אלכסנדר קיימברידג', רוזן אתלון הראשון
 | |||||||||||||||||||||||
| לידה |
14 באפריל 1874 ארמון קנזינגטון, לונדון, הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בינואר 1957 (בגיל 82) ארמון קנזינגטון, לונדון, הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||||||||||
| שם מלא | אלכסנדר אוגוסטוס פרדריק ויליאם אלפרד ג'ורג' | ||||||||||||||||||||||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות המלכותי פרוגמור, הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||||||||||
| השכלה | |||||||||||||||||||||||
| בת זוג | הנסיכה אליס, רוזנת אתלון | ||||||||||||||||||||||
| שושלת בית טק | |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||
.png){kind=small}
אלכסנדר קיימברידג', רוזן אתלון הראשון (באנגלית: Alexander Cambridge, 1st Earl of Athlone; שמו המלא: אלכסנדר אוגוסטוס פרדריק ויליאם אלפרד ג'ורג'; נולד כנסיך אלכסנדר מטק; 14 באפריל 1874 – 16 בינואר 1957) היה קצין צבא בריטי בדרגת מייג'ור גנרל שכיהן בתפקיד המושל הכללי של דרום אפריקה, הרביעי במספר, ובתפקיד המושל הכללי של קנדה, ה-16 במניין מאז איחוד קנדה.
הנסיך אלכסנדר נולד בלונדון כבנם של פרנסיס, דוכס טק ושל רעייתו, הנסיכה מרי אדלייד מקיימברידג'. הוא התחנך באיטון קולג' וקיבל את הכשרתו הצבאית במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. ב-1904 הוא נשא לאישה את אליס, נסיכת אולבני ועלה בסולם הדרגות במהלך השתתפותו במערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם הראשונה וקיבל מספר רב של כיבודים ועיטורים.
כבן דודו וכגיסו של המלך ג'ורג' החמישי הוא ויתר ב-1917 על תאריו הגרמניים, כולל על התואר נסיך טק בממלכת וירטמברג והוענק לו תואר האצולה רוזן אתלון. ב-1923 הוא מונה על ידי המלך לתפקיד המושל הכללי של דרום אפריקה, בהמלצת ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, סטנלי בולדווין והוא החליף בתפקיד זה את ארתור, נסיך קונוט. בתפקיד זה הוא כיהן עד אשר הוחלף על ידי רוזן קלרנדון ב-1930. אתלון שימש גם כנשיא אוניברסיטת לונדון, עד אשר ב-1940 הוא התמנה על ידי המלך ג'ורג' השישי לתפקיד המושל הכללי של קנדה, בהמלצת ראש ממשלת קנדה, ויליאם ליון מקנזי קינג והחליף בתפקיד זה את ג'ון באקן. בתפקיד זה הוא כיהן עד אשר הוא הוחלף ב-1946 על ידי הרולד אלכסנדר, רוזן אלכסנדר הראשון מתוניס. אתלון סייע להאצת מאמץ המלחמה הקנדי ואירח את המדינאים הבריטים והאמריקנים במהלך מלחמת העולם השנייה.
לאחר שובו לבריטניה שימש אתלון כחבר בוועדה המארגנת של טקס ההכתרה של אליזבת השנייה. הוא מת בארמון קנזינגטון ב-1957 ונטמן בבית הקברות המלכותי בפרוגמור.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיך אלכסנדר מטק נולד בארמון קנזינגטון ב-14 באפריל 1874 כילדם הרביעי ובנם השלישי של פרנסיס, דוכס טק ושל הנסיכה מרי אדלייד מקיימברידג'. אחותו הייתה הנסיכה מרי מטק, לימים המלכה הרעיה של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת. אף על פי שאמו הייתה נכדתו של המלך ג'ורג' השלישי ובת דודה מדרגה ראשונה של המלכה ויקטוריה, כבנו של נסיך טק, הוא נקרא בלידתו "הוד רוממותו, הנסיך אלכסנדר מטק". בחוג משפחתו וידידיו הוא כונה "אלג" (Alge), כנגזר משתי האותיות הראשונות של השמות אלכסנדר וג'ורג'. הוא תואר כטיפוס קפדן וקצר רוח ועם יכולת להיות זהיר ואדיב.
