אורית סטרוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורית סטרוק
אורית סטרוק, 2013
אורית סטרוק, 2013
לידה 15 במרץ 1960 (בת 62)
ט"ז באדר ה'תש"ך
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה התיכון ליד האוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה האיחוד הלאומי – תקומה
סיעה הבית היהודי, הציונות הדתית
oritstrock.co.il
שרת ההתיישבות ה־4
29 בדצמבר 2022 – מכהנת
(5 שבועות ו־4 ימים)
חברת הכנסת
5 בפברואר 201331 במרץ 2015
(שנתיים ו־7 שבועות)
6 באפריל 2021 – מכהנת
(שנה ו־43 שבועות)
כנסות ה־19, ה־24-ה-25
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורית מלכה סטרוּק (נולדה ב-15 במרץ 1960, ט"ז באדר ה'תש"ך) היא שרת ההתיישבות מטעם מפלגת האיחוד הלאומי בסיעת הציונות הדתית. הקימה את "ארגון זכויות האדם ביש"ע" ועמדה בראשו בין השנים 20042012.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורית מלכה סטרוק נולדה בירושלים למשפחה מסורתית. הוריה, יהודה ואסתי כהן, היו בעלי אידאולוגיה שמאלית. אביה, יהודה כהן, היה חוקר בתחום הלאומיות באיחוד האירופי. סבתה היא המשוררת מלכה נשר, וממנה קיבלה את שמה השני. אורית למדה בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. בכיתה י"א חזרה בתשובה והחלה ללמוד ב'גשר' וב'מכון מאיר'. לאחר מכן המשיכה לשירות לאומי והתנדבה במגדל העמק[1]. הייתה לבת בית בביתו של הרב חיים דרוקמן, שהכיר בינה ובין תלמידו בישיבת אור עציון, אברהם סטרוק, לו נישאה. הזוג גר בירושלים כשנה. לקראת הנסיגה מסיני עברו לגור בימית כדי לחזקה, ולאחר פינויה עברו להתגורר ביישוב היהודי בחברון.[דרוש מקור]

פעילות ציבורית חוץ פרלמנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב היהודי בחברון לקחה סטרוק תפקידים ציבוריים. היא נבחרה כחברת "ועד נשים למען המערה", שפעלה בשתדלנות בקרב אנשי ציבור לפתיחת מערכת המכפלה לתפילות יהודים[2]. זאת לאחר שנסגרה בעקבות טבח מערת המכפלה ב-1994. מאז שנת 2000 עמדה בראש המחלקה המשפטית-מדינית של היישוב היהודי בחברון[דרושה הבהרה].

סטרוק ייסדה את ארגון זכויות האדם ביש"ע ב-2002, בעקבות פינוי והריסת ביתה של משפחת עוזרי מהמאחז "גבעה 26", כחודש לאחר שאבי המשפחה נרצח בביתו; לאחר שארגוני זכויות אדם סירבו לסייע למשפחה[3]. מאז עמדה סטרוק בראש הארגון בהתנדבות. במסגרת פעילותה בארגון היא הגישה תלונות במח"ש ותביעות בבית משפט נגד שוטרים בטענה שתקפו מפגינים במהלך המחאה נגד תוכנית ההתנתקות ופינוי עמונה. בעקבות דיונים בתביעות אלה הגישה שתי קובלנות פליליות נגד עורכי דין שייצגו נאשמים בתקיפה של משתתפים בהפגנות נגד תוכנית ההתנתקות. בתי המשפט פסקו שיש לבטל קובלנות אלה, וחייב את הקובלים בהוצאות משפט[4]. באפריל 2013 קיבלה את מגן "כנס רמלה" על פועלה בתחום, והדגשת "ייחודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית"[5].

בבחירות לכנסת ה-17 התמודדה במקום ה-13 ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, במסגרת מפלגת תקומה ולא נבחרה.

