יהדות משיחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל היהדות המשיחית המורכב ממנורה, מגן דוד ודג; הדג מסמל את נס הלחם והדגים שעל פי ספר הברית החדשה, בוצע בכנרת על ידי ישו.

יהדות משיחית הוא השם המקובל למספר קבוצות נוצריות אשר חבריהן מזדהים מסיבות שונות כיהודים ומקיימים, בנוסף לאמונתם הנוצרית, גם מגוון מצוות ומנהגים יהודיים.

כמו בנצרות, כתבי הקודש של היהדות המשיחית הם התנ"ך העברי והברית החדשה. את התנ"ך העברי הם מגדירים כ"הברית הישנה".

האמונה המרכזית של היהודים המשיחיים היא האמונה הנוצרית בשילוש הקדוש. הם רואים את ישו כמשיח ישראל אך גם כ"בן האלוהים" והאלוהים האב. לפי אמונתם הוא נולד ממרים הבתולה, כרת בדמו את הברית החדשה, מת כקורבן על הצלב למען עוונות המין האנושי כולו, קם לתחייה ביום השלישי למותו ועלה השמימה משם ישוב, לפי אמונה זו, לשפוט את החיים והמתים בביאה שנייה.

ההבדל העיקרי בין הנצרות המסורתית לבין היהודים המשיחיים הוא הדגשת מאפיינים מסוימים מן המסורת היהודית, בפרט חגים, מנהגים וסממנים הנפוצים בה.

חלק מהקבוצות היהודיות-משיחיות רואות עצמן כשואפות להמשיך את הכיתות היהודיות-נוצריות העתיקות, לפני התהוות הנצרות כאמונה השוללת כל הבדל בין יהודי לגוי. עם זאת התנועה נוסדה במאה ה-20 ורוב הנמנים עליה אוחזים בתאולוגיה זהה לזו של הנצרות האוונגליסטית.

בעוד שחברי הקהילות המשיחיות מגדירים את עצמם כחלק מהיהדות, היהדות המשיחית איננה מוכרת כזרם יהודי על ידי אף אחד מהזרמים ביהדות[א]. בנוסף, רבים ממנהיגי התנועה בישראל קיבלו את הכשרתם במוסדות נוצריים אוונגליסטיים בחו"ל וחלקם אף משמש כמיסיונרים מטעמם ומתוקצב על ידם.

נכון ל-2012, ומספרם העולמי של היהודים המשיחיים מוערך בכ-350,000 איש, מהם בארצות הברית בין 175,000-250,000 איש ובישראל בין 10,000-20,000 איש.[1]

חלק גדול מהיהודים המשיחיים אינם יהודים מלידה על פי ההלכה (כלומר אמם אינה יהודיה או ששני הוריהם אינם ממוצא יהודי). ההתייחסות ההלכתית של כל הזרמים היהודיים ליהודים משיחיים שהיו יהודים בלידתם היא כמשומדים. בית המשפט העליון בישראל דחה את בקשתם של יהודים משיחיים למימוש חוק השבות בשל הבחנתו שמאמינים בישו הם נוצרים (או לפחות יהודים מומרים).[2]

מאפייני היהדות המשיחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים בנצרות
נצרות
ChristianitySymbolWhite.svg
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האבהבןרוח הקודש
זרמים עיקריים
נצרות קתוליתנצרות פרוטסטנטית (לותרניזםקלוויניזםאדוונטיזםבפטיזםמתודיזםאוונגליקליזם) • הכנסייה האנגליקניתנצרות אורתודוקסיתנצרות אוריינטליתהכנסייה האשורית ("נסטוריאנית")


היסטוריה של הנצרות

הוועידות האקומניות • האיקונוקלאזם
פילוג הכנסייה הנוצריתמסעי הצלב
הפילוג המערביהרפורמציה
המיסיוןהיסטוריה של המיסיון הנוצרי

חגים נוצרים

ליטורגיהחג המולדחג הפסחאהלוח הגרגוריאניהלוח היוליאניחגי קדושים נוצרייםחגים ניידיםהתענית

אישים מרכזיים

הבתולהיוחנן המטבילהשליחיםפאולוספטרוסאתנסיוסאוגוסטינוסאבות הנצרותתומאס מאקווינסלותרקלווין

