איג קאפה, מלך צרפת – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מור ולבונה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ |
[[קובץ:Hugues capet.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דיוקן בדיוני של איג קאפה. לא שרדו דיוקנאות שלו מתקופתו]] |
||
[[ |
[[קובץ:HugoKapetden%C3%A1r.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מטבע דינר שטבע איג קאפה]] |
||
'''אִיג קַאפֶּה''' (ב[[צרפתית]]: Hugues Capet) (נולד ב-[[938]] - מת ב-[[24 באוקטובר]] [[996]]) היה [[מלכי צרפת|מלך צרפת]] משנת [[987]] עד שנת [[996]]. "קאפה" (בצרפתית Capet) פירושו "לובש הגלימה". צאצאיו של קאפה, בני [[בית קאפה|השושלת הקאפטינגית]], משלו ברציפות בצרפת (אם כי מן [[המאה ה-14|המאה הארבע עשרה]] תחת השם "[[בית בורבון|שושלת ולואה]]" ולאחר מכן "[[בית בורבון|שושלת בורבון]]") עד שנת [[1848]] (למעט בתקופת [[הרפובליקה הראשונה]] ו[[הקיסרות הראשונה]] בין [[1792]] ל-[[1815]]). |
'''אִיג קַאפֶּה''' (ב[[צרפתית]]: Hugues Capet) (נולד ב-[[938]] - מת ב-[[24 באוקטובר]] [[996]]) היה [[מלכי צרפת|מלך צרפת]] משנת [[987]] עד שנת [[996]]. "קאפה" (בצרפתית Capet) פירושו "לובש הגלימה". צאצאיו של קאפה, בני [[בית קאפה|השושלת הקאפטינגית]], משלו ברציפות בצרפת (אם כי מן [[המאה ה-14|המאה הארבע עשרה]] תחת השם "[[בית בורבון|שושלת ולואה]]" ולאחר מכן "[[בית בורבון|שושלת בורבון]]") עד שנת [[1848]] (למעט בתקופת [[הרפובליקה הראשונה]] ו[[הקיסרות הראשונה]] בין [[1792]] ל-[[1815]]). |
||
קאפה נולד בשנת 938 ב[[פריז]] למשפחה עשירה ורבת כוח. הוא היה בנם הבכור של [[איג הגדול]], [[דוכס]] ה[[פרנקים]] ו[[רוזן]] [[פריז]] ושל הדוויג מ[[סקסוניה]]. קאפה רצה להפוך ל[[נזיר (דתות)|נזיר]], ובשנת [[980]] העביר את שרידי הקדוש ואלרי ל[[קתדרלה]] ב[[אמיין]]. לאחר שירש את אחוזותיו ותוארו של אביו, הפך לאציל החזק ביותר באותו הזמן ב[[צרפת]]. איג כרת ברית עם שליטי [[גרמניה]], ונשא לאישה את בתו של [[אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], וכך הייתה לו השפעה רבה על המלך ה[[השושלת הקרולינגית|קרולינגי]] החלש [[לותר, מלך צרפת|לותר]]. לאחר מותם של לותר ב- [[986]] ושל בנו [[לואי החמישי, מלך צרפת|לואי החמישי]] ב- |
קאפה נולד בשנת 938 ב[[פריז]] למשפחה עשירה ורבת כוח. הוא היה בנם הבכור של [[איג הגדול]], [[דוכס]] ה[[פרנקים]] ו[[רוזן]] [[פריז]] ושל הדוויג מ[[סקסוניה]]. קאפה רצה להפוך ל[[נזיר (דתות)|נזיר]], ובשנת [[980]] העביר את שרידי הקדוש ואלרי ל[[קתדרלה]] ב[[אמיין]]. לאחר שירש את אחוזותיו ותוארו של אביו, הפך לאציל החזק ביותר באותו הזמן ב[[צרפת]]. איג כרת ברית עם שליטי [[גרמניה]], ונשא לאישה את בתו של [[אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], וכך הייתה לו השפעה רבה על המלך ה[[השושלת הקרולינגית|קרולינגי]] החלש [[לותר, מלך צרפת|לותר]]. לאחר מותם של לותר ב- [[986]] ושל בנו [[לואי החמישי, מלך צרפת|לואי החמישי]] ב-987, שכנע אדלברון ארכיבישוף [[ריימס]] אסיפה של אצילים לבחור באיג קאפה כמלך צרפת. הוא הוכתר כמלך צרפת בעיר [[נויון]], [[פיקרדי]] ב-[[3 ביולי]] [[987]], והיה בכך לאדם הראשון ממשפחה שאינה מלכותית שמלך בצרפת, והראשון בשושלת הקאפטינגית. |
