הפיגוע בציר המתפללים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפיגוע בציר המתפללים
חלק מהאינתיפאדה השנייה
תאריך 15 בנובמבר 2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום ציר המתפללים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°31′28″N 35°06′56″E / 31.524380555556°N 35.115669444444°E / 31.524380555556; 35.115669444444 קואורדינטות: 31°31′28″N 35°06′56″E / 31.524380555556°N 35.115669444444°E / 31.524380555556; 35.115669444444 
סוג פיגוע עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 12 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 14 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפיגוע בציר המתפללים אירע בליל שבת פרשת ויצא, י"א בכסלו ה'תשס"ג, 15 בנובמבר 2002, סמוך לציר המתפללים בחברון. הפיגוע התרחש בתוך סמטה צרה מדרום לציר המתפללים, המשמש כחלק מהדרך מקריית ארבע למערת המכפלה ובאזור ה"שער הדרומי" (השער לקריית ארבע) במקביל. במהלך הקרב עם שלושת המפגעים נהרגו 12 ישראלים - 3 לוחמי חטיבת הנח"ל, 5 שוטרי משמר הגבול, שלושה אנשי כיתת הכוננות של קריית ארבע, ומפקד החטיבה המרחבית, אלוף משנה דרור וינברג. 14 ישראלים נוספים נפצעו. נהרגו גם שלושת מבצעי הפיגוע, חברי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

בשנים שלאחר הפיגוע היו שכינו את המקום בשם "סמטת המוות" או "סמטת הגיבורים".

מיקום הכוחות לפני האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המחבלים מיקם את עצמו מול ה'שער הדרומי', שער היציאה מקריית ארבע לחברון. שני המחבלים הנותרים מיקמו את עצמם בקצה הקרוב לציר המתפללים של סמטת הגיבורים. לפי הערכות תחקיר האירוע המחבל ששהה סמוך לשער אמור היה להיכנס לתוככי קריית ארבע במטרה לבצע בה פיגוע ושני המחבלים הנותרים אמורים היו להוות הסחת דעת.

4 חיילי חטיבת הנח"ל בפטרול, בליווי ג'יפים של משמר הגבול היו בכיוון היציאה מסמטת הגיבורים לאחר פטרול שם. עוד 2 חיילי נח"ל שהו על עמדת תצפית באזור. עוד מספר חיילי צה"ל בעמדת ה'שער הדרומי'.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירוע החל בשעה 18:55, לאחר שתפילת ליל שבת הסתיימה במערת המכפלה, המתפללים חזרו לביתם בקריית ארבע דרך 'ציר המתפללים', והכוחות החלו בסיור פטרול האחרון. המחבלים החלו לירות במקביל משני האזורים: באזור השער הדרומי לעבר כוחות צה"ל בעמדה ובאזור סמטת הגיבורים לעבר הכוחות היוצאים מהפטרול בסמטה. כתוצאה מהירי 2 חיילי נח"ל בסמטה נפצעו. 2 חיילי הנח"ל האחרים החלו לירות לעבר המחבלים ששהו בסמטה וג'יפ מג"ב נכנס כדי לחלץ את הפצועים ויצא חזרה החוצה כיוון שלא הצליח במשימתו. בעקבות הירי באזור השער הדרומי 2 חברי כיתת הכוננות קראו לכוחות נוספים לבוא למקום והחלו להשיב אש.

מפקד כוח הפטרול של הנח"ל פקד על 2 חיילי הנח"ל שהיו בעמדת התצפית לרדת, מכיוון שהתוקפים ירו לעבר העמדה ואחד מהחיילים היה חובש. מאחר שהאזור היה חשוך, השניים לא הצליחו למצוא את דרכם ובמקום זה חברו לכוחות מחוץ לסמטה.

רפ"ק סמיח סוידאן, קצין מג"ב, שמע את היריות ונסע במהירות עם ג'יפ לאזור הסמטה. עם כניסתו לסמטה פתח את דלת רכבו. ההערכה היא שהוא ניסה להכניס פנימה את הפצועים אך אחד המחבלים הרג אותו ואת נהגו. הג'יפ נותר עם פנסים דולקים, תוך שהוא מסנוור את הנכנסים לסמטה.

