לדלג לתוכן

ברק עטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברק עטר
ברק עטר בבית הגאה בבאר שבע, מאי 2024
ברק עטר בבית הגאה בבאר שבע, מאי 2024
לידה 22 בפברואר 1967 (בן 57) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט שחייה
תת-ענף חופשי, גב
תקופת הפעילות 19802002 (כ־22 שנים)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
כינוס הפועל
זהב1991 400 מטר חופשי
זהב1991 1500 מטר חופשי
כסף1987 שליחים 4x200 מטר חופשי
ארד1991 200 מטר חופשי
תחרות שמונה האומות
כסףקיאסו 1989400 מטר חופשי
כסףאוסלו 19901500 מטר חופשי
ארדקיאסו 19891500 מטר חופשי
המשחקים הגאים
זהב אמסטרדם 1998 800 מטר חופשי
כסף אמסטרדם 1998 400 מטר חופשי
כסף סידני 2002 1500 מטר חופשי
ארד סידני 2002 800 מטר חופשי
ארד סידני 2002 400 מטר חופשי
ארד סידני 2002 200 מטר גב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נבחרת ישראל בשחייה ליד הגדר הטובה, חורף 1989.
מימין למעלה - אירית אפרתי, רוית אלון, המאמן חנן גלעד. באמצע מימין - המנהל דוד סיבור, סהר אלוני, איריס קומן, מיכל אמין, רויטל וילנאי, תמי לוין, הדס פדה, עינת גבאי, אורת בש. למטה מימין - גלעד רפאלי, יואב ברוק, רזיאל רימר, אליאב טל, שגיא שטיגמן, שגב פורת, ערן הירש, ברק עטר וכרמל לויתן

ברק עטר (נולד ב-22 בפברואר 1967 בקיבוץ תל יוסף) הוא שחיין עבר ישראלי, אלוף ישראל, שיאן ישראל ומאמן שחייה. נוסף לכך, הוא פעיל בקהילת הלהט"ב בישראל.

עטר היה לספורטאי הישראלי הבכיר, הגבר הראשון, שיצא מהארון כהומו בשנת 1993.[1]

עטר נולד בקיבוץ תל יוסף וכשהיה בן שנתיים עבר עם משפחתו לבאר שבע, שם מתגורר עד היום. הוא החל לנגן בפסנתר בגיל שמונה, ושנתיים לאחר מכן החל ללמוד בקונסרבטוריון העירוני. במהלך לימודיו הופיע בקונצרטים רבים, זכה בתחרויות רבות והשתלם בכיתות אמן בהדרכתם של קלוד פרנק ומנחם פרסלר. בשנת 1983 הוא ניגן בשידור חי מהאולפן שבימק"א ירושלים בקונצרט כישרונות צעירים שנערך ביום העצמאות בקול המוזיקה.

לאחר שהתגייס לצבא בנובמבר 1985, נקטעה קריירת הפסנתר של עטר והוא התגייס לשירות הסדיר. את תקופת הטירונות עבר בחטיבת גולני בצה"ל. גם את קריירת השחייה שלו, שהחל כשהיה בן 13, צמצם בשל שירותו הצבאי, עד שעבר לשרת כאלחוטן בבסיס פתוח בגדוד הקשר של פיקוד הדרום בבאר שבע והתאפשר לו לחזור ולהתאמן. במהלך אימוניו החל ללמוד באופן חובבני עיסוי, והפך את התחביב לקריירה בהמשך.

עטר למד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר שנתיים של לימודים, הפסיק את לימודיו לשנה (1991/1992) על מנת לקבוע את הקריטריון האולימפי להשתתפות באולימפיאדת ברצלונה, אך לא צלח את הקריטריון האולימפי הדרוש לקבלה, הוא סיים את לימודי הרפואה שלו שכללו סטאז' בבית החולים קפלן, ב-1999 כשנה לאחר סיום לימודיו החליט שאינו מעוניין לעסוק ברפואה.

