יהדות משיחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל היהדות המשיחית המורכב ממנורה, מגן דוד ודג; הדג מסמל את נס הלחם והדגים שעל פי ספר הברית החדשה, בוצע בכנרת על ידי ישו.

יהדות משיחית הוא השם המקובל למספר קבוצות נוצריות אשר חבריהן מזדהים מסיבות שונות כיהודים ומקיימים, בנוסף לאמונתם הנוצרית, גם מגוון מצוות ומנהגים יהודיים.

היהדות המשיחית מבוססת על התנ"ך העברי והברית החדשה[א] ורואה בהם כתבי קודש שאין עליהם עוררין. כמו נוצרים אחרים, דוחים הם את הבשורות האפוקריפיות אודות חיי ישו.

בהתבסס על פרשנותם לספר הברית החדשה, אמונתם המרכזית היא קבלתו של ישו כמשיח ישראל אך בנוסף לכך גם כ"בן האלוהים" וכשווה ערך לאלוהים עצמו, לפי הפרשנות הנפוצה בקרבם, מתוך ספר הברית החדשה.

המוצא המשותף לכלל היהודים המשיחיים הוא הדגשת מאפיינים מסוימים מן המסורת היהודית, וזה המבדיל אותן מזרמים וכתות נוצריים (או בעלי אופי נוצרי) אחרים שלא מדגישים מאפיינים כאלה. כך למשל מיעוטם טוענים לשמירה על מצוות יהודיות-דתיות שונות (כגון שמירה על השבת ועל דיני הכשרות).

היהודים המשיחיים טוענים שהם ממשיכים את חסידיו הראשונים של ישו, שהיו יהודים, אך טענה זו נחשבת לשנויה במחלוקת שכן קיימת מחלוקת במחקר ההיסטורי על האופן בו נתפס ישו בקרב חסידיו הראשונים (ובפרט בשאלה האם נתפס כמשיח בלבד או גם כבן האלוהים),[ב] ומכיוון שהיהדות המשיחית המודרנית שנוסדה בשנות ה-60 של המאה ה-20 הינה בעלת תפיסה תאולוגית לגבי מהות האלוהות והשילוש הקדוש שדומים לכנסיות אוונגליסטיות מודרניות אחרות ושאינן דומות לתפיסות המיוחסות לזרמי נצרות מוקדמים כגון האביונים.

נכון ל-2012, היהודים המשיחיים מונים בהערכה בארצות הברית בין 175,000-250,000 איש, בישראל בין 10,000-20,000 איש, ומספרם העולמי מוערך ב-350,000 איש.[1] חלק גדול מיהודים המשיחיים אינם יהודים מלידה במוצאם על פי ההלכה (כלומר אימם אינה יהודיה), או לא יהודים בכלל מלידתם (שני ההורים אינם ממוצא יהודי). ההתייחסות ההלכתית, של כל הזרמים היהודיים, ליהודים משיחיים שהיו יהודים בלידתם היא כמשומדים.

בעוד שחברי הקהילות המשיחיות מגדירים את עצמם כחלק מהיהדות, היהדות המשיחית איננה מוכרת כזרם יהודי על ידי אף אחד מהזרמים ביהדות (יהדות אורתודוקסית, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות רקונסטרוקטיבית, ויהדות קראית כאחד).

בית המשפט העליון בישראל דחה את בקשתם של יהודים משיחיים למימוש חוק השבות בשל הבחנתו שמאמינים בישו הם נוצרים (או לפחות יהודים מומרים).[2]

מאפייני היהדות המשיחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים בנצרות
נצרות
ChristianitySymbolWhite.svg
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האבהבןרוח הקודש
זרמים עיקריים
נצרות קתוליתנצרות פרוטסטנטית (לותרניזםקלוויניזםאדוונטיזםבפטיזםמתודיזםאוונגליקליזם) • הכנסייה האנגליקניתנצרות אורתודוקסיתנצרות אוריינטליתהכנסייה האשורית ("נסטוריאנית")


היסטוריה של הנצרות

הוועידות האקומניות • האיקונוקלאזם
פילוג הכנסייה הנוצריתמסעי הצלב
הפילוג המערביהרפורמציה
המיסיוןהיסטוריה של המיסיון הנוצרי

חגים נוצרים

ליטורגיהחג המולדחג הפסחאהלוח הגרגוריאניהלוח היוליאניחגי קדושים נוצרייםחגים ניידיםהתענית