כאשר מלאו לנסיך אלכסנדר תשע שנים, נמלטו הוריו למשך שנתיים מבריטניה לאירופה מפחד נושיהם, אך הוא נשאר ללמוד באיטון עד אשר עבר למכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. באוקטובר 1894 הוא השלים את הכשרתו כקצין והוא הוצב כלוטננט משנה ברגימנט ההוסרים השביעי של המלכה,[1] וזמן קצר לאחר מכן הוא לקח חלק במלחמת מטבלה השנייה. הוא קיבל כמה ציונים לשבח במהלך עימות זה ועם סיומו הוענק לו על ידי המלכה ויקטוריה התואר אביר מפקד של המסדר הוויקטוריאני המלכותי.[2] ביוני 1899 הוא קודם לדרגת לוטננט,[3] ובאפריל 1900 הוא קודם לדרגת קפטן.[4] על פועלו במלחמת הבורים הוענק לאלכסנדר באפריל 1901 על ידי המלך אדוארד השביעי אות השירות המצוין.
ב-16 בנובמבר 1903 הוכרז שהנסיך אלכסנדר התארס לאליס, נסיכת אולבני, בתו של בן דודו מדרגה שנייה של הנסיך אלכסנדר, לאופולד, דוכס אולבני, בנה של המלכה ויקטוריה. טקס הנישואים של השניים נערך בקפלת סנט ג'ורג' שבטירת וינדזור ב-10 בפברואר 1904 ושישה ימים לאחר מכן קודם אלכסנדר לתואר אביר הצלב הגדול של המסדר הוויקטוריאני המלכותי.[5] לאלכסנדר ולאליס נולדו שלושה ילדים: הנסיכה מיי מטק (נולדה ב-1906), הנסיך רופרט מטק (נולד ב-1907) והנסיך מוריס פרנסיס ג'ורג, שנולד במרץ 1910 ומת בספטמבר אותה שנה. באותה שנה מונה הנסיך אלכסנדר כיושב הראש של בית החולים מידלסקס.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914, היה הנסיך אלכסנדר, שקודם לדרגת מייג'ור בינואר 1911 והיה בעל דרגת כבוד של לוטננט קולונל של משמר החיים,[6] מועמדו של ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, הרברט הנרי אסקווית' לתפקיד המושל הכללי של קנדה, אך הנסיך נקרא לשירות פעיל ברגימנט שלו והוא לקח חלק בקרבות בצרפת ובפלנדריה. בדצמבר 1915 הוא קודם לדרגת לוטננט קולונל ובמקביל החזיק בדרגה זמנית של בריגדיר גנרל.[7] באותה עת הוא שירת כראש המשלחת הבריטית לצבא בלגיה. על שירותו בשדות הקרב הוענק לו על ידי גיסו, המלך ג'ורג' ב-5 ביוני 1917 התואר עמית של מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש.
במהלך המלחמה הובילו רגשות אנטי-גרמניים בכל רחבי האימפריה הבריטית את המלך לשנות את שמו של בית המלוכה מהשם הגרמני בית סקסה-קובורג-גותה לשם היותר אנגלי, בית וינדזור, ובו זמנית ויתרו המלך וחברי המשפחה המלכותית על כל תואריהם הגרמניים. באמצעות צו מלכותי שהוצא ב-14 ביולי 1917 ויתר הנסיך אלכסנדר, יחד עם אחיו, הנסיך אדולפוס, דוכס טק, על תאריו הגרמניים ותחת זאת בחר בשם המשפחה קיימברידג', עד אשר ב-7 בנובמבר אותה שנה יצר המלך עבורו את התואר רוזן אתלון וויקונט טרמטון.[8] הוא דחה את התואר מרקיז, שכן תואר זה לא נשמע לו מספיק בריטי. אשתו של הלורד אתלון שמרה על תאריה המלכותיים וילדיהם שנותרו אז בחיים נקראו ליידי מיי קיימברידג' ורופרט קיימברידג', ויקונט טרמטון. רופרט היה אמור לרשת מאביו את התואר רוזן אתלון, אך ב-15 באפריל 1928 הוא מת, עשרה ימים לפני יום הולדתו ה-21. כך התואר רוזן אתלון נכחד עם מותו של הנסיך אלכסנדר.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום המלחמה קודם אתלון לדרגת כבוד של קולונל ביוני 1919,[9] ובנובמבר הוא פרש מהשירות הצבאי עם דרגת כבוד של בריגדיר גנרל.