טיוטה:רובע חזקיהו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
| שכתוב | |
רובע חזקיהו - נחלת חב"ד הוא שטח בעיר בחברון, ובו שוכנים ישיבת שבי חברון שבבית רומנו ושכונת מגורים. חלק מהיישוב היהודי בעיר. הוא מתפרש בין בית רומנו ובסיס צה"ל בחברון ובשכונה שבו מתגוררים מספר משפחות יהודיות ובהליכים מתקדמים לבני קבע לעשרות משפחות. הוא נקרא על שם רבה של חברון, הרב חיים חזקיהו מדיני שהתגורר בחברון בערוב ימיו והקים במקום ישיבה בה חיבר את חיבורו הנודע שדי חמד. הכינוי "נחלת חב"ד" הוא בעקבות קניית השטח בידי האדמו"ר החמישי בחסידות חב"ד - הרש"ב לפני מעל מאה שנה, חסידות חב"ד היוותה חלק בולט מהיישוב היהודי בחברון לפני מאורעות תרפ"ט. שטח זה הוא חלק משטח שהיה נקרא בעבר בשם רובע חב"ד[דרוש מקור]. החלק האחר של רובע חב"ד נמצא בקסבה הערבית הנמצאת כיום בשטח H1 שבשליטת הרשות הפלסטינית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קהילת חב"ד בחברון
במהלך המאה התשע עשרה, במקביל לתהליך היציאה מהחומות בירושלים, התרחש תהליך דומה גם בחברון, שבה אמנם לא היה היישוב היהודי תחום בחומה, אך היו לו קווי גיזרה ברורים וצפופים, שהחלו להיפרץ בתהליך זה שהרחיב את גבולות היישוב היהודי. בין הגורמים לכך היו גם עליית חסידי חב"ד בראשית המאה, שהתיישבו בעיר. בעלייתם לחברון יצרו בה את מרכז חסידי חב"ד בארץ, השפיעו על החדרת סגנון תרבות מערבי באימפריה הטורקית וביישוב היהודי. תרמו לצמיחה הכלכלית והיישובית.
בעקבות כך נבנו מחוץ לרובע היהודי בעיר, בתים כבית המנהיג החב"די, לוי יצחק סלונים, שבנה את ביתו הגדול מצפון־מערב לרובע הישן בשנת 1860 לערך[1]. (בנה של הרבנית מנוחה רחל, בתו של האדמו"ר האמצעי מחב"ד), בית "מגן אבות" שהיה מרכז חסידות חב"ד וכלל תלמוד תורה וישיבה.
בית רומנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בית רומנו (חברון)
בניית "בית רומנו" שברובע חזקיהו הייתה פריצת דרך נוספת באותה "יציאה מהחומות" - עקב גודלו, פארו, ומקומו על צומת הדרכים שהובילו לירושלים. הבית כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. היו בו חדרי מגורים ובית כנסת מפואר ששימש את קהילת יוצאי טורקיה בחברון. הבניין נבנה על חלק משטח רחב שנקנה על ידי הגביר חיים ישראל רומנו.
בשנת ה'תרס"א הוזמן לעיר הרב חיים חזקיהו מדיני בעל השדי חמד, שנתיים לאחר שחזר לארץ והתמקם בירושלים. הרב מדיני נענה להצעה וכיהן כרבה הראשי של חברון במשך ארבע שנים עד לפטירתו בשנת ה'תרס"ה, ובהם התגורר בבית רומנו שברובע, בהתאם להזמנת בני משפחת רומנו - צאצאי ישראל רומנו מאיסטנבול, בונה הבניין. למען הרב מדיני הוסיפו לבניין את האגף הצפוני, בו התגורר הרב מדיני ושיכן את הישיבה שהקים במקום, ושם השלים את כתיבת ספרו המונומנטלי "שדי חמד". לימים עקב כך נקראה על שמו השכונה כולה בשם "רובע חזקיהו".