תאולוגיה נוצרית

מונותאיזםהשילוש הקדושהקרדולוגוס
כריסטולוגיהאינקרנציההלידה הבתולית
צליבת, תחיית ועליית ישוהביאה השנייה
החטא הקדמוןכפרהחסדגאולהאנטיכריסט

הפולחן הנוצרי

הסקרמנטיםטבילהוידויסעודת האדון
צלבאיקוניןתפילהקדושיםסקרמנטליםמזבחהצטלבות (נצרות)

כתבים נוצריים

הברית הישנההברית החדשה
הבשורותהספרים החיצונייםספר השעותהגיוגרפיההקאנון הנוצרי

ההיררכיה הכנסייתית

אפיפיורפטריארךחשמןארכיבישוף
בישוףכומרדיאקוןנזיר

מבנים

אדריכלות כנסיותכנסייהמנזראגן טבילהבפטיסטריוםקתדרלהמאוזוליאוםקפלהבזיליקה

ראו גם

נצרות ואנטישמיות
עדי יהוהיהדות משיחיתמשפט קאנוני

עקרונות הבסיס של היהדות המשיחית תואמים לאלה של הנצרות האוונגלית (ולכן היא הוגדרה לעתים כזרם נוצרי בתוך האוונגליזם). מעבר לכך, חלק מקהילות היהדות המשיחית בעלות זיקה לכנסיות נוצריות אחרות כגון Southern Baptist[3] ומקיימים מפגשי תפילה בשבת בכנסיות.

ישו כבן האלוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – ישו

ביהדות המשיחית, ישו נתפס כמשיח שהובטח מפי הנביאים ובנוסף לכך גם האל הבן, שהתגשם בבשר כאדם עם לידתו הנסית ממרים אשת יוסף, שהייתה בתולה והתעברה על ידי רוח הקודש. מכאן שישו נתפס ביהדות המשיחית כאלוהים בעצמו. תפיסה זו של ישו כהתגשמות האל היא למעשה תפיסת השילוש הקדוש הנוצרית-אורתודוקסית לפיה האב (האל הבורא), הבן (ישו) ורוח הקודש, חולקים ביחד מהות אחת מטרם הבריאה.

כתבי הקודש ופולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמקובל בנצרות, כתבי הקודש של היהודים המשיחיים כוללים את התנ"ך והברית החדשה תוך דחייה מוחלטת של הבשורות האפוקריפיות שמציגות את ישו כמשיח בלבד (ולא גם כבן האלוהים).

היהודים המשיחיים אינם רואים חובה בקיום המצוות הנהוגות ביהדות, שכן לפי האמונה הנוצרית עם ביאת ישו בטלו רוב המצוות (למעט עשרת הדברות ומצוות ישו והשליחים). הקהילות אינן שומרות מצוות כדוגמת שבת כנהוג ביהדות, וטקסי בציעת הלחם, שבחלק מהקהילות נערכים בשבת, כוללים מוזיקה, הדלקה וכיבוי של מכשירי חשמל, וכדומה.

ליהודים המשיחיים אין ספר תפילה אחיד, אך יש קהילות המשתמשות בסידור משלהן. רוב התפילות הן אישיות וספונטניות. התפילת מסתיימות בדרך כלל בביטוי "בשם ישוע המשיח, אמן".

כמו בדתות אחרות, היהודים המשיחיים מאמינים בשכר ועונש פיזי או מטאפיזי. לשיטתם הגמול ניתן מאלוהיהם ישו, הנתפס על ידם כמוחל הבלעדי על חטאים שלא נמחלו באמת בעולם זה.

אחד מעיקרי האמונה הוא בישור, כלומר הפצת האמונה הנוצרית, והוא נעשה בעל-פה, בהפצת הברית החדשה או ספרים אחרים, וכן בעזרת האינטרנט, בין באופן פרטי ובין כחלק מתנועה מיסיונרית.

יחס רבגוני לתורה שבעל פה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלב הנוצרי ביחד עם מגן הדוד.