במהלך כהונת הכנסת ה-18 ניהלה בהתנדבות את "שדולת ארץ ישראל" בכנסת, שנאבקה בהקפאת הבנייה בהתנחלויות וקידמה את הקמת הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון. השדולה קידמה גם את ההכרזה על מערת המכפלה וקבר רחל כאתרי מורשת לאומיים והביאה לחקיקת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם.

חברת הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורית סטרוק בהרצאה באוניברסיטת תל אביב, 2014

בבחירות לכנסת ה-19 הוצבה במקום ה-10 ברשימת הבית היהודי מטעם מפלגת תקומה[6]. במסגרת תעמולת הבחירות הותקפה סטרוק על ידי "הליכוד" שהציגה כתומכת בפעולות תג מחיר, בציטוט אמירתה "אנחנו הולכים לגבות תג מחיר משפטי מכל השוטרים שפעלו באלימות ושלא כדין במסגרת אירוע עמונה, שהסתיימו עם מאות אזרחים פצועים במקום", בעקבות כך הבהירה סטרוק כי "באותה עת לא הייתה קיימת משמעותו הוונדליסטית של המושג 'תג מחיר'. עוד לא המציאו את הפעולות הוונדליסטיות, שלהן אני מתנגדת"[7].

בכנסת ה-19 כיהנה סטרוק כיושבת-ראש "השדולה לחזית ארץ-ישראל בכנסת" וכחברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה למען שילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך, בשדולה לעידוד, חיזוק וטיפוח החיילים המשוחררים ובשדולה למען עולי אתיופיה.

בפעילותה כחברת הכנסת המשיכה סטרוק לעסוק בנושאי זכויות אדם, בהצעות חוק שחלק מהן מתמקדות בזכויות אדם ביהודה ושומרון וחלק מהן נוגעות לכלל תושבי ישראל. אחדות מהצעות חוק אלה:

חקיקה שבצעה סטרוק בשיתוף עם חברי כנסת אחרים:

בעקבות הגידול במספר אירועי יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על כלי רכב ביהודה ושומרון בשנת ה'תשע"ד (החל מספטמבר 2013) סטרוק, יחד עם חברי כנסת נוספים מהבית היהודי, הסדירו תיקצוב בן מיליון ורבע שקלים למיגון כלי רכב ביהודה ושומרון[13].

בעקבות חטיפת שלושת הנערים ב-12 ביוני 2014 דחפה סטרוק לכך שמבצע שובו אחים יכלול את מעצר בכירי חמאס ביהודה ושומרון ומעצר של מחבלים ששוחררו בעסקת שליט. הצעתה אומצה בקבינט המדיני-ביטחוני וכוחות צה"ל והשב"כ עצרו כ-50 ממשוחררי עסקת שליט[14].

סטרוק גם הביאה נתונים לגבי המשכורות שמשלמת הרשות הפלסטינית למחבלים של החמאס ושל הפת"ח, ובלחצו של נפתלי בנט החליט הקבינט לפעול לעצירת העברות אלה[15].

ב-2014 פעלה סטרוק, בסיוע שר השיכון אורי אריאל, על מנת לאפשר חפירות ארכאולוגיות בתל חברון. בחפירות נתגלו שרידי עיר יהודית מבוצרת ומתוכננת היטב מתקופת בית שני, שבה גם שרידים לתקופת האבות. הממצאים כללו ביצורים ובהם חומה גדולה וממצאים נוספים[16].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים בחר מרכז תקומה את סטרוק למועמדת השלישית מטעמו, ובעקבות כך היא הוצבה במקום ה-13 ברשימה המשותפת עם הבית היהודי. המפלגה קיבלה 8 מנדטים וסטרוק לא נכנסה לכנסת. עם זאת, המשיכה סטרוק לרכז את שדולת ארץ ישראל בכנסת[17].

