לדלג לתוכן

אפקט ההילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בפסיכולוגיה חברתית, אפקט ההילה (באנגלית The Halo Effect) מתרחש כאשר מחילים את התכונות החיוביות או השליליות של אדם, חברה, מדינה, מותג או מוצר על דברים נוספים בסביבתו, ובכך "צובעים" אותו ואת סביבתו בגוון אחיד.

אפקט ההילה הוא דוגמה להטיה קוגניטיבית – אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, היות שמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. האפקט נובע מהנטייה האנושית הטבעית להעדיף תיאור קוהרנטי ופשוט של המציאות על פני תיאור מסובך יותר אך מדויק. כדי שייצוג זה של המציאות יהיה פשוט ככל הניתן, המוח האנושי יעדיף לקבל תיאורים של אנשים שמוצגים כבעלי תכונות חיוביות בלבד או שליליות בלבד.

המונח נטבע על ידי אדוארד תורנדייק. דוגמה פשוטה לאפקט ההילה היא אדם שמבחין בתמונה שאדם בה הוא נאה, מטופח ולבוש כראוי, ואז מניח, באמצעות היקש מנטלי, שהאדם בתמונה הוא אדם טוב על פי כללי התפיסה החברתית שלו. [1] [2][3] טעות קבועה זו בשיפוט משקפת את ההעדפות, הדעות הקדומות, האידאולוגיה, השאיפות והתפיסה החברתית של האדם. [4] [5][6][7][8]

אפקט ההילה בעבודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאפקט ההילה ישנן מספר השפעות על האופן שבו נתפס העובד במקום העבודה. הערכות חיוביות ומשובים על אופן העבודה של עובד מושפעות לרוב על ידי אפקט ההילה, שהוא הטיה שכיחה, לדעת מומחים. עובד או מועמד חדש במקום עבודה יכול להיות בעל תכונות מגוונות, אך עלול להיתפס בעיני מעביד או מראיין על-פי תכונה אחת, שאינה בהכרח מייצגת. אפקט ההילה יכול לבוא לידי ביטוי עבור מועמד בראיון עבודה, אם יצטייר בעיניו של המראיין כי המועמד אינו נעים או אטרקטיבי, ישנו סיכוי גבוה כי המראיין ישליך זאת על כישוריו, דירוג המועמד יושפע מכך בהתאם. לדוגמה, בעיני המעביד, יכולות וביצועים גבוהים יהוו משקל נמוך יותר, בעקבות מוטיבציה ירודה או גישה שלילית של העובד כלפי הארגון.[9]

לאפקט ההילה ישנה השפעה על גובה ההכנסה. על- פי מחקר של מאט פראט (Matt Parrett), מלצרים אטרקטיביים מרוויחים בממוצע שנתי יותר מעמיתיהם הפחות אטרקטיביים.[10][9]

אפקט ההילה בספורט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקט ההילה בספורט מתייחס לאופן שבו הצלחה או כישלון ספורטיבי של קבוצה משפיעים על האופן שבו אוהדים תופסים היבטים אחרים של הספורט, ושל חייהם האישיים.[11]

אפקט ההילה בא לידי ביטוי בספורט בתחומים רבים, לדוגמה:

הערכות אוהדים: אוהדים שנאמנים למועדון ספורט מסוימת נוטים להעריך באופן חיובי תכונות שונות של הקבוצה, כמו יכולת המאמן או העיצוב של החולצות הקבוצה, למרות שהערכות אלה עשויות להיות לא אובייקטיביות ומשקפות את אהבתם הכללית לקבוצה. לדוגמה, אוהדים של קבוצה מצליחה ייטו להאמין שהנהלת המועדון פועלת בצורה טובה יותר.[11]

השפעה על מותגים וספונסרים: אוהדים עשויים לפתח יחס חיובי יותר למותגים שתומכים בקבוצות האהובות עליהם (אפקט ההילה החיובית). מנגד, אוהדים של הקבוצה היריבה עשויים לפתח יחס שלילי לאותם מותגים (אפקט ההילה השלילי).[11]

אפקט ההילה ההפוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקט ההילה ההפוך מתרחש כאשר הערכות חיוביות של אדם גורמות לתוצאות שליליות.

ניתן לראות את השפעות אפקט ההילה ההפוך במחקר מעקב שכלל משתתפים גברים ונשים תמך ברעיון של אפקט ההילה ההפוך, והראה שנשים אטרקטיביות נתפסות לעיתים קרובות כמלאות יוהרה וכבעלות מעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר. אגילי ועמיתיו (1991) מצאו גם שאנשים אטרקטיביים יותר, משני המינים, נתפסים לעיתים קרובות כמלאי יוהרה ואגואיזם. [12]

אפקט ההילה ההפוך בא לידי ביטוי גם בהערכות שליליות של פושעים שמנצלים את האטרקטיביות שלהם לטובתם, [13] ונטייה להעריך חיבור פילוסופי נמוך יותר כאשר הוא נכתב על ידי אישה צעירה בהשוואה לגבר מבוגר. [14] [15]