||
על אף שכוחו הצבאי היה מוגבל, והיה עליו לעתים לבקש סיוע צבאי מדוכס [[דוכסות נורמנדיה|נורמנדיה]], בחירתו כמלך פה אחד העניקה לו כוח וסמכות מוסרית כלפי אציליו. |
על אף שכוחו הצבאי היה מוגבל, והיה עליו לעתים לבקש סיוע צבאי מדוכס [[דוכסות נורמנדיה|נורמנדיה]], בחירתו כמלך פה אחד העניקה לו כוח וסמכות מוסרית כלפי אציליו. |
||
המלך איג היה בעל נכסים ליד [[שארטר]] ו[[אנז'ו]]. בין [[פריז]] ו[[אורליאן]] היה המלך בעל אחוזות ונכסים בגודל של 1,000 קמ"ר. אלו היו גבולות סמכותו, ואם היה מעז לצאת מהם היה בסכנת מוות. מעבר לבסיס כוח זה היו עדיין מקומות אשר לא קיבלו את סמכותו ה[[פאודליזם|פאודלית]]. באזורי הספר היו 150 צורות של מטבע, ולפחות תריסר שפות. איחוד צרפת לכלל יחידה אחת הסתבר כמשימה קשה, והמצב גרם למאבק מתמיד בין המלך ובין אציליו הפאודלים. מלכותו של קאפה התאפיינה במאבקים בלתי פוסקים בינו ובין ה[[וסאל |
המלך איג היה בעל נכסים ליד [[שארטר]] ו[[אנז'ו]]. בין [[פריז]] ו[[אורליאן]] היה המלך בעל אחוזות ונכסים בגודל של 1,000 קמ"ר. אלו היו גבולות סמכותו, ואם היה מעז לצאת מהם היה בסכנת מוות. מעבר לבסיס כוח זה היו עדיין מקומות אשר לא קיבלו את סמכותו ה[[פאודליזם|פאודלית]]. באזורי הספר היו 150 צורות של מטבע, ולפחות תריסר שפות. איחוד צרפת לכלל יחידה אחת הסתבר כמשימה קשה, והמצב גרם למאבק מתמיד בין המלך ובין אציליו הפאודלים. מלכותו של קאפה התאפיינה במאבקים בלתי פוסקים בינו ובין ה[[וסאל]]ים שלו על גבולות אזור ה[[סן]] וה[[לואר (נהר)|לואר]]. מעבר לכך, מינויו של ארנולף, אחיינו של דוכס לוריין, גרם לסכסוך עם ה[[אפיפיור]] [[יוחנן החמישה עשר]], שעדיין היה בשיאו כאשר נפטר קאפה בשנת 996, ונטמן ב[[בזיליקת סן דני]] בפריז. |
||
קאפה נשא לאישה את אדלאיד מ[[אקיטן]], בתו של הדוכס גיום מאקיטן. בנו, [[רובר השני, מלך צרפת|רובר השני]], מלך אחריו. |
קאפה נשא לאישה את אדלאיד מ[[אקיטן]], בתו של הדוכס גיום מאקיטן. בנו, [[רובר השני, מלך צרפת|רובר השני]], מלך אחריו. |
||
בזמן [[המהפכה הצרפתית]], כאשר רצו המהפכנים להדגיש את מוצאו של המלך [[לואי השישה עשר, מלך צרפת|לואי השישה עשר]] ואת היותו כאחד האדם, נקרא המלך בפיהם "האזרח קאפה" על שם אבי אבותיו, איג קאפה, אשר הוכתר כמלך בהסכמה, ולא מלך מכוח מוצאו או מכוח צו אלוהי. |
בזמן [[המהפכה הצרפתית]], כאשר רצו המהפכנים להדגיש את מוצאו של המלך [[לואי השישה עשר, מלך צרפת|לואי השישה עשר]] ואת היותו כאחד האדם, נקרא המלך בפיהם "האזרח קאפה" על שם אבי אבותיו, איג קאפה, אשר הוכתר כמלך בהסכמה, ולא מלך מכוח מוצאו או מכוח צו אלוהי. |
||
{{מלכי צרפת}} |
{{מלכי צרפת}} |
גרסה מ־08:47, 5 במרץ 2015
אִיג קַאפֶּה (בצרפתית: Hugues Capet) (נולד ב-938 - מת ב-24 באוקטובר 996) היה מלך צרפת משנת 987 עד שנת 996. "קאפה" (בצרפתית Capet) פירושו "לובש הגלימה". צאצאיו של קאפה, בני השושלת הקאפטינגית, משלו ברציפות בצרפת (אם כי מן המאה הארבע עשרה תחת השם "שושלת ולואה" ולאחר מכן "שושלת בורבון") עד שנת 1848 (למעט בתקופת הרפובליקה הראשונה והקיסרות הראשונה בין 1792 ל-1815).