גם לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת באפריל 2019, בחר מרכז תקומה את סטרוק למועמדת השלישית מטעמו. היא הוצבה במקום השישי ברשימת איחוד מפלגות הימין ולא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים בנובמבר 2019 התמודדה סטרוק במסגרת רשימת ימינה במקום העשירי ולא נבחרה לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש במרץ 2020 הוצבה שוב במקום העשירי ברשימת ימינה ולא נבחרה לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע במרץ 2021 הוצבה סטרוק במקום החמישי ברשימת הציונות הדתית כנציגה רביעית של מפלגת האיחוד הלאומי-תקומה. בבחירות אלו זכתה הרשימה ב-6 מנדטים והיא נבחרה לכנסת[18]. בתחילת כהונת הכנסת נבחרה סטרוק לשמש כיו"ר הסיעה[19], וחזרה לכהן כיו"ר שדולת ארץ ישראל בכנסת.

בבחירות המקדימות במפלגת הציונות הדתית סטרוק זכתה במקום השני ונבחרה לכנסת העשרים וחמש.

לקראת השבעת ממשלת ישראל ה-37 הביעה סטרוק את תמיכתה בתיקון חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים כך שבעל עסק יוכל להימנע מלהעניק שירות אשר נוגד את אמונתו הדתית, כאשר יש עסקים אחרים המספקים את אותו שירות באותו אזור[20]. בהמשך ציינה לדוגמה, כי "אם יש טיפול רפואי שמנוגד להלכה, רופא שומר מצוות לא יאלץ לתת אותו"[21]. בהשבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע מונתה לשרה למשימות לאומיות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרוק נשואה לאברהם ולה 11 ילדים ומעל ל-20 נכדים[22]. היא תושבת שכונת אברהם אבינו בחברון. שנים מבניה נפצעו מירי במהלך האינתיפאדה השנייה. בנה דוד נפצע בשנת 2001 בהיותו בן שבע, מירי שבוצע משכונת אבו סנינה לעבר בית המשפחה[23]. בנה מרדכי נפצע בפיגוע ירי מרכב נוסע ב-25 בפברואר 2002 בעת שנסע כטרמפיסט סמוך לצומת זיף הסמוכה ליישוב כרמל. מרדכי נפצע גם הוא בחזה והוגדר כפצוע בינוני.

בנה הבכור, צבי, הוא חקלאי המתגורר באש קודש. ב-2007 הורשע בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, חטיפה לשם חבלה חמורה, תקיפה והיזק לבעלי חיים, ונידון ל-30 חודשי מאסר[24]. בתגובה לפסק הדין אמרה סטרוק: "בשונה מבית המשפט, שהעדיף להאמין לעדים הערבים, אנחנו מאמינים ובטוחים בחפותו של צביקי, כואבים את הצלחתם של מבקשי רעתו ונשתדל לסייע לו לעמוד בגזר הדין הקשה שהוטל עליו"[25].

