גרש – הבדלי גרסאות
←קישורים חיצוניים: כותרת להערות שולים |
←שימושים נוספים: בסדר |
||
שורה 85: | שורה 85: | ||
===שימושים נוספים=== |
===שימושים נוספים=== |
||
לגרש שימושים לא תקניים נוספים: |
לגרש שימושים לא תקניים נוספים: |
||
*סימון מילה כבעלת מקור או הגייה |
*סימון מילה כבעלת מקור או הגייה [[יידיש]]אים: חבר׳ה, תכל׳ס, הרשל'ה, אבאל׳ה. ביידיש אין שימוש כזה בגרש. בפירוש רש"י קיים שימוש דומה ב[[גרשיים]] לסימון מילים צרפתיות. |
||
*הפרדה בין רכיבי מילה, בעיקר כשחלקה לא עברי: אבא׳לה, אסתר׳קה, מק׳גייוור, רוק׳נרול |
*הפרדה בין רכיבי מילה, בעיקר כשחלקה לא עברי: אבא׳לה, אסתר׳קה, מק׳גייוור, רמדי׳ס, רוק׳נרול |
||
*חיקוי של תפקיד האפוסטרוף בשפות זרות: או׳קונור, מקדונלד׳ס, ל׳אקווילה, ואן ׳ט הוף , ד׳אלמבר, ד׳יזראלי |
*חיקוי של תפקיד האפוסטרוף בשפות זרות: או׳קונור, מקדונלד׳ס, ל׳אקווילה, ואן ׳ט הוף , ד׳אלמבר, ד׳יזראלי |
||
**סימון הגאים שנשמטים בשפת הדיבור, בדומה לתפקיד האפוסטרוף באנגלית: מ׳זתומרת? קח ת׳תיק ש׳ך, ׳סתכל, ׳כנס. |
**סימון הגאים שנשמטים בשפת הדיבור, בדומה לתפקיד האפוסטרוף באנגלית: מ׳זתומרת? קח ת׳תיק ש׳ך, ׳סתכל, ׳כנס. |
גרסה מ־21:32, 1 באוגוסט 2012
גרש | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
׳ | ||||||
סימני פיסוק | סימני כתב נוספים | |||||
נקודה . |
אמפרסנד (סימן "וגם") & | |||||
גרש הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם סימן פיסוק (׳) והשני אחד מטעמי המקרא (֜).
סימן פיסוק
גרש (׳) הוא סימן פיסוק בעברית, שמשמש לעתים קרובות גם כסימן דיאקריטי. הגרש דומה במראהו למירכה בודדת ולאפוסטרוף (Apostrophe).
כסימן פיסוק הגרש בעברית נראה כמו פסיק שמוצג משמאל לחלק העליון של האות כדי לסמן שמדובר במילה מקוצרת (קיצור). לדוגמה: מ׳=מטר, ר׳=רבי, גב׳=גברת, פרופ׳=פרופסור, רח׳=רחוב, להת׳=להתראות, מס׳=מספר, עמ׳=עמוד, נק׳=נקודה, וכד׳=וכדומה, וכו׳=וכולי.
סימן דיאקריטי
כסימן דיאקריטי בעברית הישראלית, הגרש משנה את הגייתן של אותיות להגאים אחרים, לרוב הגאים דומים. ג׳, צ׳ ו-ז׳ נפוצים בעברית הישראלית. ת׳ ו-ד׳ משמשים בעיקר לכתיבת שמות זרים. לפעמים משתמשים בגרש במקום סימן רפה: כ׳ במקום כֿ.
