ג'יל קלייבורג
 | |
| לידה |
30 באפריל 1944 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 2010 (בגיל 66) לייקוויל, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1968 |
| מקום לימודים | |
| בן או בת זוג |
דיוויד רייב (1979–2010) |
| צאצאים |
לילי רייב |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'יל קלייבורג (באנגלית: Jill Clayburgh; 30 באפריל 1944- 5 בנובמבר 2010) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון אמריקאית ממוצא יהודי. הייתה מועמדת פעמיים לפרס האוסקר על תפקידיה בסרטים "אשה לא נשואה" ו"להתחיל מחדש".
נחשבת לאחת מחלוצות תפקידי האישה העצמאית בקולנוע.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלייבורג נולדה בעיר ניו יורק, בתם של ג'וליה לואיס דור ואלברט הנרי "ביל" קלייבורג.
אימה הייתה פרוטסטנטית ממוצא בריטי, ואביה היה ממשפחה יהודית מבוססת ממוצא אשכנזי וספרדי. גדלה בשכונת אפר איסט סייד שבמנהטן ולמדה בבית ספר פרטי לבנות "ברארלי" (אנ').
היא החליטה להיות שחקנית בעת שלמדה במכללת שרה לורנס שם סיימה את לימודייה בהצלחה עם תואר בתיאטרון.
קלייבורג נישאה לתסריטאי-מחזאי דייוויד רייב ב-1979. לזוג נולדו בן, מייקל, ובת, השחקנית לילי רייב[1].
קלייבורג נפטרה בגיל 66 בביתה שבקונטיקט לאחר מאבק בן 20 שנה במחלת הסרטן לוקמיה לימפוציטית כרונית[2]. הסרט "על אהבה וסמים אחרים", שיצא מספר שבועות לאחר פטירתה, הוקדש לזכרה.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלה לשחק ב"תיאטרון צ'ארלס סטריט" שבבוסטון. ולאחר מכן למדה משחק ב"סטודיו הרברט ברגהוף" שבגריניץ' וילג', הופיעה במספר מחזות ברודוויי, לראשונה במחזה "רוטשילדים", ב-1970, ואחר כך ב"פיפין", ב-1972 ומחזות נוספים[1].
את הופעת הבכורה שלה על המסכים עשתה באחד הסרטים הראשונים של בריאן דה פלמה "מסיבת החתונה". ב-1975 הייתה מועמדת לפרס אמי על תפקידה בסרט הטלוויזיה "Hustling".
ב-1976 השתתפה בקומדיית הפשע "קו הכסף" בתור המזכירה הילי בארנס.
קלייבורג הועמדה בשנת 1978 לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפט"א על תפקידה בדרמה הקומית "אשה לא נשואה", בסרט גילמה את אריקה עקרת בית הנשואה באושר לעורך דין. שלוות החיים של אריקה נפגעת כאשר יום אחד בעלה נוטש אותה והיא נאלצת להתמודד לבדה עם ההשלכות[3]. בתפקידה ייצגה קלייבורג באחת הפעמים הראשונות בתולדות הקולנוע את האשה האמריקאית החזקה והעצמאית[4]. קלייבורג זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר של פסטיבל קאן[5]. בשנת 1979 הייתה קלייבורג מועמדת לפרס האוסקר בתפקיד ראשי ולפרס גלובוס הזהב על תפקידה בתור מרילין הולמברג בקומדיה "להתחיל מחדש", באותו טקס גלובוס הזהב הועמדה קלייבורג גם לפרס השחקנית הטובה ביותר בסרט דרמטי על תפקידה בתור זמרת האופרה קתרינה סילברי במלודרמה המוזיקלית של ברנרדו ברטולוצ'י "לה לונה"[6].
ב-1981 הייתה מועמדת בפעם ברביעית לפרס גלובוס הזהב על תפקידה בעיבוד הקולנועי למחזה "יום שני ראשון באוקטובר" (הסרט הופץ בישראל בשם "אדוני השופטת"[7]).
ב-1983 הגיעה לישראל לצורך צילומי הסרט "חנה ק.", של הבמאי היווני קוסטה גברס[8]. קלייבורג כיכבה בתפקיד הראשי כעורכת דין ירושלמית חנה קואפמן, ממוצא אמריקאי, שמגנה על זכותו של פלסטיני לשוב לביתו בכפר רומאנה (שעל חורבותיו נבנה קיבוץ בית רימון), ממנו גורש בתור תינוק ב-1948. דרכו מתוודעים היא וקהל הצופים לנכבה ולמערכת המשפט הישראלית[9]. בסרט השתתפו גם השחקנים הישראלים מוחמד בכרי ועודד קוטלר[10].
ב-1987 כיכבה בסרט הדרמה "אנשים מבוישים" שכתב וביים אנדריי קונצ'לובסקי, בהפקת חברת קנון גרופ של יורם גלובוס ומנחם גולן[11].
השתתפה בסרטים "נישואים חפוזים" בתור נאן אמו של אלכס וויטמן (מת'יו פרי), בקומדיה הספרותית "לרוץ עם מספריים" ובדרמה הקומית "על אהבה וסמים אחרים" בתור ננסי אמו של ג'יימי רנדל (ג'ייק ג'ילנהול).