רוב היהודים המשיחיים אינם מקבלים את התורה שבעל פה, למרות שעל פי היהדות הרבנית היא מקור להלכה המשלים את התורה. אחרים אוחזים באמונה שאמנם ניתנה תורה שבעל פה כלשהי (ואפילו מוצאים סימוכין בדברי ישו מהברית החדשה או במעשים שונים שמסופר שעשה שמקורם בתורה שבעל פה, כגון נטילת ידיים, הליכה לבית כנסת בשבת, קריאת הפטרה, קידוש לחם ויין ועוד), אך מוסיפים לטעון כי זו איננה התורה שבעל פה המוכרת ביהדות, או לכל הפחות אינה זהה לה במדויק. פרשנות התנ"ך נעשית בהכוונתו של רועה קהילה או באופן אישי.

עברית וארמית כעדיפות על יוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף מקורה היהודי של הנצרות, הדת התפתחה בעיקר בקרב גויים דוברי יוונית ולבסוף העניקה משמעות דתית רבה יותר ליוונית, וזנחה במידה רבה את השימוש בעברית וארמית בשיח הדתי ובתפילה. היהודים המשיחיים משתמשים בשם ישוע, ולא בשם ישו הנפוץ בקרב יהודים דוברי עברית, בטענה שזהו שמו ההיסטורי (כקיצור נפוץ של השם 'יהושע' בתקופת הבית השני, כפי שמופיע בספרי התנ"ך שנכתבו בראשית ימי בית שני).[4] לדבריהם השם ישו הגיע בשלב מאוחר יותר, בהשפעת ההגייה היוונית (Jesus) של השם, ובהמשך יהודים אף יצרו ממנו ראשי תיבות בדיעבד של "ימח שמו וזכרו".[5] עוד טוענים הם כי הכינוי "נוצרי" משמעו "אדם שבא מנצרת" ואינו מתאר השתייכות לדת חדשה.

התנהלות קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית התפילה "ברוך השם" של הקהילה המשיחית בדאלאס, טקסס

הקהילות שונות זו מזו באופיין ובגודלן. רוב הקהילות מונות בין 15–40 אנשים, אם כי ישנן גם קהילות גדולות יותר המונות מעל 100 אנשים. רוב הקהילות אינן ידועות כלפי חוץ, ואינן מפרסמות את עצמן בשלטי חוצות, לוחות מודעות וכדומה. ה"אחים" נאספים לפחות פעם אחת במהלך השבוע לאסיפות של תפילה, קריאה, שירת הלל לישו או שמיעת סיפור של אחד ה"אחים" על הגעתו לאמונתו.

שימוש בסממנים יהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הן בבתי הכנסיות של הקהילה, והן באופן אישי, עשויים יהודים משיחיים מסוימים לעשות שימוש בסמלים ותשמישי קדושה המזוהים עם הדת היהודית, כגון מגן דוד, מנורה, ניקוד טברייני, ארון קודש, חנוכייה, ארבעת המינים ועוד.

מקור היהדות המשיחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהדות המשיחית התפתחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית.[6] יש הרואים ביהדות המשיחית, באופן כללי, כת נוצרית למעשה, העושה שימוש בסמננים יהודיים ומלכתחילה כוונה לקהל יעד יהודי. בדרך כלל לא נהוג לחפוף בין היהדות המשיחית לבין קבוצות מן הנצרות הקדומה אשר ראו בישו משיח בלבד ולא דמות אלוהית.

היהודים המשיחיים מייחסים לעצמם שורשים קדומים, ורואים עצמם כממשיכיהם של התלמידים היהודים הראשונים שהלכו בדרכו של ישו, ושקיבלו אותו כמשיח בלבד או כממשיכי האביונים שהיו יהודים שקיבלו את ישו כמשיח, ודבקו בהמשך שמירת מצוות התורה. לטענתם, במהלך ההיסטוריה היו יהודים שהאמינו בסתר שהמשיח הוא ישו, ולטענתם סיפורים בספרות התלמודית על תופעות כאלה, מתייחסים לזרם המשיחי שלהם.

רוב ההיסטוריונים דוגלים בהנחה כי לא היה רצף של קהילות משיחיות מימי ישו ועד ימינו, וככל הנראה בסביבות המאה השנייה, עם היפרדות הנצרות והיהדות, נטמעו הנוצרים הקדומים ממוצא יהודי בקהילה הנוצרית הכללית, או ויתרו על הסממנים הנוצריים ונטמעו ביהדות. יש חוקרים הטוענים[7] כי הקבוצות המשיחיות בימינו התפתחו מזרם נוצרי פרוטסטנטי בשנת 1825 בדבלין שבאירלנד.