בזמן מלחמת העולם הראשונה הפקיע השלטון הטורקי את בית רומנו והפך אותו לתחנת משטרה ולמבנה שלטוני – "סראיה". אנשי חב"ד רבים ובפרט רבני ותלמידי הישיבה שהיו נתינים של רוסיה גורשו מהארץ ומשכך הישיבה נסגרה. לאחר סיום המלחמה עם ניצחון הבריטים הופקע הבית לטובת המשטרה הבריטית.
תקופת חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פטירת ישראל רומנו, החל בנו אברהם בתהליכים למכירת השטח. הגורמים המרכזיים שיועדו לקנייתו היו האדמו"ר החמישי מחב"ד - רבי שלום דובער שניאורסון שהקדיש תשומת לב מרובה להתיישבות היהודית בחברון והתעניין בה[2] והגביר חיים ישעיהו ברלין. לאחר זמן מה הוברר כי ברלין אינו חפץ בעסקה, והרש"ב שחשש מנפילת השטח בידי גורמים עוינים החליט, בעידוד איש חברון שמעון הויזמן, לסיים בעצמו את העסקה. לצורך כך הוא הקים חברת מניות שיועדה לצורך בניית ורכישת בתים בארץ ישראל, כשרכישת השטח המדובר היא אחת מיעדיה המרכזיים.
לאחר שגויס הסכום הנצרך החלה הקניה בשנת ה'תרס"ח והשטח עבר לידי חסידות חב"ד, שנה לאחר מכן קנתה החסידות גם שטח נוסף ב"חצר הקטנה" מצפון לבית, מידי דאוד אפנדי - יהודי שהתאסלם. עדויות בנות התקופה מספרות על חשיבותו של צעד זה בהיותו מונע של יצירת מפגע אקולוגי של מפעל טחינת שומשומים, חניית בהמות ופתיחת מסגד – צעדים שהיו עלולים למנוע כל התיישבות יהודית במקום.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובע חזקיהו - נחלת חב"ד בחברון באתר היישוב היהודי בחברון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ א' קליין, חצרות בעיר האבות: ראשית היציאה מחוץ לרובע היהודי בחברון, חברון תשס"ח, עמ' 38–45.
- ^ באחד מאגרותיו כתב: "רצוני וחפצי בהגדלת העיר הזאת", ובמכתב נוסף: "השי"ת יזכני לראות בקרוב בהרמת קרן עיה"ק חברון ת"ו". בני היישוב היהודי - האחים יהודה ליב ומרדכי בר סלונים (בניה של הרבנית מנוחה רחל) שהו אצלו תקופה ארוכה. הוא גם שלח תרומות לעזרת הקהילה ומסודות התורה בעיר. עמד בקשרי מכתבים עם אישים בחברון, ביניהם הרב מדיני, הרב אליעזרוב והרב קזרנובסקי. כן תמך בפעילות כוללות חב"ד בבית "מגן אבות" – המבנה הנמצא עד היום ב"קסבה" לא רחוק מבית רומנו, יזם להקמת חברת תלמידי ישיבה וכוללים שילמדו בחברון, ובניית בתים עבורם למגורים ללא תשלום
| היישוב היהודי בחברון | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שכונות | שכונת אברהם אבינו • אדמות ישי • רובע חזקיהו • בית שניאורסון • בית הדסה • בית השלום • בית רומנו • בית המכפלה • בית רחל ובית לאה • בית החירות | ||||
| אישים ופעילים | נעם ארנון • הלל הורוביץ • בן ציון טבגר • מרים לוינגר • משה לוינגר • דוב ליאור • אליהו ליבמן • ברוך מרזל • אורית סטרוק • נועם פדרמן | ||||
| היסטוריה |
| ||||
| אתרים | בית העלמין היהודי העתיק בחברון • קבר ישי ורות • קבר אבנר בן נר • קבר עתניאל בן קנז • מצפה חברון • תל רומיידה • מעיין אברהם אבינו • מעיין שרה | ||||
| מבנים | מערת המכפלה • בית הכנסת אברהם אבינו • בית שפירא • מוזיאון חברון • מרכז גוטניק • ישיבת שבי חברון • בית התקומה | ||||
| שונות | ציר המתפללים • ציר ציון • הסכם חברון • פרשת אלאור אזריה | ||||