פנחס אפשטיין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
[[קטגוריה:רבנים ארץ ישראליים]] |
[[קטגוריה:רבנים ארץ ישראליים]] |
||
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] |
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:דייני העדה החרדית]] |
||
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים]] |
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים]] |
||
גרסה מ־21:39, 26 באוגוסט 2013
הרב פנחס אפשטיין (נפטר בי"ז בטבת תש"ל) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
תולדות חייו
נולד בעיירה גראיעווא (הכתיב ביידיש) שבליטא כבן הצעיר[1] של הרב ישעיה אפשטיין (נפטר בי' באייר תרע"ה)[2], ואסתר, בת ר' אברהם רבינוביץ[3] ונכדת הרב אורי דוד שהתפרסם כמחבר "אפיריון דוד". למד בכמה מקומות ובין השאר בקריניק מפי הרב זלמן סנדר כהנא שפירא.
בהיותו כבן 18 עלה לארץ ישראל. נשא לאישה את חיה פסיל בת הרב ברוך שלאם, בוגר ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה ששימש כרב בדרום אפריקה. אשתו של הרב אפשטיין נפטרה בגיל 37.
כיהן כדיין בבית הדין של "העדה החרדית" בזמנם של הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין. לימד בישיבת תורת חיים. בשנת תש"ח נבחר להיות ראב"ד העדה החרדית לאחר שהרב זליג ראובן בנגיס עבר לשמש גאב"ד העדה. לאחר פטירת הרב אפשטיין החליפו הרב דוד יונגרייז.
נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
השקפת עולמו
התנגד בחריפות רבה לציונות והתנגד להשתתפות בבחירות לכנסת כדרכה של "העדה החרדית". בניגוד לאנשי העדה החרדית העריך את הרב קוק, ובמכתב אליו מתרפ"ג הוא מציע לפני הרב קוק את דעתו בעניין הלכתי מסוים, וכותב בראשו: 'לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י קוק שליט"א האב"ד פה עיה"ק'. כלומר, הוא הכיר ברב קוק כרב העיר ירושלים, בניגוד לדעה המקובלת אצל אנשי העדה החרדית.
צאצאיו ומשפחתו
ילדיו:
- הרב ישעיה - בנו הגדול שהיה גדול בתורה ופרסם מאמרים תורנים במאספים תורניים שונים
- הרב אברם חיים
- בת,אסתר אשת הרב הלל וינד שהיה משמשו של האדמו"ר, ר' אהרן רוקח מבלז. חתנם הוא הרב יהודה לייבוביץ', גבאו של האדמו"ר מצ'רנוביל.
- בת,אהובה אשת הרב אברהם ברדקי
ילדיו מנישואיו לשושנה (רוזה) אפשטיין (-כ"א באדר א' תשמ"ו, 1986):
- רחל אפשטיין זוסמן
- יונה אפשטיין פרידמן
- יוסף אפשטיין
- יעקב (שמעון) אפשטיין
אחיו היה הרב זרח אפרים אפשטיין, ראש ישיבת תורת חיים. אחותו אלקה, נישאה לרב משה וינוגרד, ממנהלי ישיבת "תורת חיים" ובנו של הרב יוסף אליהו ששימש כראש הישיבה לאחר פטירת אחיו, הרב יצחק וינוגרד מייסד הישיבה.
חיבוריו
- אוריין תליתאי - מובאים בו דברי הראשונים וגדולי האחרונים בשלושה עניינים: "ספיקא דממונא איסורא" (מסכת נדרים דף ז'), עשה דוחה לא תעשה של נדר (נדרים דף ט"ז), "מצוות ליהנות נתנו" (נדרים דף ט"ז) ובסופו מילואים והערות, קונטרס בדיני דיבור ומחשבה בהקרבת קרבנות, דבר תורה על ברית מילה, דבר תורה על תפילין והוא דרשה לבר מצווה, והדרן על ש"ס משניות ופלפול בדיני קידושין. יצא לראשונה בירושלים תרע"ג, ובתש"ל יצא דפוס צילום של דברי ר' פנחס עם הוספות של הרב ישראל וינר וקונטרס 'יש"א ברכה' מבן המחבר, הרב ישעיה.
- מנחה חרבה - חידושים על מסכת סוטה מן התלמוד הבבלי. הודפס לראשונה בירושלים תרפ"ג והודפס שוב בדפוס צילום עם הוספות בתשנ"ג (1992) וכן הודפס בתש"ס.
- דבריו בדיני שמיטה מופיעים בקבץ גנזי שביעית : אוסף חידושי תורה, מכתבים ומודעות, מגדולי עולם... בענייני שביעית..., בהוצאת כולל "עוללות אפרים" (על שמו של הרב אפרים פישל סופר), ירושלים תש"ס. זהו חלק ראשון של "מנחת ירושלים", אך אין לזה המשך.
היו לו עוד כתבים רבים ובהם חילופי מכתבים עם רבנים, אך הם נשרפו במלחמת העצמאות כשחיילי הלגיון הירדני הבעירו את הרובע היהודי בעיר העתיקה. אולי ההמשך של "מנחת ירושלים" היה ביניהם.
לקריאה נוספת
- ויעמוד פינחס ויפלל : קורות חייו של... ראב"ד עיה"ק ירושלים רבי פינחס עפשטיין ושל אביו... רבי ישעי', בהוצאת משפחת לייבוביץ, בני ברק תש"ס (כולל סיפורים, מאמרים, כרוזים, מכתבים, הספדים, הסכמות, ועוד)
קישורים חיצוניים
- ר' פנחס עפשטיין זצ"ל, בפורום אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ אחיו הבכור הוא הרב זרח אפרים, ואחים נוספים הם הרב יעקב ממרימפול שבליטא, הרב משה שר' פנחס מזכירו בין נותני מעות קדימה להוצאת הספר "מנחה חרבה", הרב אליהו חיים שר' פנחס מזכירו בין נותני מעות קדימה להוצאת הספר "לבוש ישע" של אביהם, עקיבא ואברהם גרשון.
- ^ מחבר "לבוש ישע" שר' פנחס דאג להוצאתו לאור. לימד בכמה עיירות בליטא כולל כהונת ראש ישיבה בקוידנוב, ובישיבת "תורת חיים" בירושלים.
- ^ כך כתוב בערך על אחיו ר' זרח אפרים באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו מאת דוד תדהר, אך באשכול על ר' פנחס בפורום אוצר החכמה שבקישור החיצוני בערך זה, כתוב שאביה של אסתר הוא הנגיד ר' חיים מזופראן שבמחוז וילנה.