שושן צחור – הבדלי גרסאות

שושן צחור
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	שושנאים
משפחה:	שושניים
סוג:	שושן
מין:	שושן צחור
שם מדעי
	Lilium candidum; ‏ליניאוס, 1753
עונת פריחה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:59, 20 באוגוסט 2017

שושן צחור, כל הצמח, בגן בוטני נתיב הל"ה.

שושן צחור (שם מדעי: Lilium candidum) הוא גאופיט ממשפחת השושניים, בעל בצל גדול ופרחים לבנים גדולים. השושן הצחור הוא ערך טבע מוגן בישראל.

מאפיינים

הצמח גדל בדרום אירופה ותפוצתו מגיעה עד לצפון ישראל. בעונת הסתיו הבצל מצמיח שושנת עלים; בחודשים פברואר-מרץ מתחיל להתפתח גבעול הפריחה, ובסוף אפריל - תחילת מאי מופיעים הפרחים. הפריחה נמשכת כשבועיים, ולאחריה השחלות המופרות מתפתחות להלקטים, שבתוכם זרעים פחוסים וקלים. במהלך הקיץ, הגבעולים הנושאים את הפירות, וכן שושנות העלים, מתייבשים בהדרגה ומתים. הגבעולים וההלקטים היבשים נותרים על כנם חודשים רבים, וטלטול שלהם על ידי הרוח או בעלי-חיים, מפזר את הזרעים מסביב. בבוא הסתיו הבא תופיע שושנת עלים חדשה, וחוזר חלילה.

לשושן הצחור פרח עם 6 עלי-כותרת, שצורתו כפעמון גדול בצבע לבן. הפרח בעל ריח מתוק חזק - מבנה טיפוסי להאבקה על ידי רפרפים. עם זאת, החוקר אמוץ דפני גילה שהפרח לא מואבק בישראל על ידי רפרפים, אלא על ידי זבובי רחף. דפני משער שהפרח הואבק בעבר על ידי רפרף שנכחד מהאזור וזו הסיבה למבנה הפרח האופייני. לא ידוע מי מאביק את הפרח באזורי תפוצתו שמחוץ לישראל.

אבקת פרחי השושן הצחור רעילה לכלבים וחתולים.^[1]

השושן הצחור בתרבות ובאמנות

דימוי שושן צחור בצד שמאל של מטבע יהוד מדינתא, הוטבע בארץ ישראל במאה ה-6 לפנה"ס

זיהויו של השושן באומנות היהודית מתחיל בזיהויים מן הספרות התנ"כית, למשל, יש המנסים לזהות את השושנה המוזכרת בהושע^[2] ובשיר השירים ”כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת”^[3] לא כוורד כפי כנהוג לחשוב אלא כשושן צחור. פירוש אבן עזרא המאוחר למילה שושנה בשיר השירים, מתאר אותה כפרח לבן, שיש לו ריח טוב, ויש לו ששה עלים וששה אבקנים. אך זיהוי זה אינו וודאי, מכיוון שאינו מתאים לתיאור "שושנת העמקים", בשל העובדה שמקום גידולו של השושן הוא בהרים. בנוסף לזיהוי ספרותי זה, יש המנסים לזהות את השושן הצחור עם עיטורי הכותרות בראשי העמודים מארמונו של שלמה המלך בראשי העמודים, יכין ובעז, שניצבו בבית המקדש: ”כא וַיָּקֶם, אֶת-הָעַמֻּדִים, לְאֻלָם, הַהֵיכָל; וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַיְמָנִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ בֹּעַז. כב וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים, מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן; וַתִּתֹּם, מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים” (מלכים א',ז, כא-כב).

באומנות של תקופת הבית השני השושן מקבל מקום של כבוד, החל מהופעותיו על מטבעות יהד מהמאה הרביעית לפסה"נ, דרך עיטורים על נרות חרס, חזיתות של מערות קבורה וגלוסקמות, מן המאה הראשונה לספירת הנוצרים .^[4]

דימוי שושן צחור הוטבע על ידי יהודים במטבע יהוד מדינתא בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון במאה הרביעית לפסה"נ. בתחילה הדגם החליף את הינשוף המופיע על מטבעות אתונאים, ובהמשך תפש הדגם מקום של כבוד, ומילא את כל צד המטבע. דגם זה הועתק אל מטבע השקל אשר הונפק על ידי מדינת ישראל במאה ה-20. הדגם שוכלל ונוספו לו גם אבקנים, ומהלך זה מזהה אותו בצורה סופית עם השושן הצחור- שאבקניו ועמוד העלי שלו גבוהים ובולטים.

שושן צחור מסמל עבור הנוצרים את בתוליה של מרים, אם ישו (באנגלית הוא מכונה "Madonna Lily"). ציורים רבים שנעשו בידי אמנים אירופאיים מתקופות שונות בהיסטוריה, מתארים את מרים עם פרח השושן הצחור. הפרח בולט במיוחד בציורי הבשורה, בהם מופיע המלאך גבריאל לפני מרים, לבשר לה כי תלד את בנו של האלהים, לעתים קרובות כשהוא אוחז בידו את הפרח (ראו תמונה).

