכסים
		מכירות		נכסים		הון עצמי

לדוגמה: אם הרווח השולי גדל, כל מכירה תניב יותר כסף ובכך התשואה על ההון תהיה גבוהה יותר. באופן דומה, אם מחזור המכירות יהיה מהיר יותר, החברה תייצר יותר מכירות על כל ₪ של נכסיה, ומכאן שהתשואה על ההון תהיה גבוהה יותר. לבסוף, הגדלת המנוף הפיננסי פירושה שהחברה תשתמש ביותר כסף שהגיע מאשראי שקיבלה ממלווים ביחס להון בעלי המניות. הוצאות המימון מוכרות מבחינת המס, אך דיבידנדים לבעלי המניות אינם מוכרים. מכאן, פרופורציה גבוהה של חוב במבנה ההוני של החברה מביאה לתשואה גבוהה על ההון. היתרונות של מנוף פיננסי קטנים ככל שסכנת פשיטת הרגל גדלה, עקב קושי לעמוד בתשלומי הקרן והריבית על ההלוואות, במיוחד לאור ציפיותיהם של המלווים לקבל ריבית יותר גבוהה על הלוואות נוספות עקב פרמיית הסיכון הגדלה, ולכן התשואה על ההון תרד. חוב גדול יתרום תרומה חיובית לתשואה על ההון של החברה רק אם התשואה על הנכסים (ROA) גבוהה יותר משיעור הריבית על ההלוואה.

קישורים חיצוניים

• עמי גינזבורג, הצפת ערך | Return on Equity, באתר TheMarker‏, 13 ביוני 2016