דונלד סאת'רלנד
.JPG) | |
| דונלד סאת'רלנד, 2013 | |
| לידה |
17 ביולי 1935 (בן 83) סנט ג'ון, קנדה  |
|---|---|
| מדינה |
קנדה |
| פרסים והוקרה |
קצין במסדר קנדה רומי פרס אמי לשחקן המשנה הטוב ביותר במיני סדרה או סרט טלוויזיה (1995) פרס בחירת הנוער לנבל הטוב ביותר (2014) מפקד מסדר האמנויות והספרות פרס אוסקר לשם כבוד (2018) שדרת הכוכבים של קנדה (2000) |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| עיסוק |
שחקן, שחקן קולנוע, מדבב, דובר, מפיק קולנוע, שחקן אופי, שחקן תיאטרון, פעיל אנטי מלחמתי |
| בן/בת זוג |
פרנסין ראקט |
| צאצאים |
קיפר סאת'רלנד, רוסיף סאת'רלנד, אנגוס סאת'רלנד, רייצ'ל סאת'רלנד |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
דונלד מק'ניקול סאת'רלנד (באנגלית: Donald McNicol Sutherland; נולד ב-17 ביולי 1935 בסנט ג'ון שבניו ברנזוויק, קנדה) הוא שחקן קנדי, בעל קריירה עשירה של כ-50 שנה בקולנוע ובטלוויזיה.
בין סרטיו הידועים ביותר: "12 הנועזים" (1967), "מ.א.ש" (1970), "נועזים בעורף האויב" (1970), "נערת הטלפון והבלש" (1971), "הנשר נחת" (1976), "פלישת חוטפי הגופות" (1978) ו"אנשים פשוטים" (1980).
בשנת 2017 זכה בפרס אוסקר לשם כבוד על תרומתו לקולנוע. אביו של השחקן קיפר סאת'רלנד.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות ה-60 החל סאת'רלנד לגלם תפקידים קטנים בסרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה בבריטניה. ב-1967 זכה תפקיד גדול ראשון ב-12 הנועזים, לצדם של לי מרווין וצ'ארלס ברונסון. תפקיד זה הוביל לשני סרטי מלחמה נוספים, ב-1970: "מ.א.ש" בבימויו של רוברט אלטמן, ו"הנועזים בעורף האויב".
סרטים אלה הקנו לו שם עולמי. בשנים שלאחר מכן הופיע בעשרות סרטים נודעים, ביניהם: "חוד המחט", "גאווה ודעה קדומה", "JFK תיק פתוח", "קולד מאונטן", "הג'וב האיטלקי", "אמנות המלחמה", "אקדח אמריקאי", "המשימה קרלוס", "עת להרוג" (לפי ספרו של ג'ון גרישם), "שמור עלי", "פאניקה", "המירוץ לזהב", בנוסף לדיבוב בסרט האנימציה ממוחשבת "פיינל פנטזי". סרט ידוע נוסף שבו 'דובב' (דמותו הייתה מסתורית, חסרת שם וחסרת פנים, ורק קולו נשמע בסרט) היה שר המלחמה (2005).
בשנים 2005–2006 הופיע סאת'רלנד בסדרת הדרמה "גבירתי הנשיא", לצד ג'ינה דייוויס.
בשנת 2008 כיכב לצד מתיו מקונוהיי בסרט "המירוץ לזהב" בתפקיד: נייג'ל האניקאט. באותה שנה שיחק בסדרת הדרמה "כסף, דארלינג" ברשת ABC את דמותו של פטריק דארלינג השלישי, לצידו של פיטר קראוזה. ב-2009 שב לעונה השנייה של הסדרה.
בשנת 2012 השתתף בסרט "משחקי הרעב" בתפקיד סנואו, נשיא פאנם. הוא המשיך לשחק באותו תפקיד בסרטי ההמשך: "משחקי הרעב: התלקחות" בשנת 2013, "משחקי הרעב: עורבני חקיין - חלק א'" בשנת 2014 ו"משחקי הרעב: עורבני חקיין - חלק ב'" בשנת 2015.
בשנת 2016 שיחק בתפקיד ראשי בסרט הדרמה "הסוד של מילטון" לצידה של מישל רודריגז. בשנת 2018 שיחק בתפקיד הראשי בדרמה הקומית "אהבה בדרכים", לצד הלן מירן. ושיחק בקומדיה "ערכו של אדם" לצד ג'ודי גריר.
הוא זכה בפרס "אמי" ובפרס "גלובוס הזהב" ב-1995 על תפקיד המשנה בסרט הטלוויזיה "האזרח איקס". ב-2002 זכה ב"גלובוס הזהב" על תפקידו בסרט "הדרך למלחמה".
בינואר 2011 קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד[1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דונלד סאת'רלנד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דונלד סאת'רלנד, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
דונלד סאת'רלנד, באתר AllMovie (באנגלית)- אבנר שביט, לוס אנג'לס, דונלד סתרלנד בראיון בלעדי: "אריק שרון היה אידיוט", באתר וואלה! NEWS, 22 במרץ 2012
- אמיר בוגן, דונלד סאתרלנד: 'מיואש מדאעש, ודתיים ככלל', באתר ynet, 17 בנובמבר 2015
- דודי כספי, מופע שנות ה־80, באתר ישראל היום, 10 במאי 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רויטרס, בגיל 75 גם דונלד סאת'רלנד קיבל כוכב, באתר ynet, 27 בינואר 2011