[10] הוא החל למלא תפקידים במגזר האזרחי והמשיך בתפקידו כיושב ראש בית החולים מידלסקס. בשל ניסיונו שם הוא התמנה ב-1921 להיות יושב ראש ועדה לחקירת צורכי הרופאים, שנודעה בשם "ועדת אתלון" ותוצאות עבודתה כללו את הקמתם של בתי הספר שלאחר התואר להכשרה ולמחקר רפואיים, כמו בית הספר הרפואי המלכותי בבית החולים המרסמית' ובית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית של לונדון. במרץ 1922 קודם אתלון לדרגת קולונל בצבא המילואים והוא המשיך להחזיק בדרגת הכבוד שלו כבריגדיר גנרל,[11] וב-1937 הוא מונה להיות יושב ראש הוועדה שחקרה את ההסדרים ל"גיוס, הכשרה ורישום ואת תנאי השירות" של האחיות.[12]
בעת שהותם בלונדון התגוררו בני הזוג אתלון בדירה ששימשה קודם לכן את אמה המנוחה של אליס, הלנה, נסיכת ולדק ופירמונט, בארמון קנזינגטון וב-1923 הם רכשו את המעון הכפרי ברנטרידג' פארק שבמערב סאסקס.[13]
המושל הכללי של דרום אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר אותה שנה הוענקה לאתלון על ידי המלך דרגת כבוד של מייג'ור גנרל והוא מונה למושל הכללי של דרום אפריקה. בתפקיד זה הוא החליף את בן דודה של אשתו, ארתור, נסיך קונוט.[14] הוא הגיע לפרטוריה בינואר 1924 ומיד החל למלא את תפקידיו כמושל הכללי. הוא חנך את בניין הפרלמנט של דרום אפריקה, שבנייתו הסתיימה אז, שבועות ספורים לפני שראש ממשלת דרום אפריקה, יאן סמאטס, יעץ לו באופן פתאומי לפזר את הפרלמנט.[15]
בבחירות שנערכו ביוני אותה שנה (ושבעטיים נאלץ אתלון לבטל את הביקור המתוכנן של אדוארד, נסיך ויילס[15]) זכתה המפלגה הלאומית ברוב המושבים בפרלמנט ומשמעות הדבר היה שאתלון מינה את מנהיג המפלגה, ג'יימס ברי מוניק הרצוג כראש הממשלה החדש. באותה עת תפסה הלאומנות האפריקאנרית תאוצה בדומיניון והרצוג היה רפובליקניסט שקידם את פרישתה של דרום אפריקה מהאימפריה הבריטית. ככזה, הוא הציע שהמדינה תאמץ דגל במקום דגל הממלכה המאוחדת. אתלון עצמו גילה רגשות של אהדה וטקט ופתר את הסוגיה על ידי הצעת דגל שיהיה ייחודי עבור דרום אפריקה, אך עדיין יכלול את דגל הממלכה המאוחדת, וזאת על אף ההתנגדות מחוגים רחבים בציבור האפריקאנרי. הוא גם רכש את אהדתם של הדרום אפריקאים מכל הגזעים במהלך סיוריו התכופים ברחבי הארץ וביצע את תפקידיו הטקסיים, כולל פתיחת פרק החלוצים ביוהנסבורג.[16]
עבור שירותו למען הכתר בדרום אפריקה הוענק לאתלון על ידי המלך ב-17 באפריל 1928 התואר אביר עמית של מסדר הבירית.[17] ב-4 באוגוסט 1931, לאחר שובו לבריטניה, הוא מונה למושל טירת וינדזור.[18] בשנה שלאחר מכן הוא גם נבחר להיות נשיא אוניברסיטת לונדון, תפקיד אותו מילא עד 1955.
המושל הכללי של קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות השלושים גברו הקריאות בקנדה, הן בחוגי הממשלה והן בתקשורת, שהמלך ימנה לתפקיד המושל הכללי של קנדה אדם שנולד בקנדה. אף על פי כן, בשל הצורך הדחוף למלא את החלל שנוצר עם מותו הפתאומי של המושל הכללי, ג'ון באקן, ועם כניסתה של קנדה למלחמת העולם השנייה, יעץ ראש ממשלת קנדה, ויליאם ליון מקנזי קינג למלך ג'ורג' השישי, שעדיין לא הגיעה השעה הנכונה לשינוי שכזה במסורת.
