אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית היא תחרות שנתית בפיזיקה לתלמידי תיכון. היא אחת מתחרויות המדע הבינלאומיות המתקיימות כיום. התחרות נערכה לראשונה בוורשה, בירת פולין ב-1967.

כל מדינה המשתתפת בתחרות שולחת משלחת בת חמישה תלמידים, ושני מלווים. המשלחת נבחרת על ידי תחרויות מקדימות ברמה ארצית. כל מדינה רשאית לשלוח משגיחים יחד עם המשלחת. התלמידים נבחנים כיחידים, באמצעות מבחנים תאורטיים ומעבדתיים. בתום התחרות מוענקות מדליות זהב, כסף וארד לתלמידים המצטיינים. ציונים לשבח מחולקים למספר תלמידים נוספים.

אורך הבחינה התאורטית הוא חמש שעות, והיא מורכבת משלוש שאלות. על פי רוב לכל שאלה יש מספר סעיפי משנה. אורך הבחינה המעשית אף הוא כחמש שעות. לעתים הבחינה המעשית מחולקת לשני חלקים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר חודשים לפני אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית הראשונה ב-1967, מארגני התחרות שבפולין שלחו הזמנות לכל מדינות מרכז אירופה. בולגריה, צ'כוסלובקיה, הונגריה ורומניה נענו להזמנה (5 מדינות, כולל פולין המארגנת). כל מדינה שלחה נבחרת בת 3 תלמידי תיכון, ומלווה אחד. אופי התחרות נקבע על פי כללי שלב הגמר של אולימפיאדת הפיזיקה הפולנית: היום הראשון מוקדש לשאלות תאורטיות וביום השני לביצוע ניסוי. הבדל אחד בין התחרות הבינלאומית לזו הפולנית הוא בכך שהתלמידים היו צריכים להמתין עד לבדיקת תשובותיהם. בזמן הבדיקה התלמידים נסעו לסיור בקרקוב וגדנסק. בתחרות הראשונה התלמידים נדרשו לענות על ארבע שאלות תאורטיות, ואחת ניסויית.

האולימפיאדה השנייה אורגנה על ידי פרופסור קונפלבי בבודפשט, בירת הונגריה בשנת 1968. בשנה זו השתתפו 8 מדינות בתחרות. למדינות שהשתתפו שנה קודם הצטרפו גרמניה המזרחית, ברית המועצות ויוגוסלביה. גם הפעם כל מדינה שלחה שלושה תלמידי תיכון ומלווה אחד. זמן מה לפני התחרות השנייה, יוסדו החוקים והכללים של החוקים באופן מפורש. המסמכים אושרו על ידי מלווי המשלחות מספר חודשים אחרי התחרות בפגישה שערכו בצ'כוסלובקיה.

האולימפיאדה אורגנה בפעם השלישית על ידי פרופסור קוסטיאל בברנו שבצ'כוסלובקיה ב-1969. כל מדינה שלחה חמישה תלמידי תיכון ושני מלווים. התחרות בברנו נעשתה בהתאם לכללים שגובשו מספר חודשים קודם לכן.

בפעם הרביעית, האולימפיאדה התקיימה במוסקבה, בירת ברית המועצות ב-1970. כל מדינה מהמדינות המשתתפות יוצגה על ידי שישה תלמידים ושני מלווים. בשנה זו הוכנסו שינויים קלים לתקנון התחרות.

מאז הפעם החמישית שהתחרות התקיימה בסופיה, בירת בולגריה ב-1971, ועד היום, כל קבוצה מנתה חמישה תלמידים ושני מלווים. התחרות לא התקיימה ב-1978 וב-1980, בגלל כניסתן של מדינות מערביות לתחרות. המדינה הקפיטליסטית הראשונה שהשתתפה בתחרות הייתה מערב גרמניה. הוצעה האפשרות שלסירוגין התחרות תאורגן על ידי מדינות הגוש המזרחי והמערבי. אולם מספר מדינות מערביות דחו את ההצעה. מדינות הגוש המזרחי סירבו לארגן את התחרות ב-1978 וב-1980. ב-1982 התחרות חזרה להתקיים במתכונת שנתית, משום שהצטרפו מספיק מדינות מערביות לחלוק את עול הארגון. כיום, רשימת המדינות המארחות נקבעת מבעוד מועד. לאחר הצטרפות מדינה חדשה לתחרות, עליה להודיע תוך שלוש שנים על מוכנותה לארח את האולימפיאדה. לאחר הודעה זו, המדינה נכנסת לרשימת המתנה, שאורכה מספר עשרות שנים. מדינה אשר לא תעשה כך, תושעה מהתחרות באופן זמני. צרפת הושעתה באופן זה בשנת 2000.