אישים מרכזיים

הבתולהיוחנן המטבילהשליחיםפאולוספטרוסאתנסיוסאוגוסטינוסאבות הנצרותתומאס מאקווינסלותרקלווין

תאולוגיה נוצרית

מונותאיזםהשילוש הקדושהקרדולוגוס
כריסטולוגיהאינקרנציההלידה הבתולית
צליבת, תחיית ועליית ישוהביאה השנייה
החטא הקדמוןכפרהחסדגאולהאנטיכריסט

הפולחן הנוצרי

הסקרמנטיםטבילהוידויסעודת האדון
צלבאיקוניןתפילהקדושיםסקרמנטליםמזבחהצטלבות (נצרות)

כתבים נוצריים

הברית הישנההברית החדשה
הבשורותהספרים החיצונייםספר השעותהגיוגרפיההקאנון הנוצרי

ההיררכיה הכנסייתית

אפיפיורפטריארךחשמןארכיבישוף
בישוףכומרדיאקוןנזיר

מבנים

אדריכלות כנסיותכנסייהמנזראגן טבילהבפטיסטריוםקתדרלהמאוזוליאוםקפלהבזיליקה

ראו גם

נצרות ואנטישמיות
עדי יהוהיהדות משיחיתמשפט קאנוני

עקרונות הבסיס של היהדות המשיחית תואמים במידה רבה לאלה של הנצרות האוונגלית (ועל כן הוגדרו לעתים כזרם נוצרי בתוך האוונגליזם), חלק מזרמי היהדות המשיחית בעלי זיקה לכנסיות נוצריות אחרות כגון Southern Baptist[3] ומקיימים מפגשי תפילה בשבת בכנסיות. בין עקרונות אלה:

ישו כבן האלוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – ישו

לפי אמונתם של כלל היהודים המשיחיים, ישו הוא המשיח שהובטח מפי הנביאים ובנוסף לכך גם האל הבן, שהתגשם בבשר כאדם עם לידתו הנסית ממרים אשת יוסף, שהייתה בתולה והתעברה על ידי רוח הקודש. מכאן שישו נתפס ביהדות המשיחית כאלוהים בעצמו. תפיסה זו של ישו כהתגשמות האל היא למעשה תפיסת השילוש הקדוש הנוצרית-אורתודוקסית לפיה האב (האל הבורא), הבן (ישו) ורוח הקודש, חולקים ביחד מהות אחת מטרם הבריאה.

יצוין כי מיעוט קטן[דרושה הבהרה] בקרב מי שמכונים "יהודים משיחיים" דוחה תפיסה תאולוגית זו לחלוטין, ורואה בה כפירה בעקרון הבסיסי ביותר ביהדות (אחדות האל) ובישו איש בשר ודם שהיה משיח ונביא בלבד שמפיו נאמרו דברי אלוהים אך הוא איננו דמות אלוהית בעצמו.

כתבי הקודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמקובל בדת הנוצרית, כתבי הקודש של כלל היהודים המשיחיים כוללים את התנ"ך ואת הברית החדשה תוך דחייה מוחלטת של הבשורות האפוקריפיות שמציגות את ישו כמשיח בלבד (ולא גם כבן האלוהים). על פי אמונתם, הנבואות בתנ"ך מדברות על הברית החדשה ועל ישו, ואין בברית החדשה תורה חדשה, אלא המשכו של התנ"ך. אחד מעיקרי האמונה המשיחית הוא "בישור", כלומר הפצת בשורת האמונה . הבישור נעשה בדרך כלל בעל-פה, אם כי יש מאמינים העושים זאת באמצעות הפצת הברית החדשה או ספרי אמונה משיחית אחרים, וכן בעזרת האינטרנט.

חלק מן היהודים המשיחיים אינם רואים חובה בקיום המצוות הנהוגות ביהדות, שכן במהות אמונתם הם מקבלים את הרעיון המדבר על גאולה על ידי המשיח החי בכל מאמין ועל ידי הליכה בהדרכתה של רוח הקודש. נושא המצוות (כמו ברית-מילה או הדלקת נרות שבת) הוא דבר אישי אצל כל מאמין, אבל אינו נחשב כמהותי באמונה. הקהילות אינן שומרות מצוות כדוגמת שבת, וטקסי בציעת הלחם, שבחלק מהקהילות נערכים בשבת, כוללים מוזיקה, הדלקה וכיבוי של מכשירי חשמל, וכדומה.[דרוש מקור]

יחס רבגוני לתורה שבעל פה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלב הנוצרי ביחד עם מגן הדוד.

