הנסים של ישו – הבדלי גרסאות
←נסי ריפוי עיוורים: תיקון שם ברטימי – ככה זה נכתב בכל התרגומים לעברית, וזה לא ברתולומאוס |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==== נסי ריפוי עיוורים ==== |
==== נסי ריפוי עיוורים ==== |
||
הבשורות הקנוניות מתארות מספר נסי ריפוי עיוורים שביצע ישו. המוקדם ביותר הוא סיפור ריפויו של העיוור בבית צידה [[הבשורה על-פי מרקוס|בבשורת מרקוס]]. ב[[הבשורה על-פי מרקוס|בשורת מרקוס]] קיים גם תיאור של ריפוי של אדם בשם |
הבשורות הקנוניות מתארות מספר נסי ריפוי עיוורים שביצע ישו. המוקדם ביותר הוא סיפור ריפויו של העיוור בבית צידה [[הבשורה על-פי מרקוס|בבשורת מרקוס]]. ב[[הבשורה על-פי מרקוס|בשורת מרקוס]] קיים גם תיאור של ריפוי של אדם בשם ברטימי, שבוצע בשעה שישו עוזב את יריחו. [[הבשורה על-פי מתי|בבשורת מתי]] קיים תיאור פשוט יותר שמתבסס עליו במידת מה, כאשר שני עיוורים, ששמם לא מוזכר, במקום הסיפור על עיוור אחד. ("הכפלה" מסוג זה אופיינית למתי בהשוואה לטקסט בבשורת מרקוס) וגרסה שונה במקצת סיפור המתרחש בגליל, מוקדם יותר בסיפור <ref>Daniel J. Harrington, ''The Gospel of Matthew'' (Liturgical Press, 1991) page 133.</ref> . ב[[הבשורה על-פי לוקאס|בשורת לוקס]] הסיפור על ישו המרפא עיוור ללא שם, אך מעביר את האירוע בסיפור לכך שישוע מגיע ליריחו<ref>{{Cite web|url=http://bible.oremus.org/?ql=3054747|title=Luke 18:35-43|publisher=Bible.oremus.org|date=2011-02-10|accessdate=2018-04-19}}</ref><ref>Brent Kinman, ''Jesus' Entry Into Jerusalem: In the Context of Lukan Theology and the Politics of His Days'' (BRILL, 1995) page 67.</ref> (מתי כ: 34-29, מרקוס י: 52-46, לוקס יח: 43-35) |
||
[[הבשורה על-פי יוחנן|בבשורת יוחנן]] מתואר אירוע שבו מרפא ישו עיוור מלידה, במהלך [[סוכות|חג הסוכות]], כחצי שנה לפני צליבתו. ישו מערבב רוק עם עפר כדי ליצור תערובת טיט אותה הוא מורח על על עיניו של האיש. הוא מבקש מהאיש לשטוף את עיניו ב[[בריכת השילוח]]. כאשר אותו עיוור עושה זאת הוא מסוגל לראות. כשנשאל ישו על ידי תלמידיו האם הגורם לעיוורונו היו חטאי אביו או אמו של האיש, עונה ישו כי אף לא אחד מהם [יוחנן ט: 12-1 ]. |
[[הבשורה על-פי יוחנן|בבשורת יוחנן]] מתואר אירוע שבו מרפא ישו עיוור מלידה, במהלך [[סוכות|חג הסוכות]], כחצי שנה לפני צליבתו. ישו מערבב רוק עם עפר כדי ליצור תערובת טיט אותה הוא מורח על על עיניו של האיש. הוא מבקש מהאיש לשטוף את עיניו ב[[בריכת השילוח]]. כאשר אותו עיוור עושה זאת הוא מסוגל לראות. כשנשאל ישו על ידי תלמידיו האם הגורם לעיוורונו היו חטאי אביו או אמו של האיש, עונה ישו כי אף לא אחד מהם [יוחנן ט: 12-1 ]. |
||
| שורה 393: | שורה 393: | ||
<gallery |="" align="center"> |
<gallery |="" align="center"> |
||
קובץ:Christ Healing the Mother of Simon Peter’s Wife by John Bridges.jpg|ריפוי חמותו של שמעון פטרוס |
קובץ:Christ Healing the Mother of Simon Peter’s Wife by John Bridges.jpg|ריפוי חמותו של שמעון פטרוס |
||
קובץ:Bartholomeus Breenbergh 003.JPG|ריפוי |
קובץ:Bartholomeus Breenbergh 003.JPG|ריפוי החירש אילם |
||
קובץ:Nicolas Colombel - Christ Healing the Blind.jpg|ריפוי העיוור מלידה |
קובץ:Nicolas Colombel - Christ Healing the Blind.jpg|ריפוי העיוור מלידה |
||
קובץ:Palma il Giovane 001.jpg|ריפוי המשותק בבית חסדא |
קובץ:Palma il Giovane 001.jpg|ריפוי המשותק בבית חסדא |
||
קובץ:WLA cma Christ Healing the Blind Man c 1640.jpg|ריפוי העיוור מבית ציידה |
קובץ:WLA cma Christ Healing the Blind Man c 1640.jpg|ריפוי העיוור מבית ציידה |
||
קובץ:Eustache Le Sueur 003.jpg|ריפוי |
קובץ:Eustache Le Sueur 003.jpg|ריפוי ברטימי ביריחו |
||
קובץ:JesusHealingCenturionServant.jpg|ריפוי עבדו של שר המאה |
קובץ:JesusHealingCenturionServant.jpg|ריפוי עבדו של שר המאה |
||
קובץ:HealWomanSabbath.jpg|ריפוי האישה הכפופה |
קובץ:HealWomanSabbath.jpg|ריפוי האישה הכפופה |
||
גרסה מ־21:50, 16 בפברואר 2020
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
הנסים של ישו הם המעשים העל-טבעיים [1] המיוחסים לישו בברית החדשה ובטקסטים נוצריים אחרים מרבית הנסים קשורים לריפוי באמונה, גירוש שדים, תחיית מתים, שליטה בטבע וסליחת חטאים [2][3].
בבשורות הסינופטיות (בשורות מרקוס, מתי ולוקס ), מסרב ישו לספק לאותם ספקנים שחלקו עליו אות פלאי להוכחת סמכותו מאלוהים. בבשורת יוחנן, נאמר שישו ביצע שבעה אותות מופלאים המאפיינים את שירותו כשליח האל, החל מהפיכת מים ליין בתחילת שליחותו זו ועד להחייאתו מהמתים של אלעזר, לקראת סופה של שליחותו[4].
עבור מאמינים נוצרים, יהודים משיחיים (ובמידה מסוימת גם עבור מוסלמים רבים) הנסים הללו הנם בבחינת אירועים היסטוריים שהתרחשו בפועל [5][6][7]. עבור אחרים, לרבות נוצרים ליברלים רבים, הנסים הללו מהווים סיפורים פיגורטיביים בלבד. מאז תחילת עידן הנאורות (תנועת ההשכלה) נקטו חוקרים ליברליים גישה ספקנית ביותר לטענות על נסים[8].
סוגים ומניעים
ברוב המקרים מקשרים פרשנים נוצרים כל אחד מן נסים ללימוד מסוים המשקף מסר מסוים של ישו[9].
