יוסל בירשטיין

יוסל בירשטיין

לידה	24 בספטמבר 1920 ביאלא פודולסק, רפובליקת פולין
פטירה	28 בדצמבר 2003 (בגיל 83) ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית, יידיש
צאצאים	נורית שני
פרסים והוקרה	פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש

יוסל בירשטיין (24 בספטמבר 1920 – 28 בדצמבר 2003) היה סופר ומשורר ישראלי יליד פולין, כתב ביידיש ובעברית.

קורות חיים

יוסל בירשטיין נולד ב-1920 בעיירה הפולנית ביאלא פודולסק (שאותה הוא מרבה להזכיר בספריו). למד ב"חדר" והיה חניך של "השומר הצעיר". בשנת 1937, כשהיה בגיל 17, היגר לבדו לאוסטרליה. במלחמת העולם השנייה שירת במשך ארבע שנים בצבא האוסטרלי, יחד עם חברו הצייר יוסל ברגנר, שאותו פגש במשרדי ההגירה של "היאס" בוורשה, ואתו עשה את הדרך לאוסטרליה. משפחתו נספתה בשואה.

לאחר המלחמה עסק בעריכת ירחון לנוער יהודי, שהופיע בעברית, אנגלית ויידיש. התחתן בשנת 1941 עם מרגרט וייסברג, שבישראל נקראה בשם מרגנית. לזוג נולדו שתי בנות: חנה, שנקראה בישראל חנה ענבר (נולדה ב-1948 באוסטרליה), ונורית, שנקראה בישראל נורית שני (נולדה ב-1956 בישראל).

ב-1950 עלו בירשטיין ואשתו לישראל והתיישבו בקיבוץ גבת, שם היה בירשטיין רועה צאן במשך 11 שנה. בריאיון לציפי גון-גרוס סיפר כיצד התגלגל לעיסוק זה:

באתי לגבת, ובגבת חי אז איש בשם חיים גבתי, לימים שר החקלאות. כבר אז, כרכז המשק, היה לו מבט אגריקולטורי מאוד. אמר לי, 'יוסל, באת מאוסטרליה, ארץ הכבשים? הנה עדר, וכאן אתה תהיה רועה צאן'. האמת, 14 שנה במלבורן ולא ראיתי אפילו זנב של כבשה, וכך הייתי לרועה צאן.

לאחר מכן עבר להתגורר בקריית טבעון ואחר כך בנוף הגליל (נצרת עילית דאז). עבד כפקיד בבנק הפועלים, והגיע לתפקיד של מנהל מחלקת השקעות (על רקע עבודתו זו נולד ספרו "המוטבים"). ב-1982 עבר להתגורר בירושלים. החל לספר סיפורים קצרים בגלי צה"ל, ולהופיע כמספר סיפורים ביידיש ובעברית ברחבי הארץ מטעם אמנות לעם, יחד עם בתו הציירת נורית שני. יוסל בירשטיין נודע באהבת האדם וחוש ההומור המעודן שלו ורבים מסיפוריו מעוררים חיוך.

ב-1949 פרסם קובץ שירה ראשון ביידיש, "אונטער פֿרעמדע הימלען", שיצא לאור במלבורן, ולווה ברישומים של יוסל ברגנר. לאחר שפרסם עוד כמה קובצי שירה, התמקד בירשטיין בפרוזה. סיפוריו מתאפיינים בהסתכלות אירונית על מצבו של האדם.

ספרו הראשון, "במדרכות צרות", פורסם ביידיש ב-1958, ובעברית ב-1959. היה זה הספר הראשון שיצא ביידיש על חיי הקיבוץ. בירשטיין כתב את רוב ספריו ביידיש, ובתרגומם לעברית הסתייע בנסים אלוני ובמנחם פרי. בנוסף עסק בתרגום מיידיש לעברית ומעברית ליידיש, וכן עבד בספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם ניהל, בין השאר, את עיזבונו של משורר היידיש מלך ראוויטש. בירשטיין עשה שימוש בכתביו של ראוויטש בספר "פנים בענן". מרבית ספריו יצאו לאור במסגרת "הספריה החדשה".

הרומן האחרון שלו, "אל תקרא לי איוב", יצא בשנת 1995. הספר מגולל את סיפוריהם של אנשים הנודדים בין פולין, אוסטרליה וישראל - התחנות בחייו של בירשטיין.

יוסל בירשטיין נפטר בירושלים ב-28 בדצמבר 2003, בגיל 83, ונטמן בבית הקברות נס הרים שבהרי ירושלים.

לאחר מותו יצא לאור ספרו "סיפורים מאזור השלווה", על-פי כתב יד שנמצא בעיזבונו. בחלק מהסיפורים בקובץ זה ניכרת התמודדות עם המוות הקרב. לכבוד יום הולדתו המאה יצא לאור קובץ נוסף של סיפוריו, העונה לשם: "ומאז רק סיפורים: סיפורים מן העזבון" (בר-אילן, 2020). הקובץ כולל סיפורים שנמצאו בארכיונו האישי או כאלו שפורסמו בבימות שונות, אך לא נכללו בקובצי סיפוריו הקודמים.

פרופ' מנחם פרי, המו"ל והעורך של ספריו, אמר על יוסל בירשטיין:

הוא בעיני אחד משלושת-ארבעת-חמשת הסופרים היהודים הגדולים במאה העשרים, ואני מדבר על סדר גודל של קפקא ועגנון. יש לו יתרונות עליהם כמו שלהם יש יתרונות עליו.

— ידיעות אחרונות, 13.2.04

בשנת 2011 התסריטאית דיתה גרי כתבה את התסריט סיפורים רוקדים על פי ספריו "כתם של שקט" ו"סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים", שיצאו לאור בהוצאת הספרייה.

