Megaupload

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Megaupload
Megaupload.gif
סוג: ערבון מוגבל
הקמה: 21 במרץ 2005
מייסדים: קים דוטקום
בעלות: קסם דין (CEO)

פין בטטו (CMO)

שירותים עיקריים: העלאת קבצים ללא הגבלת מקום
שווי: יותר מ-15 מיליון דולר אמריקאי
הרשמה: אופציונלי
www.megaupload.com

Megaupload הייתה חברה-מקוונת מהונג קונג אשר סיפקה שירותי העלאות ואחסון קבצים מסוגים שונים במהירות גבוהה. החברה סיפקה שירותים ליותר ממיליארד משתמשים ובכל יום שירתה כ-50 מיליון אנשים מכל רחבי העולם, והייתה לגדולה ביותר בתחומה ולאחד מאתרי האינטרנט הנצפים ביותר בעולם.‏[1] בשיא, היו לאתר מעל ל-180 מיליון משתמשים רשומים. ב-19 בינואר 2012 האתר נסגר בפתאומיות על ידי ה-FBI, שקיבל צו לסגירת האתר מאת מחלקת המשפטים של ארצות הברית. על פי הצו, האתר הפר זכויות יוצרים בצורה חמורה וגרם לנזק של 500 מיליון דולר לבעלי זכויות היוצרים‏[2]. שנה לאחר מכן, הקים קים דוטקום, מייסד האתר, אתר חדש בשם MEGA - מעין גרסה חדשה לאתר הקודם.‏[3]

שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה סיפקה שירותי אחסון של סוגי קבצים רבים, כגון: אחסון קובצי וידאו, אחסון קובצי תמונה, וכיוצא בכך.

Megaupload.com[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שירותי ההעלאה היו יכולים לקבל הלקוחות בשלוש צורות: ללא הרשמה, כחשבון בסיסי וכחשבון פרימיום:

ללא הרשמה חשבון בסיסי חשבון פרימיום
עלות חינם חינם תשלום חודשי
גודל קובץ מקסימלי 2 ג'יגה בייט 2 ג'יגה בייט 200 ג'יגה בייט
נפח קבצים מצטבר מקסימלי אין הגבלה תקפה. מאחר שאין חשבון, הקבצים לא יכולים "להצטבר" 200 ג'יגה בייט ∞ (ללא הגבלה)
צפייה ישירה בקובצי וידאו עד 72 דקות צפייה בכל 3 שעות עד 72 דקות צפייה בכל 3 שעות ∞ (ללא הגבלה)
המתנה לפני הורדת קובץ מספר שניות מספר שניות ללא המתנה
מהירות הורדת קובץ איטית איטית מהירה
נפח הורדות מקסימלי ליום מוגבל מוגבל ∞ (ללא הגבלה)
משך זמן שמירת קובץ בשרתי האתר

(כל עוד לא מורידים אותו)

21 ימים 91 ימים ∞ (לא נמחק לעולם)

אחרי ההעלאה, קיבל כל משתמש (ללא תלות בסוג חשבונו, אם בכלל נרשם לאתר) כתובת URL ייחודית, אותה יכל להפיץ בכל רחבי האינטרנט באופן חופשי, ודרכה הייתה האפשרות, למשתמש שהעלה את הקובץ ולכל מי שחפץ בכך והייתה בידו הכתובת המדויקת, להוריד את הקובץ בחינם (וכמה פעמים שירצה).

MegaVideo[עריכת קוד מקור | עריכה]

MegaVideo הייתה מערכת הצפייה בקובצי הווידאו שהעלו משתמשים ב-Megaupload.com. משתמשי הפרימיום יכלו לצפות בקובצי וידאו ללא הגבלה, כאשר בניגוד אליהם משתמשי הבסיס ומשתמשים אנונימיים הוגבלו לעד ל-72 דקות בכל 3 שעות.