במקביל ללימודי הרפואה, עטר, פעיל חברתי למען קהילת הלהט"ב בארץ, יצא מהארון בשנת 1993, והשתתף במשחקים הגאים לראשונה בשנת 1998. באותה השנה אף השתתף בסרט משחקים עליזים בבימויו של רן קוצר שעסק במשחקים הגאים שהתקיימו באמסטרדם.

קריירת שחייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטר החל לשחות כבר בהיותו בן ארבע. את רזי השחייה לימד אותו אביו, בני, שהיה שחיין מצטיין ושחקן כדורמים עוד במרוקו, עד לעלייתו לישראל בגיל 18. הוא החל להתאמן בקבוצת הפועל באר שבע כשהיה בן 13. שנה וחצי לאחר מכן נסגרה קבוצת השחייה המקומית והוא עבר להתאמן בקבוצת הפועל בני שמעון, בהדרכת אברי גביש ושרה שלהבת, לצידו של זוהר וייס ובהמשך לצידו של יואב ברוק. על מנת להגיע לאימונים היומיים שנערכו בקיבוץ בית קמה, הוא נאלץ לנסוע באוטובוסים ובהסעות שעות רבות בכל יום, לאימון ובחזרה, והוא התמיד בכך עד גיוסו לצה"ל. עם גיוסו תדירות אימוניו הצטמצמה. לאחר שעבר לתפקיד צבאי פחות אינטנסיבי בבסיס פתוח בעיר מגוריו, באר שבע, שב להתאמן והגיע למכון וינגייט פעמיים בשבוע לשם כך, וכן התאמן עם חברו יואב ברוק, אלוף ושיאן ישראלי, שהיה נער צעיר. ב-1987 הצטרף לנבחרת ישראל בשחייה. בין השנים 19891992 שימש כקפטן הנבחרת.

באליפות ישראל שנערכה באוגוסט 1984 סיים עטר במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר גב, בשיא אישי חדש של 2:22.78 דקות.

באליפות ישראל שנערכה באוגוסט 1985 זכה במדליית כסף במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי, בתוצאה של 8:23.01 דקות[2]. נוסף לכך, הוא סיים שלוש פעמים במקום החמישי: במשחה ל-200 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 2:01.72 דקות, במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 4:19.55 דקות ובמשחה ל-200 מטר גב בתוצאה של 2:23.75 דקות.

חודש לאחר מכן, בצליחת הכנרת התחרותית ה-17, למרחק של כ-10 ק"מ, סיים במקום רביעי הכללי ובמקום השלישי מבין השחיינים הישראלים וזכה במדליית ארד בתוצאה של 2:01.42 שעות, אחרי יוחאי ליפשיץ מהפועל עמק יזרעאל (1:52.47 שעות), חברו לאגודה זוהר וייס (1:54.53 שעות) וז'יל רווליי מצרפת (1:58.59 שעות)[3].

באליפות ישראל שנערכה באוגוסט 1986 זכה בשתי מדליות, כסף וארד. מדליית כסף במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי בתוצאה של 8:18.19 דקות ומדליית ארד במשחה שליחים 4x100 מטר חופשי בתוצאה של 3:48.21 דקות.

ברק עטר במשחקים הגאים, אמסטרדם, 1998

בתחרויות השחייה של כינוס הפועל ה-13, שנערכו בבריכת אוניברסיטת תל אביב בתחילת מאי, זכה במדליית כסף במשחה שליחים 4x200 מטר בתוצאה של 7:50.68 דקות, כשחיין רביעי קבע ב"זינוק שליחים" תוצאה של 1:59.03 דקות. חודש לאחר מכן, הוא השתתף בתחרויות השחייה של ספורט הפועלים שנערכו בקפפנברג שבאוסטריה ביוני וזכה ב-5 מדליות, 2 זהב בשליחים, 2 כסף ו-1 ארד. מדליות כסף במשחה ל-400 מטר חופשי (4:17.93 דקות) ובמשחה ל-1500 מטר חופשי (17:15.88 דקות) ומדליית ארד במשחה ל-200 מטר חופשי[4]. חודש לאחר מכן, הוא השתתף בתחרות בינלאומית שנערכה בדרמשטט שבגרמניה ביולי וסיים במקום התשיעי במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:17.83 דקות.

