Type 96

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Type 96
TankBiathlon14final-11.jpg
מידע כללי
סוג טנק מערכה
מדינה מייצרת סיןסין  סין
משתמשים עיקריים China Emblem PLA.svg צבא השחרור העממי
משתמשים משניים ראו מפעילים
שנת יצור 1997
דגם עוקב Type 99
מידע טכני
אורך 6.33 מטרים
רוחב 3.45 מטרים
גובה 2.30 מטרים
משקל 42.8 טון
מהירות 65 קמ"ש (על כביש)
טווח פעולה 400 ק"מ
חימוש עיקרי תותח חלק קדח 125 מ"מ
מספר פגזים 40 פגזים
חימוש משני

מקלע מקביל 7.62 מ"מ

מקלע כבד 12.7 מ"מ (0.5 אינץ')
מנוע מנוע דיזל בהספק של 1000 כוחות סוס
שריון מודולרי מרוכב
צוות 3
הערות הערך מתייחס ל-Type 96A

Type 96 הוא טנק מערכה מודרני מתוצרת סין. למעלה מ-2,000 טנקים נמצאים בשירות פעיל בצבא השחרור העממי והם למעשה מהווים את עמוד השדרה של חיל השריון הסיני. על בסיס טנק זה תוכנן ופותח האל-חאליד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרבות השריון שהתחוללו במלחמת המפרץ נפגשו טנקי הT-72 העיראקיים המשונמכים שהיו מתוצרת ברית המועצות ועליהם היו מבוססים גייסות השריון של הגוש המזרחי, עם טנקי הקואליציה המתקדמים של הגוש המערבי, ובראשם, הטנקים של האמריקאים והבריטים: האברמס M1 והצ'אלנג'ר 1. במהלך קרבות אלו רמסו כוחות הקואליציה את השריון העיראקי וגרמו לו לאבידות כבדות, בעוד כוחות הקואליציה סבלו מאבידות מזעריות וטנקי המערכה המערביים של הקואליציה הוכיחו את עליונותם הגורפת על פני טנקי המערכה הסובייטים.

הצבא הסיני, שבחן את הקרבות לכל אורך המלחמה, היה מודאג מהתוצאות. הטנק המתקדם בשריון הסיני, שעליו הוא היה מבוסס היה ה-Type 90 שהיה מקביל וכמעט זהה ביכולתיו לטנק ה-T-72 הסובייטי. בכירי הצבא הסיני הבינו את הנחיתות המשמעותית של השריון הסיני, והיו מודאגים מתוצאותיו של קרב שריון בין טנקים מערביים לסינים, קרב שבו השריון הסיני יושמד לחלוטין.

בשל כך, ביקש הצבא הסיני לפתח ולהצטייד בטנק מערכה מודרני ומתקדם שיוכל להילחם אל מול טנקים מערביים מתקדמים ולהיות יכול להם. בסופו של דבר, פותחו בסין שני טנקים שחולקים מאפיינים דומים ומשותפים רבים. הראשון שבהם הוא ה-Type 96 והשני שפותח והוא גם המתקדם מביניהם הוא ה-Type 99.

הנדסה מבנה ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנעה ועבירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטנק מונע על ידי מנוע דיזל מקורר מים בהספק של 1,000 כוחות סוס ובשילוב עם משקלו היחסית נמוך של הטנק בהשוואה לטנקי מערכה מודרניים, כמו הצ'אלנג'ר 2 לדוגמה, שבו היחס בין הספק המנוע למשקל הטנק 19.2 כוחות סוס לכל טון, ב-Type 96 היחס בין הספק המנוע למשקל הטנק הוא 23.5 כוחות סוס לכל טון. לכן, ישנו יחס מעולה בין משקל הטנק להספק המנוע, דבר המאפשר מהירות נסיעה סבירה של 65 קמ"ש על הכביש.

מזקו"ם הטנק הוא מזקו"ם ויקרס, שאמנם מהירות הנסיעה שלו איטית יותר ממזקו"ם כריסטי המקובל בטנקים סובייטים, אך הוא מאפשר עבירות טובה יותר לטנק בשטח, ובשילוב עם הספק המנוע, הדבר מאפשר עבירות טובה בנסיעה במהירות סבירה בשטח. טווח הפעולה של הטנק עומד על כ-400 ק"מ, טווח פעולה נמוך יחסית, בשל העובדה כי מיכל הדלק קטן יחסית. ניתן להוסיף מכלי דלק "נתיקים" המאפשרים לטנק להגדיל את טווח הפעולה שלו בכ-200 ק"מ (טווח פעולה מקסימלי של כ-600 ק"מ בסך הכל), אך מכלים אלו פגיעים במיוחד, ומגבילים את תנועת הצריח ולכן יש להשליכם לפני כניסה לקרב.[1]

מיגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיגון פאסיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיגון הפאסיבי של הטנק הוא שריון מרוכב משופע, עם דגש על צריח הטנק וחזית הטנק, דבר המגביר את המיגון. לטנק גם מיגון בגג הטנק, מקום שבדרך כלל חסר מיגון מספק. המיגון עצמו הוא מודולרי, דבר המאפשר להחליף את החלק הפגוע בקלות בשדה הקרב. בהתאם לדוקטרינת השריון של הגוש המזרחי, צללית הטנק נמוכה במטרה להקטין את חתימת הטנק בשדה הקרב. בשל כך, הטנק נמוך באופן יחסי לטנקים מקבילים, כמו הלאופרד 2 (שגבוה בעשרות סנטימטרים). צללית נמוכה זו היא מרכיב נוסף המגדיל את שרידותו של הטנק בשדה הקרב. עם זאת, המיגון אינו חף מחסרונות. לדוגמה, הטנק חסר פלטות בזוקה, דבר המתיר את מזקו"ם הטנק פגיע, בשל העובדה כי הוא חסר מיגון בסיסי.

הטנק צויד בעוד מספר אמצעים במטרה להגביר את מיגונו. בין היתר, הוא צויד במדוכות עשן בצדי הצריח, למטרות מיסוך והטעייה של נזק מונחה לייזר ומערכות בקרת אש של טנקי אויב, בנוסף, לטנק מערכת המגנה על הצוות מפני איומי אב"כ (אטומי ביולוגי כימי) ומערכת כיבוי אש המופעלת באופן אוטומטי.

מיגון ריאקטיבי ומערכת הגנה אקטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לראות בבירור את מודלי המיגון הריאקטיבי המותקנים של הצריח.

מספר חלקים בטנק צוידו בשריון ריאקטיבי, במטרה להעניק לטנק שכבת הגנה נוספת מפני איומי נ"ט (רקטות נגד טנקים וטילים נגד טנקים) המבוססים על מטען חלול. כל הטנקים צוידו בשריון ריאקטיבי בחלק האחורי של הצריח וחלק מהטנקים צוידו בשריון ריאקטיבי גם בחזית הטנק.[2] למעשה, שריון ריאקטיבי מתפוצץ במרחק קצר מהטנק בעת פגיעת חימוש בטנק, ומשמיד את האיום. אולם, במשך השנים פותחו אמצעי נ"ט ופגזי טנקים עם ראש קרב טנדם (דו שלבי) היכול לחדור את השריון הריאקטיבי והפאסיבי.

בדומה לטנק הT-90 הרוסי, גם ה-Type 96 צויד גם במערכת ההגנה האקטיבית הרוסית שטורה (ברוסית: Штора, "וילון") מערכת זו היא מערכת הגנה אקטיבית "רכה" המיועדת לשיבוש אופטרוני של טילים נגד טנקים מתבייתי כתם לייזר או רוכבי כתם לייזר, וגם את מערכות האופטיקה תצפית של טנקים עוינים (כולל צייני לייזר לנשק מונחה) ומחשבי בקרת האש של האויב. המערכת פועלת באופן אוטומטי ללא תלות במערכת בקרת האש של הטנק.

חימוש ובקרת אש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החימוש העיקרי של הטנק הוא תותח חלק קדח בקוטר של 125 מ"מ, החמוש בסוגים של פגזים למטרות מגוונות. טווח הירי המקסימלי של התותח עומד על 4 ק"מ והוא מגיע לקצב אש של 6–8 פגזים בדקה הודות למערכת הטעינה האוטומטית. התותח מיוצב ומכוונן על ידי שני צירים באופן אוטומטי על ידי מערכת בקרת האש של הטנק. לתותח יכולת לפגוע במטרות רכב קרבי משוריין נעות ונייחות, הן שהטנק נמצא בתנועה והן שהטנק נמצא בעמדת ירי.

מלבד יכולת התותח לירי של פגזים סטנדרטיים מסוגים שונים, התותח מותאם לירי של פגזים מתקדמים בעלי הנחיית לייזר. אלו הם למעשה פגזים מונחי מטרה, אבל אינם טילים מונחים נגד טנקים. ובדומה לטנקים רבים מהגוש המזרחי, התותח מותאם לירי של טילים מונחים נגד טנקים מקנה התותח, והטנק חמוש בטילי 9M119 ריפלקס מתוצרת רוסיה.

לטנק חימוש משני סטנדרטי הכולל מקלע מקביל 7.62 מ"מ, מקלע כבד 12.7 מ"מ (0.5 אינץ') לירי כנגד כלי טיס וכן מדוכות עשן (כחלק ממערכת המיגון).

