נחל כזיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחל כזיב
Kziv stream 12.JPG

נחל כזיב
אורך 39 קילומטר
גובה מוצא הנהר 1,160 מטר
ספיקה ממוצעת 3 מ"ק לשנייה
אגן הניקוז 0 קילומטר רבוע
מוצא הר מירון
שפך אכזיב
מדינות באגן הניקוז ישראל
מקום הסתיימות הנחל
מיקום מקום הסתיימות הנחל
מקום הסתיימות הנחל
מקום הסתיימות הנחל

נַחַל כְּזִיב הוא נחל איתן בגליל המערבי. הנחל הוא הגדול ביותר בגליל המערבי, הן באורכו והן בשטח שהוא מנקז.

הר מירון, מקום התחלת נחל כזיב

ערוץ נחל כזיב מתחיל בהר מירון במספר יובלים המנקזים את אזור פסגת הר מירון והכפר בית ג'ן, ומסתיים בים התיכון מצפון לכפר אכזיב. ערוץ הנחל עובר בסמוך ליישובים חורפיש, אלקוש, אבירים, מעיליא, מצפה הילה, נווה זיו, גורן, גורנות הגליל, מנות והעיר מעלות תרשיחא. סביבת הנחל היא שמורת טבע בה נמצאים מבצר המונפור ומִבנים צלבניים אחרים. לאורך הערוץ מספר מעינות ביניהם עין זיו, עין טמיר, ועין חרדלית. בעקבות הפסקת השאיבה בתחנת עין זיו (שייכת לחברת "מקורות"), הנחל שוב זורם לכל אורכו כל השנה. בעין טמיר קיימת נקבה צרה וארוכה, בכניסה הוצבה אזהרה של רשות הטבע מפני כניסה לנקבה מחשש התמוטטות. זיהום המים בנחל כזיב נמוך בהשוואה לנחלים אחרים בישראל. המים הנשאבים מעין זיו מוזרמים חזרה לנחל ואינם משמשים עוד את ישובי הגליל המערבי עקב פסילה של משרד הבריאות. עם זאת המים טובים לרחצה בלבד.

חלק הנחל שממזרח לעין זיו ועד גשר אלקוש (נקודת חציית הנחל על ידי כביש 89) הוא שמורת טבע סגורה ואין בו מסלול טיול מסומן.

על גדות הנחל ובתוכו גדלה צמחייה מעורבת: חורש ים-תיכוני הכולל בתוכו גם עצי קטלב, צמחיית נחלים כגון פטל קדוש והרדוף, עצי דולב מרשימים ושרכים. על המבצר הצלבני ועל גדות הנחל ומדרונותיו יש שיחי לענה שיחנית ("שיבה"), שכנראה הובאה לשם לפני מאות שנים כצמח מרפא על ידי הצלבנים. בפרויקט מיוחד של רשות שמורות הטבע הושב לשמורת נחל כזיב היחמור הפרסי, לאחר העלמותו של זן זה מארץ ישראל. בשמורה מתקיימת היום אוכלוסיית יחמורים מרשימה.

בעבר פעלו בנחל טחנות קמח, ושרידים אחדים מהם קימים עד היום. סמוך לשפך הנחל נמצאים הגן לאומי אכזיב הכולל את תל אכזיב, אתר הזיכרון "יד לי"ד" (לזכר הנופלים בפיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים) בתכנון האדריכל אשר חירם, האנדרטה פסל-ים מעשה ידי הפסל יחיאל שמי ואתרי נופש.

חלק ממסע מים אל ים מתנהל בנחל כזיב.

על הגדה הצפונית של הנחל ליד מושב גורן נמצא האתר הארכאולוגי מצד עין טמיר שהוא מבנה גדול (25.4X 32.0 מ') ומבוצר מתקופת הברונזה התיכונה 2

מערת המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הרכס הצפוני של נחל כזיב ישנה מערה שנקראת מערת המקדש. על הקיר שליד המערה מסותת באבן ציור עתיק של אדם לבוש חצאית וקסדה, ביד אחת הוא אוחז חרב ובשנייה הוא מנופף באגרוף ,גובהו 2 מטר ופניו מסתכלים דרומה ומכאן כנראה שמה של המערה משום שלפי החוקרים שסקרו את המערה לא הייתה שום סיבה לציר לצייר את הציור במקום שלא עוברים בו בני אדם לכן הם שיערו שהוא צויר על ידי עובדי אלילים שחששו לעבוד אלילים בגלוי. ינון שבטיאל טוען לעומת טענה זו שאם מתבוננים לאיפה שהדמות מתבוננת על הרכס הדרומי, ניתן לראות את אחת ממערכות המסתור ששימשו את היהודים בני היישוב אכזיב בימי המרד הגדול בשעה שהם ברחו מאימת הרומאים, ומיד זה מסביר את מיקומו של הציור ואת היד המנופפת באגרוף לעבר המצוק הדרומי. הציר לפי טענתו הוא תצפיתן רומאי עם חוש אומנותי ועם שפע של זמן שהשאיר לנו את הרמז הברור הזה בשעה שהוא תצפת על היהודים שחיו שם. שמואל באר הוא האדם שמצא את המערה ואת הדמות החקוקה בסלע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]