רבים מהמאמינים המשיחיים אינם מקבלים את התורה שבעל פה, למרות שעל פי היהדות הרבנית היא מקור להלכה המשלים את התורה. אחרים אוחזים באמונה שאמנם ניתנה תורה שבעל פה כלשהי (ואפילו מוצאים סימוכין בדברי ישו מהברית החדשה או במעשים שונים שמסופר שעשה שמקורם בתורה שבעל פה, כגון נטילת ידיים, הליכה לבית כנסת בשבת, קריאת הפטרה, קידוש לחם ויין ועוד), אך מוסיפים לטעון כי זו איננה התורה שבעל פה המוכרת ביהדות, או לכל הפחות אינה זהה לה במדויק.

פרשנות פסוקי התנ"ך מתבצעת בעיקר באופן אישי ועצמאי על ידי כל מאמין, תוך הכוונה של אמונות יסוד משיחיות, ולעתים בקבוצות לימוד ותפילה תוך דיון.

עברית וארמית כעדיפות על יוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף מקורה היהודי של הנצרות, מאחר שהנצרות התבססה במאות המאוחרות בקרב גויים דוברי יוונית, ובעקבות תהליכים סוציו-תרבותיים בהתפתחות הנצרות, הרי שדת זו העניקה משמעות דתית רבה יותר ליוונית, וזנחה במידה רבה את השימוש בעברית בשיח הדתי ובתפילה. היהודים המשיחיים משתמשים בשם ישוע, ולא בשם ישו הנפוץ בקרב יהודים דוברי עברית, בטענה שזהו שמו ההיסטורי (כקיצור נפוץ של השם 'יהושע' בתקופת הבית השני, כפי שמופיע בספרי התנ"ך שנכתבו בראשית ימי בית שני).[4] לדבריהם השם ישו הגיע בשלב מאוחר יותר, בהשפעת ההגייה היוונית (Jesus) של השם, ובהמשך יהודים אף יצרו ממנו ראשי תיבות בדיעבד של "ימח שמו וזכרו".[5]

תפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית התפילה "ברוך השם" של הקהילה המשיחית בדאלאס, טקסס

ליהודים המשיחיים אין ספר תפילה אחיד, אך יש קהילות המשתמשות בסידור משלהן. על-פי רוב, התפילות הן אישיות ונאמרות על ידי המתפללים באופן ספונטני, לפחות במידה רבה. התפילה נערכת בלב או בעל פה, לבד או עם מאמינים אחרים בקהילה. התפילות יכולות להיאמר בכל מקום ובכל זמן. על כל מאמין לפתח מערכת יחסים אישית עם אלוהים. התפילות האישיות מופנות אל אלוהים ("אבינו שבשמים") ומסתיימות בדרך כלל במילים "בשם ישוע המשיח, אמן".

בקהילות רבות מודגש על ידי החברים המאמינים וכן על ידי רועה הקהילה שעל כל מאמין לפתח מערכת יחסים אישית עם אלוהים, ולא לקבל את דבריו של אח בקהילה או של רועה הקהילה כנכונים.

סליחת חטאים בשמו של ישו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו היהדות האורתודוקסית והאסלאם, גם היהודים המשיחיים מאמינים בשכר ועונש הן בעולם פיזי והן בעולם מטפיזי, והמאמין נתפס ככלי של אלוהים למימוש תוכניתו.

סליחת החטאים נעשית אך ורק בשמו של ישו והוא נתפס כמוחל הבלעדי האפשרי על חטאים שלא נמחלו באמת בעולם זה. קיימת סלידה מניסיון להצטדק בפני אלוהים על ידי מעשים, לצד הקפדה על מצוות "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", בהתאם לציטוט המיוחס לישו אודות מצווה זו. גם מבקשים להחשיב מאד את מצוות "ואהבת לרעך כמוך".

התנהלות קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילות שונות זו מזו באופיין ובגודלן. רוב הקהילות מונות בין 40-15 אנשים (קהילה ביתית), אם כי ישנן גם קהילות גדולות יותר המגיעות למעל למאה אנשים. רוב הקהילות אינן ידועות כלפי חוץ, ולא ניתן למצוא אותן בדרכים המקובלות (אינטרנט, שלטי חוצות, דפי זהב וכו'). ה"אחים" נאספים לפחות פעם אחת במהלך השבוע לאסיפות של תפילה, קריאה או שירת תודה והלל לאלוהים. ישנן גם אסיפות שבהם ה"אחים" קוראים ביחד בתנ"ך ומדברים על המסר האישי שקיבלו במהלך הקריאה בתנ"ך או המסר שקיבלו דרך חוויה אישית.