היהודים המשיחיים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2012, היהודים המשיחיים מונים בהערכה בארצות הברית בין 175,000-250,000 איש, בישראל בין 10,000-20,000 איש, ומספרם העולמי מוערך ב-350,000 איש.[1] חלק גדול מהיהודים המשיחיים אינם יהודים מלידה על פי ההלכה (כלומר אמם אינה יהודיה או ששני הוריהם אינם ממוצא יהודי). ההתייחסות ההלכתית של כל הזרמים היהודיים ליהודים משיחיים שהיו יהודים בלידתם היא כמשומדים.

קהילות משיחיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה המשיחית "בית חסדא" בחיפה

היהודים המשיחיים בישראל מפוצלים לקהילות שונות אשר ההבדלים העיקריים ביניהן הם באופן ההתכנסות ונוסחי התפילה הקהילתית ושיטות הבישור. רוב היהודים המשיחיים בישראל מדברים עברית כשפת אם ומשרתים בצה"ל.

הקהילה המשיחית ביפו הוקמה באמצע שנות השלושים של המאה העשרים. קהילות נוספות פועלות בישראל, בין היתר בירושלים, בתל אביב בכרמיאל וביד השמונה.

חלק מהקבוצות מכילות בעיקר יהודים בלידתם שהגיעו לאמונה בישו, ואחרות - בעיקר אנשים שאינם יהודים, אך למרבית הקבוצות אופי מעורב. אולי הידועה מכל תנועות אלו היא יהודים למען ישועאנגלית: Jews for Jesus) הקוראת לחנך נוצרים על המקורות היהודיים של דתם ובעיקר להביא כמה שיותר יהודים לאמונה המשיחית.

חברי הקהילה בקהילות משיחיות נקראים "אחים", ומנהיג הקהילה נקרא "רועה הקהילה". הרועה אחראי על הצדדים המנהליים והכספיים של הקהילה ועל ארגון הכינוסים השבועיים שלה. בהיעדרו של הרועה יהיו לרוב "אחים אחראים" המנהיגים את הקהילה. ברוב הקהילות מוטל איסור על האחים ללמוד חומר הכופר באמונה המשיחית. כנגד אח העובר על האיסור, וברבות מהקהילות מתייחסים אליו כאל זר ונמנעים מלומר לו שלום.[7]

חלק מקהילות היהודים המשיחיים בישראל מאוגדות בעמותה בשם "עדות משיחית לישראל". ישנן קהילות שבהן נהוג לתת תרומה (מעשר), על פי רצונו של כל מאמין, למימון הוצאות הקהילה, וישנן קהילות המקבלות תרומות מחו"ל.

יהודים משיחיים לעומת אוניטריאנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ומחוצה לה ישנה קבוצה אחרת, אוניטריאנית, שגם היא מורכבת ממספר קהילות. מספרם של האוניטריאנים בישראל קטן בהרבה מן היהודים המשיחיים וכמעט ואינם מאורגנים בתחומה. יש המבלבלים בין שני הקבוצות (חלק מהאוניטריאנים מזדהים גם הם כיהודים על פי דתם).

גיוס חברים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילות היהודים המשיחיים בישראל עוסקות בפעולות הומניטריות המופנות בעיקר כלפי אזרחים במצוקה הזקוקים לסעד רווחי, הן מבחינה כלכלית, כמו ניצולי שואה שמקבלים סיוע במצרכי מזון וגישה לשרותי רפואה, משפחות חד הוריות המקבלות סיוע במצרכי מזון וכדומה, והן בין אלו הנמצאים במצב נפשי קשה - נרקומנים, חוזרים בשאלה וחיילים בודדים המקבלים פרט לסיוע הכלכלי גם תמיכה נפשית.

קבלת אדם ליהדות המשיחית מתבצעת ככלל בטקס טבילה: בעיני היהודים המשיחיים הטבילה היא דבר אלוהים, הקורא למאמינים לשים את חייהם הישנים מאחור, לתת לאדם הישן למות, ולקבל את המשיח כאדון בחייהם.[8] לטבילה מיוחס גם אלמנט של היטהרות, בדומה לטבילה של יהודים במקווה.