השושן הצחור בישראל

חשיבותו של השושן הצחור כסמל בדת הנוצרית, גרמה לאיסוף ולעקירה רבה של בצלי שושן בארץ-ישראל על ידי צליינים מאירופה, החל בכיבוש ארץ ישראל על ידי הצלבנים במסע הצלב הראשון. ובתחילת המאה ה-20, נדמה היה כי הצמח, שככל הנראה היה נפוץ בעבר, נכחד מהארץ. ניסיונותיו של הבוטניקאי אהרון אהרונסון לאתרו בתקופה זו עלו בתוהו. בשנת 1925 גילה נח נפתולסקי בצל של שושן ברכס פקיעין בגליל העליון, בהיותו במשלחת בוטניקאים שבראשה עמד אלכסנדר איג.^[5] אחר כך, המין התגלה גם באזור נחל יגור בכרמל על ידי טוביה קושניר.

עם השנים התגלו עוד מספר אתרים בארץ שבהם גדל שושן צחור, אך הצמח עודנו נחשב בסכנת הכחדה. כיום השושן הצחור גדל בישראל, לפי הידוע, בכרמל (בנחל כלח למשל) ובשלושה אתרים בגליל העליון: נחל כזיב, הר שזור ורכס פקיעין. בתי גידול אלה הינם חשובים מאוד לשימור, הן בשל התיירים הנוצרים, והן משום היותם גבול התפוצה הדרומי של המין.

בית הגידול האופייני של השושן הצחור בישראל הוא מצוקי גיר קשה תחת צל חלקי של חורש. פרטים של שושן הגדלים בצל מלא במעבה החורש, אינם מצמיחים פרחים. כדי לעודד את פריחתו והתרבותו של המין באזורים שבהם החורש מתעבה, מבצעת רשות הטבע והגנים מדי פעם דילול ופתיחה של החורש, באזורים מסוימים בהם גדל השושן.

שושן צחור הוא ערך טבע מוגן בישראל.^[6]

גלריה

ראו גם

פלר דה ליס

לקריאה נוספת

עפר כהן ואבי שמידע, צמחים נדירים בישראל - ספר המידע האדום, כרך א' - הצמחים הנדירים של הגליל העליון, רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע, 1992, עמ' 55
ענת אביטל‏, העיטור בפרחי שושן צחור באומנות היהודית של תקופת הבית השני, בתוך: מורשת ישראל - כתב-עת ליהדות לציונות ולארץ ישראל, אוניברסיטת אריאל בשומרון, 2015, 12, עמ' 52-41., באתר "מטיילים עם ענת"
אפי זיו, הצופן הנוצרי באמנות, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2015, עמ' 18, מסת"ב 978-965-566-137-8

קישורים חיצוניים

שושן צחור, באתר למטייל בישראל
מסלולי טיול בהם ניתן לראות בטבע את השושן הצחור באתר טיולי
להאזנה: תוכניות רדיו מוקלטות בנושא 'השושן צחור' והמחקר עליו בארץ. מתוך: פה ושם בארץ ישראל: פודקאסט בהגשת יפתח מזור.
על הבלבול בין ורד ושושנה בעברית

שושן צחור, באתר ITIS (באנגלית)
שושן צחור, באתר NCBI (באנגלית)
שושן צחור, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
שושן צחור, באתר צמח השדה
שושן צחור, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
שושן צחור, באתר Tropicos (באנגלית)
שושן צחור, באתר GBIF (באנגלית)
שושן צחור, באתר The Plant List (באנגלית)
שושן צחור, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים

^ ארז ארליכמן, זהירות: שושן צחור קטלני לחתולים, באתר ynet, 15 ביולי 2008
^ הושע י"ד ו'.
^ שיהש"ר ב' ב'
^ ענת אביטל‏, אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, עד מרד בר-כוכבא: (מ-167 לפסה"נ ועד 135 לספירת הנוצרים ), באתר "מטיילים עם ענת", עבודת גמר לתואר שני, אוניברסיטת בר אילן, 2005
^ ד"ר אפרים הראובני, תגלית מדעית חשובה ע"י פועל בארץ ישראל, דבר, 27 בדצמבר 1929.
^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח

[1] ארז ארליכמן, זהירות: שושן צחור קטלני לחתולים, באתר ynet, 15 ביולי 2008

[2] הושע י"ד ו'.

[3] שיהש"ר ב' ב'

[4] ענת אביטל‏, אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, עד מרד בר-כוכבא: (מ-167 לפסה"נ ועד 135 לספירת הנוצרים ), באתר "מטיילים עם ענת", עבודת גמר לתואר שני, אוניברסיטת בר אילן, 2005

[5] ד"ר אפרים הראובני, תגלית מדעית חשובה ע"י פועל בארץ ישראל, דבר, 27 בדצמבר 1929.

