גרי בילו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:50, 27 במרץ 2018

גרי (גרשון) בילו (בלוצרקובסקי) (1944 – 13 בדצמבר 2011) היה איש תיאטרון ישראלי. כיהן כמנהל בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי".

ביוגרפיה

בילו נולד בסין ב-1944. בשנת 1950 עלה לישראל עם משפחתו והתגורר בחיפה. שירת בחיל הרפואה בתפקיד חובש תעופתי. עם שחרורו מצה"ל טס ללונדון ולמד ב-RADA, האקדמיה המלכותית לאמנויות הבמה. סיים לימודי ניהול הצגה. בשנת 1970 שב ארצה והחל לנהל אדמיניסטרטיבית את התיאטרון לילדים ולנוער של אורנה פורת. ב-1973 הקים את תיאטרון באר שבע וניהל אותו במשך שמונה שנים. לאחר מכן הציע את ציפי פינס להחליפו שם.

משנת 1981 ועד 2009 ניהל את בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי" ברמת גן (למעט 1994, בה ניהלה את בית הספר הבמאית אתי רזניק). בשנת 1982 יסד את ההוצאה לאור של המחזות, שליד "בית צבי". בשנת 1984 הקים את תיאטרון הספרייה, הפועל לצד "בית צבי" ומעלה הפקות בהן משתתפים לרוב בוגרי בית הספר.

בשנת 1994 עזב את בית צבי וניהל במשך מעלה משנה את התיאטרון הלאומי הבימה. בשנת 1995 חזר לנהל את בית צבי עד שנת 2009 בה מונה מיכה לבינסון לנהל את "בית צבי". באפריל 2006 זכה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים, על שם מאיר מרגלית.

בתפקידיו השונים טיפח בילו רבים מאנשי התיאטרון בישראל, במאים ושחקנים: ציפי פינס, חנן שניר, עמית גזית, יורם פאלק, נינה מיכואלס, ניקול קאסל, אתי רזניק, גדי רול, אופירה הניג, רפי ניב, עידו ריקלין, ריטה, דורון תבורי, רבקה נוימן, נתן דטנר, טטיאנה קנליס-אולייר, ג'וליאנו מר, עידית טפרסון, אלון אופיר, שרון אלכסנדר, יעקב כהן, יגאל שדה, ליאור אשכנזי, יורם חטב, מיה דגן, דפנה רכטר, אוהד שחר, ענת וקסמן, אמיתי יעיש, אסף פריינטה, מיכל ינאי, אלון דהן, יותם זילברמן, דוד קיגלר, דודו ניב, אורי רביץ, נתי רביץ, יעל פרל, סנדרה שונוולד, קטיה זימבריס, גיל פרנק, שרה פון-שוורצה, נבו קמחי, חגית דסברג, ניר לוי, חני פירסטנברג, יונית טובי, איתי טיראן, נמרוד ברגמן.

בשנות ה-90 נפתחה חקירה נגד בילו באשמת הטרדה מינית. בשנת 1998 נסגר התיק, אך ב-2004 נפתח נגדו תיק חדש בעניין זה^[1]. בפברואר 2009 התפטר מניהול תיאטרון בית צבי^[2], לאחר שזוכה מאשמת מעשים מגונים בתלמידיו^[3] תוך עירעור מעמדו והצטברות תלונות רבות נוספות מתלמידים, מורים ועובדים לשעבר^[4]. בדצמבר 2011, נפטר לאחר מחלה.^[5] בילו ביקש שגופתו תישרף.