קאפה נולד בשנת 938 בפריז למשפחה עשירה ורבת כוח. הוא היה בנם הבכור של איג הגדול, דוכס הפרנקים ורוזן פריז ושל הדוויג מסקסוניה. קאפה רצה להפוך לנזיר, ובשנת 980 העביר את שרידי הקדוש ואלרי לקתדרלה באמיין. לאחר שירש את אחוזותיו ותוארו של אביו, הפך לאציל החזק ביותר באותו הזמן בצרפת. איג כרת ברית עם שליטי גרמניה, ונשא לאישה את בתו של אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, וכך הייתה לו השפעה רבה על המלך הקרולינגי החלש לותר. לאחר מותם של לותר ב- 986 ושל בנו לואי החמישי ב-987, שכנע אדלברון ארכיבישוף ריימס אסיפה של אצילים לבחור באיג קאפה כמלך צרפת. הוא הוכתר כמלך צרפת בעיר נויון, פיקרדי ב-3 ביולי 987, והיה בכך לאדם הראשון ממשפחה שאינה מלכותית שמלך בצרפת, והראשון בשושלת הקאפטינגית.
על אף שכוחו הצבאי היה מוגבל, והיה עליו לעתים לבקש סיוע צבאי מדוכס נורמנדיה, בחירתו כמלך פה אחד העניקה לו כוח וסמכות מוסרית כלפי אציליו.
המלך איג היה בעל נכסים ליד שארטר ואנז'ו. בין פריז ואורליאן היה המלך בעל אחוזות ונכסים בגודל של 1,000 קמ"ר. אלו היו גבולות סמכותו, ואם היה מעז לצאת מהם היה בסכנת מוות. מעבר לבסיס כוח זה היו עדיין מקומות אשר לא קיבלו את סמכותו הפאודלית. באזורי הספר היו 150 צורות של מטבע, ולפחות תריסר שפות. איחוד צרפת לכלל יחידה אחת הסתבר כמשימה קשה, והמצב גרם למאבק מתמיד בין המלך ובין אציליו הפאודלים. מלכותו של קאפה התאפיינה במאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הוסאלים שלו על גבולות אזור הסן והלואר. מעבר לכך, מינויו של ארנולף, אחיינו של דוכס לוריין, גרם לסכסוך עם האפיפיור יוחנן החמישה עשר, שעדיין היה בשיאו כאשר נפטר קאפה בשנת 996, ונטמן בבזיליקת סן דני בפריז.
קאפה נשא לאישה את אדלאיד מאקיטן, בתו של הדוכס גיום מאקיטן. בנו, רובר השני, מלך אחריו.
בזמן המהפכה הצרפתית, כאשר רצו המהפכנים להדגיש את מוצאו של המלך לואי השישה עשר ואת היותו כאחד האדם, נקרא המלך בפיהם "האזרח קאפה" על שם אבי אבותיו, איג קאפה, אשר הוכתר כמלך בהסכמה, ולא מלך מכוח מוצאו או מכוח צו אלוהי.
מלכי צרפת | ||
---|---|---|
המלכים הקרולינגים (843–987) |
שארל השני • לואי השני • לואי השלישי • קרלומן השני • קרל השלישי • אודו • שארל הרביעי • רובר הראשון • ראול • לואי הרביעי • לותר • לואי החמישי | |
בית קאפה (789–1328) |
איג קאפה • רובר השני • אנרי הראשון • פיליפ הראשון • לואי השישי • לואי השביעי • פיליפ השני • לואי השמיני • לואי התשיעי • פיליפ השלישי • פיליפ הרביעי • לואי העשירי • ז'אן הראשון • פיליפ החמישי • שארל הרביעי | |
בית ולואה (1328–1589) |
פיליפ השישי • ז'אן השני • שארל החמישי • שארל השישי • שארל השביעי • לואי האחד עשר • שארל השמיני • לואי השנים עשר • פרנסואה הראשון • אנרי השני • פרנסואה השני • שארל התשיעי • אנרי השלישי | |
בית בורבון (1589–1792) |
אנרי הרביעי • לואי השלושה עשר • לואי הארבעה עשר • לואי החמישה עשר • לואי השישה עשר • לואי השבעה עשר | |
בית בונפרטה (1804–1814; 1815) |
נפוליאון הראשון • נפוליאון השני | |
בית בורבון (1814–1815; 1815–1830) |
לואי השמונה עשר • שארל העשירי • לואי התשעה עשר • אנרי החמישי | |
בית אורליאן (1830–1848) |
לואי פיליפ • פיליפ השביעי | |
בית בונפרטה (1852–1870) |
נפוליאון השלישי |