סלידה ממדעי החיים וחקר הדתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – מדעי החיים

רבים מהיהודים המשיחיים דוחים את הידע המדעי הביולוגי אודות אבולוציה של מינים שונים בטבע, ותנועות משיחיות ברחבי העולם כולל בישראל נוטות להפיץ חומר פסבדו-מדעי באופיו, כנגד גרסתה המקובלת של התאוריה, תוך השוואתה לגישה הפסבדו מדעית של דרוויניזם חברתי. כמו כן, דוחים הם בדרך כלל את השימוש במתודולוגיה מדעית לניתוח ביקורתי ומחקר של ספר הברית החדשה ואת העמדות וההבניות המחקריות השונות של היסטריונים את חיי ישו [כגון כתבי בשורות אפוקריפיות (בשורות גנוזות שלא נכנסו לברית החדשה בעת הקנוניזציה שלה על ידי אבות הכנסייה), מקורות יהודיים ורומאיים, וכו'] ונוטים להציג דעות המביעות פקפוק באמינותם של קטעים מסוימים מהברית החדשה ככפירה באמונתם.

היחס כלפי היהודים המשיחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות של הקהילות המשיחיות בחיפה

מעמדם החוקי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שבעולם היהודי (ובפרט היהודי-אורתודוקסי) קיימת מחלוקת על מי הוא יהודי משיחי, יהודים משיחיים אינם נחשבים ליהודים לעניין חוק השבות (הם נחשבים כ"בני דת אחרת"). יהודים משיחיים שאמם יהודיה לפי ההלכה אינם נחשבים ל'לא יהודים', אלא ליהודים מומרים, כלומר - יהודים שהמירו את דתם במוצהר לדת אחרת, וגם אינם מקיימים מצוות עיקריות, כמצוות שבת.

בפסק דין תקדימי של בג"ץ, שדן בעתירת יהודים משיחיים לקבל סל קליטה על פי חוק השבות, פסק נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק בהתאם לקונצנזוס שהיה קיים בישראל בשנות ה-80 של המאה ה-20:

גורמים אלה (לאומיים, דתיים, לשוניים, היסטוריים...) מובילים היום כולם למסקנה, כי מי שמאמין במשיחיותו של ישו ורואה באמונתו זו את האפקטיבית שבאמונותיו ועושה לה נפשות ומתרכז לשם כך בקהילות הרי הוא אדם המאמין בדת אחרת...המבחן הראוי הוא המבחן החילוני-לאומי, המשקף את התודעה הלאומית שלנו כיום. נראה לי כי לעניין תודעה לאומית זו קיים קונצנזוס רחב בעם היהודי, וקיימת בו הסכמה לאומית, כי אמונה בישו כמשיח, מלך היהודים ובן האלוהים והטפה אקטיבית להגשמת אמונה זו בין היהודים, תוך יצירת קהילה מיוחדת לשם כך, כי כל אלה עושים את האדם לבן דת אחרת, באופן שנשללת יהדותו. על פי תודעה זו אנו רואים בעותרים בני דת אחרת. בנתני ביטוי לתודעה לאומית זו, ולהסכמה לאומית זו, איני מטיל על החברה הישראלית השקפת עולם פרטית. איני מכריע גם בשאלה עליה קיימים חילוקי דעות עמוקים ואין בה קונצנזוס חברתי. נראה לי כי הדת האחרת, אליה משתייכים העותרים, היא - לפי המבחן החילוני - הדת הנוצרית...

בג"ץ 265/87 גרי לי ושירלי ברספורד נגד משרד הפנים, ניתן ב-25.12.89

יחד עם זאת השאיר פסק הדין פתח לשינויים בעתיד:

ה'מבחן החילוני' מורכב מיסודות שונים, וניתן למנות ביניהם יסודות של הדת היהודית, של הלשון העברית, של ההיסטוריה של עם ישראל ושל בניית עצמאותו המחודשת במדינתו. המשקל הפנימי של יסודות אלה השתנה בעבר עם הזמן, והוא ישתנה גם בעתיד. התפיסה החילונית-ליברלית היא תפיסה דינאמית, המשתנה עם הילוכו של העם היהודי על פני ההיסטוריה

בג"ץ 265/87 גרי לי ושירלי ברספורד נגד משרד הפנים, ניתן ב-25.12.89

שר הפנים, אברהם פורז, אמר בראיון:

חוק השבות נותן זכות שבות ליהודי בלבד, יהודי שהתנצר איננו יהודי יותר מבחינת חוק השבות. כל מי שמאמין בישו איננו יהודי. מה לעשות - היהדות לא מאמינה בישו. זה אפילו נקרא עבודה זרה. מי שמאמין בישו, בעיניי הוא נוצרי. נקודה.