MegaPix[עריכת קוד מקור | עריכה]

MegaPix הייתה מערכת העלאת תמונות וצפייה בהן. האגף באתר נוסד בסוף 2010 והתחרה עם שירותי הפצת תמונות, כמו: פוטו באקט, ImageShack ו-TinyPic.

MegaLive[עריכת קוד מקור | עריכה]

MegaLive הייתה מערכת שיתוף מסך והזרמת וידאו בשידור חי וישיר של החברה. המערכת התחרתה עם אתרים לשיתוף ישיר של מסך ווידאו, כמו: Justin.tv,‏ Ustream ו-Livestream.

MegaBox[עריכת קוד מקור | עריכה]

MegaBox הייתה מערכת שיתוף והעלאת המוזיקה של החברה. המערכת אפשרה להעלות ספריות מוזיקה ופלייליסטים (רשימות השמעה) שלמים לשרת.

MegaPorn[עריכת קוד מקור | עריכה]

MegaPorn הייתה מערכת שיתוף תכני פורנוגרפיה של החברה.

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום מסך של Mega Manager

Mega Manager[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנת 2010 הוציאה החברה את מנהל ההורדות שלה: Mega Manager. במנהל ההורדות יש אפשרויות לניהול וניטור הקבצים המועלים של בעל החשבון, תיקון לינקים (קישורים) שבורים וכניסה ללוח הבקרה של בעל החשבון באתר Megaupload. יש האומרים כי קיים דמיון רב בין מנהל ההורדות של Megaupload לבין התוכנה DownloadStudio בגרסתה החמישית, כאשר חלון האפשרויות של התוכנה ושל מנהל ההורדות של Megaupload (ועוד כמה פרמטרים) כמעט זהים. Mega Manager אפשרה ללקוחותיה שחזור של הורדות ושל קבצים באופן אוטומטי, מה שהיה לכלי שימושי במיוחד עם העלאות גדולות ועם העלאות שלא מושגחות.

Megakey[עריכת קוד מקור | עריכה]

Megakey היה יישומון פרסומי אשר הסיר באופן אוטומטי מגבלות על לקוחות הפרימיום בשירותי Megaupload בעת ה"שעות השמחות" (Happy Hours) של החברה, אשר כפו מגבלות רבות על לקוחות הפרימיום באופן לא מכוון.

Filebox[עריכת קוד מקור | עריכה]

Filebox היה יישומון פלאש שהיה יכול להיות מוטבע (embedded. משולב) בכל דף אינטרנט. לאחר שהוטבע, אפשר אתר היישומון לנהל ולהעלות קבצים, מבלי להצטרך להיכנס לחשבון המשתמש באתר Megaupload.com ו/או למנהל ההורדות של החברה, Mega Maneger.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי-זמינות ברחבי העולם בפני אוכלוסיות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סין והונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהחברה הוקמה בהונג קונג על ידי יליד הונג קונג והעובדה שמטה החברה נמצא בהונג קונג, החברה לא סיפקה שירותים לתושבי הונג קונג. מ-2009 ואילך כל תושב שגלש לאתר Megaupload עם כתובת IP הונג-קונגית נחסם ולא קיבל גישה לשירותיה של החברה. אפילו דף הבית של החברה נחסם בפני תושבי הונג קונג. חשבונות פרימיום שנרכשו לפני 2009 יכלו לקבל את שירותי האתר עד תום תוקף חשבונם, ללא אפשרות להאריכו. משתמשי צד שלישי בודדים היו יכולים לעקוף את החסימה, אך רק עם הגדרות proxy מתאימות. בנוסף לחסימה, גם משתמשים רבים מסין לא יכלו לגלוש לאתר, מסיבה שלא הובהרה.

ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מה-23 במאי 2010, הגישה לאתר נחסמה באופן מיידי על ידי רשויות ערב הסעודית. ימים ספורים אחרי החסימה בערב הסעודית נחסם האתר על ידי הרשויות המקומיות באיחוד האמירויות הערביות, עקב התוכן הפורנוגרפי שהכיל.

מלזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 ביוני 2011 ממשלת מלזיה הורתה לכל ספקי האינטרנט במדינה לחסום את האתרים Megaupload ו-MegaVideo. אף על פי שניתנה הוראה לחסום רק שניים משירותיה של החברה, חלק מספקי האינטרנט במלזיה חסמו את כל שירותי החברה.

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011 נחסמה בהודו הגישה לאתר Megaupload, ובנוסף, לאתרי שיתוף הקבצים: ראפידשר, מדיהפייר, וכיוצא בכך, עקב פרסום עותקים לא חוקיים של הסרט ההודי "Singham", באתרים שהוזכרו לעיל.

וירג'יניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בינואר 2012 הארגון הפדרלי של מדינת וירג'יניה חסם את כל שירותי החברה ואף הגיש תביעה משפטית נגד מייסד האתר, קים דוטקום, וכנגד ספונסרים נוספים, בטענה שהפרו זכויות יוצרים בהיקף נרחב. יום לאחר מכן, ב-20 בינואר 2012, עצרה משטרת ניו זילנד את קים דוטקום ואת הספונסרים, שתבע הארגון הפדרלי, ליד אוקלנד (ראו בהרחבה בפסקה "המעצרים בניו זילנד").

ביקורות ממבקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2011, MarkMonitor פרסמה דו"ח בשם: "Traffic Report: Online Piracy and Counterfeiting", הטוען כי Megauload ו-MegaVideo, יחד עם אתר ראפידשר, הן חברות הפירטיות הדיגיטלית הגדולות ביותר בכל רחבי העולם. בתגובה, פרסמה Megauload הודעה:

Cquote2.svg

Activity that violates our terms of service or our acceptable use policy is not tolerated, and we go to great lengths to swiftly process legitimate DMCA takedown notices

Cquote3.svg

חברות מחשבים רבות מצאו את סרגל הכלים של Megaupload כרוגלה וכתוכנה זדונית המכוונת אנשים לדפי שגיאת 404.

שיר ה-Megaupload[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בדצמבר 2011 פרסמה החברה קליפ פרסומי[1] בשם: "The Mega Song", "שיר המגה", אשר מציג מוזיקאים, כמו: סנופ דוג, אלישה קיז, will.i.am וקניה וסט, משבחים את החברה. הקליפ הועלה גם ל-YouTube, אך הוסר על ידי חברת הפקתו, יוניברסל מיוזיק גרופ (UMG). בתגובה להסרה, טענה חברת Megaupload שהקליפ לא הכיל שום תוכן המפר זכויות יוצרים וכי הם חתמו על הסכמים עם כל אמן אשר הופיע בקליפ. Megaupload דרשה התנצלות מיוניברסל מיוזיק גרופ ואף הגישה נגדה תביעה משפטית בבית המשפט המחוזי של מחוז צפון קליפורניה ב-12 בדצמבר 2011. להגנתה, טענה יוניברסל מיוזיק גרופ כי השבתת הסרטון נעשתה עקב הפרה חמורה של רישיון ה-DMC ועקב הפרת החוזה של Megaupload עם יוניברסל מיוזיק גרופ יוטיוב.

התביעה המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדף שהוצג ב-Megaupload.com, לאחר שנסגר על ידי ה-FBI.

ב-19 בינואר 2012, מחלקת המשפטים של ארצות הברית בשיתוף ה-FBI השביתה את האתר והגישה תביעות פליליות נגד בעליו. במבצע בינלאומי עצר ה-FBI את קים דוטקום (יזם), פין באטטו (CMO -מנהל שיווק) ומתיאס אורטמן (יזם משנה ו-CTO - מנהל טכנולוגיות ראשי). בקשת הערבות של הקבוצה נדחתה בבית המשפט המחוזי של ניו זילנד ללא תיאום עם רשויות ארצות הברית. ב-20 בינואר 2012 הקפיאו רשויות הונג קונג יותר מ-300 מיליון דולר מנכסי החברה.