בחיבור "הנסים של ישו" מתאר הפרשן ה. ואן דר לוס שתי קטגוריות עיקריות של נסים המיוחסות לישו: הללו שהשפיעו על בני אדם, כגון, העיוור מבית-ציידה ונקראים "נסי ריפוי", וכאלה שיש בהם משום "שליטה על הטבע", למשל הליכה על מים. שלושה סוגי נסי הריפוי שתוארו הם: נסים שבהם נרפאו מחלות, נסים שבהם בוצע גירוש שדים ונסים שבהם בוצעה החייאה מן המתים . קארל בארת' ציין כי בין הנסים הללו, נס ההשתנות של ישו הנו ייחודי בכך שהנס קורה לישו עצמו[10]. גם נס עלייתו של ישו לשמים הוא נס ייחודי שלא התרחש כתוצאה מכוונה של ישו עצמו אלא נשיאתו השמיימה בגבורת אלוהים[11].
לדברי קרייג בלומברג, קיים מאפיין משותף אחד בין כל הנסים שביצע ישו בתיאורי הבשורה וזה שהוא העניק אותם ברוב חסדו, חינם אין כסף, ומעולם לא ביקש ואף לא קיבל בשום צורה תמורה לביצוע הנסים, עבור נסי הריפוי שלו, שלא כמו רבים מן המרפאים למיניהם, לרבות הכוהנים גדולים בתקופתו, שחייבו כקבלת תמורה ממי שנרפא על ידם. במתי י: 8 קבע ישו לתלמידיו שעליהם לרפא חולים ללא כל תשלום והקבע: "רִפְאוּ אֵת הַחוֹלִים טַהֲרוּ אֵת הַמְּצֹרָעִים הָקִימוּ אֵת הַמֵּתִים וְאֵת הַשֵׁדִים גָּרֵשׁוּ, חִנָּם לְקַחְתֶּם חִנָּם תִּתֵּנוּ׃."[12]. יתר על כן הוא מעולם לא ייחס את מעשי הנסים לעצמו, אלא לגבורה ששרתה עליו מלמעלה - מאביו שבשמיים[12].
לא תמיד ברור בוודאות שכאשר נס מסוים מתואר בשתי בשורות או יותר, התיאורים מתייחסים לאותו אירוע. לדוגמה, במהלך ריפוי עבדו של שר המאה, בבשורת מתי [ ח: 13-5 ] ולוקס [ ז: 10-1 ] מסופר כיצד ריפא ישו את עבדו של שר המאה (סנטוריון) הרומי בכפר נחום. בבשורת יוחנן [ ד: 54-46] ישנו תיאור דומה של נס הריפוי בכפר נחום, אך הוא מתואר שם באופן שונה במקצת, היות שמסופר שם כי היה זה בנו של פקיד מלכותי שנרפא מרחוק.
נסי ריפוי
קבוצת הנסים הגדולה ביותר המוזכרות בברית החדשה כוללת נסי ריפוי. הבשורות מספרות באופן שונה בכמות הפרטים לכל נס, לפעמים מרפא ישו תוך כדי דיבור פשוט, פעמים אחרות הוא מבצע דבר מה, כמו יריקה ויצירת טיט תוך עירוב רוק עם עפר. בדרך כלל נזכרים נסי הריפוי בבשורות הסינופטיות אך לא בבשורת יוחנן.
נסי ריפוי עיוורים
הבשורות הקנוניות מתארות מספר נסי ריפוי עיוורים שביצע ישו. המוקדם ביותר הוא סיפור ריפויו של העיוור בבית צידה בבשורת מרקוס. בבשורת מרקוס קיים גם תיאור של ריפוי של אדם בשם ברטימי, שבוצע בשעה שישו עוזב את יריחו. בבשורת מתי קיים תיאור פשוט יותר שמתבסס עליו במידת מה, כאשר שני עיוורים, ששמם לא מוזכר, במקום הסיפור על עיוור אחד. ("הכפלה" מסוג זה אופיינית למתי בהשוואה לטקסט בבשורת מרקוס) וגרסה שונה במקצת סיפור המתרחש בגליל, מוקדם יותר בסיפור [13] . בבשורת לוקס הסיפור על ישו המרפא עיוור ללא שם, אך מעביר את האירוע בסיפור לכך שישוע מגיע ליריחו[14][15] (מתי כ: 34-29, מרקוס י: 52-46, לוקס יח: 43-35)
בבשורת יוחנן מתואר אירוע שבו מרפא ישו עיוור מלידה, במהלך חג הסוכות, כחצי שנה לפני צליבתו. ישו מערבב רוק עם עפר כדי ליצור תערובת טיט אותה הוא מורח על על עיניו של האיש. הוא מבקש מהאיש לשטוף את עיניו בבריכת השילוח. כאשר אותו עיוור עושה זאת הוא מסוגל לראות. כשנשאל ישו על ידי תלמידיו האם הגורם לעיוורונו היו חטאי אביו או אמו של האיש, עונה ישו כי אף לא אחד מהם [יוחנן ט: 12-1 ].
נסי ריפוי מצורעים
סיפור שבו מרפא ישו מצורע מופיע במרקוס א: 45-40, במתי ח: 4-1, בלוקס ה: 16-12. לאחר שריפא את האיש הוא מורה לו לבוא למקדש ולהקריב את הקרבנות שעליהם צוו בני ישראל ככתוב בספר דברים ובתורת הקרבנות והכוהנים. כמו כן אסר ישו גם על המצורע שנרפא שלא יספר לאיש מי הוא זה שריפא אותו. אך האיש לא ציית לכך, תוך שהוא מכריז ברבים על נס ריפויו ומגביר בכך את פרסומו ותהילתו של ישו. ולאחר מכן נדד ישו למקומות שוממים, אך גם לשם עקבו אחריו חסידיו.
בפרק יז שבבשורת לוקס פסוקים 11–19, שולח ישו בהיותו בדרכו לירושלים, עשרה מצורעים שביקשו ממנו שירפא אותם מצרעתם, לכוהנים בירושלים. בהיותם בדרך, כשהם הולכים על פי הנחיית ישו, נרפאו כולם מצרעתם. אך רק אחד מהם, שומרוני, חוזר לישו להודות לו, ולהלל ולשבח את אלוהים על ריפויו.
נסי ריפוי משותקים
נס ריפוי המשותק מכפר נחום מופיע במתי ט: 8-1, מרקוס ב: 12-1 ובלוקס ה: 26-17. הבשורות הסינופטיות קובעות כי המשותק הובא אל ישו על מחצלת; ישוע אמר לו לקום וללכת, וכך גם עשה האיש. כמו כן אמר ישו לאיש כי חטאיו נסלחו לו, מה שהכעיס את הפרושים שנכחו שם. הסיפור שם מתאר כיצד מגיב ישו לכעסם בכך ששאל אותם: האם קל יותר לומר למישהו שחטאיו נסלחו, או לומר לאיש המשותק לקום וללכת. בבשורות של מרקוס ולוקס מתואר כי ישו היה באותה עת באחד מן הבתים, וכי חבריו של המשותק נאלצו להוריד אותו דרך פתח שפתחו בגג, בשל ההמונים שצבאו וחסמו את הכניסה דרך הדלת.
נס ריפוי המשותק מבית חסדא, נס דומה מתואר בבשורת יוחנן כ"ריפוי המשותק מבית חסדא [יוחנן ה: 18-1] ומתרחשת בברכת בית חסדא . גם בריפוי זה אומר ישו לאיש המשותק שנרפא לקחת את מחצלתו וללכת [יוחנן ה: 18-1] [ מתי י"ב:9- 13].