[מוגן-6] אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 [[קובץ:YehudReverse.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דימוי שושן צחור בצד שמאל של [[יהוד מדינתא (מטבע)|מטבע]] [[יהוד מדינתא]], הוטבע בארץ ישראל ב[[המאה ה-6 לפנה"ס|מאה ה-6 לפנה"ס]]]]
-זיהויו של השושן באומנות היהודית מתחיל בזיהויים מן הספרות התנ"כית, למשל, יש המנסים לזהות את השושנה המוזכרת ב[[הושע הנביא|הושע]]{{הערה|1=הושע י"ד ו'.}} וב[[שיר השירים]] "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת"{{הערה|1=שיהש"ר ב' ב'}} לא כו[[ורד]] כפי כנהוג לחשוב אלא כשושן צחור. פירוש [[אבן עזרא]] המאוחר למילה שושנה בשיר השירים, מתאר אותה כפרח לבן, שיש לו ריח טוב, ויש לו ששה עלים וששה אבקנים. אך זיהוי זה אינו וודאי, מכיוון שאינו מתאים לתיאור "שושנת העמקים", בשל העובדה שמקום גידולו של השושן הוא בהרים. בנוסף לזיהוי ספרותי זה, יש המנסים לזהות את השושן הצחור עם עיטורי הכותרות בראשי העמודים מארמונו של שלמה המלך בראשי העמודים, יכין ובעז, שניצבו בבית המקדש: "'''כא''' וַיָּקֶם, אֶת-הָעַמֻּדִים, לְאֻלָם, הַהֵיכָל; וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַיְמָנִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ בֹּעַז. '''כב''' וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים, מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן; וַתִּתֹּם, מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים" (מלכים א',ז, כא-כב).
+זיהויו של השושן באומנות היהודית מתחיל בזיהויים מן הספרות התנ"כית, למשל, יש המנסים לזהות את השושנה המוזכרת ב[[הושע הנביא|הושע]]{{הערה|1=הושע י"ד ו'.}} וב[[שיר השירים]] {{ציטוטון|כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת}}{{הערה|1=שיהש"ר ב' ב'}} לא כו[[ורד]] כפי כנהוג לחשוב אלא כשושן צחור. פירוש [[אבן עזרא]] המאוחר למילה שושנה בשיר השירים, מתאר אותה כפרח לבן, שיש לו ריח טוב, ויש לו ששה עלים וששה אבקנים. אך זיהוי זה אינו וודאי, מכיוון שאינו מתאים לתיאור "שושנת העמקים", בשל העובדה שמקום גידולו של השושן הוא בהרים. בנוסף לזיהוי ספרותי זה, יש המנסים לזהות את השושן הצחור עם עיטורי הכותרות בראשי העמודים מארמונו של שלמה המלך בראשי העמודים, יכין ובעז, שניצבו בבית המקדש: {{ציטוטון|'''כא''' וַיָּקֶם, אֶת-הָעַמֻּדִים, לְאֻלָם, הַהֵיכָל; וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַיְמָנִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ בֹּעַז. '''כב''' וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים, מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן; וַתִּתֹּם, מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים}} (מלכים א',ז, כא-כב).
 באומנות של תקופת הבית השני השושן מקבל מקום של כבוד, החל מהופעותיו על מטבעות יהד מהמאה הרביעית לפסה"נ, דרך עיטורים על נרות חרס, חזיתות של מערות קבורה וגלוסקמות, מן המאה הראשונה לספירת הנוצרים .{{הערה|{{מטיילים עם ענת||אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, עד מרד בר-כוכבא: (מ-167 לפסה"נ ועד 135 לספירת הנוצרים )|66|עבודת גמר לתואר שני, [[אוניברסיטת בר אילן]], 2005}}}}
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 [[קובץ:Sandro Botticelli 080.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הבשורה מאת [[סנדרו בוטיצ'לי]], ובו דימוי המלאך אוחז בידו שושן צחור, שלהי [[המאה ה-15]]]]
 שושן צחור מסמל עבור ה[[נצרות|נוצרים]] את [[בתולים|בתוליה]] של [[מרים, אם ישו]] (באנגלית הוא מכונה "Madonna Lily"). ציורים רבים שנעשו בידי אמנים אירופאיים מתקופות שונות בהיסטוריה, מתארים את מרים עם פרח השושן הצחור. הפרח בולט במיוחד בציורי [[חג הבשורה|הבשורה]], בהם מופיע המלאך [[גבריאל]] לפני מרים, לבשר לה כי תלד את בנו של ה[[אלהים]], לעתים קרובות כשהוא אוחז בידו את הפרח (ראו תמונה).
 ==השושן הצחור בישראל==

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שושן צחור
טקסונומיה בוויקימינים: Lilium candidum