גבע (יישוב מקראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הריסות גבע בניימין, כפי שתועדו בשנת 1881.
נחלות שבטי ישראל

גֶּבַע (גם: גֶבַע בִּנְיָמִן, כדי להבחינה מערים נוספות בשם "גבע" בארץ) הייתה עיר מקראית הנזכרת בתנ"ך, בנחלת שבט בנימין.

בספר יהושע, העיר נזכרת כאחת מארבע ערי נחלת שבט בנימין[1] שניתנו לכוהנים[2].

העיר נזכרת במלחמה בין שאול המלך לפלשתים, המתוארת בספר שמואל א' (פרק יד) כמיקום מפקדתו של שאול, ובציון שיני הסלע "בוצץ" ו"סנה" במעברות נחל מכמש.

בישעיהו נזכרת העיר במסע סנחריב, בין מכמש ורמה.

גבע בנימין נזכרת במספר מקומות נוספים בתנ"ך, בין השאר כעיר שאסא ביצר, וכעיר שיישבו עולי בבל, אך יש הטוענים שבמקומות אלו הכוונה היא לגבעת בנימין ולא לגבע[3].

היישוב מזוהה עם הכפר "ג'בע" שמצפון לירושלים, הנמצא צפונית לעיירה "א-ראם", המזוהה עם רמה המקראית, ודרומית לכפר "מח'מאס", המשמר את שמה של מכמש המקראית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.