מבנה התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות מתבצעת בשני ימים. יום אחד מוקדש לשאלות תאורטיות (שלוש שאלות המכסות לפחות ארבעה נושאים אשר נלמדים בבית ספר תיכון). מספר הנקודות המרבי בחלק זה הוא 30. יום נוסף מוקדש לשאלות ניסוייות (שאלה אחת או שתיים). מספר הנקודות המרבי בחלק זה הוא 20. בין שני ימים אלו יש לפחות יום אחד של מנוחה. שני המבחנים אורכים כחמש שעות כל אחד. המשתתפים הם תלמידי תיכונים, אך לא תלמידי מכללות או אוניברסיטאות. לרוב כל קבוצה מורכבת מחמישה תלמידים, ושני מלווים.

כמות הנקודות המינימלית הנדרשת על מנת לזכות במדליות אולימפיות או ציון לשבח נקבעת על ידי המארגנים בהתאם לחוקים הקבועים. לפני כמה שנים חל שינוי בתקנון, וכעת חלוקת המדליות היא: מדליית זהב מוענקת ל-8% המשתתפים הראשונים, על פי דירוג הנקודות. מדליית כסף או זהב מוענקת ל-25% הראשונים. מדליה אולימפית מוענקת ל-50% הראשונים. ציון לשבח או מדליה אולימפית מוענקים ל-67% הראשונים. יתר המתחרים מקבלים תעודות השתתפות. המתחרה בעל הציון הגבוה ביותר זוכה בפרס מיוחד, בנוסף למדליית הזהב.

התחרות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך המיון של נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית (ולאסייתית) נמשך כשנה. משתתפים בו תלמידי כיתות י' ויא'. השלב הראשון מורכב ממבחן בן כ-20 שאלות סגורות. בשלב זה משתתפים מדי שנה כ-3000 תלמידי פיזיקה מרחבי הארץ. כ-300 מהתלמידים שהשתתפו בשלב הראשון ממשיכים אל השלב השני. השלב השני מורכב ממבחן עם שאלות סגורות, ומשתי שאלות פתוחות. השלב השלישי מתקיים בחופשת הקיץ בטכניון. במחנה ההכנה, התלמידים לומדים בצורה אינטנסיבית שלל נושאים בפיזיקה, כהכנה לאולימפיאדות. במהלך המחנה מתקיימים מדי יום מבחן ומעבדה. מתוך ה-30 עוברים כ-15 לשלב הרביעי. ה-15 הנותרים עוברים שלב של למידה עצמית, תוך הגשת תרגילים ועבודות במתכונת שבועית לצוות האולימפיאדה. בחופשת פסח מתקיים מחנה נוסף, שבו נבחרים 8 תלמידים שייצגו את ישראל באולימפיאדת הפיזיקה האסייתית, שמתקיימת באביב. לאחר שהנבחרת שבה מהאולימפיאדה האסייתית, נבחרים חמישה תלמידים שיסעו לאולימפיאדה הבינלאומית, שמתקיימת בקיץ. כך, לאחר למעלה משנה של מיונים, נבחרים הנציגים של ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית.

השתתפות ישראל באולימפיאדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל השתתפה לראשונה באולימפיאדה הבינלאומית ה- 25 שהתקיימה בסין בשנת 1994.

ישראל עתידה לארח את האולימפיאדה הבינלאומית בפיזיקה בשנת 2019.

עד כה זכתה ישראל ב-6 מדליות זהב באולימפיאדה הבינלאומית, על ידי:

  • אריאל אמיר (1999)
  • איתמר חסון (2009)
  • גל דור (2011)
  • אסף רוזן (2011)
  • דן קרלינר (2013)
  • גיא סגל (2014)

בנוסף, באולימפיאדת הפיזיקה האסייתית זכו יעקב ניימן (2003) וגל דור (2011) במדליות זהב.

