מערת קסם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אתר מערת קסם במראה כללי מכביש 5

מערת קסם הוא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי שהתגלה באוקטובר 2000 בסמוך לראש העין ונחפר מאז על ידי ארכאולוגים מאוניברסיטת תל אביב. במערה השתמרו שכבות בעובי של כ-16 מטרים מהתרבות האשלו-יברודית של שלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה, המתוארכות ל-400 עד 220 אלפי שנים לפני זמננו. בחפירה התגלו מוקדי אש (שרידי מדורות), מאספים עשירים של כלי צור מסותתים ועצמות מאובנות של בעלי חיים, ואף כמה שיני אדם. חקירת השרידים ופרסומם מאז תחילת שנות האלפיים הניבה מידע רב על אורח החיים בשלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה בארץ ישראל[1].

המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרון שמעל המערה זרם במהלך השנים נחל שיצר מפל מהמדרון על תקרת המערה ושחק אותה עד שנסוגה לאחור במידה רבה והפכה בעצם למחסה סלע ולא למערה.
במהלך שיפוצים לכביש שליד המערה לצורך הרחבתו פוצצו את קיר המערה, וחשפו את המערה שהייתה אטומה לחלוטין לעולם, ונשארה למעשה עם הממצאים ששייכים לתרבות האשלו-יברודית ללא ערבוב עם תרבויות מתקופות מאוחרות יותר שלא השתמשו בה כי היא הפכה ללא שימושית.
היה ברור שהיא שיכת לאשלו-יברודית בגלל שפע של אבני יד, מקרצפים ולהבים.

הממצאים שנמצאו במערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערה נתגלו מוקדים שונים שבהם נערכו פעילויות שונות- מקום אחד שבו בישלו ואכלו, מקום שני שבו סיתתו בצור, ומקום שלישי שבו טיפלו בעורות ובפרוות של בעלי החיים, ובו נמצאו כמויות גדולות של מקרצפים (שנועדו לטיפול בעורות של בעל חיים).
במערה נמצאו גם להבים - נתזי צור מוארכים, שמאפיינים בדרך כלל את תקופת הפלאוליתית העליונה (שאליה שייכו את האתר לפני שהחלו לחפור). למעשה הלהבים הכי קדומים שבידינו הם מהתקופה האשלו-יברודית.

במערה יש כמויות גדולות של צור ושל עצמות בעלי חיים. בעל החיים הנפוץ ביותר הוא היחמור, ונמצאו עצמות יחמור מאזור הגפיים הקדמיות והאחוריות בעיקר, מה שמעיד על כך שהציידים לא לקחו את הציד איתם אלא ביתרו את הבשר באתר הציד, וסחבו למערה רק את חלקי הבשר המובחרים.

נמצאו ראיות לשימוש באש. יש שכבה עבה של אפר של עצים, ובתוכה שפע כלי צור ועצמות בעלי חיים. נמצאו כלי צור מצור חצוב ומצור חשוף ששימשו כלי עבודה למלאכות שונות.
במערה מפלס תחתון, שנחתם לפני כ-399,000 שנה, ובו נמצאו כמויות אדירות של מקרצפים. לאחר סגירת המערה התחתונה עברו בני האדם לסביבה שמחוץ למערה שגם היא הייתה בעלת קירות ומחסה.

ב2019 נמצאו בחפירות עדויות לשימוש בעצמות שהיה לפני כ-200 אלף שנה ככלי לשימור מזון.[2]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערת קסם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Barkai, R., & Gopher, A. (2013). Cultural and biological transformations in the Middle Pleistocene Levant: a view from Qesem Cave, Israel. In Dynamics of Learning in Neanderthals and Modern Humans Volume 1 (pp. 115-137). Springer Japan.
  2. ^ החדשות 12, ‏האם בני האדם הראשונים לשמר מזון עשו זאת ממש כאן בישראל?, באתר ‏mako‏‏, ‏9 באוקטובר 2019‏