לדלג לתוכן

האונס (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"האונס"
שיר
מתוך האלבום מאמי
יצא לאור 1986
סוגה אופרת רוק
שפה עברית
אורך 7:30
כתיבה הלל מיטלפונקט
לחן אהוד בנאי, יוסי מר חיים
הפקה שפי ישי, יוסי אלפנט
עיבוד שפי ישי, יוסי אלפנט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האונס הוא שיר מחאה מתוך אופרת הרוק הישראלית, "מאמי", שיצאה לאור בשנת 1986. השיר הפך ללהיט ועורר ביקורת רבה בציבור הישראלי עקב תוכנו הפרובוקטיבי, ואף נאסר לשידור בתחנות הרדיו בישראל.

רקע וכתיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכתב על ידי המחזאי הישראלי הלל מיטלפונקט וכלל טקסט פוליטי-מיני וחריף (”"מאמי יא מאמי / תפתחי את הרגלים / לשבעה מדוכאים / שבעה פלשתינאים / עשרים שנות כיבוש / יותר לא נמתין / בזקפה ובזרע נגאל את פלסטין"”). הוא הולחן בידי אהוד בנאי ויוסי מר חיים[1]. לימים, בריאיון לשי להב, תיאר בנאי את תהליך הלחנת השיר:

אני זוכר שקיבלתי את הטקסט של האונס וישר הלחנתי אותו על הגיטרה. באופן מוזר זה הצחיק אותי וחשבתי שמשהו אצלי לא בסדר. שרתי את זה להלל, הוא התגלגל מצחוק והבנתי שאני לא פסיכי. לפעמים דווקא דברים הפוכים עובדים, טקסט קשה עם לחן מזרחי פשוט. בשיר הזה הלל העביר איזו אמת. כואבת, מתריסה, אבל מתפוצצת בפרצוף.

השיר הוא שיר מחאה[2][3] באורך של 7:30 דקות[4][5]. הוא בוצע על ידי בנאי כחלק מאופרת הרוק הישראלית, "מאמי", שיצאה לאור בשנת 1986[6][7], תוך שהוא מנגן בגיטרה אקוסטית ומייצג את האנס, בעוד מזי כהן גילמה את מאמי הנאנסת[8][9].

רקע עלילתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מאמי (אופרת רוק)#תקציר העלילה

עלילת אופרת הרוק מספרת על מאמי, נערה העובדת כמלצרית בפאב "גוטה גוטה". בחלק של שיר האונס במחזמר, מאמי עוברת ניסיון אונס על ידי שבעה מלצרים פלסטינים מעזה, במרתף הפאב בו היא עובדת.

שיר האונס בעיבוד הקולנועי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2020 יצא לאור הסרט "מאמי", עיבוד קולנועי המבוסס על אופרת הרוק בבימויה של קרן ידעיה כשעיבוד השירים בוצע על ידי דודו טסה. בעיבוד הקולנועי, סצנת האונס שונתה, והיא איננה כוללת ניסיון אונס פיזי, אלא מתנהלת כדיאלוג בין מאמי לבין אחד הפועלים הפלסטינים. ככלל, היחס של הפועלים הפלסטינים למאמי הוא חיובי ורחמן. כך למשל הטקסט "20 שנות כיבוש, יותר לא נמתין, בזקפה ובזרע נגאל את פלסטין", הוחלף במשפט "שנים על גבי שנים / לחירות צמאים"[10]. לדברי דודו טסה, הדבר קרה לאחר שכשהשחקנים הפלסטינים קראו את הטקסט באודישנים, רובם לא הסכימו להגיד '50 שנות כיבוש', אלא '70 שנות כיבוש'. והשיח הופך להיות האם מדברים על הנכבה או על מלחמת ששת הימים[11].

הלל מיטלפונקט הביע הסתייגות מהעיבוד הקולנועי ואמר "הייתי די לא שלם עם הסרט.. כשצפיתי בו גיליתי שחלק מהחומרים לא היו בפנים, שהיא שינתה טקסטים. 'שיר האונס' הפך פתאום למעין דיאלוג בעברית וערבית. היה לי קצת כאב לב מהעניין אז פשוט ניתקתי את עצמי"[12]. מבקרת הקולנוע יעל שוב ממגזין Time Out כתבה כי השיר מוגש בסרט כדיון פוליטי נטול מתח דרמטי[13].

שיר האונס, עם יציאתו, הפך ללהיט מפורסם[14][15][8]. בעקבות הטקסט הפרובוקטיבי של השיר התעורר בציבור הישראלי ויכוח ציבורי נוקב לגביו[7][16][11][17], ואף נאסר לשידור בתחנות הרדיו בישראל[7][18].