נסי ריפוי נשים
נס ריפוי האישה שדיממה שנים רבות מופיעה במרקוס ה' 21–43, מתי ט: 26-18, ולוקס ח: 56-40. יחד עם הנס של בת יאיר. בבשורות נאמר כי במהלך הכניסה לביתו של יאיר פנתה אל ישו אישה שדממה במשך 12 שנים, וכי היא נגעה בכנפי בגדו של ישו ( בציצית) והיא נרפאה מיד. ישו הסתובב באומרו שחש כי גבורה יצאה ממנו, האישה התוודתה בפניו שזו היא שנגעה בו, אמר לה ישו "בתי, אמונתך הושיעה לך, לכי לשלום".
נס ריפוי חמותו שמעון כיפא (פטרוס). ישו ריפא את חמותו של שמעון בכפר נחום. כל הבשורות הסינופטיות מתארות את ישו כמרפא את חמותו של שמעון כיפא (פטרוס) כאשר ביקר בביתו של שמעון בכפר נחום, בערך בתקופה שבה גייס ישו את שמעון כיפא כשליח (בבשורת מרקוס מופיע אותו תיאור בדיוק לאחר שקרא לשמעון לשירותו, בעוד שבבשורת לוקס האירוע מופיע ממש לפני הקריאה לשירות). הבשורות סינופטיות רומזות כי נס זה גרם לרבים אחרים לחפש את ישו.
נס ריפוי האישה הכפופה. ישו המרפא אישה שלא יכלה לעמוד זקוף מופיע בבשורת לוקס י"ג: 17-10. תוך כדי כך שהוא לימד בבית כנסת בשבת, ריפא ישו אישה נכה בשל רוח טומאה שגרמה לנכותה במשך שמונה עשרה שנים ולא הייתה מסוגלת לעמוד זקוף.
נסי ריפוי אחרים
ריפוי גבר שגופו צבה ממים (ככל הנראה מיימת) מתואר בבשורת לוקס י"ד: 6-1. בנס זה, ריפא ישו גבר שהייתה לו בצקת בגופו, בביתו של פרוש נכבד, ביום השבת. ישו הצדיק את עצם מעשה הריפוי ביום השבת בכך ששאל: "האם לאחד מכם שיש לו ילד, או שור, שנפל לבאר ביום השבת, האם לא יתאמץ למשוך אותו החוצה אותו מיד?"
נס הריפוי של האיש בעל היד היבשה, נכתב בבשורות הסינופטיות (מתי יב: 13-9, מרקוס ג: 6-1 ולוקס ו: 11-6) כי ישוע נכנס לבית כנסת בשבת, ומצאו שם אדם בעל יד יבשה (משותקת ככל הנראה), ישו ריפא אותו, לאחר שאתגר את הנוכחים שיחליטו מה הדין בשבת באשר לריפוי חולים - האם חשוב לעשות את טוב או לעשות את הרע, להציל חיים או להמית. גרסת בשורת מרקוס מוסיפה כי הדבר הכעיס את הפרושים עד כדי כך שהם התחילו להרהר בהוצאתו להורג של ישו.
נס ריפוי החירש ואילם נס מדקאפוליס מופיע רק בבשורת מרקוס. [ז: 37-31] הבשורה מתארת שישו הלך לדקפוליס ופגש שם אדם שהיה חירש ואילם, הוא ריפא אותו. באופן פרטני, נגע ישו תחילה באוזניו של האיש, נגע בלשונו לאחר שירק, ואז אמר "איפתח!", מילה ארמית שמשמעותה היפתח.
נס ריפויו של עבד הכוהן הגדול מלכוס, שהיה בין שליחי הכוהן הגדול לאסור את ישו, היה הנס האחרון של ישו לפני צליבתו, מותו ותחייתו מהמתים. שמעון כיפא (פטרוס) כרת את אוזנו של משרתו של הכהן הגדול, מלכוס, במהלך מעצרו של ישו בגן גת שמנה על ידי שליחי הכוהן הגדול. ישו אחז באוזנו הפצועה של מלכוס וכך ריפא אותו והחזיר לו את אוזנו בריאה ושלמה.
נס ריפוי עבדו של שר המאה מדווח בבשורות מתי ח: 13-5 ולוקס ז: 10-1. שתי הבשורות הללו מספרות כיצד ישו ריפא את עבדו של שר מאה, מפקד צבאי רומי בכפר נחום. ביוחנן ד: 54-46 קיים תיאור דומה בכפר נחום, אך שם מסופר כי החולה שישו ריפא מרחוק היה בנו של פקיד מלכותי.
נסי ריפוים של רבים בארץ גינוסר מופיע במתי יד: 36-34 ומרקוס ו: 56-53. כאשר ישו עובר דרך גינוסר וכל מי שנגע בכנף בגדו נרפא. בבשורת מתי ט: 36-35 מדווח גם כי לאחר הנס של ישו שגרש שד מאדם אילם, עבר ישו בכל הערים והכפרים, לימד בבתי הכנסת שלהם, ובישר את בשורת מלכות אלוהים תוך ריפוי כל מדווה ומחלה.
נסי גירוש שדים
על פי שלושת הבשורות הסינופטיות, ישו ביצע נסי גירוש שדים רבים. אירועים אלה אינם מוזכרים בבשורת יוחנן ונראה לכאורה שנסים אלה הוחרגו משום שיקולים תאולוגיים [16].
הבשורות הסינופטיות כוללות תיעוד של שבעה נסי גרוש שדים עיקריים שבהן מצויים פרטים, ומוטמע בהן לימוד ספציפי, והן:
- נס גירוש שד בבית הכנסת בכפר נחום, שם ישו מגרש רוח טמאה שזועקת "אֲהָהּ מָה־לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי לְהַאֲבִידֵנוּ בָאתָ יְדַעְתִּיךָ מִי אַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים׃ (מרקוס א: 28-21, לוקס ד: 37-31)".
- נס גירוש שדים מהאיש מארץ הגדריים, או "נס החזירים" מתואר בבשורות הסינופטיות (במרקוס ה: 20-1, במתי ח: 34-24, בלוקס ח: 39-26). ישו מגרש שדים רבים מאדם אחוז בשדים (בבשורת מתי מדובר על שני אחוזי שדים). כאשר ישוע שואל לשמו של השד (גילוי שמו של השד ה"פולש" היה כלי רב חשיבות לצורך גירוש השדים)[17], הוא מקבל את התשובה "וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לִגְיוֹן שְׁמִי כִּי־רַבִּים אֲנָחְנוּ". כאשר השדים ביקשו שיגורשו לקבוצת חזירים סמוכה במקום להישלח הרחק משם, ישוע מאשר, אך החזירים אז שועטים לעבר אגם הכנרת וטובעים בו.
- נס גירוש שדים מבתה של האישה הכנענית (מצור-צידון) מופיע במתי טו: 21-28 ובמרקוס ז: 24-30. אישה נוכריה מבקשת מישו לרפא את בתה, אך ישו מסרב באומרו " לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל ". האישה מתעקשת ואומרת כי "כֵּן אֲדֹנִי אֶפֶס כִּי־גַם־צְעִירֵי הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ מִן־הַפֵּרוּרִים הַנֹּפְלִים מֵעַל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵיהֶם". בתגובה משיב לה ישו: "אִשָׁה רַבָּה אֱמוּנָתֵךְ יְהִי־לָךְ כִּרְצוֹנֵךְ וַתֵּרָפֵא בִתָּהּ מִן־הַשָׁעָה הַהִיא."
- נס גירוש שד מעיוור ואילם שהובא בפני ישו, מופיע במתי יב: 32-22, מרקוס ג: 30-20, לוקס יא: 23-14. ישוע מרפא אדם אחוז שדים שהיה עיוור ואילם. המון העם שהיה נוכח שאל "הֲכִי זֶה בֶן־דָּוִד?"
