ג'יי-זי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Stranded (Haiti Mon Amour))
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, מכיל מידע טפל, חסר מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, מכיל מידע טפל, חסר מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ג'יי-זי
לידה 4 בדצמבר 1969 (בן 54)
ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק סיטי, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה Shawn Corey Carter עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה JAY-Z עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1995
מקום לימודים Trenton Central High School, תיכון ג'ורג' וסטינגהאוס לקריירה והכשרה טכנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ראפ והיפ הופ
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Roc-A-Fella Records
Def Jam Recordings
בן או בת זוג ביונסה (2008–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים בלו אייבי קרטר, Sir Carter, Rumi Carter עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שון קורי קרטראנגלית: Shawn Corey Carter; נולד ב-4 בדצמבר 1969), המוכר בשם הבמה ג'יי-זי (באנגלית: Jay-Z) הוא ראפר, פזמונאי, מפיק מוזיקלי, מנהל מוזיקאי ואיש עסקים אמריקאי. הוא נחשב כאחד האמנים המשפיעים ביותר בהיפ הופ, ובעיני רבים כאחד הראפרים הכי גדולים בכל הזמנים.

פרט לקריירת הסולו שלו הוא מנהל גם חברת תקליטים ומפיק תקליטים של בני טיפוחיו בזירת ההיפ הופ. הוא זכה ב-21 פרסי גראמי, והיה מועמד ל-39 פרסים גראמי נוספים.

ג'יי-זי דורג במקום ה-88 בקטגוריית "האמנים הגדולים בכל הזמנים" במגזין הרולינג סטון.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יי נולד וגדל בברוקלין באחת משכונות המצוקה בניו יורק שם החל לעסוק במוזיקה. כבר בגיל צעיר החל לנסות את מזלו כראפר ברחובות ניו יורק, שם כונה על ידי חבריו ג'אזי (כינוי שהפך בהמשך לג'יי-זי). ב-1990 הוא החל את דרכו המוזיקלית, כשהתארח באלבומיהם של חברו ג'אז ושל Original Flavour, אולם לא הצליח לפרוץ דרך לקריירה עצמאית. בשנת 1995 הוא הוציא את הסינגל "In My Lifetime" שזיכה אותו בהצלחה מקומית, ושנה מאוחר יותר הוציא בעקבותיו את אלבום הבכורה שלו, Reasonable Doubt.

1995–1997: Reasonable Doubt ו-In My Lifetime, Vol. 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום הבכורה של ג'יי-זי הניב את שני הלהיטים "Ain’t No Nigga ,Dead Presidents" (עם פוקסי בראון) ו-"Can’t Knock The Hustle", והגיע למעמד של אלבום זהב. ב-1997 הוכיח הצעד הכלכלי את עצמו וג'יי-זי הגיע למעמד של כוכב-על כשאלבומו השני, "In My Lifetime, Vol. 1", הגיע לפלטינה תוך מספר שבועות מיום הוצאתו. גם השתתפותם של כוכבים כמו פאף דאדי, ליל קים, בלאקסטריט והמפיק די ג'יי פרמייר מגאנג סטאר תרמה להצלחת האלבום.

1998–1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה לאחר מכן יצא אלבומו השלישי של ג'יי-זי, "Vol. 2: Hard Knock Life", שהיה בראש מצעדי המכירות בארצות הברית במשך שבועות. שיר הנושא, "Hard Knock Life", שהיה הסינגל המצליח ביותר שלו כסולן, כלל שימוש מפתיע ומדבק במשפט מוזיקלי מתוך המחזמר "אנני", וכך, דווקא בעזרת שירן של היתומות הלבנות המפורסמות ביותר שייצרה ברודוויי, מחה ג'יי-זי על מצב הילדים השחורים בגטו. כמו בקודמו, גם באלבום זה התארחו כוכבים רבים מזירת הראפ כמו די.ג'יי פרמייר, מפיק העל טימבאלנד, הראפר DMX ופוקסי בראון.