יוסל בירשטיין זכה להערכה בישראל ובארצות אחרות, במיוחד בסין. ספריו זכו בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש, ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.

ספריו

• במדרכות צרות, רומן מחיי הקיבוץ, עברית - מ’ רביד, תל אביב, התשי"ט 1959.
• המוטבים, רומן, תרגום חדש מיידיש - מנחם פרי, הספריה החדשה, 2001
• ציפייה ועוד סיפורים, משרד הביטחון, תשכ"ו (1966).
• נסיעתו הראשונה של רולידר, ועוד שני סיפורים, מיידיש - נסים אלוני וי’ בירשטיין; עם שמונה רישומים מאת יוסל ברגנר, ספרית פועלים, תל אביב, תש"ל 1970.
• סיפורים קטנים, ליקט אלכס זהבי, עיבד משה מנור, ירושלים, תשמ"ה 1985.
• כתם של שקט, קצרצרים, איורים - נורית ענבר-שני, הספריה החדשה, 1986 הספר הראשון שכתב בירשטיין בעברית, על-פי סיפורים שכתב לתוכנית "שעתיים משתיים" בגלי צה"ל.
• ציפור כהה בדרך, הספריה החדשה, 1989
• פנים בענן, רומאן, הספריה החדשה, 1991
• אל תקרא לי איוב, הספריה החדשה, 1996
• הבורסה, רומן, מיידיש - מנחם פרי, הספריה החדשה, 1984
• סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים, איורים - נורית שני, הספריה החדשה, 2000
• סיפורים מאזור השלווה, עורך - מנחם פרי, הספריה החדשה, 2004
• ומאז רק סיפורים: סיפורים מן העזבון עורך - עמינדב רוטנברג, בר-אילן, 2020

ספריו ביידיש:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• אונטער פֿרעמדע הימלען (1949)
• אויף שמאָלע טראָטואַרן (1958)
• אַ מאַנטל פֿון אַ פּרינץ (1969)
• דער זאַמלער (1985)
• דײַנע געסלעך – ירושלים: קלײנע מעשׂיות (1989)
• אַ פּנים אין די וואָלקנס (2000)

פרסים

• פרס בימקו, הסיפור הטוב ביותר (הופיע ברבעון היידי "די גאלדענע קייט", תל אביב), 1954
• פרס "הקונגרס לתרבות יידיש בצרפת" על הרומן "במדרכות צרות", 1960
• פרס סטולר, (ארגנטינה) עבור הרומן "במדרכות צרות", 1959
• פרס חיפה ע"ש דוד פינסקי עבור "נסיעתו הראשונה של רולידר", 1976
• פרס יעקב פיכמן, תל אביב, 1983
• פרס ראובן ולנרוד, אגודת הסופרים העברים בישראל, תל אביב, 1986
• פרס ראש הממשלה, 1987
• פרס אטרן, מטעם הירחון "די צוקונפט" ניו יורק, 1988
• פרס הורביץ על הרומן "המוטבים", ירושלים, 1985
• פרס שלום עליכם מטעם "בית שלום עליכם" בתל אביב, 1989
• פרס איציק מאנגר, תל אביב, 1991
• פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, 1999

לקריאה נוספת

• מלך ראוויטש לאור מכתבים שבארכיונו, מסה שכתב יוסל בירשטיין, תורגם מיידיש, נדפס בגשרים, בריקן, א', תשמ"ג 1983.
• שחר פינסקר, בית ישן ארץ חדשה, "דווקא" 3, ספטמבר 2007.
• דורונה בן דור, "סימנים וקולות: האירוע ההיגוי של יוסל בירשטיין: מחקר השוואתי", הוצאת מזרח התיכון אפריקה - אוניברסיטת תל אביב, 1993.
• קובי נסים, "המגיד מירושלים", על: יוסל בירשטיין, דבר, דבר השבוע, 24 בינואר 1992.
• עמינדב רוטנברג, "אני מספר כי אני סיפור: היבטים אוטוביוגרפיים ביצירתו של יוסל בירשטיין; עיון במבחר מסיפוריו הקצרים", המחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן, 2021.

קישורים חיצוניים

• יוסל בירשטיין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• יוסל בירשטיין, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• אתר אוסטרלי יהודי המוקדש ליוסל בירשטיין ויצירתו (באנגלית)
• רון בן יעקב, ביקורת על הספר "כתם של שקט", באתר "האייל הקורא"
• רון בן יעקב, על ספרו של יוסל בירשטיין, "כתם של שקט", באתר האייל הקורא
• אסף ענברי, סיפורי הקיבוץ של יוסל בירשטיין,
• רשימת הפרסומים של יוסל בירשטיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יוסל בירשטיין, יעקב מאיר, לא אוכל כמוהו. לא חיים כאלה, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2008 - על מכתב של יוסל בירשטיין על אביו
• יעקב צ. מאיר, על שלושת החלומות הגנוזים של יוסל בירשטיין, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2005
• יוסל בירשטיין, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• ספרי יוסל בירשטיין באתר הספריה החדשה
• הספרים של יוסל בירשטיין, באתר "סימניה"
• קלייב סינקלייר, הספד, האינדיפנדנט, 12 בפברואר 2004 (באנגלית)

מכּתביו:

• על אמת וחיקוי, סיפור קצר, אתר "דעת"
• יוסל בירשטיין, סיפורים מאזור השלווה, באתר ynet, 6 באפריל 2004
• לא אוכל כמוהו. לא חיים כאלה, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2008
• המכתב, באתר "פרויקט הסיפור הקצר"