היהודים המשיחיים נוטים להגדיר עצמם כ"אנשים מאמינים" ולא כ"דתיים". לדבריהם, אין הם מחזיקים תמונות של ישו, או של מריה. לטענתם השימוש במונח "הנוצרי" עוות במהלך ההיסטוריה, שכן משמעותו האמיתית היא "מנצרת" (העיר אשר על פי מקורות ישו התחנך בה), ולא דת חדשה כפי שדוברי עברית משתמשים במונח.

שימוש בסממנים יהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הן בבתי הכנסיות של הקהילה, והן באופן אישי, עשויים יהודים משיחיים מסוימים לעשות שימוש בסמלים המזוהים עם היהדות האורתודוקסית כגון מגן דוד, מנורה, ניקוד טברייני, חנוכייה, ארון קודש, ועוד.

קבלת אדם מן החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלת אדם ליהדות המשיחית מתבצעת לרוב בטקס טבילה: בעיני היהודים המשיחיים הטבילה היא דבר אלוהים, הקורא למאמינים לשים את חייהם הישנים מאחור, לתת לאדם הישן למות,[דרוש מקור] ולקבל את המשיח כאדון בחייהם.[6] לטבילה מיוחס גם אלמנט של היטהרות, בדומה לטבילה של יהודים במקווה.

על פי היהודים המשיחיים נדרש גם טקס "בציעת הלחם" (הנקראת גם "סעודת האדון")[דרוש מקור] שם הם מודים לאלוהיהם, ישו, על ששלח את ישו המשיח, לכפר על חטאי האדם ולטהר המין האנושי מכל עוונותיו.[7] היהודים המשיחיים מסתייגים מהטקסים הנוצריים. מבחינתם המהות היא באמונה פנימית, ולא בעשיית מעשים או בציות לחוקים דתיים כדוגמת הליכה לבתי תפילות, טקסים דתיים, או לבוש מיוחד.

סלידה ממדעי החיים וחקר הדתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מהיהודים המשיחיים דוחים את הידע המדעי הביולוגי אודות אבולוציה של מינים שונים בטבע, ותנועות משיחיות ברחבי העולם כולל בישראל נוטות להפיץ חומר פסבדו-מדעי באופיו, כנגד גרסתה המקובלת של התאוריה, תוך השוואתה לגישה הפסבדו מדעית של דרוויניזם חברתי. כמו כן, דוחים הם בדרך כלל את השימוש במתודולוגיה מדעית לניתוח ביקורתי ומחקר של ספר הברית החדשה ואת העמדות וההבניות המחקריות השונות של היסטריונים את חיי ישו [כגון כתבי בשורות אפוקריפיות (בשורות גנוזות שלא נכנסו לברית החדשה בעת הקנוניזציה שלה על ידי אבות הכנסייה), מקורות יהודיים ורומאיים, וכו'] ונוטים להציג דעות המביעות פקפוק באמינותם של קטעים מסוימים מהברית החדשה ככפירה באמונתם.

מקור היהדות המשיחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהדות המשיחית התפתחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית.[8] יש הרואים ביהדות המשיחית, באופן כללי, כת נוצרית למעשה, העושה שימוש בסמננים יהודיים ומלכתחילה כוונה לקהל יעד יהודי. בדרך כלל לא נהוג לחפוף בין היהדות המשיחית לבין זרמים יהודיים לא-נוצריים שראו בישו משיח בלבד, ולא דמות אלוהית, כגון האלכסאים, האביונים, הסובותניקים, או הנאו-אביונים וקבוצות דומות בנות זמננו.

היהודים המשיחיים מייחסים לעצמם שורשים קדומים, ורואים עצמם כממשיכיהם של התלמידים היהודים הראשונים שהלכו בדרכו של ישו, ושקיבלו אותו כמשיח בלבד או כממשיכי האביונים שהיו יהודים שקיבלו את ישו כמשיח, ודבקו בהמשך שמירת מצוות התורה. לטענתם, במהלך ההיסטוריה היו יהודים שהאמינו בסתר שהמשיח הוא ישו, ולטענתם סיפורים בספרות התלמודית על תופעות כאלה, מתייחסים לזרם המשיחי שלהם.