אלוף ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה בסוף אוגוסט בווינגייט זכה ב-5 מדליות, 3 זהב, 1 כסף ו-1 ארד. מדליות זהב, במשחה ל-1500 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 16:50.92 דקות, במשחה שליחים 4x100 מטר חופשי, ביחד עם אורי ברק, יואב ברוק וזוהר וייס בתוצאה של 3:39.67 דקות ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי, ביחד עם ברק, ברוק ווייס בשיא ישראלי חדש לאגודות של 7:59.41 דקות. מדליית כסף, במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב (4:24.57 דקות) ומדליית ארד, במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 4:11.06 דקות, אחרי שגב פורת מהפועל גליל עליון (4:02.81 דקות) וערן הירש ממכבי חיפה (4:07.27 דקות). נוסף לכך, הוא סיים במקום רביעי במשחה ל-200 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 1:59.03 דקות וירד לראשונה במשחה זה מתחת ל-2 דקות[5][6][7].

במסגרת תחרויות ספורט הפועלים, שנערכו באנטוורפן שבבלגיה במאי, זכה במדליית זהב במשחה ל-400 מטר חופשי ובמדליית כסף במשחה ל-100 מטר חופשי.

בתחרות בינלאומית שנערכה בדרמשטט, גרמניה ביולי הוא סיים במקום השישי במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:11.93 דקות.

באליפות ישראל שנערכה באוגוסט אותה שנה הוא זכה במדליית ארד במשחה ל-1500 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 16:41.18 דקות, אחרי רז דר מהפועל הוד השרון בית ברל (16:28.26 דקות) וערן הירש (16:31.02 דקות) וסיים במקום רביעי במשחה ל-200 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 1:57.76 דקות[8].

באליפות ישראל (בריכת 25 מטר) שנערכה בנהריה בפברואר זכה ב-6 מדליות: 4 זהב, 1 כסף ו-1 ארד. מדליות זהב במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא ישראלי חדש של 3:57.25 דקות, במשחה ל-1500 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 15:55.00 דקות, במשחה שליחים 4x100 מטר חופשי בשיא ישראלי לקבוצות חדש של 3:33.41 דקות ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי (7:49.58 דקות). מדליית כסף במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב (4:06.84 דקות) ומדליית ארד במשחה ל-200 מטר חופשי[9].

בתחרות שמונה האומות שנערכה בקיאסו, שווייץ ביולי זכה בשתי מדליות, כסף וארד. מדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 4:04.67 דקות, אחרי מקניל מסקוטלנד (4:01.38 דקות), ומדליית ארד במשחה ל-1500 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 16:23.09 דקות[10].

שבוע לאחר מכן, בתחרויות השחייה של המכביה ה-13, הוא סיים במקום רביעי במשחה ל-1500 מטר חופשי בתוצאה של 16:23.77 דקות.

באליפות ישראל שנערכה באוגוסט זכה ב-5 מדליות, 3 זהב, 1 כסף ו-1 ארד. מדליות זהב, במשחה ל-1500 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 16:09.34 דקות, לפני רז דר (16:26.93 דקות) וניל מזרחי ממכבי חיפה (16:51.15 דקות), במשחה שליחים 4x100 מטר חופשי בתוצאה של 3:38.58 דקות ובמשחה שליחים 4x200 מטר בשיא ישראלי חדש לאגודות של 7:56.71 דקות. מדליית כסף, במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 4:01.76 דקות, אחרי רז דר (4:00.83 דקות) ולפני ניל מזרחי (4:17.36 דקות), ומדליית ארד, במשחה ל-200 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 1:56.20 דקות, אחרי רז דר (1:54.94 דקות) ויואב ברוק (1:55.39 דקות)[11][12][13].

