יוטה (אתר מקראי) – הבדלי גרסאות
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{תבנית: +{{) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==אזכור במקרא== |
==אזכור במקרא== |
||
כאשר [[יהושע בן נון]] חילק את ארץ ישראל לנחלות ל[[שבטי ישראל]], נפלה יוטה בחלקו של [[שבט יהודה]]. העיר עצמה נמסרה לידי [[ |
כאשר [[יהושע בן נון]] חילק את ארץ ישראל לנחלות ל[[שבטי ישראל]], נפלה יוטה בחלקו של [[שבט יהודה]]. העיר עצמה נמסרה לידי [[הכהנים בני אהרן]] במסגרת השלוש-עשרה ערים שכל שבט נתן לכהנים. וכך כתוב בספר יהושע: "ויתנו, ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון את הערים האלה, אשר יקרא אתהן בשם. ויהי לבני אהרון, ממשפחות הקהתי מבני לוי... ויתנו להם... ואת-יוטה ואת-מגרשיה... ([[ספר יהושע]] כ"א, ט'-י"ג) |
||
==שרידי בית כנסת== |
==שרידי בית כנסת== |
||
גרסה מ־04:17, 28 בדצמבר 2015
יוּטָּה הוא אתר מקראי המזוהה כיום עם הכפר הפלסטיני יטא שבדרום הר חברון. יוטה מוזכר בספר יהושע כאחת הערים שניתנו ללויים. היישוב מוזכר גם בספר השמות של אוסביוס מקיסריה מהמאה ה-4: "כפר גדול מאוד של יהודים". יוטה היא הצפונית מבין שבע הערים אשר נכללו אצלו בתחום דרומא.
אזכור במקרא
כאשר יהושע בן נון חילק את ארץ ישראל לנחלות לשבטי ישראל, נפלה יוטה בחלקו של שבט יהודה. העיר עצמה נמסרה לידי הכהנים בני אהרן במסגרת השלוש-עשרה ערים שכל שבט נתן לכהנים. וכך כתוב בספר יהושע: "ויתנו, ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון את הערים האלה, אשר יקרא אתהן בשם. ויהי לבני אהרון, ממשפחות הקהתי מבני לוי... ויתנו להם... ואת-יוטה ואת-מגרשיה... (ספר יהושע כ"א, ט'-י"ג)
שרידי בית כנסת
בשנת 1969 הבחין צבי אילן, בדרום מזרח הכפר, באבן בצורת קונכייה משובצת במשקוף מבנה ושיער שמקורה בבית כנסת.
בשנת 1986 סקר צוות של קצין מטה לארכאולוגיה את הכפר וגילה חלקי מבנה ציבורי שהוא בית כנסת או כנסייה. צבי אילן המשיך בבדיקה ויחד עם דוד עמית גילה משקוף ועליו חריטת מנורת שבעת הקנים. בשנת 1988 גילה דוד עמית משקוף בעל שתי מנורות רוזטה מעל פתחו של בית ישן. בכך אושש את קיומו של בית כנסת במקום מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל.
במבנה שרדו קירות אבני גזית, שמקורן בבית כנסת. לא הובחן באפסיס במבנה ולכן אין לשער שמדובר בכנסייה.
בכפר נמצאו עוד שרידים המעידים על קיום ישוב יהודי: חלקי כרכוב ומשקוף, עמוד סורג, עמודים בחתך לב, האופינים לבתי כנסת.
צבי אילן מעלה את האפשרות כי החמולה בכפר המכונה "מאסלמה" דהיינו המאוסלמים וכן "מחמארה" - האדומים, שלגביהן יש מסורות שייחסו להם מוצא יהודי ומנהגים יהודים, אוסלמו בתקופה הכיבוש הערבי. "אם הדבר נכון, ייתכן שהם צאצאי היהודים שהשתמשו בבית הכנסת" .[1]
לקריאה נוספת
הערות שוליים
 דרומא
| |
|---|---|
|
| ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני | ||
|---|---|---|
| תשע ערים משבט יהודה ושמעון | חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש | |
| ארבע ערים משבט בנימין | גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן | |
| כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני | מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח) | |