ג'ון גודאינף

ג'ון גודאינף
John Bannister Goodenough
לידה	25 ביולי 1922 (בן 100); ינה, הדוכסות הגדולה של סקסוניה-ויימאר-אייזנך
ענף מדעי	פיזיקה של מצב מוצק
מקום לימודים	אוניברסיטת ייל; אוניברסיטת שיקגו ;
מנחה לדוקטורט	קלרנס זנר
מוסדות	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס; אוניברסיטת טקסס באוסטין ;
פרסים והוקרה	המדליה הלאומית למדעים (2011); פרס פון היפל (1989); חבר זר של החברה המלכותית (2010); פרס נובל לכימיה (2019); פרס ראש הממשלה לחדשנות בתחום תחליפי נפט (2015); מדליית קופלי (2019); פרס ולש בכימיה (2017); פרס יפן (2001); פרס צ'ארלס סטארק דרייפר (2014); פרס אנריקו פרמי (2009); מדליית יובל המאה (1975); מדליית בנג'מין פרנקלין (2018); Olin Palladium Award (1999); עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית ;
	האתר הרשמי
תרומות עיקריות
	פיתוח זיכרון גישה אקראית, פיתוח סוללת ליתיום-יון וניסוח חוקי גודאינף-קאנאמורי

ג'ון באניסטר גודאינף (באנגלית: John Bannister Goodenough; נולד ב-25 ביולי 1922) הוא פיזיקאי אמריקאי יליד גרמניה בתחום פיזיקה של מצב מוצק הידוע בתרומתו לפיתוח זיכרון גישה אקראית, פיתוח סוללת ליתיום-יון ובניסוח חוקי גודאינף-קאנאמורי. מכהן כפרופסור באוניברסיטת טקסס באוסטין. זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2019, זוכה פרס נובל המבוגר אי פעם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודאינף נולד ביינה שבגרמניה,^[1] בנם של ארווין (אנ') והלן. הוא גדל בניו הייבן שבקונטיקט, שם לימד אביו היסטוריה של הדתות באוניברסיטת ייל. בגיל 12 נשלח לפנימיית גרוטון במסצ'וסטס. ב-1944 סיים בהצטיינות יתרה תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת ייל. במלחמת העולם השנייה שירת כקצין באיים האזוריים, לאחר המלחמה קיבל מלגה מיוחדת ליוצאי צבא ללימודי פיזיקה באוניברסיטת שיקגו, במחלקה בה לימדו באותה העת אנריקו פרמי ואדוארד טלר. ב-1951 סיים תואר שני וב-1952 השלים תואר שלישי, כשאת עבודת הדוקטורט שלו ביצע תחת הנחייתו של פרופסור קלרנס זנר. לאחר הלימודים החל לעבוד במעבדת לינקולן במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שם הניח את היסודות לפיתוח זיכרון גישה אקראית לתעשיית המחשבים וביחד עם ג'ונג'ירו קאנאמורי ניסח סט כללים המכונים חוקי גודאינף - קאנאמורי, לקביעת התכונות המגנטיות של מגוון רחב של חומרים.

ב-1976 מונה לפרופסור ולמנהל מעבדת הכימיה אי-אורגנית באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1979 פיתח תא חשמלי נטען בעל צפיפות אנרגיה גבוהה הכולל מתכת ליתיום כאלקטרודה השלילית ותחמוצת ליתיום קובלט כאלקטרודה החיובית. פיתוח זה היה הבסיס לסוללה נטענת ליתיום-יון בה נעשה כיום שימוש במגוון רחב של מכשירים ניידים וכלי רכב חשמליים. ב-1986 מונה לפרופסור באוניברסיטת טקסס באוסטין.

גודאינף חיבר שלושה ספרים בתחום עיסוקו ומאות מאמרים אקדמיים.

פרסים וכיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר האקדמיה למדעים של הודו (1980)^[2]
חבר האקדמיה הצרפתית למדעים (1992)^[3]
פרס יפן (2001)
פרס אנריקו פרמי (ארצות הברית, 2009)
עמית זר בחברה המלכותית (הממלכה המאוחדת, 2010)^[4]
המדליה הלאומית למדעים (ארצות הברית, 2011)^[5]
חבר האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית, 2012)^[6]
פרס צ'ארלס סטארק דרייפר (ארצות הברית, 2014)^[7]
פרס ראש הממשלה לחדשנות בתחום תחליפי נפט (ישראל, 2015)^[8]
פרס וולץ' לכימיה (אנ') ‏(2017)
מדליית בנג'מין פרנקלין בכימיה (2018)
מדליית קופלי (2019)
פרס נובל לכימיה (2019)
משנת 2009 מעניקה העמותה המלכותית לכימיה פרס על שמו של גודאינף לתורמים בתחום הנדסת חומרים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ג'ון גודאינף בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ג'ון גודאינף
ג'ון גודאינף, באתר פרס נובל (באנגלית)
ג'ון גודאינף, באתר dblp
ג'ון גודאינף, באתר גוגל סקולר
ג'ון גודאינף באתר אוניברסיטת טקסס באוסטין
The man who brought us the lithium-ion battery at the age of 57 has an idea for a new one at 92, אתר מגזין Quartz, ‏5 בפברואר 2015
דפנה מאור, ממציא הסוללה שיש בכל סמארטפון כבר יודע מה תהיה ההתפתחות המדעית הכי חשובה, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2015
יהונתן ברקהיים, הפיזיקאי שלא מאבד אנרגיה, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 ביולי 2022

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ג'ון גודאינף באתר המכון האמריקאי לפיזיקה
^ ג'ון גודאינף באתר האקדמיה
^ ג'ון גודאינף באתר האקדמיה
^ ג'ון גודאינף באתר החברה המלכותית
^ ג'ון גודאינף באתר הפרס
^ ג'ון גודאינף באתר האקדמיה
^ ג'ון גודאינף באתר האקדמיה הלאומית להנדסה
^ פרס רה"מ בתחום האנרגיה החליפית לתחבורה על סך מיליון דולר – מקצרים את הדרך לתחבורת המחר, אתר משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, 9 במאי 2016

[1] ג'ון גודאינף באתר המכון האמריקאי לפיזיקה

[2] ג'ון גודאינף באתר האקדמיה

[3] ג'ון גודאינף באתר האקדמיה

[4] ג'ון גודאינף באתר החברה המלכותית

[5] ג'ון גודאינף באתר הפרס

[6] ג'ון גודאינף באתר האקדמיה

[7] ג'ון גודאינף באתר האקדמיה הלאומית להנדסה

[8] פרס רה"מ בתחום האנרגיה החליפית לתחבורה על סך מיליון דולר – מקצרים את הדרך לתחבורת המחר, אתר משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, 9 במאי 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022)