אחרי מספר דקות גם אחד הפצועים נפטר. בשעה 19:00 היו כבר 4 הרוגים.

קמב"ץ הגדוד של מג"ב שהיה מפקד הגזרה באותו סוף השבוע נכנס עם הקשר שלו לסמטה. בניהם למחבלים נערכו חילופי אש עד שנפצע הקשר. הקמב"ץ פינה את הקשר מחוץ לסמטה לאמבולנס ולאחר זמן קצר חזר לסמטה להמשיך בקרב. כעבור מספר דקות מת הקשר מפצעיו.

בשעה 19:15, אל"מ דרור וינברג שמע את היריות וניסה להגיע בדרך המהירה ביותר, אך גילה שהיא חסומה. הוא הקיף את קריית ארבע והגיע לאזור הפיגוע. בזמן זה המחבלים הפסיקו לירות וארבו לחיילי צה"ל שיכנסו לסמטה. וינברג ארגן כוח של שלושה ג'יפים ונכנס לתוך הסמטה. הוא ירד מהג'יפ ופסע לעבר הג'יפ הפגוע של רפ"ק סמיח סוידאן. בשלב זה נורה לעברו כדור והוא נפגע, הוא דיווח לקשר שלו שהוא נפצע והקשר פינה אותו אל מחוץ לסמטה שם הוא מת מפצעיו.

במקביל לקרב בסמטה התפתח קרב באזור ה'שער הדרומי'. קב"ט קריית ארבע יצחק בואניש וכוח המילואים שאייש את המחסום הרגו את המחבל ששהה שם. הקב"ט ארגן כוח של חברי כיתת הכוננות, רץ לעבר הסמטה והגיע לשם ב-19:40. הכוח נכנס לתוך הסמטה בליווי ג'יפ. בואניש זיהה מחבל מימין וצעק לחבריו שהמחבל מימינם בינתיים הופיע המחבל השני משמאל ופתח באש. בנקודה זו החובש שהיה בעמדת התצפית שמע את היריות ורץ לתוך הסמטה כדי לעזור בקרב ולהגיש עזרה לפצועים, אך הוא נורה ומת במקום. בתקרית זו נהרג יחד עם שני חברי כיתת כוננות של קריית ארבע וחברון, מפקד כיתת הכוננות הקב"ט יצחק בואניש, ועוד 2 חיילי מג"ב. השעה 19:50 והיו 11 חיילים וחברי כיתת כוננות הרוגים ומחבל אחד שנהרג.

אליהו ליבמן, קב"ט הישוב היהודי בחברון, נכנס לסמטה עם ג'יפ 451 כדי להשיג מידע על המתרחש בזירה. אחד המחבל פתח באש על הג'יפ, אך הוא לא נפגע והצליח לצאת מהסמטה ולהעביר את המידע שהשיג.

בשעה 19:50 הגיעו מפקדי צה"ל לאזור ונכנסו בנגמ"שים לסמטה. הם יצאו ממנה בזריזות כיוון שהמחבלים ירו ללא הרף לעברם. בשעה 20:15 הפסיקו המחבלים לירות. הכוח נכנס שוב לסמטה וירה לעבר המחבלים וחילץ את מי שהיה שם (כולל המתים). המחבלים לא החזירו אש.

בין השעות 20:30-21:30 ערכו המפקדים תוכנית. בשעה 21:30 סגן מפקד גדוד 931 של חטיבת הנח"ל נכנס לסמטה עם נגמ"שים. סגן מפקד פלוגה של הגדוד זיהה אחד מהמחבלים וניסה לירות לעברו, ומכיוון שלא הצליח הוא יצא מכיפת המפקד בנגמ"ש וכך נורה על ידי מחבל ונפצע קשה. הוא פונה במסוק לטיפול רפואי ומת מפצעיו בבית החולים. הוא ההרוג ה-12 והאחרון בפיגוע.

כעבור זמן מה יצא מג"ד גדוד 931 של חטיבת הנח"ל (ערן ניב) ביחד עם מפקד מג"ב חברון, 2 לוחמי דובדבן שבאו מהיישוב, מפקד גדוד 101 של חטיבת הצנחנים (שתפס את הגזרה קודם לכן והגיע לעזור) מ-2 כיוונים שונים לעבר המחבלים, לאחר קרב הם הרגו את 2 המחבלים ששהו בסמטה. יותר מאוחר מצאו את גופת המחבל השלישי על יד "השער הדרומי". השעה הייתה 23:00 כאשר הקרב הסתיים. 14 אנשים נפצעו ו-12 חיילים וחברי כיתת הכוננות של קריית ארבע וחברון נהרגו. כל המחבלים שהשתתפו בפיגוע נהרגו[1].