ב-21 בדצמבר 2012, במלאת שנה למותו, נקרא האולם הראשי בבית צבי על שמו והוסר הלוט מעל פסלו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרי בילו בוויקישיתוף

גרי בילו באתר תיאטרון תהל
מיכל זהבי, גרשון בילו – מתיאטרון באר-שבע להנהלת "בית צבי", דבר, 5 באוגוסט 1981
אורית הראל, שריטה בחול, באתר nrg‏, 7 באפריל 2006 - ראיון עם גרי בילו, לרגל זכייתו בפרס מפעל חיים בטקס פרס התיאטרון הישראלי
מרב יודילוביץ', "מורה לחיים תישאר": פרידה מגרי בילו, באתר ynet, 13 בדצמבר 2011
מיכאל הנדלזלץ, אחרי שהמסך ירד: פרידה מגרי בילו, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011
מיכאל הנדלזלץ, החותם שהותיר גרי בילו בתיאטרון הישראלי, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2013

הערות שוליים

^ סטודנט: גרי בילו הטריד אותי מינית, נענע בידור
^ מרב יודילוביץ', גרי בילו התפטר מניהול בית צבי, ynet ‏, 25 בפברואר 2009
^ גרי בילו זוכה מאשמת מעשים מגונים בתלמידיו, מעריב

שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים עפרה אידלמן, מנהל "בית צבי" לשעבר, גרי בילו, זוכה מאשמת ביצוע מעשים מגונים בתלמידו, באתר הארץ
^ בית הבובות של גרי בילו, מערכה שנייה, מעריב
בית הבובות של גרי, חזרה לבית צבי, מעריב
^ גרי בילו, מנהל "בית צבי" לשעבר, הלך לעולמו, ynet ‏, 13 בדצמבר 2011.

הקודם: 2004 - שמעון ישראלי	פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 2005 - גרי בילו	הבא: 2006 - יעקב אגמון

[1] סטודנט: גרי בילו הטריד אותי מינית, נענע בידור

[2] מרב יודילוביץ', גרי בילו התפטר מניהול בית צבי, ynet ‏, 25 בפברואר 2009

[3] גרי בילו זוכה מאשמת מעשים מגונים בתלמידיו, מעריב

שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים עפרה אידלמן, מנהל "בית צבי" לשעבר, גרי בילו, זוכה מאשמת ביצוע מעשים מגונים בתלמידו, באתר הארץ

[4] בית הבובות של גרי בילו, מערכה שנייה, מעריב
בית הבובות של גרי, חזרה לבית צבי, מעריב

[5] גרי בילו, מנהל "בית צבי" לשעבר, הלך לעולמו, ynet ‏, 13 בדצמבר 2011.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ב-[[1973]] הקים את [[תיאטרון באר שבע]] וניהל אותו במשך שמונה שנים. לאחר מכן הציע את [[ציפי פינס]] להחליפו שם.
-משנת [[1981]] ועד [[2009]] ניהל את בית הספר לאמנויות הבמה "[[בית צבי]]" ב[[רמת גן]] (למעט 1994, בה ניהלה את בית הספר הבמאית [[אתי רזניק]]). בשנת 1982 יסד את ההוצאה לאור של המחזות, שליד "בית צבי". בשנת 1984 הקים את [[תיאטרון הספרייה]], הפועל לצד "בית צבי" ומעלה הפקות בו משתתפים לרוב בוגרי בית הספר.
+משנת [[1981]] ועד [[2009]] ניהל את בית הספר לאמנויות הבמה "[[בית צבי]]" ב[[רמת גן]] (למעט 1994, בה ניהלה את בית הספר הבמאית [[אתי רזניק]]). בשנת 1982 יסד את ההוצאה לאור של המחזות, שליד "בית צבי". בשנת 1984 הקים את [[תיאטרון הספרייה]], הפועל לצד "בית צבי" ומעלה הפקות בהן משתתפים לרוב בוגרי בית הספר.
 בשנת [[1994]] עזב את בית צבי וניהל במשך מעלה משנה את התיאטרון הלאומי [[הבימה]]. בשנת [[1995]] חזר לנהל את בית צבי עד שנת [[2009]] בה מונה [[מיכה לבינסון]] לנהל את "בית צבי". באפריל [[2006]] זכה ב[[פרס התיאטרון הישראלי]] על מפעל חיים, על שם [[מאיר מרגלית]].