- נס גירוש שד מילד אילם אחוז שד מופיע במתי יז: 21-14, מרקוס ט: 29-14 ולוקס ט: 49-37. ילד אחוז שד מובא בפני ישו. נאמר לו שכל אימת שהשד תוקף אותו, קצף יוצא מפי הילד, שיניו נוקשות, גופו מתקשח והוא נופל באופן בלתי רצוני למים ולאש. תלמידיו של ישו לא יכלו לגרש את השד, וישוע מגנה את האנשים על חוסר אמונתם, אך כאשר אבי הילד שואל את ישו האם הוא יכול לרפא את הנער, הוא משיב "אִם־תּוּכַל אָמָרְתָּ? כֹּל יוּכַל הַמַּאֲמִין׃" האב אומר לו אז שהוא מאמין, ישו גוער ברוח שמרפה מהילד והוא נרפא.
- נס גירוש השדים בשעת השקיעה מופיע בבשורות הסינופטיות מיד לאחר שריפא את חמותו של שמעון פטרוס, בבשורות מתי ח: 17-16, מרקוס א: 34-32, ולוקס ד: 41-40. בנס זה מרפא ישו אנשים ומגרש מאחרים שדים.
- נס גרוש השד שד מאילם מופיע במתי ט: 34-32 מיד בעקבות סיפור הנס של ישו שריפא שני עיוורים. גבר אחוז שדים ולא יכול היה לדבר מובא לפני ישו, המגרש את השד, והאיש מסוגל לדבר.
ישנם גם אזכורים קצרים של גירושי שדים אחרים, למשל:
- נס גירוש שבעה שדים ממרים המגדלית. (לוקס ח:2, מרקוס טז:9). כמו כן ישו המשיך לגרש שדים למרות שהורדוס אנטיפס ביקש להורגו (לוקס יג: 32-31).
נסי הקמה מן המתים
כל ארבעת הבשורות הקנוניות מתארות את תחייתו של ישו; שלוש מהן גם מתארות אירוע נפרד, שבו ישו מקים מת לחיים:
- נס הקמתה של בת יאיר מן המתים. [מרקוס ה: 43-21] יאיר, אחד מראשי בית כנסת, מבקש ומתחנן בפני ישו לבוא ולרפא את בתו, אך בעוד ישו בדרך, נאמר ליאיר כי בתו נפטרה וכי אל לו להמשיך להטריח את "המורה" - ישו. ישו אומר ליאיר, אל תירא רק האמן. לאבלים בבית יאיר אומר ישו שהיא רק ישנה, והוא אחז בידה ואמר ומעיר אותה מן המתים כאשר הוא אומר לה "טַלְיְתָא קוּמִי!".
- נס הקמתו מן המתים של בן האלמנה, נער הצעיר, בן יחיד לאמו האלמנה מהעיר נעים נפטר. [ לוקס ז: 17-11 ] הנער מובא לקבורה והאלמנה מתאבלת ובוכה. ישו רואה אותה, ורחמיו נכמרו עליה, הוא אומר לה אל תבכי. ישו ניגש לארון הקבורה ואומר לנער המת "נַעַר אֹמֵר אֲנִי אֵלֶיךָ קוּמָה" והנער קם ומתחיל לדבר.
- נס הקמתו מן המתים של לעזר מבית-היני. [ יוחנן יא: 44-1 ] לעזר יחד עם אחיותיו מרים ומרתה היו מכרים וידידים קרובים לישו. לעזר חלה ומת ובמשך ארבעה ימים כבר היה קבור בקברו. ישו מגיע לבית האבל ומשיב את לעזר לחיים, כאשר ישו קורא אליו ומצווה עליו בקול גדול " לַעְזָר קוּם צֵא". לעזר המת קם מהמתים יוצא חי מתוך הקבר.
נסי שליטה על הטבע
הבשורות כוללות תיאורי שמונה נסים, לפני תחיות מתים, הנוגעים לגבורתו של ישו על הטבע:
- נס הפיכת מים ליין במשתה חתונה בכפר קנה בגליל, כאשר למארח נגמר היין, משרתי המארח ממלאים כדים במים על פי מצוותו של ישו. נלקחת דגימה מתוך הכד המלא מים ומובאת לאדון המשתה שמכריז שהיין המצוי בכד ממנו נלקחה הדגימה הוא היין הטוב ביותר של המשתה (בשורת יוחנן ב: 11-1).
- נס לכידת שלל הדגים הגדול- הנס מתרחש בשלב מוקדם בשליחותו של ישו על ידי הדייגים שמעון כיפא (פטרוס), יעקב בן זבדי ויוחנן בן זבדאי השליח, ומביאה לכך שהם יצטרפו לישו והופכים לשליחיו [לוקס ה: 11-4].
- נס הלחם והדגים - ישו, התפלל לאלוהים תוך שהוא משתמש במעט כיכרות לחם וכמה דגים, מאכיל בהם אלפי גברים, יחד עם מספר לא מוגדר של נשים וילדים. לאחר האכלה זו נותרים עדיין שאריות של מזון שמילאו סלים אחדים (מתי יד: 21-13, מרקוס ו: 44-31, לוקס ט: 17-12 ויוחנן ו: 14-1).
- נס ההליכה על פני המים - ישו שלח את תלמידיו בסירה על הכנרת לעבר הצד השני של הכינר בעוד הוא נשאר, ואז בעוד סערה מתרחשת והתלמידים מתקשים להגיע לגדה השנייה הם רואים את ישו מתהלך על פני המים (מתי יד: 33-22, מרקוס ו: 51-45, יוחנן ו: 21-15).
- נס ההשתנות - ישו עלה על הר גבוה יחד עם שלושה מתלמידיו (שמעון כיפא, יוחנן ויעקב). תוך כדי כך שונה מראהו לעיניהם ופניו קרנו כשמש ונגלו לעיניהם הנביאים משה ואליהו שהופיע לידו ודברו עמו. ענן אור הצל עליהם והם שמעו קול מתוכו האומר " זֶה־בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר רָצִיתִי בוֹ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן׃" (מתי יז: 8-1, מרקוס ט: 8-2, לוקס ט: 36-28 האגרת השנייה לפטרוס א: 18-16)[18].
- נס הרגעת הסערה - במהלך שיט באוניה על הכנרת פרצה סערה גדולה, ישו ישן, התלמידים העירו אותו בחרדה ובקשו שיציל אותם. ישו נזף בסערה וגרם לה להירגע, וגם נזף בתלמידים על חוסר אמונתם (מתי ח: 27-23, מרקוס ד: 41-35, לוקס ח: 25-22).
- נס מציאת מטבע בפי הדג - גבאי מחצית שקל באו לשמעון כיפא ובקשו את מחצית השקל מישו, ישו שולח את שמעון כיפא לים להשליך חכה, למצוא דג שבתוכו מטבע שיכסה את המס עבור שניהם (מתי יז: 27-24).
- נס הקללה על עץ התאנה -בבקר בדרך למקדש קילל ישו עץ תאנה משום שלא מצא בה פרי. בערבו של אותו יום, שבו הוא ותלמידיו ומצאו שעץ התאנה שקולל התייבש וכמש לחלוטין. (מרקוס יא: 14-12 ו 20–25, מתי כא: 22-18 ).
הבשורות מתעדות גם נסים שעשה ישו לאחר תקומתו מן המתים:
- נס לכידת 153 דגים - נס הדומה לנס לכידת שלל הדגים הגדול, כדי להבדילו מסיפור דומה בלוקס, מתועד בבשורת יוחנן כא 3–12. הנס הזה מתרחש לאחר קומו מן המתים של ישו. התלמידים יוצאים לדיג לא מוצלח, ישו יושב על חוף וקורא להם להשליך את מכמורת מימין לסירה והמכמורת אכן מתמלאת בשלל דגים רב, 153 דגים.