בעקבות הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפיגוע העניק הרמטכ"ל את אות ההערכה מטעם הרמטכ"ל (לאחר מותם) ליצחק בואניש, אלכס דוכן ואלכס צביטמן, חברי כיתת הכוננות של קריית ארבע וכן לאליהו ליבמן, קצין הביטחון של היישוב היהודי בחברון[2] לאחר פטירתו קיבל סמ"ר גדי רחמים שוטר מג"ב את עיטור האומץ על חלקו בקרב ובעיר קריית מלאכי הוקם רחוב "מבוא גדי", על שמו. כמו הוענקו צל"ש אלוף לחובש איגור דרוביצקי מהפלוגה הרובאית של גדוד 931, שנהרג בקרב, ולרב סמל וקנין שמעון הוענק צל"ש מפקד אוגדה 162.

במקום בו אירע הקרב הוקם "מאחז הגיבורים" שבתחילה כלל מספר מצומצם של מבנים ארעיים ומספר אוהלים ששוכנו על ידי בני נוער ומשפחות שביקשו להקים שכונה לזכר הנופלים במקום. לאחר 30 יום פונה מאחז הגיבורים. מאז מתקיימים במקום באופן לא קבוע שיעורי תורה וכן מנייני תפילה.

ב-30 בדצמבר יצאו ארבעה שוטרי משמר הגבול למסע נקם בחברון[3]. בזה אחר זה הם העלו לג'יפ שלהם פלסטינים והכו אותם. אחד הקורבנות, עומראן אבו חמדיה, בן 17, הושלך מן הג'יפ תוך כדי נסיעה, אל מותו. הארבעה הורשעו ונגזרו עליהם 4.5 עד 8.5 שנות מאסר בפועל[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוס הראלקוצרה כהונת מח"ט שתיפקד באופן לקוי במלחמה, באתר הארץ, 25 בינואר 2007.
  2. ^ אות הערכה הוענק גם לכיתת הכוננות של קרית ארבע, באתר ערוץ 7, 12 באפריל 2005
  3. ^ עמי בן דוד, מסעות הנקם של מג"ב בחברון, באתר nrg‏, 25 באפריל 2003
  4. ^ עדי שמחוביץ‏, כתבה, באתר וואלה! NEWS‏, 27 באפריל 2009
האינתיפאדה השנייה - אירועים עיקריים, מסודרים לפי רצף כרונולוגי
שנת 2000 הרוגים:
יש' 47
פל' 299
פסגת קמפ דייוויד (יולי) | רצח דוד בירי (27.9) | עליית אריאל שרון להר הבית (28.9) | מהומות הר הבית (9. 29) | התפשטות המהומות ברחבי יש"ע, ופרשת מוחמד א-דורה (30.9) | אירועי אוקטובר 2000 (10. 10 - 1) | הלינץ' ברמאללה (12.10) | ירי על שכונת גילה בירושלים | תחילת פיגועי ירי בשטחים | מכונית תופת מתפוצצת בשוק מחנה יהודה (2.11) | תחילת ה"סיכולים הממוקדים" (9.11) | פיגוע התאבדות ראשון במחולה (22.12)
שנת 2001 יש' 247
פל' 538
ועידת טאבה (21-27.1) | בחירות בישראל לראשות הממשלה (6.2) | הרוגים ישראלים ראשונים בפיגוע התאבדות - בנתניה (4.3) | פיגוע ההתאבדות הראשון בקניון השרון (18.5) | הפיגוע בדולפינריום (1.6) | הפיגוע במסעדת סבארו (9.8) | פיגועי 11 בספטמבר (ארצות הברית) | רצח רחבעם זאבי (17.10) | סיכול ממוקד של מחמוד אבו הנוד (23.11) | הפיגוע בעמנואל (הראשון) (12.12) | ערפאת קורא להפסקת אש (16.12) |
שנת 2002 יש' 453
פל' 1033
לכידת ספינת הנשק קארין איי (3.1) | חיסול ראאד אל-כרמי (14.1) | פיגוע בת המצווה בחדרה (17.1) | הפיגוע במחסום עין עריכ (19.2) | "מרץ השחור" - 135 ישראלים נרצחו בפעולות טרור | הפיגוע בשכונת בית ישראל (2.3) | הפיגוע בוואדי חרמיה (3.3) | הפיגוע באוטובוס בוואדי ערה (20.3) | הפיגוע במלון פארק (27.3) | מבצע חומת מגן (10.5 - 29.3) | הפיגוע במסעדת מצה (31.3) | הקרב בג'נין מעורר תשומת לב בינלאומית רבה (3.4 - 12.4) | הפיגוע בצומת מגידו (5.6) | הפיגוע בעמנואל (השני) (16.6) | הפיגועים בקו 32א בצומת פת (18.6) ובגבעה הצרפתית בירושלים (19.6) | מבצע דרך נחושה | ג'ורג' בוש קורא להקמת מדינה פלסטינית ולהחלפת ערפאת (24.6) | משה יעלון מחליף את שאול מופז כרמטכ"ל צה"ל (9.7) | חיסול סלאח שחאדה על ידי מטוס קרב - "פצצת הטון" (22.7) | הפיגוע ברחוב אלנבי (19.9) | הפיגוע בצומת כרכור (21.10) | הפיגוע בציר המתפללים (15.11) | החלה הקמת גדר ההפרדה | הפיגוע בקו 20 בירושלים (21.11)
שנת 2003 יש' 212
פל' 553
פיגוע ההתאבדות הכפול בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב (5.1) | הפיגוע בקו 37 (5.3) | מותה של רייצ'ל קורי בהתקלות עם דחפור די-9 ברפיח (16.3) | אבו מאזן מתמנה לראש ממשלה (19.3) | פרסום מפת הדרכים (30.4) | ועידת עקבה (4.6) | הפיגוע בקו 14א (11.6) | ה"הודנה" (19.8 - 29.6) | הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8) | אבו מאזן מתפטר מראשות הממשלה (6.9) | הפיגוע בצריפין והפיגוע בקפה הלל (9.9) | הפיגוע במסעדת מקסים (4.10) | השלמת החלק הצפוני של גדר ההפרדה | ירי רקטות קסאם על שדרות | שרון מכריז על תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה (18.12)
שנת 2004 יש' 117
פל' 468
הפיגוע בקו 14א (22.2) | הפיגוע בנמל אשדוד (14.3). | סיכול ממוקד של אחמד יאסין (22.3) ורנתיסי (17.4) | רצח טלי חטואל ובנותיה‏ ומשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות (2.5) | אסון הנגמ"שים (12.5-11.5) | מבצע קשת בענן (25.5 - 18.5) | הרוגים ראשונים מקסאמים בשדרות (28.6) | ירי אלפי רקטות קסאם ופצמ"רים על שדרות וגוש קטיף | הפיגוע בבאר שבע (31.8) | מבצע ימי תשובה (15.10 - 30.9) | מותו של יאסר ערפאת (11.11)
שנת 2005 יש' 45
פל' 425
אבו מאזן נבחר לראש הרש"פ (9.1) | פסגת שארם א-שייח (9.2) והתחלת ה"תהאדיה" | יובל דיסקין מחליף את אבי דיכטר כראש השב"כ, דני חלוץ מחליף את יעלון כרמטכ"ל (1.6) | ביצוע ההתנתקות (12.9 - 15.8) | מבצע גשם ראשון (1.10 - 23.9) | פיגוע התאבדות בחדרה (26.10) | פיגוע ההתאבדות השלישי בקניון השרון (5.12) | חידוש ירי הקסאמים והסיכולים הממוקדים | חשיפת מנהרת טרור במעבר ארז (10.12) | ארגוני הטרור מודיעים על סיום ה"תהאדייה" בסוף השנה (10.12) שמתמוטטת עוד באמצע החודש
ערכים משניים: אבידות באינתיפאדה השנייה | הטקטיקה באינתיפאדה השנייה | האינתיפאדה השנייה בתרבות
ראו גם: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | טרור פלסטיני | פיגועי התאבדות בישראל