רוב ההיסטוריונים דוגלים בהנחה כי לא היה רצף של קהילות משיחיות מימי ישו ועד ימינו, וככל הנראה בסביבות המאה השנייה, עם היפרדות הנצרות והיהדות, נטמעו הנוצרים הקדומים ממוצא יהודי בקהילה הנוצרית הכללית, או ויתרו על הסממנים הנוצריים ונטמעו ביהדות. יש חוקרים הטוענים[9] כי הקבוצות המשיחיות בימינו התפתחו מזרם נוצרי פרוטסטנטי בשנת 1825 בדבלין שבאירלנד.

קהילות משיחיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה המשיחית "בית חסדא" בחיפה

הקהילה המשיחית ביפו הוקמה באמצע שנות השלושים של המאה העשרים. קהילות נוספות פועלות בישראל, בין היתר בירושלים, בתל אביב בכרמיאל וביד השמונה.

חלק מהקבוצות מכילות בעיקר יהודים בלידתם שהגיעו לאמונה בישו, ואחרות - בעיקר אנשים שאינם יהודים, אך למרבית הקבוצות אופי מעורב. אולי הידועה מכל תנועות אלו היא יהודים למען ישועאנגלית: Jews for Jesus) הקוראת לחנך נוצרים על המקורות היהודיים של דתם ובעיקר להביא כמה שיותר יהודים לאמונה המשיחית.

חברי הקהילה בקהילות משיחיות נקראים "אחים", ומנהיג הקהילה נקרא "רועה הקהילה". הרועה אחראי על הצדדים המנהליים והכספיים של הקהילה ועל ארגון הכינוסים השבועיים שלה. בהיעדרו של הרועה יהיו לרוב "אחים אחראים" המנהיגים את הקהילה. ברוב הקהילות מוטל איסור על האחים ללמוד חומר הכופר באמונה המשיחית, כנגד אח שעושה זאת מוטלות סנקציות כך שהקהילה מתייחסת אליו כאל זר תוך הימנעות לעתים אף מלומר לו שלום[9] ישנם יהודים משיחיים הטוענים שבקהילה שלהם, אין כל איסור מה לקרוא, ואף להפך - בקהילתם כל איסור הוא בגדר חוק דתי, ויש להימנע מחוקים דתיים כי הם לוקחים את חופש הבחירה מהמאמין. עוד טוענים אותם מאמינים שבקהילתם מעודדים כל מאמין לחפש בעצמו את האמת בלי לקבל שום דבר כנכון או כמובן מאליו, רק כי מישהו אחר בקהילה אומר זאת. אותם מאמינים גם טוענים שבביתם יש ספרות רבה ומגוונת שאינה נסתרת מאף אדם.

חלק מקהילות היהודים המשיחיים בישראל מאוגדות בעמותה בשם "עדות משיחית לישראל". ישנן קהילות שבהן נהוג לתת תרומה (מעשר), על פי רצונו של כל מאמין, למימון הוצאות הקהילה, וישנן קהילות המקבלות תרומות מחו"ל.

היהודים המשיחיים מעורבים בחיים במדינה והם משרתים בצה"ל.

קהילות היהודים המשיחיים בישראל עוסקות בפעולות הומניטריות. פעולות אלו נעשות בעיקר בין אלו הנמצאים במצב קשה, הן מבחינה כלכלית, כמו ניצולי שואה שמקבלים סיוע במצרכי מזון וגישה לשרותי רפואה, משפחות חד הוריות המקבלות סיוע במצרכי מזון וכדומה, והן בין אלו הנמצאים במצב נפשי קשה - נרקומנים, חוזרים בשאלה וחיילים בודדים המקבלים פרט לסיוע הכלכלי גם תמיכה נפשית.

פלגים ביהדות המשיחית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים משיחיים בישראל מתפצלים לשני זרמים עיקריים, אף שאלה אינם מוגדרים היטב בעצמם, או אינם מאורגנים מספיק מבחינה קהילתית.

הפלג הראשון והעיקרי הם היהודים המשיחיים המתבססים על מוטיבים מהנצרות האוונגליסטית והנחשבים על ידי רבים לכת נוצרית אוונגליסטית. חלק מחברי הפלג אינם רואים עצמם כיהודים על פי דתם, קרבתם ליהדות היא דיבור עברית, לרוב כשפת אם, ואפשר שגם חגיגת שלוש הרגלים ומספר חגים נוספים שלמעשה כל אחד חוגג על פי רצונו ובאופן לא-אורתודוקסי. בני פלג זה מקבלים את רוב הדוקטרינות הנוצריות (דוגמת קבלת ישו כדמות אלוהית ממש, מעבר לראותו כאדם וכמשיח בלבד); במקרים רבים אינם רואים הבדל ממשי בין עצמם לנוצרים אף שהם דוחים חלק מהמנהגים הנוצריים כגון: לפחות מהחגים הנוצריים עצמם, שימוש בפסלים, או טבילה בכנסייה.[דרושה הבהרה]