המעצרים בניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת בקשת מחלקת המשפטים של ארצות הברית, משטרת ניו זילנד עצרה את דוטקום ועוד שלושה מנהלים בכירים של Megaupload ב-20 בינואר 2012 באחוזתו המושכרת של קים דוטקום באוקלנד, אשר שווייה עמד על כ-30 מיליון דולרים. המעצר התבצע בזמן חגיגות יום הולדתו של דוטקום‏[4]. נכסים בשווי 17 מיליון דולר, הכוללים עבודות אומנות ומכוניות פאר עוקלו. ארבעת הגברים שנעצרו היו: קים דוטקום (בן 38, מגרמניה), פין באטטו (בן 38, מגרמניה), מתיאס אורטמן (בן 40, מגרמניה) ובראם ואן דר קולק (בן 29, מהולנד). יותר מ-80 שוטרים היו מעורבים במבצע הזה‏[5].

ב-23 בינואר, הגיע דוטקום לבית המשפט המחוזי של חוף אוקלנד הצפוני לשימוע. התובעים התנגדו בכל תוקף לשחרור בערבות בטענה ש"דוטקום נהג לטוס בהליקופטר במדשאתו הקדמית. מה ימנע ממנו לברוח לגרמניה?". ההגנה טענה כי דוטקום מכחיש כל עבירה פלילית שיוחסה לו ושיש לשחרר אותו בערבות, בטענה ש"אותו ההליקופטר לא יביא אותו למדינה אחרת". השופט דחה כל בקשה לערבות במילים הללו:

Cquote2.svg

הנני חושש מהאפשרות של דוטקום לברוח לאחר אישור הבקשה לשחרור בערבות. אם יעשה זאת, לא נוכל להעמיד אותו נגד ההאשמות שיוחסו לו.

Cquote3.svg

ב-3 בפברואר 2012 הגישה ההגנה ערעור לבית המשפט העליון של ניו זילנד, שאישר את החלטת בית המשפט המחוזי לדחיית הבקשה לשחרור בערבות.

ב-22 בפברואר 2012 ביטל שופט בית המשפט המחוזי של החוף הצפוני של אוקלנד את הפסיקות הקודמות ושחרר את דוטקום בערבות בטענה ש"הסיכוי שיברח לארץ אחרת לאחר עיקול כל נכסיו הוא קטן".

ב-5 במרץ 2012 הוגשה בקשה להסכם הסגרה לבית המשפט של ניו זילנד. הסכם ההסגרה ביקש להסגיר את דוטקום ואת שלושת הבכירים האחרים שנעצרו.

ב-30 באפריל 2012, פסק בית המשפט בניו זילנד שכ-750 אלף דולרים מנכסיו של דוטקום רשאים לחזור אליו.

ב-1 במרץ 2012, התראיין קים דוט קום בתוכנית הטלוויזיה הניו-זילנדית: "Campbell Live", העוסקת בנושאי אקטואליה, וטען כי ההאשמות המופנות כלפיו על ידי ה-FBI מופרכות. הוא הצהיר כי הוא הולך לתבוע את כל המעורבים בפרשה ולזכות במשפטם.

ב-28 ביוני 2012, קבעה שופטת בית המשפט העליון בניו זילנד, שצווי החיפוש ששימשו את משטרת ניו זילנד בפרשה היו לא חוקיים. מסיבה זו, הורתה השופטת להחזיר לאלתר את הציוד ושרתי המחשב ששימשו את קים דוטקום, ובנוסף להחזיר את כל רכושו.

בסיס כתב האישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב האישום טען כי Megaupload חרגה מהסטנדרטים הידועים של זכויות יוצרים בקרב אתרי אחסון קבצים.

כתבי מדיה שסיקרו את הנושא, התמקדו במספר נקודות, אשר תמכו בפעולות לא חוקיות של דוטקום והמנהלים הבכירים ב-Megaupload.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]