רשימת המדינות המארחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שנה מדינה עיר מארחת
58 2027 Flag of South Korea.svg  דרום קוריאה לא נבחרה
57 2026 Flag of Ecuador.svg  אקוודור לא נבחרה
56 2025 Flag of Colombia.svg  קולומביה לא נבחרה
55 2024 Flag of France.svg  צרפת לא נבחרה
54 2023 Flag of Iran.svg  איראן לא נבחרה
53 2022 Flag of Japan.svg  יפן לא נבחרה
52 2021 Flag of Indonesia.svg  אינדונזיה לא נבחרה
51 2020 Flag of Lithuania.svg  ליטא לא נבחרה
50 2019 Flag of Israel.svg  ישראל לא נבחרה
49 2018 Flag of Portugal.svg  פורטוגל לא נבחרה
48 2017 Flag of Moldova.svg  מולדובה לא נבחרה
47 2016 Civil Ensign of Switzerland.svg  שווייץ וFlag of Liechtenstein.svg  ליכטנשטיין לא נבחרה
46 2015 Flag of India.svg  הודו מומבאי
45 2014 Flag of Kazakhstan.svg  קזחסטן אסטנה
44 2013 Flag of Denmark.svg  דנמרק קופנהגן
43 2012 Flag of Estonia.svg  אסטוניה טרטו וטאלין
42 2011 Flag of Thailand.svg  תאילנד בנגקוק
41 2010 Flag of Croatia.svg  קרואטיה זאגרב
40 2009 Flag of Mexico.svg  מקסיקו מרידה
39 2008 Flag of Vietnam.svg  וייטנאם האנוי
38 2007 Flag of Iran.svg  איראן אספהאן
37 2006 Flag of Singapore.svg  סינגפור סינגפור
36 2005 Flag of Spain.svg  ספרד סלמנקה
35 2004 Flag of South Korea.svg  דרום קוריאה Pohang
34 2003 Flag of the Republic of China.svg  טייוואן טאיפיי
33 2002 Flag of Indonesia.svg  אינדונזיה באלי
32 2001 Flag of Turkey.svg  טורקיה אנטליה
31 2000 Flag of the United Kingdom.svg  בריטניה לסטר
30 1999 Flag of Italy.svg  איטליה פדובה
29 1998 Flag of Iceland.svg  איסלנד רייקיאוויק
28 1997 Flag of Canada.svg  קנדה Greater Sudbury
27 1996 Flag of Norway.svg  נורבגיה אוסלו
26 1995 Flag of Australia.svg  אוסטרליה קנברה
25 1994 Flag of the People's Republic of China.svg  סין בייג'ינג
24 1993 Flag of the United States.svg  ארצות הברית Williamsburg
23 1992 Flag of Finland.svg  פינלנד הלסינקי
22 1991 Flag of Cuba.svg  קובה הוואנה
21 1990 Flag of the Netherlands.svg  הולנד חרונינגן
20 1989 Flag of Poland.svg  פולין ורשה
19 1988 Flag of Austria.svg  אוסטריה באד אישל
18 1987 Flag of East Germany.svg  גרמניה המזרחית יינה
17 1986 Flag of the United Kingdom.svg  בריטניה לונדון
16 1985 Flag of SFR Yugoslavia.svg  יוגוסלביה Portorož
15 1984 Flag of Sweden.svg  שבדיה Sigtuna
14 1983 Flag of Romania.svg  רומניה בוקרשט
13 1982 Flag of Germany.svg  גרמניה המערבית Malente
12 1981 Flag of Bulgaria.svg  בולגריה ורנה
11 1979 Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות מוסקבה
10 1977 Flag of the Czech Republic.svg  צ'כוסלובקיה הראדץ קראלובה
9 1976 Flag of Hungary.svg  הונגריה בודפשט
8 1975 Flag of East Germany.svg  גרמניה המזרחית Güstrow
7 1974 Flag of Poland.svg  פולין ורשה
6 1972 Flag of Romania.svg  רומניה בוקרשט
5 1971 Flag of Bulgaria.svg  בולגריה סופיה
4 1970 Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות מוסקבה
3 1969 Flag of the Czech Republic.svg  צ'כוסלובקיה ברנו
2 1968 Flag of Hungary.svg  הונגריה בודפשט
1 1967 Flag of Poland.svg  פולין ורשה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]