7 ימים (ידיעות אחרונות) 13.8.2004

ב-2017 קבע בית הדין הרבני האזורי בתל אביב בהרכב מורחב, שבני זוג משיחיים שביקשו להתחתן כדת משה וישראל הם יהודים מומרים שאינם יכולים להתחתן בחתונה יהודית, ושדיון מחדש בעניינם יכול להתקיים אך ורק אם ייעברו טבילה לשם יהדות בבית דין של הרבנות הראשית לישראל, לאחר שיקבלו עליהם את עיקרי האמונה היהודית תוך הצהרה שהם זונחים אמונתם הנוצרית לחלוטין.[9]

סיווגם כנוצרים בצי האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תג זיהוי נוצרי בצי ארצות הברית המשמש לזיהוי קבוצות נוצריות

בצבא האמריקאי משרתים קציני דת מדתות שונות, הלובשים תגי זיהוי לצורך זיהוי דתם. ב-2008, בעקבות ניסיון של יהודי משיחי בשם דוויד הילס לשרת כקצין דת בצי האמריקאי, התנגדות של כלל הזרמים היהודיים האמריקאיים ללבישת מגן דוד על ידי קצין הדת המשיחי בשל הטעיית יהודים המשרתים בצי הובילה להוצאת פקודה על ידי אדמירל א.מ. פרגוסן בשם ועדת המדים של הצי שמחייבת קציני דת משיחיים ללבוש את סימול הצלב על-מנת לזהותם כנוצרים.[10][11] בעקבות ההחלטה הילס התפטר ולא שירת כקצין דת בצי, שכן היהודים המשיחיים כמו מספר זרמי נצרות אחרים אינם משתמשים בצלב.

עימותים עם ארגונים חרדים למלחמה במסיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי קהילות משיחיות נתקלים בביקורת ולעתים אף בהתנכלות אלימה מצד ארגונים חרדים למלחמה במיסיון, בהם חברי ארגון "יד לאחים", בטענה שפעילותם מיסיונריות ומיועדת לגרום ליהודים נוספים להאמין בישו, וממילא להמיר את דתם.[12] באריאל אירעו מספר התנכלויות כלפי משיחיים.[13] ב-20 במרץ 2008 נפצע קשה נער בן 15 מאריאל, שמשפחתו משתייכת ליהודים משיחיים, לאחר שפתח חבילה שנראתה כמשלוח מנות. במשטרה סבורים שיעקב טייטל אחראי לפעולה על רקע אידאולוגי. את הפגיעה בנער הסביר בכך שהחליט לפעול נגד מיסיונרים באריאל שלטענתו "פעלו ללכוד יהודים חלשים".[14] בערד אירעו בשנים האחרונות מספר התנכלויות והפגנות של חרדים כלפי מאמינים בקהילה המשיחית.[15]

לטענתם של יהודים משיחיים, הם נרדפים בשל אמונתם, כלומר בשל קבלתם את ישו כמשיח אך גם כדמות אלוהית, בדרך כלל. הם טוענים למשל שביטויים כמו "נוצרים", "מטבילים לנצרות" ו"מיסיונרים" שנטענים כלפיהם נועדו ליצור תווית שלילית עליהם בציבור בישראל, שלטענת רבים מהם אינו מכיר את אמונתם ודרכם. הם טוענים שהמונח "מיסיונריות" קיבל משמעות שונה ממשמעותו המקורית, ושניתן להפנות מונח זה גם כלפי חרדים המפיצים ספרי קודש או לעתים גם קמיעות.