בדצמבר 2015 נפצע בנה יצחק בפיגוע דקירה בחברון, לאחר שהסתער בידיים חשופות על מחבל שדקר חייל[26]. ב-24 במאי 2022 נפצע בנה ידידיה כתוצאה מיידוי אבנים בכפר חווארה דרומית לשכם[27].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורית סטרוק בוויקישיתוף
מנאומיה ומכּתביה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שילה פריד, עניין אישי והפעם עם אורית סטרוק, באתר ערוץ 7, ‏ה' באלול ה'תשע"ט
  2. ^ חגית רוטנברג, ‏מהמטבח אל המטבחון, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 בדצמבר 2005
  3. ^ יוני קמפינסקי, כנס רמלה: הוקרה ל"חוננו" וח"כ סטרוק, באתר ערוץ 7, 5 באפריל 2013
  4. ^ ק"פ (י-ם) 109/06 אורית סטרוק וארגון זכויות האדם ביש"ע נגד עו"ד גדי טל, ניתן ב-11 ביולי 2007
    ק"פ (ב"ש) 1002/07 אורית סטרוק וארגון זכויות האדם ביש"ע נגד עו"ד מוטי יוסף, ניתן ב-15 ביולי 2008
  5. ^ כנס רמלה: הוקרה ל"חוננו" וח"כ סטרוק, באתר ערוץ 7, 5 באפריל 2013
  6. ^ רשימת המועמדים של הבית היהודי לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  7. ^ ראיון בתוכנית עושים צהרים עם יעל דן, באתר גלי צה"ל, 20 בינואר 2013
  8. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס ורויטל חובל, היועמ"ש הזהיר את השרים: חוק סטרוק עשוי להתפרש כסיפוח השטחים, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2013
    עוזי ברוךנתניהו ימנע ההצבעה על חוק הנשים ביו"ש?, באתר ערוץ 7, 31 באוגוסט 2013
  9. ^ הצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון - ספריות ציבוריות באזור), התשע"ד-2013
  10. ^ Emblem of Israel.svg חוק איסור הפליה מחמת גיל (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  11. ^ חוק משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, אתר הכנסת, 12 במרץ 2014.
  12. ^ אושר סופית: הממשלה תוכל להחזיר מחבלים לכלא, אתר הכנסת, 29 ביולי 2014.
  13. ^ שלמה פיוטרקבסקי, הועבר התקציב למיגון כלי רכב ביו"ש, באתר ערוץ 7, כ' בטבת תשע"ד 23/12/13
  14. ^ אריאל כהנא, מאחורי הקלעים בקבינט: כך הוחלט על הפלת חמאס, באתר nrg‏, 22 ביוני 2014
  15. ^ מורן אזולאי, הקבינט: נפעל לעצירת המענקים למחבלים, באתר ynet, 26 ביוני 2014
  16. ^ דליה מזורי, חברון: נחשפה עיר יהודית מתקופת בית שני, באתר nrg‏, 31 באוקטובר 2014.
  17. ^ בני טוקרהשמאל מריח בחירות ונלחם בהתיישבות, באתר ערוץ 7, 23 בדצמבר 2018
  18. ^ ערוץ 7, הוגשה רשימת הציונות הדתית, נעם ועוצמה יהודית: סמוטריץ' מוביל, בן גביר במקום השלישי, באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2021
  19. ^ בנצי רובין, ‏הציונות הדתית בחרה את יו"ר הסיעה שלה בכנסת, באתר "סרוגים", 19 באפריל 2021
  20. ^ קרן נויבך, סדר יום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בדצמבר 2022
  21. ^ ציוץ של אורית סטרוק, 25 בדצמבר 2022
  22. ^ שילה פריד, עניין אישי והפעם עם אורית סטרוק, באתר ערוץ 7, 5 בספטמבר 2019
  23. ^ עמוס הראל, 7 ישראלים נפצעו מירי בשטחים; צה"ל חידש הכתר בחברון, באתר הארץ, 26 ביוני 2001
  24. ^ ע"פ 3578/11 צבי סטרוק נ' מדינת ישראל, ניתן ב-13 באוגוסט 2012
  25. ^ חיים לוינסון, עונשו של מתנחל שהתעלל בפלסטיני הוארך בשנה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2012
    שלמה פיוטרקובסקיביהמ"ש העליון החמיר בעונשו של צבי סטרוק, באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2012
  26. ^ נועם אמיר, ‏תיעוד: הסרטון המתעד את פציעת בנה של אורית סטרוק בפיגוע, באתר מעריב אונליין, 12 בדצמבר 2015
  27. ^ בעקבות יידוי אבנים על רכבם בשומרון: בנה של ח"כ סטרוק וילדיו נפצעו קל-בינוני בתאונה, באתר ynet, 25 במאי 2022
    YouTube play button icon (2013–2017).svg "אלחם על פיסת הבד הזו": הקרב על הדגל בחווארה נמשך, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 12:24), בדקה 07:29 מתואר האירוע.