הטען האוטומטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטנק מערכת טעינה אוטומטית הדומה למערכת הטעינה האוטומטית המותקנת בטנק ה-T-90 הרוסי. המערכת למעשה מבוססת על מע הרוסי. המערכת למעשה מבוססת על מערכת הטעינה האוטומטית שראשיתה בטנק ה-T-72 והיא עברה שדרוגים. המערכת חוסכת את הצורך בטען ומקטינה את צוות הטנק לשלושה אנשים, ובנוסף, מאפשרת קצב אש מהיר של 6–8 פגזים בדקה. בסך הכל הטנק חמוש בכ-40 פגזים מסוגים שונים (כולל טילים נגד טנקים).

במקרה זה תקלה או כשל במערכת, יש למפקד הטנק יכולת לטעון את התותח באופו ידני על ידי פגזים הנמצאים לצידו. עם זאת, המערכת מסובכת ומסורבלת באופן יחסי ולא פשוט לאנשי הצוות לגשת אל מערכת הטעינה האוטומטית באופן עצמאי במטרה לתקן את התקלה.

בקרת אש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לדרישות הצבא הסיני כי הטנק יוכל להתמודד אל מול טנקי מערכה מערביים מודרניים, נדרש ה-Type 96 למערכת בקרת אש מתקדמת. ואכן, לType 96 מערכת בקרת אש מודרנית ומתקדמת ומשוכללת. המערכת משלבת מערכת דימות תרמי, מחשב בליסטי, מד טווח לייזר ומערכת לזיהוי עמית-טורף. יתר על כן, הטנק מצויד במערכת קשר המקשרת בין הטנק לטנקים נוספים ולגורמים אחרים בצבא, דבר המאפשר שיתוף של מידע טקטי בין מפקדים.

המערכת יכולה לעקוב ולנעול באופן עצמאי על מטרות נייחות ומטרות בתנועה, ובין היתר, גם על מסוקים מנמיכי טוס. כמו כן, לתותחן כוונת משוכללת הכוללת מערכות אופטיקה ותצפית המאפשרות ראייה גם ביום וגם ראייה במהלך הלילה. כמו כן, לתותחן מד טווח לייזר ומערכת דימות תרמי. מערכת בקרת האש אוספת את הנתונים המתקבלים משלל האמצעים ומעבדת את הנתונים במטרה לאפשר לתותח דיוק מקסימלי בעת הירי.

רכיבים אלו מאפשרים לטנק יכולת דיוק ופגיעה גבוהות. תותח הטנק, המיוצב על ידי שני צירים ומכוונן באופן אוטומטי על ידי מערכת בקרת האש, מאפשר להשיג אחוזי פגיעה ודיוק גבוהים במיוחד בירי כנגד מטרות נעות ונייחות, בדגש על מטרות רכב קרבי משוריין כאשר הטנק בתנועה, כבר בירי של הפגז הראשון.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Type 96B[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה זו נצפתה לראשונה ביולי 2016. דגם זה מצויד במנוע משופר בעל קירור מים בהספק של 1,200 כוחות סוס וגם מיגון הטנק שופר ועובה בנקודות חולשה בטנק. בנוסף למערכת מיזוג, שודרגו בטנק גם מערכות התקשורת והמחשוב, דבר המאפשר למפקד הטנק תקשורת טובה יותר עם גורמים נוספים בצבא. הטנק כולל גם מזקו"ם משודרג המאפשר עבירות גבוהה יותר.[3][4]

VT-2[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אל-חאליד (טנק)

גרסה זו היא הגרסה הסינית לטנק אל חאליד המבוסס על ה-Type 96. גרסה זו פותחה בשיתוף פעולה בין סין לפקיסטן. זוהי גרסת הייצוא של ה-Type 96 (להוציא את סודאן שרכשה טנקי Type 96A).

מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת מפעילי ה-Type 96 (ללא גרסת הייצוא) בכחול

Type 96[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיןסין צבא השחרור העממי - הצבא הסיני מפעיל כ-2,000 טנקים מדגם זה, והם מהווים את עמוד השדרה של חיל השריון הסיני.
  • סודאןסודאן צבא דרום סודאן - צבא דרום סודאן מפעיל 200 טנקים מסוג זה[5]

VT-2[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרוקומרוקו צבא מרוקו - הצבא המרוקאי מפעיל החל משנת 2011 54 טנקים ו-96 טנקים נוספים הוזמנו.
  • סרי לנקהסרי לנקה צבא סרי לנקה - הצבא של סרי לנקה מפעיל מספר מצומצם של 22 טנקים.
  • בנגלדשבנגלדש צבא בנגלדש - צבא בנגלדש מפעיל כ-44 טנקים בשירות פעיל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ZTZ96 Type 96 Main battle tank באתר armyrecognition
  2. ^ ניתן לראות בבירור את מודולי המיגון הריאקטיבי בתמונות כאן
  3. ^ China's Norinco develops new Type 96 MBT variant באתר IHS Jane's 360
  4. ^ Type-96B seen as pillar of nation's tank force באתר China.org.cn
  5. ^ מידע על אספקת הטנקים לסודאן (בסינית)