על רקע השתתפותה של בת-אל לוי, תלמידת בית ספר ממלכתי המשתייכת לקהילת יהודים משיחיים, בחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי לשנת 2008, יצא ארגון "יד לאחים", ואתו הרב שלמה אבינר והרב צבי טאו, בקריאה להחרמת החידון.[16] משרד החינוך התיר את השתתפותה של לוי, אך היא לא העפילה לשלב הגמר,[17] ויוזמות להחרמת החידון הארצי או קיום חידון מקביל לא יצאו לפועל.

ביקורת דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים המשיחיים זוכים בין היתר לביקורת המכוונת לקונספט הנוצרי של שילוש קדוש. ביקורת זו מגיעה באופן נרחב יחסית מכותבים יהודיים-אורתודוקסיים, ולעתים גם מכותבים ואנשי רוח מוסלמיים, כמו גם מכותבים ישועיים שאינם נוצריים בהשקפתם ומבקרים את התאולוגיות בהן מחזיקים כלל היהודים המשיחיים (למשל, היוניטריאניסטים או הנאו-אביונים).

ביקורת חילונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותבים חילונים מרחבי העולם (כדוגמת אגנוסטיים, אתאיסטים ודאיסטים) מבקרים את התנהלותם של היהודים המשיחיים וטוענים כלפיהם לפנאטיות דתית ולהצמדות יתרה לפרשנות נוצרית-מסורתית לספרי הברית הישנה והברית החדשה תוך סגירות לפרשנויות אחרות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהדות משיחית בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן זאב אשכולי, התנועות המשיחיות בישראל, מוסד ביאליק, ירושלים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גם הקראים אינם רואים בדתם יהדות.
  1. ^ 1.0 1.1 http://www.theatlantic.com/international/archive/2012/11/kosher-jesus-messianic-jews-in-the-holy-land/265670/
  2. ^ "Aliyah With a Cat, a Dog and Jesus". Haaretz (באנגלית). 9 ביוני 2006. בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2017. 
  3. ^ Withdrawal of Messianic Fellowship ruled unconstitutional by members, יוני 2001, Baptist Press
  4. ^ עזרא ב 2, 6, 36, 40; ג 2, 8,9; ד 3; ה 2; ח 33; י 18; נחמיה ג 19; ז 7, 39, 43; ח 7, 17; ט 4, 5; י 10; יא 26; יב 1, 7, 8, 1, 24, 26; דברי הימים א כד 11; דברי הימים ב לא 15.
  5. ^ שאלות ותשובות הניתנות על ידי מאמין משיחי
  6. ^ Ariel, Yaakov (2006). "Judaism and Christianity Unite! The Unique Culture of Messianic Judaism". In Gallagher, Eugene V.; Ashcraft, W. Michael. Jewish and Christian Traditions. Introduction to New and Alternative Religions in America 2. Westport, Conn: Greenwood Publishing Group. 2006, p. 191.
  7. ^ 7.0 7.1 ירון מזרחי, תפיסת הזהות בקרב חברי הקהילה המשיחית יפו ת"א
  8. ^ הברית החדשה, מעשי שליחים פרק ב' פסוק 38
  9. ^ מנדי גרוזמן, בית דין מיוחד פסק בדבר מעמדם ההלכתי של יהודים משיחיים, באתר nrg
  10. ^ US Navy Tells Messianic Jewish Chaplain He Must Wear Cross, דצמבר 2008, Yeshiva World
  11. ^ Washington - Jews Hail Decision By US Navy Not To Recognize Messianic Jew As Jewish Chaplin, דצמבר 2008, Voizneias
  12. ^ "היהודים המשיחיים" באתר יד לאחים
  13. ^ אלי ברדנשטיין, נצרים נגד הנוצרים, באתר nrg‏, 9 בספטמבר 2005
  14. ^ אפרת וייס ורועי מנדל, מחבל יהודי: רצח ערבים, ניסה לחסל את שטרנהל, באתר ynet, 1 בנובמבר 2009
  15. ^ ארצי חלפון, מלחמת דת בערד: החרדים נגד המשיחיים, באתר ynet, 18.4.2004
  16. ^ אבישי בן חיים, חידון התנ"ך: גדולי הרבנים נגד היהודייה המשיחית, באתר nrg‏, 1 במאי 2008
  17. ^ עידן יוסף, בת אל לוי לא תהיה כלת חידון התנ"ך, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 8 במאי 2008