נחל צלמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרידי טחנת קמח בסמוך לנחל צלמון

נַחַל צָלְמוֹן מנקז את המורדות הדרומיים-מזרחיים של גוש הרי מירון. הנחל זורם דרומה דרך הרי שגור, מתנקז אל מאגר צלמון ממזרח לרכס הרי יטבת, יוצר "ברך" לכיוון מזרח ונשפך לכנרת ליד קיבוץ גינוסר. נחל צלמון נזכר יותר מפעם אחת בכתביו של יוסף בן מתתיהו, כאחד ממוקדי המרד הגדול בשנים 60-70 לספירה, ונראה כי מימיו שימשו את בני העמים השונים לאורך כל תקופות ההיסטוריה. עדות לכך ניתן לראות במערת הקבורה החצובה בקיר הנחל, שנמצאת כמאתיים מטר לאחר הבריכה בה טבלנו[1].

בתוך ערוץ הנחל, ניצבת טחנת קמח גדולה, אחת מני רבות בנחל, מעליה נראה היטב קיר בנוי, הוא קיר אמת המים. את האמה בנו לאורך הנחל, בשיפוע מתון. עד לטחנת הקמח בהפרש גובה של מטרים ספורים מעל הערוץ. המים הובלו בצינור פנימי הישר למטה, ויצרו מעין מפל בנוי, סגור, שהוטה ישירות אל כנפי הגלגל. עוצמת נפילתם הניעה במרץ את הגלגל, וזה הניע את אבן הריחיים העליונה. בדרך זו, כשהמים עבדו בלא לאות, אפשר היה לנצל את כל אורך נתיב הזרימה של המים לבניית טחנות נוספות[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המזהים את חורבת צלמון המצויה בלב הנחל עם מבצר בשם צולמין, שבוצר על ידי יוסף בן מתתיהו בימי המרד הגדול. נחל צלמון מתחיל את זרימתו אי שם בהר הלל שבהרי מירון. אורכו כשלושים ק"מ, והוא מעיד על השינויים הגאולוגים המרשימים שעברה ארצנו במיליוני השנים האחרונות. ישנה סברה, שלא כולם מסכימים עימה כמובן, לפיה בעבר הרחוק זרם נחל צלמון אל הים התיכון וניקז את מימי הגליל העליון. לאחר התהוות השבר הסורי אפריקאי, שיצר את ים המלח, עמק הירדן, הכנרת ואף את החרמון, שינה הנחל את כיוון זרימתו, ומאז ועד היום הוא נשפך אל הכנרת. שינוי הנתיב אל בסיס הניקוז החדש, העמוק יותר, ניכר במסלול זרימתו של הנחל, המתחיל בזרימה מערבה, באזור המסלול שלנו, משנה את נתיבו דרומה ולאחר מכן אף מזרחה, כשהוא נשפך לכנרת ליד קיבוץ גינוסר, בין הארבל לנחל עמוד תחתון.

מקורות הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהים את חורבת צלמון המצויה בלב הנחל עם מבצר בשם צולמין, שבוצר על ידי יוסף בן מתתיהו בימי המרד הגדול.

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערוץ הנחל שבתחומי הגן הלאומי כרמי זיתים מטופחים.

לאורך הנחל טחנות קמח שפעלו בעת החדשה לטחינת קמח באמצעות כוח הכבידה של המים. מי הנחל נאספו במעלה הנחל, הובלו על גבי אמות מים מרחק של מאות מטרים, ונפלו בכוח מגובה בתוך ארובות הטחנה. המים הנופלים בארובה סובבו גלגל כפות, שבתורו סובב עמוד שהיה מחובר אל אבני הריחיים. שתי טחנות קמח יפות ניצבות על גדתו המזרחית של נחל צלמון באזור הגן הלאומי, בין היישובים הבדווים ראס אל-עין וסלמה, שמדרום לבקעת בית הכרם, בין הר כמון להר חזון.את הנחל, מזינים מספר מעיינות: בחלקו העליון - עין פרוד ועין רמיאל, בחלקו התיכון - עין צלמון, ובחלקו התחתון - עין רביד ועין דשנה. כיום נשאבים רוב המים על ידי יישובי הסביבה כמי שתייה, ורק מיעוטם זורמים בנחל בצורה חופשית. החלק שבו עובר המסלול הוכרז במאי 2005 כגן לאומי על ידי שר הפנים דאז אופיר פינס, בתקווה שחוקי שמורות הטבע יסייעו לשמור על שכיית הטבע הזו[1].

מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול אינו מעגלי, אך ההליכה בו הלוך ושוב קצרה יחסית (3 ק"מ), וניתן לעשותה בשעה או בחצי יום. מי הנחל מאפשרים שכשוך במימיו. המסלול מתאים לכל המשפחה. במסלול ניתן למצוא צמחייה מגוונת, עצי תאנה, ערבה מחודדת, פטל קדוש, גומא ארוך, גרגר הנחלים, כרפס הביצות, נענה משובלת, קנה מצוי ואחרים. בנחל ריכוז של מספר מינים נדירים כמו משויה פעמונית ועצי אולמוס שעיר. על המדרונות גדלים גם חורש אלון מצוי וסירה קוצנית, ובמפנה המערבי פסיפס של חורש אלון מצוי וקטלב.[1]

במסלול עומדים זוג טחנות קמח גדולות: טחנות אלכרדי, כאשר במנהרה של הטחנה התחתונה אפשר עדיין לראות את גלגל הכפות שהניע אותה. טחנת הקמח החמישית והאחרונה שרואים בקטע הנחל היא טחנת אלמשרבה (מקום השתיה), בסמוך ליישוב הבדוואי סלאמה. מכאן ממשיכים המים עוד מעט דרומה באפיק. עד שהם מחלחלים באדמה ליד חורבת צלמון, כ-1 ק"מ מדרום לכפר הבדואי

גן לאומי נחל צלמון, טחנת קמח
גן לאומי נחל צלמון, טחנת קמח
גן לאומי נחל צלמון, מים זורמים ובריכת שכשוך

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל צלמון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

‪‬