- נסי הופעה והיעלמות - בנוסף על כך הופיע ישו לנגד עיני התלמידים באופן פלאי במספר רב של בפעמים ושוב נעלם, מבלי שנכנס דרך הדלת או הגיע בדרך רגילה.
- נס הנשיאה של ישו לשמים - לאחר תום תקופה של ארבעים יום מתקומתו מן המתים כאשר שהה עם התלמידים, יום אחד על הר הזיתים נישא ישו עם ענני השמים ומלאכים לעבר השמים לשבת לימין הגבורה.
רשימת הנסים בברית החדשה
| מספר | סוג הנס | שם הנס | מקורות בברית החדשה |
|---|---|---|---|
| 1 | ריפוי עיוורים | ריפוי העיוור בבית צידה | מרקוס ח: 26-22 |
| 2 | ריפוי עיוורים | ריפוי ברטימאי | מתי כ: 34-29, מרקוס י: 52-46, לוקס יח: 43-35 |
| 3 | ריפוי עיוורים | ריפוי שני עיוורים | מתי ט: 30-27 |
| 4 | ריפוי עיוורים | ריפוי עיוור מלידה | יוחנן ט: 39-1 |
| 5 | ריפוי מצורעים | ריפוי מצורע | מרקוס א: 45-40, מתי ח: 4-1, לוקס ה: 16-12 |
| 6 | ריפוי מצורעים | ריפוי עשרה מצורעים | לוקס יז: 19-11 |
| 7 | ריפוי משותקים | ריפוי המשותק מכפר נחום | מתי ט: 8-1, מרקוס ב: 12-1, לוקס ה: 26-17 |
| 8 | ריפוי משותקים | ריפוי המשותק מבית חסדא | מתי יב: 13-9, יוחנן ה: 18-1 |
| 9 | ריפוי נשים | ריפוי חמותו של שמעון כיפא | מתי ח: 15-14, מרקוס א: 31-29, לוקס ד: 41-38 |
| 10 | ריפוי נשים | ריפוי האישה המדממת | מתי ט: 26-18, מרקוס ה: 43-21, לוקס ח: 56-49 |
| 11 | רפוי נשים | ריפוי האישה הכפופה | לוקס יג: 17-10 |
| 12 | ריפוי גברים | ריפוי האיש שגופו צבה ממים | לוקס יד: 6-1 |
| 13 | ריפוי גברים | ריפוי האיש בעל היד שיבשה | מתי יב: 13-9, מרקוס ג: 6-1, לוקס ו' 6–11 |
| 14 | ריפוי גברים | ריפוי החירש אילם | מרקוס ד: 37-31 |
| 15 | ריפוי גברים | ריפוי עבד הכוהן הגדול מלכוס | לוקס כב:51-50, יוחנן יח: 10 |
| 16 | ריפוי גברים | ריפוי עבדו של שר המאה | מתי ח: 13-5, לוקס ז: 10-1. |
| 17 | ריפוי גברים ונשים | ריפוי רבים בגינוסר | מתי יד: 36-34, מרקוס ו: 56-53 |
| 18 | גירוש שדים | גירוש שד בבית הכנסת בכפר נחום | מרקוס א: 28-21, לוקס ד: 37-31 |
| 19 | גירוש שדים | גירוש שדים מהאיש מארץ הגדריים | מרקוס ה: 20-1, מתי ח: 34-24, לוקס ח: 39-26 |
| 20 | גירוש שדים | גירוש שדים מבתה של האישה הכנענית | מתי טו: 21-28, במרקוס ז: 24-30 |
| 21 | גירוש שדים | גירוש שד מעיוור ואילם | מתי יב: 32-22, מרקוס ג: 30-20, לוקס יא: 23-14 |
| 22 | גירוש שדים | גירוש שד מילד אילם | מתי יז: 21-14, מרקוס ט: 29-14, לוקס ט: 49-37 |
| 23 | גירוש שדים | גירוש השדים בשעת השקיעה | מתי ח: 17-16, מרקוס א: 34-32, לוקס ד: 41-40 |
| 24 | גירוש שדים | גרוש השד שד מאילם | מתי ט: 34-32 |
| 25 | גירוש שדים | גירוש שבעה שדים ממרים המגדלית | מרקוס טז: 9, לוקס ח: 2 |
| 26 | גירוש שדים | גירוש שדים הצהרת ישו לפרושים ולהורדוס | לוקס יג 31–32 |
| 27 | הקמה מן המתים | הקמתה של בת יאיר מן המתים | מרקוס ה: 43-21 |
| 28 | הקמה מן המתים | הקמתו מן המתים של בן האלמנה | לוקס ז: 17-11 |
| 29 | הקמה מן המתים | הקמתו מן המתים של לעזר מבית-היני | יוחנן י"א: 44-1 |
| 30 | שליטה בטבע | הפיכת מים ליין | יוחנן ב: 11-1 |
| 31 | שליטה בטבע | לכידת שלל הדגים הגדול | לוקס ה: 11-4 |
| 32 | שליטה בטבע | הלחם והדגים | מתי יד: 21-13, מרקוס ו: 44-31, לוקס ט: 17-12 ויוחנן ו: 14-1 |
| 33 | שליטה בטבע | ההליכה על פני המים | מתי יד: 33-22, מרקוס ו: 51-45, ויוחנן ו: 21-15 |
| 34 | שליטה בטבע | ההשתנות | מתי יז: 8-1, מרקוס ט: 8-2, לוקס ט: 36-28, האגרת השנייה לפטרוס א: 18-16 |
| 35 | שליטה בטבע | הרגעת הסערה | מתי ח: 27-23, מרקוס ד: 41-35, לוקס ח: 25-22 |
| 36 | שליטה בטבע | מציאת מטבע בפי הדג | מתי יז: 27-24 |
| 37 | שליטה בטבע | הקללה על עץ התאנה | מתי כא: 22-18, מרקוס יא: 14-12 ו 20–25 |
| 38 | שליטה בטבע | לכידת 153 דגים | יוחנן כא: 12-3 |
| 39 | נסי הופעה והיעלמות | ישו מופיע לפני תמידיו ונעלם שוב | יוחנן כ: 17-14, כ: 20-19, 25, כ: 26, כא: 7-1, |
| 40 | נס נשיאתו של ישו לשמים | ישו נישא לשמים עם העננים לעיני תלמידיו | מרקוס טז: 19, לוקס כד: 51-50, מעשי השליחים א: 11-9 |
רשימת הנסים בכתבים שמחוץ לברית החדשה
סיפורים על נסים שעשה ישו מצויים גם מחוץ לכתבי הברית החדשה. הם מאוחרים יותר, טקסטים מן המאה השנייה, שנקראו בשורות אפוקריפיות על ילדותו של ישו. בשורות אלה מספרות על נסים שעשה ישו במהלך ילדותו. רוב המלומדים הנוצרים, כולל מרבית אבות הכנסייה, דוחים בשורות אלה כגנוסטיות או ככופרות, ולא מתייחסים אליהם כאל בשורות אותנטיות.
