הבאר של אורד

במיתולוגיה הנורדית, הבאר של אורד (בנורדית עתיקה: Urðarbrunnr) היא באר הממוקמת במרכז אסגארד. הבאר היא אחת משלוש הבארות הנובעות משורשיו של יגדראסיל, עץ העולם.

מקורות

אדה פואטית

הבאר מוזכרת בפואמה הראשונה באדה הפואטית, ״נבואת הרואה״ (Völuspá), בה נביאה מספרת לאודין אודות בריאת העולם וסיומו. בפואמה הנביאה מספרת לאודין על עץ מילה אדיר המכונה יגדראסיל הנמצא על שפת הבאר של אורד. לצד העץ ישנו אולם בו שוכנות שלושת הנורנות - אורד, ורדנדי וסקולד - וחורצות את גורלות כל היצורים החיים.

אֲנִי יוֹדַעַת מֵילָה / אִיגְדְרָזִיל יְכַנּוּהָ,
מֹהַל לָבָן / מַרְטִיב אֶת עֵץ-הָאַדִּירִים;
מִשָּׁם בָּא הַטַּל / הַמַּרְטִיב עֲמָקִים;
מוֹרִיק הוּא תָּמִיד / עַל מַבּוּעַ הָאוּרְד

עַל יַד גֶּזַע הָעֵץ / עוֹמֵד אוּלָם,
שָׁלֹש בְּנוֹת-חָכְמָה / גָּרוֹת בְּתוֹכוֹ:
[הָאַחַת שְׁמָהּ אוּרְד, / הַשְּׁנִיָּה וֶרְדַּנְדִּי –
הֵן חָרְטוּ בְּרַעֲפֵי-עֵץ – / וְהַשְּׁלִישִׁית הִיא שׁוּלְד;]
הֵן פֹּה חָרְצוּ / גּוֹרַל הַחַיִּים
לִבְנֵי-אָדָם, / גּוֹרַל כָּל-גָּבֶר.

— מתרגומו של שאול טשרניחובסקי

הבאר מוזכת שוב בפואמה משלי המרומם (Hávamál) הכוללת אוסף משלים ועצות מפיו של אודין.

אדה פרוזאית

ב"תרמיתו של גילפי", החלק השני באדה הפרוזאית, ה"נעלה" מספר למלך גילפי על שלושת שורשי עץ העולם, כל אחד מהם נטוע בבאר אחת - הבאר של מימיר, ורגלמיר והבאר של אורד. השורש המגיע לבאר של אורד הוא השורש שנמצא ברקיע. ה"נעלה" מספר שלבאר זו מגיעים האלים כל יום רכובים על גב סוסיהם, דרך גשר הביפרוסט. בסמוך למעיין ניצב נווה ובו שלוש בתולות: אורד המייצגת את העבר, ורדנדי המייצגת את ההווה וסקולד המייצגת את העתיד. תפקיד הנורנות הוא לגזור את גורלות בני האדם. בנוסף, הנורנות הן האחראיות על הטיפול בעץ.

הבאר של אורד מוזכרת פעמיים ב"שפת השירה", החלק השלישי באדה הפרוזאית. בהופעתה הראשונה, בסעיף 49, מצוטט הסברו של קורמוק אגמונדרסון, משורר איסלנדי בן המאה ה10, לקנינג (kenning), סוג של מטאפורה המאפיינת את שירת הסקאלדים, בין "האש של אודין" ל"חרב". הופעתה השנייה של הבאר היא בסעיף 52. לפי הקטע, סקאלדים עתיקים השתמשו בבאר של אורד כמטאפורה למשיח הנוצרי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבאר של אורד בוויקישיתוף

• תרגומי שאול טשרניחובסקי מן האדה האיסלנדית בפרויקט בן יהודה