אות עברית עם גרש | IPA | הגייתה | דוגמאות |
---|---|---|---|
ג׳ | [d͡ʒ] | כמו J באנגלית | ג׳ורג׳, ג׳ירפה, ג׳נין |
ד׳ | [ð] | כמו Th באנגלית במילה The; משמש גם לתיעתוק של האות הערבית ذ | ריד׳ם אנד בלוז, ד׳הב, סאד׳רן, הֶדֶ׳ר, ראד׳רפורד, לימן בראד׳רז, ויד׳רספון |
ז׳ | [ʒ] | כמו J בצרפתית | ז׳נבה, בז׳, ז׳קט, ז׳בוטינסקי |
צ׳ | [t͡ʃ] | כמו Ch באנגלית | צ׳יפס, ריצ׳רץ׳, צ׳רצ׳יל |
ת׳ | [θ] | כמו Th באנגלית במילה Think; משמש גם לתעתיק של האות הערבית ث | בלוטות׳, סמית׳, ת׳לאת׳ה, ת׳סלוניקי, הית׳רו |
הגרש משמש גם בתעתיק מהשפה הערבית לשם סימון פונמות עיצוריות שאין להן אות משלהן בעברית. שימוש זה מחקה את הנקודות הדיאקריטיות בערבית שמבדילות בין אותיות זהות בצורתן. רוב דוברי העברית אינם בקיאים בסימון זה.
אות עברית עם גרש | אות ערבית | IPA | הגייתה | דוגמאות |
---|---|---|---|---|
ח׳ | خ | [χ] | כמו כ"ף רפה | שייח׳, סח׳נין, ח׳ורי |
ט׳ | ظ | [ðˤ] | כמו ד׳ נחצית | תנט׳ים, חאפט׳ אל-אסד |
ע׳ | غ | [ʁ] | עיצור ענבלי קולי חוכך. כמו הגית רי"ש בהגייה אשכנזית, או בצרפתית. | כפר מע׳אר |
צ׳ | ض | [dˤ] | כמו ד נחצית | רמצ׳אן |
שימושים נוספים
לגרש שימושים לא תקניים נוספים:
- סימון מילה כבעלת מקור או הגייה יידישאים: חבר׳ה, תכל׳ס, הרשל'ה, אבאל׳ה. ביידיש אין שימוש כזה בגרש. בפירוש רש"י קיים שימוש דומה בגרשיים לסימון מילים צרפתיות.
- הפרדה בין רכיבי מילה, בעיקר כשחלקה לא עברי: אבא׳לה, אסתר׳קה, מק׳גייוור, רמדי׳ס, רוק׳נרול
- חיקוי של תפקיד האפוסטרוף בשפות זרות: או׳קונור, מקדונלד׳ס, ל׳אקווילה, ואן ׳ט הוף , ד׳אלמבר, ד׳יזראלי
- סימון הגאים שנשמטים בשפת הדיבור, בדומה לתפקיד האפוסטרוף באנגלית: מ׳זתומרת? קח ת׳תיק ש׳ך, ׳סתכל, ׳כנס.
- הפרדה בין אותיות השם המפורש, על-מנת שלא תכתבנה ברצף במילה אחרת. חני׳ה, י׳ובל.
ברוב המקרים האלה אין בגרש צורך.[1]
טעם המקרא
הגרש הוא גם שמו של סימן אחר – אחד מטעמי המקרא, הנכתב מעל המילה בסופה, למשל במילה חַיֵּיהֶ֜ם (שמות א יד). כטעם מקרא הוא נקרא גם "טֶרֶס".
ביוניקוד
ברוב מקלדות המחשב ובמכונות הכתיבה משתמשים בסימן האפוסטרוף בשביל לציין גרש.
אולם הגרש הוא תו הנמצא בעברית בלבד, ומבחינה טיפוגרפית, גרש ואפוסטרוף אינם זהים:
- ביוניקוד, גרש עברי (סימן הפיסוק) הוא התו U+05F3
- אפוסטרוף הוא התו U+0027
- טעם המקרא גרש הוא התו U+059C
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גרש ('), באתר "השפה העברית"
- על שימושים שונים של סימן הגרש, באתר האקדמיה ללשון העברית
- גרש (׳), באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
כתב עברי | ||
---|---|---|
מערכות אלפבית | אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית פיניקי • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי | |
וריאציות של אלפבית עברי | כתב רש"י • כתב סת"ם • כתב רהוט • סוליטריאו | |
שונות | כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה | |
ניקוד | ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארץ־ישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב מלא | |
גופנים עבריים | דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין • הדסה • הצבי • כתב רש"י • סת"ם • שלום • ירושלמי • וילנא • אלף | |
אלפבית עברי | א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת | |
שפות הנכתבות בכתב עברי | עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית • לאדינו |