דוגמאות לאפקט ההילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • במחקר פסיכולוגי מוקדם של אדוארד תורנדייק התגלה כי קיים מתאם צולב בין כל התכונות החיוביות והשליליות שייחסו חיילים למפקדיהם.
  • דוגמה נוספת לאפקט ההילה ניתן לראות בהנחה שאדם המרכיב משקפיים הוא חכם יותר משהיה אותו אדם עצמו נתפש לולא הרכיב משקפיים.
  • בניסוי שערך הפסיכולוג סולומון אש בשנת 1946 ניתנה לקבוצת אנשים רשימה של 6 תכונות שיש לאדם מסוים, כשהתכונות הראשונות היו חיוביות יותר מהאחרונות. לקבוצה נוספת של אנשים ניתנה אותה רשימת תכונות אך בסדר הפוך – כשהפעם התכונות השליליות היו בתחילתה והחיוביות בסופה. בניסוי נמצא כי האנשים מהקבוצה הראשונה נטו להעריך את אותו האדם באופן חיובי יותר מהאנשים בקבוצה השנייה. בכך, ניתן לראות שהאנשים בשתי הקבוצות נתנו משקל רב יותר לתכונות שהובאו לידיעתם מוקדם יותר. [16]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ E.L. Thorndike, A constant error in psychological ratings., Journal of Applied Psychology 4, 1920-03, עמ' 25–29 doi: 10.1037/h0071663
  2. ^ Richard E. Nisbett, Timothy D. Wilson, The halo effect: Evidence for unconscious alteration of judgments., Journal of Personality and Social Psychology 35, 1977-04, עמ' 250–256 doi: 10.1037/0022-3514.35.4.250
  3. ^ Jeremy L. Gibson, Jonathan S. Gore, Is He a Hero or a Weirdo? How Norm Violations Influence the Halo Effect, Gender Issues 33, 2016-12-01, עמ' 299–310 doi: 10.1007/s12147-016-9173-6
  4. ^ Jeremy L. Gibson, Jonathan S. Gore, Is He a Hero or a Weirdo? How Norm Violations Influence the Halo Effect, Gender Issues 33, 2016-12, עמ' 299–310 doi: 10.1007/s12147-016-9173-6
  5. ^ T. Joel Wade, Cristina DiMaria, Weight Halo Effects: Individual Differences in Perceived Life Success as a Function of Women's Race and Weight, Sex Roles 48, 2003-05-01, עמ' 461–465 doi: 10.1023/A:1023582629538
  6. ^ Anthony G. Greenwald, Mahzarin R. Banaji, Implicit social cognition: Attitudes, self-esteem, and stereotypes., Psychological Review 102, 1995, עמ' 4–27 doi: 10.1037/0033-295X.102.1.4
  7. ^ Anthony G. Greenwald, Mahzarin R. Banaji, Implicit social cognition: Attitudes, self-esteem, and stereotypes., Psychological Review 102, 1995, עמ' 4–27 doi: 10.1037/0033-295X.102.1.4
  8. ^ Leon H. Levy, Robert D. Dugan, A constant error approach to the study of dimensions of social perception., The Journal of Abnormal and Social Psychology 61, 1960-07, עמ' 21–24 doi: 10.1037/h0042208
  9. ^ 1 2 איתן טמיר, אפקט ההילה | איך הוא משפיע על עיצוב דעתנו לגבי אנשים אחרים?, באתר www.tipulpsychology.co.il
  10. ^ Matt Parrett, Beauty and the feast: Examining the effect of beauty on earnings using restaurant tipping data, Journal of Economic Psychology 49, 2015-08-01, עמ' 34–46 doi: 10.1016/j.joep.2015.04.002
  11. ^ 1 2 3 Gerd Nufer, An Exploration Of The Halo Effect In Professional Soccer, 2018-07-22 doi: 10.5281/ZENODO.1319077
  12. ^ Alice H. Eagly, Richard D. Ashmore, Mona G. Makhijani, Laura C. Longo, What is beautiful is good, but…: A meta-analytic review of research on the physical attractiveness stereotype., Psychological Bulletin 110, 1991-07, עמ' 109–128 doi: 10.1037/0033-2909.110.1.109
  13. ^ Harold Sigall, Nancy Ostrove, Beautiful but dangerous: Effects of offender attractiveness and nature of the crime on juridic judgment., Journal of Personality and Social Psychology 31, 1975-03, עמ' 410–414 doi: 10.1037/h0076472
  14. ^ Harold Sigall, Nancy Ostrove, Beautiful but dangerous: Effects of offender attractiveness and nature of the crime on juridic judgment., Journal of Personality and Social Psychology 31, 1975-03, עמ' 410–414 doi: 10.1037/h0076472
  15. ^ Joseph P. Forgas, She just doesn't look like a philosopher…? Affective influences on the halo effect in impression formation: Mood and halo effects, European Journal of Social Psychology 41, 2011-12, עמ' 812–817 doi: 10.1002/ejsp.842
  16. ^ Solomon E. Asch, Max Wertheimer's Contribution to Modern Psychology, Social Research 13, 1946, עמ' 81–102


ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.