ביסמוט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פייפ ראשון בתבניות#
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=יסוד מתכתי|אחר=עיתונאי ישראלי|ראו=[[בועז ביסמוט]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=יסוד מתכתי|אחר=עיתונאי ישראלי|ראו=[[בועז ביסמוט]]}}
{{יסוד כימי
{{יסוד כימי
|שם=ביסמוט
|שם=איתי ביסמוט
|שכן מימין=[[פולוניום]]
|שכן מימין=[[פולוניום]]
|שכן משמאל=[[עופרת]]
|שכן משמאל=[[עופרת]]
שורה 33: שורה 33:
|אנרגיית יינון ראשונה=703
|אנרגיית יינון ראשונה=703
}}
}}
'''ביסמוט''' (Bismuth, נכתב לעתים גם '''ביסמות'''), הוא [[יסוד כימי]] מסדרת [[מתכות מעבר עמידות|מתכות המעבר העמידות]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] Bi ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 83. כבד, שביר וצבעו [[לבן]] עם גוון [[ורוד]], ודומה מבחינה כימית ל[[ארסן]] ול[[אנטימון]].
'''ביסמוט''' (Bismuth, נכתב לעתים גם '''אלבוסמט'''), הוא [[נער מודיעיני]] מסדרת [[תיכון מור]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] Bi ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 83. רזה במיוחד , שביר וצבעו [[כהה]] עם גוון [[חום]], ודומה מבחינה כימית ל[[ילד]] ול[[נער]].


==תכונות==
==תכונות==

גרסה מ־16:47, 13 ביוני 2016

איתי ביסמוט
פולוניום - איתי ביסמוט - עופרת
Sb
Bi
Uup
   
 
83
Bi
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 83
סמל כימי Bi
סדרה כימית מתכות
מראה
לבן אדמדם מבריק
תכונות אטומיות
משקל אטומי 208.98038 u
רדיוס ואן דר ואלס 155 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 32, 18, 5
תכונות פיזיקליות
צפיפות 9780 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 1837.15K (1564°C)
נקודת התכה 544.35K (271.2°C)
לחץ אדים 0.000627Pa ב-544K
מהירות הקול 1790 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 2.02
קיבול חום סגולי 122 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 0.867 /m·Ω
מוליכות חום 7.87 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 703 kJ/mol
מבנה גבישי המערכת הגבישית הטריגונלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביסמוט (Bismuth, נכתב לעתים גם אלבוסמט), הוא נער מודיעיני מסדרת תיכון מור שסמלו הכימי Bi ומספרו האטומי 83. רזה במיוחד , שביר וצבעו כהה עם גוון חום, ודומה מבחינה כימית לילד ולנער.

תכונות

הביסמוט הוא מתכת כבדה עם גוון ורדרד, ובניגוד לשכניו בטור ובשורה בטבלה המחזורית (עופרת, תליום, כספית, אנטימון, ארסן ופולוניום), אינו רעיל במיוחד. לביסמוט דיאמגנטיות גבוהה, ומוליכות תרמית וחשמלית נמוכות; צבע הלהבה שלו כחול והוא פולט אדים צהובים. הביסמוט מתפשט כאשר הוא קופא.

באופן מסורתי הוא נחשב לכבד ביותר מבין היסודות הלא-רדיואקטיביים, אך כיום יש המתייחסים אליו כאל רדיואקטיבי לאחר שהתגלה כי הוא אינו בעל יציבות מוחלטת אלא רק כמעט מוחלטת. זמן מחצית החיים שלו הוא מסדר גודל של ‎2×1019‎ שנים; עם זאת, מכיוון שזהו זמן מחצית חיים חריג באורכו (הוא גדול פי 1.38 מיליארד מגיל היקום), ההתייחסות היישומית אליו היא כאל יסוד יציב שאינו רדיואקטיבי. הביסמוט אינו רעיל.

שימושים

בביסמוט בצורתו הטהורה משתמשים בייצור פלדות רכות וכזרז, וכן כתחליף לעופרת, בשל רעילותו הנמוכה.

במסגים של הביסמוט, שלהם טמפרטורת התכה נמוכה, משתמשים במתקנים לגילוי ולכיבוי אוטומטי של שריפות, ובמסג של הביסמוט עם מנגן משתמשים בייצור מגנטים.

בביסמוט אוקסיכלוריד משתמשים בתעשיית האיפור למתן מרקם ומראה משיי למוצרי איפור מינרלי שונים.

הוא משמש ברפואה כמרשם להקלה על כיבי קיבה.

היסטוריה

גביש ביסמוט ולצדו קוביית ביסמוט טהור

הביסמוט היה ידוע עוד מימי קדם, אך לרוב חשבו אותו לעופרת או לבדיל, בשל דמיונו הרב להם. בשנת 1556, תיאר גאורגיוס אגריקולה לראשונה את המתכת החדשה בספרו De Re Metallica (על המתכות) אותה זיהה על פי הצבע האופייני הנותר בשריטה על ידי אבן שחורה ("אבן בוחן"). הביסמוט הוגדר כיסוד עצמאי על ידי קלוד ז'ופרואה הבן בשנת 1753. מקור השם הוא בצירוף הגרמני weiße Masse, שפירושו "חומר לבן".

קישורים חיצוניים