| נס | מקורות |
| צעיר עשיר שהוקם מהמתים | הבשורה הסודית של מרקוס 1 |
| מים מבוקרים ומטוהרים | בשורת הילדות של תומא 2.2 |
| יצירת ציפורי חרס והחייאתם | בשורת הילדות של תומא 2.3 |
| הקמת חברו למשחק זנו מן המתים | בשורת הילדות של תומא 9 |
| ריפוי כף רגלו של חוטב עצים | בשורת הילדות של תומא 10 |
| החזקת מים בגלימתו | בשורת הילדות של תומא 11 |
| קטיף של 100 אלומות חיטה מזרע יחיד | בשורת הילדות של תומא 12 |
| מתיחת לוח קרש קצר מדי לצורכי נגרות | בשורת הילדות של תומא 13 |
| הקים לתחייה מורה שהכה ארצה קודם לכן | בשורת הילדות של תומא 14–15 |
| ריפא את הכשת הצפע של יעקב | בשורת הילדות של תומא 16 |
| הקים לתחייה ילד מת | בשורת הילדות של תומא 17 |
| הקים לתחייה אדם מת | בשורת הילדות של תומא 18 |
| לידה בתולים נסית מאומתת על ידי מיילדת | בשורת הילדות על פי יעקב 19-20 |
נסים שביצע ישו מוזכרים בשני חלקים בקוראן (סורא 3:49 ו- סורא 5: 110) בכתב מודגש אך עם מעט מאוד פרטים או הערות[19].
הגדרה ופרשנויות
רקע תרבותי
האמונה בנסים אינה דבר חדש או ייחודי לתקופת ישו. גם בעולם הקדום האלילי האמינו בנסים. ידוע שחרטומי מצרים ידעו לעשות גם הם נסים המתועדים בספר שמות. לא כל שכן התנ"ך כולו מלא בתיעוד של אותות מופתים ונסים. אלוהים עשה ביד משה ואהרן נסים גדולים במצרים ובמהלך הנדודים במדבר. גם בידי יהושע עשה אלוהים נסים. אליהו הנביא הוריד אש מן השמים, גרם לבצורת במשך 3.5 שנים, הקים לתחייה את בן האלמנה הכנענית. אלישע הנביא ריפא מצורעים והחיה את בן האישה השונמית מהמתים[20] .
אפולוניוס איש טיאנה מהמאה הראשונה: אפולוניוס שהיה ידוע במעשי הניסים אשר בוצעו לכאורה ללא הסבר הגיוני, ויצרו רושם רב בקרב האוכלוסייה ההלניסטית אשר נהרה אחריו. אף שתיעוד הנסים שלו התרחשו לאחר תקופת חייו של ישו, הם שימשו על ידי מתנגדי ישו והנצרות במאה השלישית לטעון כי ישו אינו יחיד סגולה בנושא הנסים. יוסביוס מקיסריה יצא חוצץ בהרחבה נגד טיעונים אלה[21].
פרשנות נוצרית מסורתית
מרבית הנוצרים המסורתיים מאמינים כי ניסיו של ישוע היו אירועים היסטוריים וכי פועליו המופלאים היוו חלק חשוב במסכת חייו, והעידו על היותו שליח אלוהים האותנטי ניחן בתכונות ייחודיות שהיו נחלתו בלבד עם קרבה מיוחדת לאלוהים. ישו כאדם מיוחד, כמשיח וכבן אלוהים.[22] סבלו חייו ומותו ככל האדם, עייפות רעב, כאב ומוות כעדות לאנושיותו, וניסים, חכמה אלוהית וסגולות טמירות כעדות להיות בן אלוהים הנבחר[23][24][25].
פרשנים נוצריים רואים בנסיו שנעשו על ידי ישו לא רק כמעשי גבורה פלאיים ומעשים של שליטה על טבעית, אלא גם כמעשים של חסד, אהבה ורחמים, שלא מבוצעים מתוך מגמה להפגנת עצמה, אלא מתוך הפגנת חמלה כלפי האנושות הסובלת והנאנקת תחת המשא הכבד של החטא[22] [26]. לדעתם יש מסר בכל נס, שטומן בחובו הבנה, לקח ולימוד ייחודי [27].
מכיוון שעל פי בשורת יוחנן כ' 30, לא ניתן לספר את כל הנסים שביצע ישו, בשל ריבוים וכמותם הרבה, קובעת האנציקלופדיה הקתולית כי הנסים שהוצגו בבשורות נבחרו מסיבה כפולה: ראשית, לשם הדגשת תהילת האלוהים, ושנית בזכות ערכם כעדות ראייתית. ישוע התייחס ל"נסים שביצע "כעדות להיותו שליח האלוהים, וביוחנן ה' 36 הוא מכריז כי לנסיו יש ערך של עדות גדולה יותר מעדותו של יוחנן המטביל[22].
בבשורת יוחנן י' 37–38 מצוטט ישו כאומר כדלקמן[28]:
אִם־לֹא אֶעֱשֶׂה אֶת־מַעֲשֵׂי אָבִי אַל־תַּאֲמִינוּ לִי׃ 38 וְאִם־עֹשֶׂה אֲנִי גַּם אִם לֹא־תַאֲמִינוּ לִי הַאֲמִינוּ לְמַעֲשָׂי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ כִּי־בִי הָאָב וַאֲנִי בּוֹ׃
לפי פרשנויות נוצריות, הנסים היוו כלי למסר של ישו לא פחות מאשר דברו. רבים מדגישים את חשיבות האמונה, למשל בטיהור עשרת המצורעים. [ לוקס: י"ז 19 ] ישו לא אמר: "בכוחי נושעת", אלא אמר[29][30]:
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו קוּם וָלֵךְ אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה לָּךְ׃
"
באופן דומה, בנס ההליכה על המים, השליח שמעון פטרוס לומד לקח חשוב על אמונה בכך שכאשר אמונתו מתערערת לרגע והוא מתחיל לשקוע במים. [ מתי י"ד: 36-34 ] [31]
סופרים נוצרים דנו באריכות בנסיו של ישו והקצו מניעים ספציפיים לכל נס, למשל, הסופרים פנטקוסט ודנילסון מציעים כי נס ההליכה על המים מתרכז על מערכת היחסים של ישו עם השליחים שלו ולא על פחדם מפני הסופה או הנס עצמו. כמו כן הנס תוכנן במיוחד על ידי ישו על מנת ללמד את השליחים שכאשר הם נתקלים במכשולים עליהם להסתמך בראש ובראשונה על האמונה שלהם בו[32].
הסופרים דוניו והרינגטון טוענים כי נס בתו של יאיר מלמד כי אמונה כפי שהיא מגולמת באישה המדממת יכולה להתקיים במצבים בנחשבים כחסרי סיכוי לכאורה, וכי באמצעות אמונה ניתן להשיג ריפוי, בכך שכאשר האישה נרפאת, אומר לה ישו "אמונתך הושיעה אותך" - במילים אחרות: "בגלל האמונה החזקה שלך נרפאת"[33].
הנצרות הליברלית
נוצרים ליברלים מדגישים פחות את אירועים המופלאים הקשורים לחייו של ישו מאשר על תורתו. המאמץ להרחיק יסודות של אמונות טפלות לכאורה מהאמונה הנוצרית מיוחס לנוצרים רפורמיסטים אינטלקטואליים כמו ארסמוס והדאיסטים במאות ה-15 עד 17 [34] . במאה ה-19, נוצרים ליברליים המזוהים בעצמם שאפו לרומם את תורתו ההומנית של ישו כסטנדרט לתרבות עולמית המשוחררת ממסורות תרבותיות ומעקבות של אלילות ואמונה בעל טבעי [35] . הוויכוח בשאלה האם אמונה בנסים היא אמונה טפלה או חיונית לקבלת האלוהות של ישו, היוותה משבר בתוך הכנסייה של המאה ה -19, אשר בעבורה חיפשו פשרות תאולוגיות[36].