בשנים 1999–2001 שיחקה בחמישה פרקים בסדרה "אלי מקביל" את ג'נין, אמה של אלי (קליסטה פלוקהארט).
ב-2001 כיכבה בתפקיד הראשי בקומדיה "Never Again"[1].
ב-2005 הייתה מועמדת לפרס אמי על תפקיד האורח שלה בסדרה "ניפ/טאק"[12]. ב-2006 שיחקה בקומדיה "לרוץ עם מספריים", המבוססת על סיפורו האמיתי של אוגוסטין בורוגס, בנו של אב אלכוהוליסט ואמא לא יציבה נפשית, שנמסר על ידי הוריו לחזקתו של פסיכולוג, שהוא גם במקרה הפסיכולוג של אמו[13].
בשנים 2007-2009 שיחקה בסדרת הדרמה "כסף, דארלינג" ברשת ABC, את דמותה של לטישה דארלינג, אשתו של פטריק (דונלד סאת'רלנד).
ב-2011 יצא לאקרנים הסרט האחרון בו השתתפה, הקומדיה "מסיבת רווקות".
פילמוגרפיה נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסיבת החתונה (1969)
- מה מעיק על פורטנוי (1972)
- הגנב שבא לארוחת ערב (1973)
- איש הטרמינל (1974)
- גייבל ולומבארד (1976)
- גריפין ופיניקס (1976)
- קו הכסף (1976)
- חצי קשוח (1978)
- אשה לא נשואה (1978)
- לה לונה (1979)
- להתחיל מחדש (1979)
- זה התור שלי (1980)
- יום שני הראשון באוקטובר (1981)
- I'm Dancing as Fast as I Can (1982)
- חנה ק. (1983)
- ימים ספורים (1986)
- איפה הילדים? (1986)
- אנשים ביישנים (1987)
- לחישות באפילה (1992)
- עירומים בניו יורק (1993)
- עשיר באהבה (1993)
- For the Love of Nancy (1994) - סרט טלוויזיה של ABC
- עושים את זה (1997)
- נישואים חפוזים (1997)
- Crowned and Dangerous (1997) - סרט טלוויזיה של ABC
- זוג על תנאי (2001)
- גריפין ופיניקס (2006)
- לרוץ עם מספריים (2006)
- על אהבה וסמים אחרים (2010)
- מסיבת רווקות (2011)
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק וסדר (1998)
- פרייז'ר (1998)
- השילוש הקדוש (1999-1998)
- אלי מקביל (2001-1999)
- Leap of Faith (2002)
- הפרקליטים (2004)
- ניפ/טאק (2004)
- כסף, דארלינג (2009-2007)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יל קלייבורג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ג'יל קלייבורג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ג'יל קלייבורג, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'יל קלייבורג, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'יל קלייבורג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'יל קלייבורג, באתר MusicBrainz (באנגלית)- השחקנית ג'יל קלייבורג הלכה לעולמה, באתר ynet, 6 בנובמבר 2010
- ג'יל קלייבורג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 מאת ג'נט קונאנט, 50 ומשהו בשוק הבשר, באתר הארץ, 28 ביולי 2002
- ^ איתמר זהר, מתה השחקנית ג'יל קלייבורג, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2010
- ^ משה אורן, על סרטים - אשה ללא בעלה - "אשה לא נשואה", תסריט, הפקה ובימוי: פול מזורסקי , על המשמר, 14 ביולי 1978
- ^ עירית שמגר, מה חסר לג'יל?, מעריב, 20 במרץ 1980
- ^ "דקל הזהב', לסרט האיטלקי "עץ הקבקבים", על המשמר, 31 במאי 1978
- ^ ג'יל קלייבורג בתפקיד קטרינה ב "לה לונה", "העולם הזה", גיליון 2204 מ-28 בנובמבר 1979, עמוד 54
- ^ אורי קליין, קומדיה על תנאי - ' אדוני השופטת' - רב-חן ת"א, דבר, 28 בפברואר 1982
- ^ עירית שמגר, השחקנית ג'יל קלייבורג הגיעה לישראל, מעריב, 16 בינואר 1983
גם ג'יל קלייבורג בירושלים. גם היא לא מצטלמת, לא מתראיינת, לא נראית כאן ברחובות העיר, כל העיר, 28 בינואר 1983 - ^ יגאל סרנה, לבה השבור של חנה - "חנה ק.", סרט של קוסטה גאבראס, כל העיר, 23 בספטמבר 1983
- ^ מאיר שניצר, בילאדי, בילאך בילאדי - "חנה ק.", קולנוע קלאס תא, חדשות, 19 באוקטובר 1984
- ^ אושרה שוורץ, קולנוע - נשים במלכודת - 'אנשים מבוישים' - אורלי: תל־אביב. אנדריי קונצ'לובסקי מחעניין בשאלוח חגדולוח של החיים, כותרת ראשית, 12 באוקטובר 1988
תמר גלבץ, סרטים - חור שחור - "אנשים מבוישים" - קולנוע 1 אורלי, ת"א, חדשות, 6 באוקטובר 1988 - ^ רותה קופפר, פרסים לאמריקה האחרת, באתר הארץ, 18 בינואר 2005
- ^ דניאל פאיקוב, עכבר העיר, הבדיחה הלא מצחיקה של אלק בולדווין, באתר הארץ, 28 בפברואר 2007