יהושע ברנדשטטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:02, 29 בנובמבר 2015

יהושע ברנדשטטר (1891 – 29 באפריל 1975) היה חלוץ וחקלאי, חבר קיבוץ ואיש תיאטרון, מנהל "הבימה" בשנות ה-30, מפיק סרטים וצייר, אמן נאיבי.

ביוגרפיה

ברנדשטטר נולד במשפחה חסידית בטרנוב שבגליציה בשנת 1891. הוא עלה לארץ ישראל בהיותו בן 18 במסגרת העלייה השנייה והיה שומר ופועל חקלאי במושבות הגליל, בסג'רה-אילניה, וביבנאל. ברנדשטטר היה בין מייסדי קיבוץ בית אלפא שלמרגלות הגלבוע. בקיבוץ התמסר לענף הרפת ולגידול פרות לחלב, והיה בין משפרי הפרה החולבת הישראלית. ברנדשטטר נישא לרחל קטינקא. השניים היו הורים לציירת והמאיירת תרצה טנאי (שנישאה למשורר שלמה טנאי) ולהגר ברץ (שנישאה לעמוס ברץ, בנם של מרים ויוסף ברץ).

בשנת 1931, לאחר גירושיו, עזב ברנדשטטר את העמק, השתקע בתל אביב והחל לעסוק בתיאטרון העברי. שנים רבות היה מנהל תיאטרון הבימה. בהמשך נישא למרגוט קלאוזנר, מחלוצות הקולנוע העברי והישראלי, והשתתף במפעלי הקולנוע, האולפנים והסרטים שלה. הוא הפיק סרטים שהיו שעסקו בהווי היהודי והעברי, ויצר כמה סרטים קצרים על חגי השנה. בנו מנישואיו אלה הוא הפעיל החברתי והיוצר עמוס מוקדי. נישואיו השניים של ברנדשטטר לא עלו יפה, ולאחר גירושיו נישא לצילי בראב.

ברנדשטטר החל לצייר רק בזקנתו, וציוריו הנאיביים עשו רושם רב על קהילת האמנות בארץ. הוא התפרסם במהרה חרף גילו, וערך תערוכות בישראל ובחו"ל. יצירותיו נקנו על ידי מוזיאונים ומוסדות אמנותיים בישראל ובחו"ל.

ברנדשטטר נפטר באביב 1975 לאחר מחלה קצרה והותיר ילדים ונכדים. ברנדשטטר הוא אחיה של הציירת רבקה ריגר קפלן ודודה של הציירת ויוצרת ההדפסים שלומית הבר-שיים (בתה); דודו (אחי אמו) של הצייר משה מוקדי; ודודנו של הצייר מיכאל ארגוב (זינגר).

לקריאה נוספת

צילי ברנדשטטר (עורכת), יהושע ברנדשטטר, תל אביב, 1982.
מרגוט קלאוזנר, יומן הבימה, תל אביב: מועדים, 1971.
מוטי זעירא, איש אהבות: סיפור חייו של יהושע ברנדשטטר, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשס"ו.

קישורים חיצוניים

אורה ערמוני, יהושע לא ידוע, עיתון "הקיבוץ", 29 ביוני 2006
תקוה וינשטוק, גם בגיל 73 אפשר להתחיל...: מפיק הסרטים יהושע ברנדשטטר בחר לו בשנות זקנתו עיסוק חדש: הציור, מעריב, 19 בדצמבר 1963
מת יהושע ברנדשטטר שהיה מנהל "הבימה" בשנות ה־30, דבר, 30 באפריל 1975

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ברנדשטטר נולד במשפחה [[תנועת החסידות|חסידית]] ב[[טרנוב]] שב[[גליציה]] בשנת 1891. הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] בהיותו בן 18 במסגרת [[העלייה השנייה]] והיה שומר ופועל חקלאי ב[[מושבה|מושבות]] [[הגליל]], ב[[אילניה|סג'רה-אילניה]], וב[[יבנאל]]. ברנדשטטר היה בין מייסדי קיבוץ [[בית אלפא]] שלמרגלות ה[[גלבוע]]. בקיבוץ התמסר לענף ה[[רפת]] ולגידול [[בקר לחלב|פרות לחלב]], והיה בין משפרי הפרה החולבת הישראלית. ברנדשטטר נישא ל[[רחל קטינקא]]. השניים היו הורים לציירת והמאיירת [[תרצה טנאי]] (שנישאה למשורר [[שלמה טנאי]]) ולהגר ברץ (שנישאה לעמוס ברץ, בנם של [[מרים ברץ|מרים]] ו[[יוסף ברץ]]).
-בשנת [[1931]], לאחר גירושיו, עזב ברנדשטטר את העמק, השתקע ב[[תל אביב הקטנה|תל אביב]] והחל לעסוק בתיאטרון העברי. שנים רבות היה מנהל תיאטרון [[הבימה]]. בהמשך נישא ל[[מרגוט קלאוזנר]], מחלוצות ה[[קולנוע ישראלי|קולנוע העברי והישראלי]], והשתתף במפעלי הקולנוע, האולפנים והסרטים שלה. הוא הפיק סרטים שהיו שעסקו בהווי היהודי והעברי, ויצר כמה [[סרט קצר|סרטים קצרים]] על חגי השנה. בנו מנישואיו אלה הוא הפעיל החברתי והיוצר [[עמוס מוקדי]]. נישואיו השניים של ברנדשטטר לא עלו יפה, ולאחר גירושיו נישא לצילי בראב.
+בשנת [[1931]], לאחר גירושיו, עזב ברנדשטטר את העמק, השתקע ב[[תל אביב הקטנה|תל אביב]] והחל לעסוק ב[[תיאטרון]] העברי. שנים רבות היה מנהל תיאטרון [[הבימה]]. בהמשך נישא ל[[מרגוט קלאוזנר]], מחלוצות ה[[קולנוע ישראלי|קולנוע העברי והישראלי]], והשתתף במפעלי הקולנוע, האולפנים והסרטים שלה. הוא הפיק סרטים שהיו שעסקו בהווי היהודי והעברי, ויצר כמה [[סרט קצר|סרטים קצרים]] על חגי השנה. בנו מנישואיו אלה הוא הפעיל החברתי והיוצר [[עמוס מוקדי]]. נישואיו השניים של ברנדשטטר לא עלו יפה, ולאחר גירושיו נישא לצילי בראב.
 ברנדשטטר החל לצייר רק בזקנתו, וציוריו הנאיביים עשו רושם רב על קהילת האמנות בארץ. הוא התפרסם במהרה חרף גילו, וערך תערוכות בישראל ובחו"ל. יצירותיו נקנו על ידי מוזיאונים ומוסדות אמנותיים בישראל ובחו"ל.