באליפות ישראל (בריכת 25 מטר) שנערכה בנהריה בפברואר זכה ב-3 מדליות, 1 זהב ו-2 כסף. מדליית זהב במשחה ל-1500 מטר בתוצאה של 16:22.28 דקות ומדליות כסף במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:54.98 דקות ובמשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:02.26 דקות[14].

בתחרות שמונה האומות שנערכה באוסלו שבנורווגיה בסוף אפריל זכה במדליית כסף במשחה ל-1500 מטר חופשי בתוצאה של 16:14.37 דקות, אחרי רוס מסקוטלנד (16:07.02 דקות)[15].

באליפות ישראל שנערכה ביולי אותה שנה זכה במדליית כסף במשחה ל-1500 מטר חופשי, אחרי סרגיי פיחרוב עולה חדש מברית המועצות (16:18.22 דקות).

בתחרויות השחייה של כינוס הפועל ה-14 שנערכו בווינגייט במאי זכה ב-3 מדליות: 2 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:05.37 דקות[16] ובמשחה ל-1500 מטר חופשי בתוצאה של 16:25.00 דקות[17] ומדליית ארד במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:58.13 דקות.

ב"משחה נועם" שנערך בסוף דצמבר אותה שנה הוא זכה במדליית זהב, במשחה ל-1500 מטר חופשי בתוצאה של 16:10.57 דקות.

בתחרות גביע חיפה שנערכה בבריכת הטכניון בפברואר 1992 זכה במדליית זהב, במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:09.13 דקות.

באליפות ישראל שנערכה בסוף מאי אותה שנה זכה ב-3 מדליות, 1 זהב ו-2 כסף. מדליית זהב במשחה ל-1500 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 16:03.47 דקות ומדליות כסף במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:03.33 דקות, אחרי מורן זומרפלד ממכבי נהריה ובמשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:57.69 דקות, אחרי מורן זומרפלד (1:54.46 דקות).

באליפות ישראל שנערכה באפריל 1993 זכה במדליית ארד, במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:13.80 דקות, אחרי אריאל דולינקו ממכבי חיפה (4:03.79 דקות) ומורן זומרפלד (4:04.33 דקות).

באליפות ישראל שנערכה באוגוסט 1994 סיים במקום רביעי במשחה ל-1500 מטר חופשי.

ברק עטר (משמאל עם הדגל) והמשלחת הישראלית למשחקים הגאים, 1998

עטר השתתף לראשונה במשחקים הגאים באמסטרדם, הולנד בשנת 1998. זו הייתה השנה הראשונה בה יצאה למשחקים נבחרת ישראלית בת 39 ספורטאים. הוא זכה בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב במשחה ל-800 מטר חופשי בשיא ישראלי חדש לגילאי 30–34 של 9:31.75 דקות ומדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא ישראלי חדש לגילאי 30–34 של 4:32.96 דקות. נוסף לכך, הוא סיים במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר חופשי בשיא ישראלי חדש לגילאי 30–34 של 2:08.23 דקות ובמקום עשירי במשחה ל-100 מטר פרפר בתוצאה של 1:06.72 דקות[18]

במשחקים הגאים שנערכו בסידני, אוסטרליה בשנת 2002 הוא זכה ב-4 מדליות, 1 כסף ו-3 ארד. מדליית כסף במשחה ל-1500 מטר חופשי בשיא ישראלי חדש לגילאי 35–39 של 18:15.65 דקות (נשבר ביולי 2023)[19] ומדליות ארד במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא ישראלי חדש לגילאי 35–39 של 4:33.41 דקות, במשחה ל-800 מטר חופשי בשיא ישראלי חדש לגילאי 35–39 של 9:35.48 דקות[20] ובמשחה ל-200 מטר גב בשיא ישראלי חדש לגילאי 35–39 של 2:26.90 דקות. נוסף לכך, הוא סיים במקום השביעי במשחה ל-200 מטר חופשי בשיא ישראלי חדש לגילאי 35–39 של 2:14.02 דקות[21][22].