הפלג השני[דרוש מקור], המנוכר יותר והמאורגן פחות, הוא הזרם התנכ"י יותר באופיו, שמחזיק בתפיסה של שחזור דרכי הנצרות הקדומה כמו זרמים משחזרים אחרים כגון הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, או עדי יהוה. חסידי פלג זה דומים בעקרונות אמונתם לזרמים השונים של הנצרות הקדומה שחבריהם במקביל קיימו את ה"חוק הישן" של היהדות, תלמידי ישו הנוצרי. חברי הפלג רואים עצמם כיהודים למהדרין על פי דתם, וממשיכי דרכם של הנוצרים הקדומים, דוגמת האלכסאים, האביונים, ואחרים, (אותם פלגים משיחיים בימי בית המקדש השני); הם רואים בישו בן אדם (בר אנש) בלבד והמשיח המובטח בנבואות התנ"ך ודוחים כל תאולוגיה המציגה אותו כאלוהים או בן האלוהים, או, לחלופין; רואים בו נביא כמשה בלבד, כזה שאלוהים דיבר דרך התנבאותיו. יהודים משיחיים אלו רואים את התנ"ך ואת ספר הברית החדשה כספרי קודש עילאיים שאין עליהם עוררין. כן טוענים חברי הפלג שאין פסול בשקידה בספרות דרבנן כגון: תלמוד, משנה, אך אין לקיים הלכות הסותרות את הכתוב בתנ"ך או בברית החדשה או להסתמך על חלקים מספרות זו שאינם תואמים לספרי הקודש לתפיסתם; יתר על כן, הם לא בהכרח ידחו כתבי בשורה אפוקריפיים (כלומר כאלה שלא הוכנסו לברית החדשה בעת הקאנוניזציה שלה).

יהודים משיחיים אלה חוגגים את שלוש הרגלים: סוכות, פסח ושבועות. רובם ככולם ממלאים את מצוות התורה (תוך שאיפה לבצעם במלואם, בעיקר לפי פרשנות קראית על אף שהם לא קראים בעצמם), ושמים דגש על עשרת הדברות, לשם כך הם דוחים בתוקף כל שימוש בצלבים, מגיני דוד או שאר פסלים, ומקפידים על אמונה מתוך רוחניות אשר כמעט ונטולה חומריות. אף שליהודים משיחיים מעטים אלה אין הלכה משלהם, וחלקם אף מתנגדים לתורה שבעל-פה, הם שומרים כשרות על-פי הדינים הקראיים, כמו כן רובם שומרי שבת. יהודים משיחיים אלה רואים בזרמי נצרות אחרים המקנים לישו מנצרת "אלוהות" כופרים ממש בעקרונות התורה והיהדות של תקופת בית שני והיהדות המודרנית גם יחד.

היחס כלפי היהודים המשיחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות של הקהילות המשיחיות בחיפה

מעמדם החוקי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שבעולם היהודי (ובפרט היהודי-אורתודוקסי) קיימת מחלוקת על מי הוא יהודי משיחי, יהודים משיחיים אינם נחשבים ליהודים לעניין חוק השבות (הם נחשבים כ"בני דת אחרת"). יהודים משיחיים שאמם יהודיה לפי ההלכה אינם נחשבים ל'לא יהודים', אלא ליהודים מומרים, כלומר - יהודים שהמירו את דתם במוצהר לדת אחרת, וגם אינם מקיימים מצוות עיקריות, כמצוות שבת.

בפסק דין תקדימי של בג"ץ, שדן בעתירת יהודים משיחיים לקבל סל קליטה על פי חוק השבות, פסק נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק בהתאם לקונצנזוס שהיה קיים בישראל בשנות ה-80 של המאה ה-20:

גורמים אלה (לאומיים, דתיים, לשוניים, היסטוריים...) מובילים היום כולם למסקנה, כי מי שמאמין במשיחיותו של ישו ורואה באמונתו זו את האפקטיבית שבאמונותיו ועושה לה נפשות ומתרכז לשם כך בקהילות הרי הוא אדם המאמין בדת אחרת...המבחן הראוי הוא המבחן החילוני-לאומי, המשקף את התודעה הלאומית שלנו כיום. נראה לי כי לעניין תודעה לאומית זו קיים קונצנזוס רחב בעם היהודי, וקיימת בו הסכמה לאומית, כי אמונה בישו כמשיח, מלך היהודים ובן האלוהים והטפה אקטיבית להגשמת אמונה זו בין היהודים, תוך יצירת קהילה מיוחדת לשם כך, כי כל אלה עושים את האדם לבן דת אחרת, באופן שנשללת יהדותו. על פי תודעה זו אנו רואים בעותרים בני דת אחרת. בנתני ביטוי לתודעה לאומית זו, ולהסכמה לאומית זו, איני מטיל על החברה הישראלית השקפת עולם פרטית. איני מכריע גם בשאלה עליה קיימים חילוקי דעות עמוקים ואין בה קונצנזוס חברתי. נראה לי כי הדת האחרת, אליה משתייכים העותרים, הינה - לפי המבחן החילוני - הדת הנוצרית...

בג"ץ 265/87 גרי לי ושירלי ברספורד נגד משרד הפנים, ניתן ב-25.12.89

יחד עם זאת השאיר פסק הדין פתח לשינויים בעתיד:

ה'מבחן החילוני' מורכב מיסודות שונים, וניתן למנות ביניהם יסודות של הדת היהודית, של הלשון העברית, של ההיסטוריה של עם ישראל ושל בניית עצמאותו המחודשת במדינתו. המשקל הפנימי של יסודות אלה השתנה בעבר עם הזמן, והוא ישתנה גם בעתיד. התפיסה החילונית-ליברלית היא תפיסה דינאמית, המשתנה עם הילוכו של העם היהודי על פני ההיסטוריה

בג"ץ 265/87 גרי לי ושירלי ברספורד נגד משרד הפנים, ניתן ב-25.12.89

שר הפנים, אברהם פורז, אמר בראיון:

חוק השבות נותן זכות שבות ליהודי בלבד, יהודי שהתנצר איננו יהודי יותר מבחינת חוק השבות. כל מי שמאמין בישו איננו יהודי. מה לעשות - היהדות לא מאמינה בישו. זה אפילו נקרא עבודה זרה. מי שמאמין בישו, בעיניי הוא נוצרי. נקודה.

7 ימים (ידיעות אחרונות) 13.8.2004

סיווגם כנוצרים בצי האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תג זיהוי נוצרי בצי ארצות הברית המשמש לזיהוי קבוצות נוצריות

בצבא האמריקאי משרתים קציני דת מדתות שונות, הלובשים תגי זיהוי לצורך זיהוי דתם. ב-2008, בעקבות ניסיון של יהודי משיחי בשם דוויד הילס לשרת כקצין דת בצי האמריקאי, התנגדות של כלל הזרמים היהודיים האמריקאיים ללבישת מגן דוד על ידי קצין הדת המשיחי בשל הטעיית יהודים המשרתים בצי הובילה להוצאת פקודה על ידי אדמירל א.מ. פרגוסן בשם ועדת המדים של הצי שמחייבת קציני דת משיחיים ללבוש את סימול הצלב על-מנת לזהותם כנוצרים.[10][11] בעקבות ההחלטה הילס התפטר ולא שירת כקצין דת בצי, שכן היהודים המשיחיים כמו מספר זרמי נצרות אחרים אינם משתמשים בצלב.

עימותים עם ארגונים חרדים למלחמה במסיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי קהילות משיחיות נתקלים בביקורת ולעתים אף בהתנכלות אלימה מצד ארגונים חרדים למלחמה במיסיון, בהם חברי ארגון "יד לאחים", בטענה שפעילותם מיסיונריות ומיועדת לגרום ליהודים נוספים להאמין בישו, וממילא להמיר את דתם.[12] באריאל אירעו מספר התנכלויות כלפי משיחיים.[13] ב-20 במרץ 2008 נפצע קשה נער בן 15 מאריאל, שמשפחתו משתייכת ליהודים משיחיים, לאחר שפתח חבילה שנראתה כמשלוח מנות. במשטרה סבורים שיעקב טייטל אחראי לפעולה על רקע אידאולוגי. את הפגיעה בנער הסביר בכך שהחליט לפעול נגד מיסיונרים באריאל שלטענתו "פעלו ללכוד יהודים חלשים".[14] בערד אירעו בשנים האחרונות מספר התנכלויות והפגנות של חרדים כלפי מאמינים בקהילה המשיחית.[15]

לטענתם של יהודים משיחיים, הם נרדפים בשל אמונתם, כלומר בשל קבלתם את ישו כמשיח אך גם כדמות אלוהית, בדרך כלל. הם טוענים למשל שביטויים כמו "נוצרים", "מטבילים לנצרות" ו"מיסיונרים" שנטענים כלפיהם נועדו ליצור תווית שלילית עליהם בציבור בישראל, שלטענת רבים מהם אינו מכיר את אמונתם ודרכם. הם טוענים שהמונח "מיסיונריות" קיבל משמעות שונה ממשמעותו המקורית, ושניתן להפנות מונח זה גם כלפי חרדים המפיצים ספרי קודש או לעתים גם קמיעות.