בדצמבר 1999 הוציא את אלבומו הרביעי, "Vol 3: Life and Times of S. Carter", בסיועם של המפיקים טימבאלאנד, די ג'יי פרמייר וסוויט ביטס. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית רבה כשל קודמיו, אך סייע לו לשמור על מעמדו בפסגת תעשיית ההיפ-הופ של ארצות הברית.

2000: The Dynasty: Roc La Familia[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הוציא ג'יי-זי את אלבומו החמישי, "The Dynesty: Roc La Familia". הסינגל הראשון מתוכו, "(I Just Wanna Love U (Give It 2 Me", הגיע לעשרת הגדולים ברחבי העולם. שלא כבקודמו, שיתף ג'יי-זי רבים מאמני חברת התקליטים שלו בעשייה המוזיקלית ובהקלטת האלבום. שינוי זה השתלם, והאלבום נמכר במיליוני עותקים.

2001–2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 הוציא את "Blueprint". אלבום זה כלל סימפולים של ג'ים מוריסון (בשיר "Take Over"), הג'קסונים ובובי בלאנד, והפקה של קניה וסט, שבאותה העת היה מפיק לא ידוע. באלבום התארח אמינם, בשיר "Renegade". שנה אחר כך הוציא את "Blueprint2 - The Gift and the Curse", אלבום כפול עם אורחים מכובדים דוגמת לני קרביץ, ד"ר דרה, ובת זוגו של ג'יי-זי, ביונסה נואלס, שביצעה עמו את הדואט "בוני וקלייד 03'". בשנת 2003 הוציא את "Blueprint 2.1", גרסה מקוצרת של האלבום הכפול.

ב-2003, הוציא ג'יי-זי את מה שהכריז עליו כאלבומו האחרון: "The Black Album" ("האלבום השחור"). אלבום זה כלל שני סינגלים מוצלחים במיוחד: Dirt off your shoulder ו-99 Problems. בשיר 99 problems מתייחס ג'יי-זי לביקורות להן הוא "זוכה" ממבקרים מוזיקליים ומגולל סיפור לפיו שוטר עוצר את רכבו ומבקש לבצע חיפוש בשל מניעים גזעניים בלבד.

בפברואר 2004 הוציא הדי.ג'יי "Dangermouse" את האלבום האפור, שחיבר בין האלבום השחור של ג'יי-זי לבין האלבום הלבן של הביטלס.

בנובמבר 2004 התאחד ג'יי-זי עם הרכב הרוק לינקין פארק וביחד הוציאו את אלבום הרמיקסים "Collision Course" שכלל שילוב בין סגנון הלהקה לסגנונו של ג'יי-זי. אחד מלהיטי האלבום היה הסינגל "Numb\Encore" שהצליח במצעדים וזכה בטקס פרס גראמי 2006 בקטגוריית שיר הראפ הטוב ביותר, ובטקס ביצעו לינקין פארק וג'יי-זי בדואט עם סולן הביטלס פול מקרטני את השיר "Numb\Encore" ביחד עם שירם של הביטלס, "Yesterday".

2005–2007: הפרישה והחזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 החליט ג'יי-זי להפסיק להקליט, והוא התמנה לנשיא חברת התקליטים דאף ג'אם. ג'יי-זי הכריז בראיונות שונים כי הוא מעוניין לנסות דברים אחרים. עם זאת, ב-21 בנובמבר 2006 הופץ אלבומו הקאמבק של ג'יי-זי "Kingdom Come". בין המפיקים שעבדו על האלבום היו פארל ויליאמס, קניה וסט, ד"ר דרה וכריס מרטין.

ב-2007 השתתף בשירה של הזמרת ריהאנה, "Umbrella" מתוך אלבומה "Good Girl Gone Bad" אותו הפיק, שיר זה הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 והפך ללהיט ענק.