עטר זכה במימון מלא למשחקים אלו על ידי המארגנים בזכות הישגיו במשחקים הקודמים וכן על תרומתו והתנדבותו למען קהילת הלהט"ב בישראל.

מאמן שחייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987, תוך כדי שירותו הצבאי, החל עטר ביחד עם שלום כהן, לאמן את קבוצת השחייה של הפועל באר שבע שאותה הקימו מחדש. עיסוק זה סייע לו בהמשך למימון לימודיו האקדמיים. לאחר מכן המשיך לאמן בעומר את שחייניו ששחו בקבוצת שחייני הנגב, בהפועל ירושלים ובהפועל דולפין נתניה. בין היתר, אימן לצדו של עדי ולפמן, את גיא ברנע עד גיל 17 (ייצג את ישראל באולימפיאדת בייג'ינג 2008) ואת אמרי גניאל עד גיל 18 (ייצג את ישראל באולימפיאדת לונדון 2012) ואת ענבר מארק ומיקה רבינוביץ'. כיום, מאמן ראשי של הפועל עומר.

מעורבות חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פגישה בין ראש הממשלה, אריאל שרון, לבין נציגי קהילת הלהט"ב בישראל בלשכה בירושלים. מימין: אריאל שרון, אורי שני, מנחם שיזף, אדיר שטיינר ואיציק יושע, משמאל: ג'רי לוינסון, ברק עטר ושבי גטניו 26 בפברואר 2002

בשנת 2000 הקים עטר ביחד עם מתנדבים נוספים, את סניף באר שבע והדרום של אגודת הלהט"ב[23].

בנובמבר 2001 ישב עטר בפגישה בין נציגי קהילת הלהט"ב בישראל לבין נשיא המדינה משה קצב בבית הנשיא[24] וב-26 בפברואר 2002 הוא ישב בפגישה נוספת הפעם בין קהילת הלהט"ב לבין ראש הממשלה, אריאל שרון בלשכתו בירושלים.

עטר היה חבר בוועד המנהל הארצי של אגודת הלהט"ב במשך שנים רבות וכיהן כיושב ראש הסניף בבאר שבע משנת 2002[25] ועד ינואר 2015 (עם הפסקה קצרה של 8 חודשים, מספטמבר 2003 ועד יולי 2004, שבהן כיהן ניר להב). הוא עמד בראש העמותה בית גאה בבאר שבע, עמותה שהיה בין מייסדיה, ביחד עם ארין שיבובסקי. הוא ריכז את קבוצת סגו"ל – ארגון סטודנטים להט"בי בבאר שבע[26].

בשנת 2002 זכה לתואר "איש השנה" על עשייתו בקהילה מטעם אתר GoGay[27]. לאחר הרצח בברנוער הוביל עטר את מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע[28].

עטר מרצה בנושא זהות מינית וזהות מגדרית, בפני סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בפקולטה למדעי הבריאות ובפקולטה למדעי החברה, בפני סטודנטים במכללת קיי, בפני העובדים המקצועיים של השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) והשירותים הפסיכולוגים החינוכיים (שפ"ח) בבאר שבע ועוד.

עטר היה שותף לד"ר עמית קמה בכתיבת הפרק - "שחקנים גאים במשחקים גאים: הומואים ולסביות בשדה הספורט הישראלי" בספר ספורט ומגדר בחברה הישראלית: מאפיינים, זהויות ויצוגים בעריכת ד"ר יאיר גלילי, ד"ר משה לוי וד"ר אילן תמיר, בהוצאת המרכז הבינתחומי הרצליה[29].

