אפורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Greys)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסל של חוצן מגזע ה-Greys במוזיאון העב"מים בדיארבקיר שבטורקיה

אפוריםאנגלית: Greys) הוא מונח נפוץ לתיאור סוג היפותטי של חוצנים דמויי אדם אשר הפכו נפוצים בתרבות הפופולרית בכלל ובספרות המדע בדיוני בפרט, באופן הדרגתי במהלך החצי השני של המאה העשרים. בנוסף לכך, ה-Greys מופיעים בתאוריות קשר מודרניות שונות, ובמיוחד באלו הקשורות לטענות בדבר חטיפות בידי חוצנים.

ה-Greys מתוארים בדרך כלל כיצורים דמויי אנוש, נמוכי קומה, צנומים, קירחים, בעלי עור אפור (מכאן שמם), בעלי ראשים גדולים יחסית לגופם, ועיניים גדולות מלוכסנות ושחורות, עם נקבים קטנים באזור האוזניים והאף, ופה קטן במיוחד ללא שפתיים. אמנם, ישנם הטוענים כי החייזרים כבר ביקרו בכדור הארץ, אך בשל העובדה המקובעת בקשר לצורתם - לא הבחינו בהם, משום שהם זעירים ושונים ממנה בתכלית.[1]

סיפור חטיפתם של בטי ובארני היל, אשר היה הסיפור הראשון מסוגו שזכה לסקירה תקשורתית נרחבת באמצעי התקשורת ברחבי העולם, מיוחס בדרך לעלייה הניכרת בשכיחות ה-Greys בתרבות הפופולרית במהלך החצי השני של המאה ה-20.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוף המאה ה-19 עד 1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר משנת 1893 "Man of the Year Million" מאת הרברט ג'ורג' ולס מתואר חזון לפיו בעוד אלפי שנים בני האנוש יהיו אפורי עור, נמוכי קומה ובעלי ראשים גדולים. בספרו של ולס משנת 1901 "The First Men in the Moon" ולס מתאר את ילידי הירח כבעלי עור אפור, ראשים גדולים, עיניים גדולות ושחורות, ובעלי עקיצות צרעה. בנוסף לכך בספר זה ולס מתאר בקצרה גם חייזרים בעלי מאפיינים הדומים מאוד ל-Greys אשר הובאו לכדור הארץ כאספקת מזון לנבלים הראשיים בסיפור - גזע חוצנים ממאדים אשר בהמשך היו גם הנבלים הראשיים בספרו משנת 1898 מלחמת העולמות.

ב-1933 הסופר השוודי גוסטב סאנדגרן פרסם ספר מדע בדיוני בשם "Den okända faran" (הסכנה הלא מוכרת), בו הוא תיאר את גזע החוצנים בספר באופן הבא:

היצורים לא היו דומים לשום גזע של בני אדם. הם היו נמוכי קומה, בגובה נמוך יותר מהגובה הממוצע ביפן, בעלי ראשים גדולים וקירחים, עם מצח חזק ומרובע, אפים ופיות קטנים במיוחד, וסנטר קטן. המאפיין אשר היה הכי יוצא דופן היו העיניים שלהם - היו להם עיניים גדולות, כהות ונוצצות, הם לבשו בגדים העשויים מבד אפור רך, והגפיים שלהם היו דומות לגפיים של בני אדם.

הרומן, אשר נכתב לקהל קוראים צעיר, כלל איורים בהם הוצגו החוצנים שתוארו בעלילת הספר.

בשנת 1965 החשיפה התקשורתית הבינלאומית לה זכה סיפור חטיפתם של בטי ובארני היל הביאה לראשונה לתשומת לב בינלאומית למאפיינים הייחודיים המיוחסים לגזע ה-Greys. החטופים לכאורה, בטי ובארני היל, טענו כי בשנת 1961 חוצנים חטפו אותם ולקחו אותם לחללית דמוית צלחת. על אף שהמונח "Greys" נכנס לשימוש רק שנים רבות לאחר מכן, החוצנים שתוארו בסיפור של בטי ובארני היל תואמים למאפיינים של ה-Greys.

לעלייה בפופולריות של ה-Greys בתרבות הזרם המרכזי תרמה בין היתר הבחירה של הבמאי סטיבן ספילברג לשלב בסרטו "מפגשים מהסוג השלישי" חוצנים אפורים ונמוכי קומה בעלי המראה הייחודי של ה-Greys.

1980 - 1991[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעלייה בפופולריות של ה-Greys תרמה בין היתר העטיפה של הספר רב המכר "Communion" משנת 1987 מאת ויטלי סטריבר אשר הכילה דיוקן של חוצן מגזע ה-Greys. את הדיוקן צייר האמן טד סת' ג'ייקובס על סמך התיאור של סטריבר ובאישורו של סטריבר.