ירון פריד מכותרת ראשית כתב כי חלק האונס בשיר היה שיא הפרובוקציה של אופרת הרוק[19], ואילן שאול ממעריב כינה חלק זה בתור הסצנה המטרידה ביותר באופרה[20].

אסף נבו ממאקו כינה אותו בתור השיר הבוטה והמזעזע ביותר באופרה[21]. מוריה קור מישראל היום כתבה כי זהו אחד הטקסטים המזוויעים שנכתבו[22], ודור בביוף מ-nrg כתב שהמסר של השיר מורכב ונוקב יותר ממה שנראה בקריאה ראשונה[23].

עינב שיף מ-ynet כתבה על השיר כי הוא מתאר את ה"כאפה" הכי מצלצלת של מאמי[10], ואור סיגולי מגלובס כתב כי זהו השיר העיקרי ששרד עד לעשור השלישי של המאה ה-21[24].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שי להב, מאמי- מיה: 15 שנה אחרי נפגשים יוצרי "מאמי" לשיחת נוסטלגיה פוסט מחאתית, מעריב, 28 בדצמבר 2001
  2. ^ מתן שירם, ‏"בסופו של יום, לא יצא מהמוזיקה שלנו לוחם חירות ישראלי", באתר גלובס, 15 במאי 2014
  3. ^ מתן שירם, ‏זה הזמן להתעורר: "אין בישראל מספיק שירי מחאה", באתר ‏מאקו‏, 17 במאי 2014
  4. ^ האונס, באתר ספוטיפיי
  5. ^ מאמי - אופרת רוק, באתר אפל מיוזיק
  6. ^ מערכת כאן, האלבומים האלטרנטיביים הישראליים הגדולים, באתר כאן 11, ‏2 בנובמבר 2018
  7. ^ 1 2 3 מרב יודילוביץ', 25 "מאמי": הפקה חדשה, פצעים ישנים, באתר ynet, 18 ביוני 2012
  8. ^ 1 2 מערכת וואלה!‏, הילד בן 70, באתר וואלה, 30 במרץ 2023
  9. ^ מאמי - שיר האונס, סרטון בערוץ "headroomstudio", באתר יוטיוב (אורך: 06:35)
  10. ^ 1 2 עינב שיף, הקאמבק של העיירה בדרום: "מאמי" של האייטיז מול הגרסה החדשה, באתר ynet, 20 במרץ 2020
  11. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אנה בורד | צילום: דודי חסון, "אני מאמין שהוצאתי יותר מחצי מיליון שקל על טיפול", באתר "ידיעות אחרונות", 10 במרץ 2020
  12. ^ אתר למנויים בלבד חגית גינזבורג, הלל מיטלפונקט: "בסופו של דבר, 40-30 מנדטים — איפה אתם בתרבות?", באתר הארץ, 24 באפריל 2022
  13. ^ יעל שוב, ‏"מאמי" הוא חצי סרט נהדר. הפוליטיקה של 2020 הרסה אותו, באתר "Time Out ישראל", 12 במרץ 2020
  14. ^ שי להב, פינק פלויד מחודשים: ככה בונים חומה, באתר ynet, 6 במרץ 2012
  15. ^ אסף נבו, ‏אהוד בנאי ביטל הופעה בשטחי יהודה ושומרון, באתר ‏מאקו‏, 16 בספטמבר 2013
  16. ^ עניין - עולים השבוע: "מאמי" ועוד, באתר הבמה
  17. ^ דודי פטימר, ‏"אני מנותקת. ביישנית. זה האופי שלי": מזי כהן חוזרת עם שיר חדש, באתר מעריב אונליין, 26 ביוני 2020
  18. ^ שי להב, ‏בזמן פסילה: ההיסטוריה הפרועה של הצנזורה בתרבות הישראלית, באתר מעריב אונליין, 10 ביולי 2015
  19. ^ ירון פריד, תופעה: רקוויאם ל'מאמי', כותרת ראשית, גיליון 262, 9 בדצמבר 1987⁩, עמ' 41
  20. ^ אילן שאול, ‏כיבוש, גזענות ושיר "האונס": אופרת הרוק "מאמי" הפכה לאגדה ים תיכונית, באתר מעריב אונליין, 20 באפריל 2020
  21. ^ אסף נבו, ‏עשרה שירים פוליטיים ישראלים שחייבים להכיר, באתר ‏מאקו‏, 22 בינואר 2013
  22. ^ מוריה קור, העונש שיוגש חם, ישראל היום, 20 ביוני 2019
  23. ^ דור בביוף, והפליטים: המוזיקה שמירי רגב לא הייתה מממנת, באתר nrg‏, 30 בספטמבר 2015
  24. ^ אור סיגולי, ‏מאמי יא מאמי: איך מיצירה כה פרובוקטיבית יצא סרט כל כך פרווה?, באתר גלובס, 14 במרץ 2020