הניסיונות להסביר נסים באמצעות הסבר מדעי או רציונלי היו נלעגים עוד בסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים[37]. האמונה באותנטיות של הנסים הייתה אחד מחמשת אבני יסוד שהוגדרו בשנת 1910 על ידי הכנסייה הפרסביטריאנית בארצות הברית של אמריקה, והמשמשים להבחין בין מאמינים אמתיים לבין מה שהם רואים כאנשי אמונה לכאורה, כוזבים, כמו "נוצרים מלומדים", או "ונוצרים ליברלים"[38].
נוצרים ליברלים של היום עשויים להעדיף לכנול את נסיו של ישו כסיפורים מטפוריים להבנת כוחו של אלוהים[39]. לא כל התאולוגים בעלי נטיות ליברליות דוחים את האפשרות לקיומם של נסים, אך עשויים לדחות את הפולמיזם (השקפות שמועברות באמצעות טענות תקיפות שלא מוכנות לקבל ביקורת נגדית) שכרוך בהכחשתם או באישורם [40].
השקפות לא דתיות
הפילוסוף הסקוטי דייוויד הום פרסם מסה רבת השפעה על נסים בספרו "חקירה בדבר ההבנה האנושית" (1748) ובו טען כי כל עדות לנסים נשללת על ידי האפשרות שמי שתיאר אותם מרמה את עצמו או אחרים:
- "מכיוון שהפרות האמת נפוצות יותר בעדויות הנוגעת לנסים דתיים, מאשר באלו הנוגעת לכל עניין אחר; דבר זה צריך להפחית מאוד מסמכות העדות הזו, ולגרום לנו להחליט שבאופן כללי, שלעולם לא נעניק להם כל תשומת לב, על כל היומרה המפוקפקת שהיא אמורה לספק." [41].
בארט ארמן קובע כי מה שמאפשר את קיום המדע הוא הנחת האחידות של חוקי הטבע, אך בהתחשב בכך שנסים הם מעצם הגדרתם אירועים הנוגדים את אופן פעולתו הרגיל של הטבע, ההיסטוריונים אינם מסוגלים למעשה לאשר או להפריך את הדיווחים על נסיו של ישו. .
על פי "סמינר ישו" (קבוצת מלומדים של מבקרים של כתבי הקודש שפעלה בסוף המאה העשרים תחילת המאה העשרים ואחת, לבחון את מידת ה"אמת ההיסטורית" של ישו מנצרת, ולקבל החלטות באמצעות שקלול קולות בהצבעות), ישו ככל הנראה ריפא אנשים חולים,[42] אך תיאר את נסי הריפוי של ישו במונחים מודרניים, וקישר אותם ל"מחלות פסיכוסומטיות". הם מצאו שש מתוך תשע עשרה נסי הריפוי "כאמינים ככל הנראה"[43] . מרבית המשתתפים בסמינר ישו מאמינים שישו פעל לגירוש שדים, כפי שיוסף בן מתתיהו, פילוסתרטוס ואחרים כתבו על מגרשי השדים האחרים העכשוויים, אך אינם מאמינים כי דיווחי הבשורה היו דיווחים מדויקים על אירועים ספציפיים או ששדים אכן קיימים[44] . לדעתם אף לא אחד מנסי הטבע הם אכן אירועים היסטוריים.
גלריית הניסים
נסי ריפוי
-
ריפוי חמותו של שמעון פטרוס -
ריפוי החירש אילם -
ריפוי העיוור מלידה -
ריפוי המשותק בבית חסדא -
ריפוי העיוור מבית ציידה -
ריפוי ברטימי ביריחו -
ריפוי עבדו של שר המאה -
ריפוי האישה הכפופה -
ריפו האיש בעל היד היבשה -
טיהור המצורע -
טיהור עשרת המצורעים -
ריפוי הגבר שגופו צבה ממים -
רפוי האישה המדממת -
ריפוי המשותק מכפר נחום -
ריפוי חולים רבים בארץ גינוסר -
ריפוי שני העיוורים
נסי גירוש שדים
-
גירוש שד מילד אילם -
גירוש שדים מבתה של האישה הכנענית -
גירוש השדים מהאיש מארץ הגדריים -
גירוש שד בבית הכנסת בכפר נחום -
גירוש השדים בשעת השקיעה -
גירוש שד מעיוור אילם -
גירוש שד מאילם
נסי החייאה מן המתים
-
הקמתו מן המתים של בן האלמנה -
הקמתה של בת יאיר מן המתים -
הקמתו מן המים של לעזר מבית היני
נסי שליטה על הטבע
-
הפיכת מים ליין -
ההליכה על פני המים -
הרגעת הסערה -
ההשתנות -
הלחם והדגים -
לכידת 153 דגים -
הקללה על עץ התאנה -
מציאת מטבע בפי הדג
.jpg)
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל Christianity | ||
- הברית החדשה: בשורת מתי
- הברית החדשה: בשורת מרקוס
- הברית החדשה: בשורת לוקס
- הבריתהחדשה: בשורת יוחנן
- נסים של מוחמד
- משלי ישו
- אמרות ישו
הפניות
- ^ Baker Theological Dictionary of the Bible defines a miracle as "an event in the external world brought about by the immediate agency or the simple volition of God." It goes on to add that a miracle occurs to show that the power behind it is not limited to the laws of matter or mind as it interrupts fixed natural laws. So the term supernatural applies quite accurately. Baker Theological Dictionary of the Bible. Baker Academic. 2001. ISBN 978-0801022562.
{{cite encyclopedia}}: חסר או ריק|title=(עזרה) - ^ Twelftree (1999) p. 263
- ^ H. Van der Loos, 1965 The Miracles of Jesus, E.J. Brill Press, Netherlands.
- ^ Harris, Stephen L., Understanding the Bible. Palo Alto: Mayfield. 1985. "John" p. 302-310
- ^ "Islamic beliefs include many miracles of healing and of resurrection of the dead." Heribert Busse, 1998 Islam, Judaism, and Christianity, ISBN 1-55876-144-6 page 114
- ^ Twelftree (1999) p. 19
- ^ Gary R. Habermas, 1996 The historical Jesus: ancient evidence for the life of Christ ISBN 0-89900-732-5 page 60
- ^ Mark Allan Powell, Jesus as a Figure in History: How Modern Historians View the Man from Galilee (Westminster John Knox Press, 1998), page 22.
- ^ Craig A. Evans, 2001 Jesus and his contemporaries ISBN 0-391-04118-5 pages 6-7
- ^ Karl Barth Church dogmatics ISBN 0-567-05089-0 page 478
- ^ הברית החדשה: בשורת מרקוס טז: 19, בשורת לוקס כד: 51-50, מעשי השליחים א: 11-9
- ^ 1 2 The Miracles of Jesus by Craig Blomberg, David Wenham 1986 ISBN 1-85075-009-2 page 197
- ^ Daniel J. Harrington, The Gospel of Matthew (Liturgical Press, 1991) page 133.
- ^ "Luke 18:35-43". Bible.oremus.org. 2011-02-10. נבדק ב-2018-04-19.
- ^ Brent Kinman, Jesus' Entry Into Jerusalem: In the Context of Lukan Theology and the Politics of His Days (BRILL, 1995) page 67.
- ^ Twelftree (1999), p. 283.
- ^ Craig S. Keener, A Commentary on the Gospel of Matthew (Wm. B. Eerdmans Publishing, 1999) page 282.