2009: The Blueprint 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בספטמבר 2009 יצא אלבומו ה-11 של ג'יי-זי "The Blueprint 3", שהוא המשך לסדרת האלבומים "Blueprint" שיצאו ב-2001 וב-2002. הסינגל הראשון, "D.O.A. (Death of Auto-Tune)", שבו ג'יי-זי מדבר ומלכלך על תופעת האוטו-טיון בקרב ראפרים וזמרי R&B (כגון טי-פיין, ליל ויין, אר קלי ועוד), הגיע למקום 24 במצעד הבילבורד. בהשראת השיר הוציא לאור הזמר טריי סונגז רמיקס בשם "Death of Autotune Kellz" שבו הוא יורד על אר קלי בגלל שימושו באוטו-טיון. הסינגל השני שיצא לאור הוא היה "Run This Town" ביחד עם קניה וסט וריהאנה שהגיע למקום השני במצעד הבילבורד ולמקום הראשון במצעד הבריטי. הסינגל השלישי באלבום "Empire State of Mind" בו מתארחת הזמרת אלישה קיז, הסינגל נחשב למצליח ביותר באלבום, הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100, והיה לסינגל הראשון של ג'יי-זי שהגיע למקום הראשון במצעד מאז 2007, כשהשתתף בשיר "Umbrella" עם ריהאנה. הסינגלים נוספים שיצאו באלבום הם "On to the Next One" עם סוויט ביטס הסינגל הוא הסינגל הרביעי של ג'יי-זי, ו"Young Forever" עם מר הודסון שהוא חידוש של להיט מ-1984 בשם "Forever Young".ראפרים וזמרים נוספים שמופיעים באלבום הם יאנג ג'יזי, דרייק, קיד קאדי, פארל ויליאמס ועוד.

2010–12: Watch the Throne[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010 הוציא את השיר "(Stranded (Haiti Mon Amour" בהשתתפות בונו, דה אדג' וריהאנה.

באוגוסט 2011 הוציא את "Watch the Throne", אלבום משותף עם קניה וסט. ג'יי-זי וקניה וסט קדמו את האלבום באמצעות סיבוב הופעות נרחב בארצות הברית החל מאוקטובר עד דצמבר 2011. "Watch the Throne" הוא האלבום ה-9 הנמכר ביותר בארצות הברית לשנת 2011. האלבום מכר מעל 1,500,000 עותקים ברחבי ארצות הברית.

2013: Magna Carta Holy Grail[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 ביולי 2013 יצא לאור אלבום האולפן ה-12 של ג'יי-זי, "Magna Carta Holy Grail".

2017–2018: 4:44[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביולי 2017 יצא לאור אלבום האולפן ה-13 של ג'יי-זי, "4:44". שנה לאחר מכן, ג'יי-זי וביונסה הוציאו אלבום משותף בשם "Everything Is Love" בתור הצמד "The Carters".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יי-זי נשוי לזמרת ביונסה. השניים הורים[2] לשתי בנות ובן.

בשנת 2019 הוערך הונו של ג'יי-זי בכמיליארד דולר.[3]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

אלבומי שיתוף פעולה

אלבומים אחרים - אוספים

  • 1998: Streets Is Watching
  • 2001: Jay-Z: Unplugged
  • 2002: Chapter One: Greatest Hits
  • 2003: The Blueprint 2.1
  • 2003: Bring It On: The Best of Jay-Z
  • 2006: Greatest Hits
  • 2010: Jay-Z: The Hits Collection, Volume One
  • 2012: Live in Brooklyn

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004: Best of Both Worlds tour
  • 2007: American Gangster Live
  • 2008: Heart of the City Tour
  • 2009: Jay-Z & Ciara Live
  • 2009: Jay-Z Fall Tour
  • 2010: The Blueprint 3 Tour
  • 2010: The Home & Home Tour
  • 2010: U2 360 Tour
  • 2011: Watch the Throne Tour
  • 2013: Legends of the Summer
  • 2014: On the Run Tour

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יי-זי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ג'יי-זי – פרסים