משה לוינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב משה לוינגר, 2005

הרב משה לוינגר (נולד בשנת תרצ"ה, 1935) הוא ממקימי גוש אמונים, ממייסדי מועצת יש"ע וממנהיגיה בעבר. נחשב לאבי היישוב היהודי בחברון לאחר 1967. הרבה להתעמת עם רשויות אכיפת החוק והפלסטינים באזור מגוריו, ובגין כך הועמד לדין מספר פעמים והורשע, בין השאר בגרימת מוות ברשלנות ובתקיפת שוטרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לד"ר אליעזר ותרצה (פאולה) לוינגר, אנשי פועלי אגודת ישראל שעלו מגרמניה לארץ ישראל בשנת 1933 והתיישבו בגבול שכונת שערי חסד בירושלים. למד בישיבת חורב, בישיבת כפר הרוא"ה ובישיבת מרכז הרב בירושלים שבה הוסמך לרבנות. הוא תלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק ושל הרב אברהם שפירא. היה בגרעין נח"ל בקיבוץ שעלבים. היה רב הקיבוץ לביא, ובכ"ט באדר ב' תשכ"ז (1967) מונה לרב המושב נחלים.‏[1]

פעילותו בגוש אמונים הפכה אותו בעיני רבים אחד מאבות ההתנחלות בשטחי יהודה ושומרון בכלל ובחברון בפרט. הוא היה חתום על מודעה שקראה באפריל 1968 ל"משפחות או בודדים ליישוב מחדש של העיר העתיקה חברון". בפסח 1968 עמד בראש קבוצת יהודים שערכו את ליל הסדר במלון 'פארק' בחברון, ולאחר החג הודיעו כי הם נשארים במקום. במשך שלוש שנים התגוררו חברי הקבוצה בהנהגתו בבניין הממשל הצבאי בחברון עד שהוקמה קריית ארבע והם עברו לשם. בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים ייצג את המתנחלים שהתנחלו בסבסטיה בעימות בינם לבין הממשלה בראשות יצחק רבין, והיה ממקימי קריית ארבע. בשנת 1971 קרא לספח את חברון למדינת ישראל.‏[2]

ב-30 בספטמבר 1988, הותקף באבנים במרכז חברון, ירה באקדחו מכיוון עמדת צה"ל לעבר עוברים ושבים והרג את קאיד חסן סאלח ופצע את איברהים באלי. אחרי משפט שנמשך שנתיים נחתמה עסקת טיעון שבמסגרתה הורשע בגרימת מוות ברשלנות (בשל ירי מעבר לתכתיב ההגנה העצמית), בפציעה בנסיבות מחמירות ובהיזק בזדון. נגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל ושבעה חודשי מאסר על-תנאי. הוא שוחרר באוגוסט 1990, לאחר שריצה שלושה חודשי מאסר.‏[3] בעקבות מאסרו נערך כנס רבנים וראשי ישיבות להזדהות אתו ולתמיכה בו.

בנוסף יש לו היסטוריה של מעצרים עקב התנגשויות רבות עם כוחות הביטחון והפלסטינים באזור מגוריו. חלק ממעצרים אלו הסתיימו בהרשעות, בהם מקרים של הפרת סדר וקריעת צו ב-1977;‏[4] סטירה לילד ערבי בן 6 ב-1985;‏[5] תקיפת חייל צה"ל במערת המכפלה בשנת 1983;‏[6] סדרה של עבירות של תקיפת שוטרים הפרעה למילוי תפקידם והעלבתם, והפרעה לפולחן של האוכלוסייה הערבית בחברון‏[7]; התפרעות ותקיפת שוטר בעת הפגנה שנערכה בכביש 60 ב-1999.‏[8]

התמודד בבחירות 1992 בראש מפלגת "התורה והארץ". רשימתו זכתה ב-3,708 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.

לוינגר הוצג לעתים בכלי התקשורת כסטריאוטיפ של המתנחל הדתי: יהודי תוקפני וזועף, חבוש כיפה גדולה ובעל זקן, מעיל דובון ורובה. בין השאר הוצגה כך דמותו בתוכניות הסאטירה והבידור "ניקוי ראש" ו"זהו זה!". לוינגר ותומכיו טענו כי הצגתו באופן כזה יצרה דה-לגיטימציה לו עצמו ולכלל ציבור המתנחלים.[דרוש מקור]

ב-2013 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב לוינגר נשוי למרים ולהם 11 ילדים. ב-2008 נבחר בנו מלאכי לוינגר לראשות המועצה המקומית קריית ארבע-חברון.‏[9]. בתו עתיה זר היא עיתונאית בערוץ 7 וסופרת ילדים. אחיו הם הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר ופרופ' יעקב לוינגר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הכתרת הרב משה לוינגר בנחלים, שבילין, סיון תשכ"ז, עמוד 172
  2. ^ יוסף וקסמן, הרב לוינגר: "יש לספח את חברון", מעריב, 2 במרץ 1971
  3. ^ אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים, הסעיף "משפטו של משה לוינגר", באתר "בצלם"
  4. ^ הרב לוינגר נדון ל-7500 ל"י קנס, דבר, 2 ביוני 1977
  5. ^ הרב לוינגר סטר לילד ערבי בן 6 - והורשע בביהמ"ש, מעריב, 26 ביולי 1985
  6. ^ "הרב לוינגר מתנהג כמו שריף", מעריב, 7 בספטמבר 1986
  7. ^ תפ (י-ם) 70/95 מדינת ישראל נגד משה לוינגר, ניתן ב-14.12.97
  8. ^ ת"פ (י-ם) 2005/01 מדינת ישראל נ' לוינגר משה ואח', ניתן ב-5 בינואר 2003
    ת"פ (י-ם) 2005/01 מדינת ישראל נ' לוינגר משה ואח', ניתן ב-21 בינואר 2003
  9. ^ רועי שרון, "בנו של הרב לוינגר נבחר לראשות קרית ארבע-חברון", באתר nrg מעריב, 12 בנובמבר 2008