- ^ Henry Rutter, Evangelical harmony Keating and Brown, London 1803. page 450
- ^ George W. Braswell, 2000 What you need to know about Islam & Muslims ISBN 0-8054-1829-6 page 112
- ^ "Wendy Cotter, "Miracles in Greco-Roman antiquity: a sourcebook" (Routledge, 1999) pp.50-53". Books.google.com. נבדק ב-2018-04-19.
- ^ "Everett Ferguson, Michael P. McHugh, Frederick W. Norris, "Encyclopedia of early Christianity, Volume 1", p.804". Books.google.com. נבדק ב-2018-04-19.
- ^ 1 2 3 "Catholic Encyclopedia on Miracles". Newadvent.org. 1911-10-01. נבדק ב-2018-04-19.
- ^ Lockyer, Herbert, 1988 All the Miracles of the Bible ISBN 0-310-28101-6 page 25
- ^ William Thomas Brande, George William Cox, A dictionary of science, literature, & art London, 1867, also Published by Old Classics on Kindle, 2009, page 655
- ^ Bernard L. Ramm 1993 An Evangelical Christology ISBN 1-57383-008-9 page 45
- ^ Author Ken Stocker states that "every single miracle was an act of love": Facts, Faith, and the FAQs by Ken Stocker, Jim Stocker 2006 ISBN page 139
- ^ Warren W. Wiersbe 1995 Classic Sermons on the Miracles of Jesus ISBN 0-8254-3999-X page 132
- ^ The emergence of Christian theology by Eric Francis Osborn 1993 ISBN 0-521-43078-X page 100
- ^ Berard L. Marthaler 2007 The creed: the apostolic faith in contemporary theology ISBN 0-89622-537-2 page 220
- ^ Lockyer, Herbert, 1988 All the Miracles of the Bible ISBN 0-310-28101-6 page 235
- ^ Pheme Perkins 1988 Reading the New Testament ISBN 0-8091-2939-6 page 54
- ^ Dwight Pentecost .The words and works of Jesus Christ. Zondervan, 1980. ISBN 0-310-30940-9, p.234
- ^ John R. Donahue, Daniel J. Harrington. The Gospel of Mark. Zondervan 1981. ISBN 0-8146-5965-9 p.182
- ^ Linda Woodhead, "Christianity," in Religions in the Modern World (Routledge, 2002), pp. 186 online and 193.
- ^ Burton L. Mack, The Lost Gospel: The Book of Q and Christian Origins (HarperCollins, 1993), p. 29 online.
- ^ The Making of American Liberal Theology: Imagining Progressive Religion 1805–1900, edited by Gary J. Dorrien (Westminster John Knox Press, 2001), passim, search miracles.
- ^ F.J. Ryan, Protestant Miracles: High Orthodox and Evangelical Authority for the Belief in Divine Interposition in Human Affairs (Stockton, California, 1899), p. 78 online. Full text downloadable.
- ^ Dan P. McAdams, The Redemptive Self: Stories Americans Live By (Oxford University Press, 2006), p. 164 online.
- ^ Ann-Marie Brandom, "The Role of Language in Religious Education," in Learning to Teach Religious Education in the Secondary School: A Companion to School Experience (Routledge, 2000), p. 76 online.
- ^ The Making of American Liberal Theology: Idealism, Realism, and Modernity, 1900-1950, edited by Gary J. Dorrien (Westminster John Knox Press, 2003), passim, search miracles, especially p. 413; on Ames, p. 233 online; on Niebuhr, p. 436 online.
- ^ "Modern History Sourcebook: David Hume: On Miracles". Fordham.edu. נבדק ב-2018-04-19.
- ^ Funk, Robert W. and the Jesus Seminar. The acts of Jesus: the search for the authentic deeds of Jesus. HarperSanFrancisco. 1998. p. 566.
- ^ Funk 1998, p. 531
- ^ Funk 1998, p. 530f
ביבליוגרפיה
- פאנק, רוברט וו. וסמינר ישו, 1998 מעשי ישו: החיפוש אחר מעשיו האותנטיים של ישו . הוצאת פוליברידג ', סן פרנסיסקו. ISBN 0-06-062978-9 ISBN 0-06-062978-9
- קילגאלן, ג'ון ג'יי, 1989 פרשנות קצרה על בשורת מארק, העיתונות הפוליסטית, ISBN 0-8091-3059-9
- רשימת נסים ותייחסויות מקראיות של ישוע
- לוקייר, הרברט, 1988 כל ניסי התנ"ך ISBN 0-310-28101-6
- מילר, עורך רוברט ג'יי, 1994 הבשורות השלמות, הוצאת פוליברידג ', ISBN 0-06-065587-9
- מורסיה, תיירי, ישו, les miracles en question, פריז, 1999 - Jésus, les miracles élucidés par la médecine, פריז, 2003
- עומאר, ראגה 2003 הסרטים התיעודיים של ניסי ישו BBC
- Twelftree, Graham H. (1999). Jesus the Miracle Worker: A Historical and Theological Study. IVP Academic. ISBN 978-0830815968. Twelftree, Graham H. (1999). Jesus the Miracle Worker: A Historical and Theological Study. IVP Academic. ISBN 978-0830815968. Twelftree, Graham H. (1999). Jesus the Miracle Worker: A Historical and Theological Study. IVP Academic. ISBN 978-0830815968.
- פ. נ'ון מלדאו, המשיח בשתי הבריתות, 1956, 1969, 1998, קרן אחוה משיחית, ISBN 965-447-053-5
- ריסטו סנטלה, המשיח בתנ"ך - לאור ספרי חז"ל, 1980, 1984, דפוס ינץ בע"מ
- ריסטו סנטלה, המשיח בברית החדשה - לאור ספרי חז"ל, 1984, דפוס ינץ בע"מ
- ריסטו סנטלה, שאול השליח - האדם והמורה לאור כתבי חז"ל, 1999, קרן אחוה משיחית, ISBN 965-447-030-6
- מקבילות מן המשנה לברית החדשה, בעריכת מרדכי חן, 2000, 2004,, קרן אחוה משיחית, ISBN 965-447-053-5
- יוסף עמנואל לנדסמן, קורות חיי ישוע המשיח, דפוס ינץ בע"מ
- ישוע מנצרת ושאול השליח - תולדותיהם ופועלם, החברה לכתבי הקודש בישראל, 1976, 1991
- פאול טיינה, מלך היהודים, 1995, קרן אחוה משיחית, דפוס ינץ בע"מ, ISBN 965-447-032-2
- חיים ה. הכהן, משפטו ומותו של ישו הנוצרי, 1968, 1990, דביר הוצאה לאור
- פ. לבר טוב, בן האדם - חיי ישוע המשיח ופעליו, 1968, הוצאת דולפין
- הראלד פלש, איך נכיר את המשיח, 1972, מרכז לכתבי הקדש הר הזיתים
- רוברט ליאו אודום, משיח ישראל שמוצאותיו מקדם, המכון למורשת ישראל, ניו יורק ירושלים
- אנטוני בזארד, זהותו של המשיח - מחקר שנועד לסייע בשיקום האמונה בכתובים, 2002, דפוס אאא חיפה
- ד"ר ארנולד ג. פרוכטנבאום, הנבואות המשיחיות בתנ"ך - עיון בנבואות על ביאת המשיח הראשונה, 2009, קרן אחוה משיחית, דפוס ינץ בע"מ, ISBN 978-965-447-170-1
- ד"ר ארתור ו. קעק, התקווה המשיחית - הפתרון האלוהי לבעיית האדם, 1984, דפוס ינץ בע"מ
- אותו האיש, יהודים מספרים על ישו, עורך אביגדור שנאן, 1999, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, ISBN 965-448-527-3