שדה עמודים
.JPG) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אתר ארכאולוגי, גנים לאומיים בישראל  |
| מיקום |
טבריה |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1968 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1968 |
| מידות | |
| שטח |
0.162 קמ"ר |
| קואורדינטות | 32°48′55″N 35°24′36″E / 32.815214°N 35.409983°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   שדה עמודים | |
  | |
שדה עמודים הוא אתר ארכאולוגי בקצה המזרחי של בקעת בית נטופה באזור מחלף בקעת נטופה וכ - 15 ק"מ מטבריה. באתר נמצאו שרידי כפר יהודי קדום ובית כנסת המתוארך לסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה.[1][2]
סקרים ארכאולוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרידי הכפר היהודי הקדום ובית הכנסת התגלו ונסקרו כבר במאה ה-19 על ידי גרן.[3] בשנת 1905 בית הכנסת נחפר על ידי החוקרים היינריך קוהל וקרל ואצינגר, במהלך הסקר שערכו בגליל, שבמהלכו נחשפו בתי כנסת עתיקים רבים. באתר נמצאו שרידי ישוב רציף, החל מהתקופה הרומית וכלה בתקופה הערבית.[3] בשנת 1979חפר במקום י. לוין שתיארך את בית הכנסת למאה השלישית או הרביעית. ב-2004 ערך ע. ליבנר סקר מקיף של האתר.[3]
תיאור האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחורבת עמודים נתגלו שרידיו של כפר יהודי קדום בין המאה השלישית למאה החמישית לספירה. במקום נתגלו שרידי בית כנסת, מערות קבורה, מחצבות, גת, בודדה (מתקן חצוב למיצוי שמן) בור מים ומתקנים חקלאיים חצובים אחרים.[2]
בית הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת נבנה בשלהי המאה השלישית או בתחילתה של המאה הרביעית לספירה והמבנה שלו הוא אופייני לבתי כנסת גליליים.[1] למבנה המלבני בגודל (14.10x18.75 מטר) ומרוצף לוחות אבן, יש חזית מונומנטלית עם שלושה פתחים הפונים לכיוון ירושלים.[1] פנים המבנה מחולק על ידי שני טורי עמודים על אדנים, שבעה עמודים לכל טור, לאולם תווך (רחבו 6.21 מטר) ושתי סיטראות (רוחב כל אחת 3.15 מטר) טור ערב של שני עמודי פינה כפולים שלחתכם צורת לב ושני עמודים נוספים הפרידו בין אולם התווך לסטיו הפנימי המקביל לכניסה. לבנין הייתה כניסה צדדית נוספת מצד מזרח.
כמו בבית הכנסת בכפר נחום, לא נמצא במבנה שום סימן לארון קודש, וככל הנראה היה מיטלטל, כברוב בתי הכנסת מהטיפוס הקדום.
חזית המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעיטור חזית בית הכנסת שרד אך מעט, כיוון שהיא נהרסה במהלך השנים ושרידיה פזורים על יד בית הכנסת. על משקוף הפתח האמצעי מופיעות צדודיות של שני אריות שפניהם מופנות ישר ורגלו של כל אחד מהם מוצבת אל ראש פר וביניהם עומדת אמפורה. משקוף הדלת הצדדית מוקף תשליב ומחולק לשלושה ספינים, שעליהם שושנים ודמות בעל חיים שהושחתה כמעט כליל. כותרות העמודים הן בסגנון דורי, ועיבודן גס.
באתר נתגלתה כתובת בארמית, וזה לשונה: "יועזר חזנה/ושמעון /אחוי עבדו/הדן תרא דמרי/שמיא" ותרגומה - "יועזר החזן ואחיו שמעון עשו (נדבו) את השער הזה של אדון השמים".[1]
מערות קבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדרום מערב ליישוב הקדום בחורבת עמודים נתגלה אזור של מחצבות ומערות קבורה, בהן נתגלו כלי חרס וממצאים מהמאה השלישית עד החמישית לספירה. חלק ממערות הקבורה הן בעלות מאפיינים של קבורה יהודית. בנוסף, נתגלו גם מספר קברי ארגז באזור המחצבות.[2][3]
זיהוי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
להשערת החוקרים[4] במקום שכן כפר עוזיאל, מגוריהם של משמרת הכוהנים "אביה". לדעת הארכאולוג ד"ר דרור בן-יוסף יש לזהות את חורבת עמודים עם 'כפר נמרה' יישוב הנזכר בתלמוד הירושלמי מפי רב הונא: "שלוש מאות חנויות של מוכרי טהרות היו במגדל צבעיה ושלוש מאות חנויות של אורגי פרוכות היו בכפר נמרה". הנימוקים לזיהוי תלויים בראש ובראשונה בהשתמרות השם 'נמרה' בשרידי כפר נמרין, הנמצא כשני ק"מ דרומית-מזרחית לחורבת עמודים. כמו כן, בחורבת עמודים נמצאו שרידים יהודים מובהקים (בית כנסת וכתובות) מן התקופות הרומית והביזנטית בהתאמה לדברי רב הונא המעיד על כפר נמרא כיישוב יהודי מובהק. את זיהוי 'כפר עוזיאל' יש להעדיף, לדעת בן-יוסף בסמוך ליישוב עוזייר (בבקעת בית נטופה) המשמר רכיב מהשם עוזיאל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ־ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"א, עמודים 134–135.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גן לאומי שדה עמודים
- דרור בן-יוסף, של מי החורבה הזאת?, בשביל הארץ (גיליון 51), הוצאת רשות הטבע והגנים, אוגוסט-ספטמבר 2012.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 ישראל ל' לוין, החפירות בחורבת עמודים, קדמוניות 3-4, 1980, עמ' 107-110
- ^ 1 2 3 גיליון 126 לשנת 2014חורבת עמודים (דרום-מערב), באתר www.hadashot-esi.org.il
- ^ 1 2 3 4 גיליון 125 לשנת 2013חורבת עמודים, באתר www.hadashot-esi.org.il
- ^ Gustaf Dalman, Sacred Sites And Ways Studies In The Topography Of The Gospels, 1935