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברק עטר בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דוד בביוף, הראשונים: פורצי הדרך של הקהילה הגאה, באתר מאקו,
  2. ^ התוצאות, מעריב, 21 באוגוסט 1985
  3. ^ דני זילברשטיין, יוחאי: הכנרת שלי, מעריב, 3 בספטמבר 1985
  4. ^ עדנה הצטיינה באוסטריה, מעריב, 8 ביוני 1987
  5. ^ אלכס פרלסמן, שממון איכותי ביום הראשון באליפות השחיה, מעריב, 27 באוגוסט 1987
  6. ^ אלכס פרלסמן, גרומי:פרפר על הגב, מעריב, 28 באוגוסט 1987
  7. ^ אלכס פרלסמן, השחיין ערן גרומי - מגדלור במים עכורים, מעריב, 30 באוגוסט 1987
  8. ^ אלכס פרלסמן, הבריכה של קומן וחן. השאר נשארו יבשים, מעריב, 19 באוגוסט 1988
  9. ^ אלכס פרלסמן, אליפות החורף בשחייה שפכה אור על בוגרים וותיקים, מעריב, 26 בפברואר 1989
  10. ^ כסף וארד לשחיינים שלנו בשוייץ, מעריב, 2 ביולי 1989
  11. ^ אלכס פרלסמן, ג'ינג'ית זה לא רק אופי, מעריב, 17 באוגוסט 1989
  12. ^ אלכס פרלסמן, ערן גרומי - בהליכה, מעריב, 18 באוגוסט 1989
  13. ^ אלכס פרלסמן, הברק של הדס ורוית, מעריב, 20 באוגוסט 1989
  14. ^ אייל הורן, החלה אליפות החורף, מעריב, 22 בפברואר 1990
  15. ^ שיאים מדליות ומקום אחרון בתחרות שמונה האומות, מעריב, 23 באפריל 1990
  16. ^ נטע - פעמים השיא הלאומי, מעריב, 12 במאי 1991
  17. ^ אריק פרינץ, כינוס הפועל - שיא ב-200 מ' גב, חדשות, 13 במאי 1991
  18. ^ Gay Games V - Swimming, web.archive.org, 2016-03-13
  19. ^ שיאי ישראל למאסטרס בבריכה אולימפית, באתר איגוד השחייה בישראל
  20. ^ במשך כ-19 שנים תוצאה זו הייתה שיא ישראל למסטרס, עד 18 ביוני 2021
  21. ^ Gay Games - Meet Results, תוצאות רשמיות, גיי גיימס, סידני 2002
  22. ^ יניב הלפרין, מדליית ארד לשחיין ברק עטר ב"גיי גיימס", 5 בנובמבר 2002, באתר GoGay
  23. ^ ברק עטר נבחר ליו"ר האגודה בבאר שבע באתר GoGay,‏ 10 במאי 2002
  24. ^ יניב הלפרין, נשיא המדינה נפגש עם נציגי ארגוני הקהילה, באתר GoGay, ‏27 בנובמבר 2001
  25. ^ מתוך אתר ynet, ברק עטר נבחר ליו"ר האגודה בבאר שבע, 10 במאי 2002, באתר GoGay
  26. ^ ג'ורג' אבני, ‏תואר בגאווה, באתר ‏מאקו‏, 15 בינואר 2015
  27. ^ אנשי השנה: עשייה קהילתית, 12 בדצמבר 2002, בתוך אתר GoGay
  28. ^ אילנה קוריאל, ב"ש: סניף הקהילה ההומו-לסבית בסכנת סגירה, באתר ynet, 2 באוגוסט 2009
  29. ^ ד"ר יאיר גלילי, ד"ר משה לוי וד"ר אילן תמיר, ספורט ומגדר בחברה הישראלית, באתר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר