קבר אבנר בן נר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קבר אבנר בן נר
KEBER A121.JPG
מצבת הקבר
תאריך פטירה לפני 970 לפנה"ס
עיר חברון
מיקום מערב חברון
קואורדינטות 31°32′00″N 35°05′42″E / 31.533333°N 35.095°E / 31.533333; 35.095
ידוע כסגולה לישועות

אתר קבר אבנר בן נר ממוקם על פי המסורת בלב העיר חברון, סמוך למערת המכפלה. מבנה עם מספר חדרים סביב חצר ושער בסגנון ממלוכי.

הקבר ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבנר בן נר היה שר צבאו של המלך שאול. על פי הכתוב בשמואל א' היה בן דודו של שאול, ולפי ספר דברי הימים היה דודו. לאחר מותו של שאול בקרב, המליך אבנר את אשבעל, הוא איש בושת, בנו של שאול. מותו בא לו מיד יואב בן צרויה, שאת אחיו עשהאל הרג אבנר לאחר הקרב בגבעון.

על פי המסורת העברית סמוך לקברו של אבנר, נקבר אף ראשו של אשבעל בן שאול. בספר שמואל ב' (ג, לב) מסופר של קבורת אבנר: "ויקברו את אבנר בחברון וישא המלך את קולו ויבך אל קבר אבנר ויבכו כל העם", ובהמשך הכתוב מספר (שם ד, יב): "ואת ראש איש בושת לקחו ויקברו בקבר אבנר בחברון".

אתר קבר אבנר בן נר מוזכר בכתבי עולי רגל רבים. רבי משה באסולה שביקר במקום בשנת 1522 מספר כי במקום נבנה על ידי המוסלמים מסגד. בעל ספר "יחוס צדיקים" שביקר באתר בשנת 1561 מספר כי "בראש השוק של חברון, כנגד כותל הפסגה, קבורת אבנר בן נר, בכנסייה של גוים, בתוך מערה".

הקבר במסורת המוסלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת המוסלמית המקומית מיוחס הקבר ליוסף הנגר, בעלה של מרים אם ישו וכך גם נקרא המקום בפיהם "יוסף אלנאג'ר". האתר נמצא בחזקתם של משפחת א-שריף, והם אף קוברים את חשובי מתי המשפחה בחדר הסמוך למצבת קבר אבנר, בהם מחמוד אל אשרף מייסד כת צופית.

הקבר בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט על מערת הקבר

הכניסה לקבר ממוקמת סמוך לשביל העולה למערת המכפלה מצדה המערבי. לאחר חלוקת המערה בעקבות טבח מערת המכפלה, השביל משמש לכניסת מוסלמים למערה ואתר הקבר סגור. האתר פתוח לכניסת יהודים בכל שבוע בלילה שבין שני לשלישי ובלילה שבין חמישי לשישי בשעות 21:30–01:00. האתר פתוח גם בימים שבהם מערת המכפלה כולה פתוחה ליהודים[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראש השנה, יום אחד בעשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, יומיים בחול המועד סוכות, שבת חיי־שרה, יומיים בחול המועד פסח וערב ראש חודש אלול