תחת זאת, היה זה דודו של ג'ורג' השישי, רוזן אתלון, ששמו הוגש למלך על ידי ראש הממשלה קינג כמועמד לתפקיד וההחלטה על מינויו התקבלה. אתלון, יחד עם רעייתו ויחד עם שלישו האישי אלסטייר וינדזור, דוכס קונוט וסטראת'רן, יצא לקנדה כדי להתחיל את כהונתו כמושל הכללי. הספינה שבה הפליגו עשתה את הדרך בתמרוני זיג-זג להתחמקות מצוללות כאשר חצתה את האוקיינוס האטלנטי עד להגיעה להליפקס, נובה סקוטיה. לאחר מסע ברכבת לאוטווה, התקיים טקס ההשבעה של אתלון באולם הסנאט הקנדי ב-21 ביוני 1940.
מיד עם כניסתו לתפקיד לקח אתלון חלק פעיל בניהול המאמץ המלחמתי. הוא נסע בכל רחבי קנדה ומיקד את רוב תשומת לבו לכוחות הלוחמים, הן אלו שעסקו באימונים והן הפצועים שהיו מאושפזים בבתי החולים. בראותו את תפקיד המושל הכללי כמי שמקשר בין הקנדים לבין מלכם, אתלון נשא נאומים בהם הדגיש את עמידתו של המלך לצדם במאבקם מול אדולף היטלר והמשטר הנאצי.
המלחמה הגיע לסף ביתם של בני הזוג אתלון גם בשל העובדה שרבים מבני המשפחות המלכותיות של אירופה הגיעו לקנדה כמקום של מפלט והתגוררו במעון המושל הכללי, אחוזת רידו או בסמוך לה. בין האורחים המלכותיים שהגיעו אז לקנדה ניתן למנות את נסיך הכתר הנורווגי אולף ורעייתו הנסיכה מרתה; שארלוט, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג ובן זוגה הנסיך פליצ'ה; פטר השני, מלך יוגוסלביה; גאורגיוס השני, מלך היוונים; קיסרית אוסטריה, זיטה, נסיכת בורבון-פארמה ובנותיה; ווילהלמינה, מלכת הולנד ובתה, הנסיכה יוליאנה. בהמשך הגיע ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, וינסטון צ'רצ'יל לאחוזת רידו שם הוא ניהל את ישיבות קבינט ממשלת בריטניה בשיחות טלפון ממיטתו.
אתלון היה זה שאירח בקוויבק סיטי את ראש ממשלתו, מקנזי קינג, את צ'רצ'יל ואת נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, שהתכנסו למה שנודע כוועידת קוויבק הראשונה שהתקיימה בין ה-17 וה-24 באוגוסט 1943 במעון המושל הכללי בעיר, מצודת קוויבק ולוועידת קוויבק השנייה שהתקיימה בטירת פרונטנאק בין ה-12 וה-16 בספטמבר 1944. בפגישות אלו דנו ארבעת האישים באסטרטגיות שעל בעלות הברית לנקוט כדי להוביל לבסוף לניצחון על גרמניה הנאצית ועל האימפריה היפנית. ב-8 במאי 1945, יום הניצחון באירופה, וב-15 באוגוסט אותה שנה, יום הניצחון על יפן, הוביל אתלון את החגיגות הלאומיות שנערכו בגבעת הפרלמנט באוטווה ובמקומות נוספים. במהלך החגיגות הוא נשא נאומים בהם הוא דיבר על כך שעתידה של קנדה עומד לא רק בסימן המלחמה, אלא גם בסימן תפקידה החשוב בתהליכי השיקום והפיוס.
במהלך תקופת כהונתו כמושל הכללי, העניק אתלון גם את חסותו למגוון אירועי צדקה וחברה ויזם פעילויות שונות, כמו מסיבות מזחלות ושיעורי החלקה על הקרח בשטח אחוזת רידו וכן אירועי סקי בפארק גטינו שבקוויבק סיטי.
שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-21 במרץ 1946, לאחר מינוי מחליפו, שב אתלון לבריטניה, שם הוא התגורר שוב בארמון קנזינגטון. ב-1 בספטמבר אותה שנה הוא פרש מתפקידו כקולונל של רגימנט ההוסרים השביעי של המלכה.[19] הוא לא פרש לחלוטין מהחיים הציבורים ויחד עם יורשו בתפקיד המושל הכללי של קנדה, הרולד אלכסנדר, רוזן אלכסנדר הראשון מתוניס, הוא מונה כחבר בוועדה המארגנת של טקס ההכתרה של אליזבת השנייה ב-1953.[20] הוא המשיך לשמש כנשיא אוניברסיטת לונדון עד 1955.
הרוזן אתלון מת בארמון קנזינגטון ב-16 בינואר 1957. הוא נטמן בבית הקברות המלכותי בפרוגמור.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| לודוויג, דוכס וירטמברג | הנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג | הרוזן לאסלו רהדי פון קיש-רהדה | הברונית אגנס ונצ'די פון נאגי ואראד | ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת | שארלוט, דוכסית מקלנבורג-שטרליץ | פרידריך, נסיך הסן-קאסל | קרולינה, נסיכת נסאו-אוזינגן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אלכסנדר, דוכס וירטמברג | הרוזנת קלודין רהדי פון קיש-רהדה | הנסיך אדולפוס, דוכס קיימברידג' | אוגוסטה, נסיכת הסן-קאסל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרנסיס, דוכס טק | מרי אדלייד, נסיכת קיימברידג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אלכסנדר קיימברידג', רוזן אתלון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע מתוך אתר המושל הכללי של קנדה
- הערך אודותיו באנציקלופדיה הקנדית
- אלכסנדר קיימברידג', רוזן אתלון הראשון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "No. 26563". The London Gazette. 23 October 1894. p. 5929.
- ^ "No. 27032". The London Gazette. 13 December 1898. p. 8045.
- ^ "No. 27106". The London Gazette. 8 August 1899. p. 4895.
- ^ "No. 27180". The London Gazette. 6 April 1900. p. 2283.
- ^ No. 27647". The London Gazette. 16 February 1904. p. 1013.
- ^ No. 28466". The London Gazette. 17 February 1911. pp. 1238.
- ^ "No. 29433". The London Gazette (Supplement). 7 January 1916. p. 435.
- ^ "No. 30374". The London Gazette. 9 November 1917. p. 11594.
- ^ No. 31395". The London Gazette. 6 June 1919. p. 7421.
- ^ No. 31630". The London Gazette (Supplement). 4 November 1919. p. 13522.
- ^ "No. 32626". The London Gazette (Supplement). 1 March 1922. p. 1796.
- ^ Robert Dingwall, Anne Marie Rafferty, Charles Webster, An Introduction to the Social History of Nursing, Routledge, 2002, page 102
- ^ Aronson, Theo (1981). Princess Alice, Countess of Athlone. London: Cassell. p. 123.
- ^ "No. 32884". The London Gazette. 30 November 1923. p. 8329.
- ^ 1 2 U.S.A. Crisis". Time. New York: Time Inc. III (16). 21 April 1924. ISSN 0040-781X. Archived from the original on 29 March 2009. Retrieved 25 March 2009.
- ^ "Wemmer Pan/Pioneer Park". Johannesburg City Parks. Archived from the original on 29 December 2008. Retrieved 19 September 2008.
- ^ "No. 33376". The London Gazette. 17 April 1928. p. 2737.
- ^ "No. 33741". The London Gazette. 4 August 1931. p. 5110.
- ^ "No. 37706". The London Gazette. 27 August 1946. p. 4347.
- ^ "No. 39578". The London Gazette. 20 June 1952. p. 3395.
| המושל הכללי של קנדה | ||
|---|---|---|
|
- המושלים הכלליים של קנדה
- קצינים בריטים במלחמת העולם הראשונה
- עמיתים בני המלוכה של החברה המלכותית
- פוליטיקאים במלחמת העולם השנייה
- בוגרי המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט
- חברי המועצה המלכותית
- מסדר ג'ון הקדוש
- מעוטרי אות השירות המצוין
- המסדר הוויקטוריאני המלכותי: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- מסדר האמבט: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש: גבירות ואבירי הצלב הגדול
- מסדר הבירית: אבירים וגבירות
- מעוטרי צלב המלחמה
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול
- בריטים שנולדו ב-1874
- בריטים שנפטרו ב-1957