במהלך שנות ה-80 המוקדמות של המאה ה-20, פרסומים שונים בתרבות הפופולרית החלו לקשר בין ה-Greys לתקרית ההתרסקות לכאורה של צלחת מעופפת ברוזוול, ניו מקסיקו ב-1947. באותה העת פורסמו מספר ידיעות בעיתונות אשר הכילו הצהרות מאנשים שונים שטענו כי הם היו עדים לכך שברוזוול אנשי צבא אמריקנים טיפלו ביצורים דמויי אדם, קירחים ונמוכי קומה. אותם האנשים טענו כי ליצורים היו ראשים גדולים ועיניים מלוכסנות.[2]

ב-1987 הסופר האמריקני ויטלי סטריבר פרסם את הספר "Communion" בו תיאר מספר מפגשים מהסוג השלישי בהם לטענתו הוא חווה מפגש עם חוצנים מגזע ה-Greys ויצורים נוספים מהחלל החיצון. הספר הפך לרב מכר של הניו יורק טיימס ובעקבות הצלחת הספר חברת ניו ליין סינמה הפיקהעיבוד קולנועי לספר בכיכובו של כריסטופר ווקן אשר יצא לאקרנים ב-1989.

1992 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 החלו בהדרגה להופיע אזכורים רבים לגזע ה-Greys בתרבות הפופולרית - אחת מסדרות הטלוויזיה הפופולריות ביותר באותה העת שבה הוצגו Greys הייתה סדרת הטלוויזיה של רשת פוקס "תיקים באפלה" אשר בה הדמויות הראשיות ניסו למצוא הוכחות לקיומם של חוצנים נמוכי קומה, בעלי גוון עור אפור, ועיניים גדולות ומלוכסנות. דוגמאות בולטות נוספות כוללות בין היתר את הסדרה סטארגייט SG-1, אשר בפרק שלה "Thor's Chariot", ששודר לראשונה ב-1998, הוצג גזע של חוצנים נמוכי קומה, בעלי גוון עור אפור, ועיניים גדולות ומלוכסנות - המכונה "Asgard". ‏Greys, אשר כונו 'מבקרים', הופיעו בהמשך גם בשני פרקים של סדרת האנימציה "סאות' פארק". קומדיית המצבים המצוירת אבא אמריקאי, אשר עלתה לשידור לראשונה ב-2005, כללה גם דמות ראשית של חוצן בשם רוג'ר סמית' אשר בעלת המאפיינים הייחודיים של גזע ה-Greys. בסדרת המדע בדיוני בבילון 5 הוצג גזע של חוצנים נמוכי קומה, בעלי גוון עור אפור, ועיניים גדולות ומלוכסנות אשר כונו "Vree" ואשר הם בעלי ברית של בני האנוש בעלילת הסדרה אשר מתרחשת במאה ה-23.

ב-1995 התפרסם באמצעי התקשורת ברחבי העולם סרטון שחור-לבן באורך 17 דקות ובאיכות ירודה, אשר לכאורה צולם בשנת 1947, ואשר תיעד לכאורה ניתוח שלאחר המוות שבוצע בארצות הברית בגופת חוצן "אמיתי" מגזע ה-Greys שנהרג מספר שבועות קודם לכן בתקרית רוזוול. הסרטון שודר ביותר מ-32 מדינות ברחבי העולם, כולל בפריים טיים בארצות הברית בערוץ פוקס ניוז, עורר ויכוח נוקב בתקשורת בשאלה האם הוא אותנטי או שמא מדובר בזיוף מתוחכם. באותה העת, היזם הבריטי ריי סנטילי אשר היה אחראי להפצת הסרטון, טען כי הסרטון נלקח מתוך 22 סלילים של סרט 16 מ"מ אותם הוא רכש מאלמוני ששירת בעבר כצלם צבאי בצבא ארצות הברית.[3] עם זאת, ב-2006 סנטילי הודה כי הסרט אותו הוא הציג לא היה מקורי אלא "שחזור" אותו הוא יצר לסרט המקורי שנהרס. הוא עמד על כך כי הייתה בידיו עדות מצולמת אותנטית שהציגה נתיחה לאחר מוות בחוצן אמיתי מגזע ה-Greys. אירוע זה הפך לבסיס לסרט הקומדיה הבריטי נתיחת החייזר בכיכובם של דקלן דונלי ואנתוני מקפרטלין.[4]

בשנת 2011 יצא לאקרנים סרט הקומדיה "פול" בו הדמות הראשית, חוצן חביב מגזע ה-Greys בשם פול, מייחס את העלייה בשכיחות ההופעה של חוצנים מגזע ה-Greys בתרבות המיינסטרים לכך שהממשל האמריקני הוא האחראי לשילוב דמויות חוצנים מגזע ה-Greys בתרבות הפופולרית על מנת להכין את האנושות ליום בו יפורסם דבר קיומם של החוצנים מהכוכב ממנו מגיע פול.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפורים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוקר נאס"א טוען: חייזרים תבוניים כבר ביקרו בכדור הארץ - ולא שמנו לב, וואלה! חדשות, ‏2018-12-09 (בhe-IL)
  2. ^ Berlitz, Charles; Moore William (1980). The Roswell Incident (מהדורה ראשונה). Grosset & Dunlap. ISBN 0-448-21199-8. 
  3. ^ Alien Autopsy: (Fact or Fiction?) (TV Movie 1995) - IMDb
  4. ^ Clarke, David; Roberts, Andy (1 ביוני 2006). "Alien Autopsy". Fortean Times (Dennis Publishing Ltd) (210). ISSN 0308-5899.