על רקע השתתפותה של בת-אל לוי, תלמידת בית ספר ממלכתי המשתייכת לקהילת יהודים משיחיים, בחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי לשנת 2008, יצא ארגון "יד לאחים", ואתו הרב שלמה אבינר והרב צבי טאו, בקריאה להחרמת החידון.[16] משרד החינוך התיר את השתתפותה של לוי, אך היא לא העפילה לשלב הגמר,[17] ויוזמות להחרמת החידון הארצי או קיום חידון מקביל לא יצאו לפועל.

ביקורת דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים המשיחיים זוכים בין היתר לביקורת המכוונת לקונספט הנוצרי של שילוש קדוש. ביקורת זו מגיעה באופן נרחב יחסית מכותבים יהודיים-אורתודוקסיים, ולעתים גם מכותבים ואנשי רוח מוסלמיים, כמו גם מכותבים ישועיים שאינם נוצריים בהשקפתם ומבקרים את התאולוגיות בהן מחזיקים כלל היהודים המשיחיים (למשל, היוניטריאניסטים או הנאו-אביונים).

ביקורת חילונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותבים חילוניים מרחבי העולם (כדוגמת אגנוסטיים, אתאיסטיים ודאיסטיים) מבקרים את התנהלותם של היהודים המשיחיים וטוענים כלפיהם לפנאטיות דתית ולהצמדות יתרה לפרשנות נוצרית-מסורתית לספרי הברית הישנה והברית החדשה תוך סגירות לפרשנויות אחרות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהדות משיחית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ את התנ"ך הם בדרך כלל מגדירים כ"הברית הישנה".
  2. ^ להרחבה ראו הערך נצרות קדומה
  1. ^ http://www.theatlantic.com/international/archive/2012/11/kosher-jesus-messianic-jews-in-the-holy-land/265670/
  2. ^ "Aliyah With a Cat, a Dog and Jesus". Haaretz (באנגלית)‎. 9 ביוני 2006. בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2017. 
  3. ^ Withdrawal of Messianic Fellowship ruled unconstitutional by members, יוני 2001, Baptist Press
  4. ^ עזרא ב 2, 6, 36, 40; ג 2, 8,9; ד 3; ה 2; ח 33; י 18; נחמיה ג 19; ז 7, 39, 43; ח 7, 17; ט 4, 5; י 10; יא 26; יב 1, 7, 8, 1, 24, 26; דברי הימים א כד 11; דברי הימים ב לא 15.
  5. ^ שאלות ותשובות הניתנות על ידי מאמין משיחי
  6. ^ הברית החדשה, מעשי שליחים פרק ב' פסוק 38
  7. ^ הברית החדשה, הבשורה על פי מתי פרק כו' פס' 26-29
  8. ^ Ariel, Yaakov (2006). "Judaism and Christianity Unite! The Unique Culture of Messianic Judaism". In Gallagher, Eugene V.; Ashcraft, W. Michael. Jewish and Christian Traditions. Introduction to New and Alternative Religions in America 2. Westport, Conn: Greenwood Publishing Group. 2006, p. 191.
  9. ^ 9.0 9.1 ירון מזרחי, תפיסת הזהות בקרב חברי הקהילה המשיחית יפו ת"א
  10. ^ US Navy Tells Messianic Jewish Chaplain He Must Wear Cross, דצמבר 2008, Yeshiva World
  11. ^ Washington - Jews Hail Decision By US Navy Not To Recognize Messianic Jew As Jewish Chaplin, דצמבר 2008, Voizneias
  12. ^ "היהודים המשיחיים" באתר יד לאחים
  13. ^ אלי ברדנשטיין, נצרים נגד הנוצרים, באתר nrg‏, 9 בספטמבר 2005
  14. ^ אפרת וייס ורועי מנדל, מחבל יהודי: רצח ערבים, ניסה לחסל את שטרנהל, באתר ynet, 1 בנובמבר 2009
  15. ^ ארצי חלפון, מלחמת דת בערד: החרדים נגד המשיחיים, באתר ynet, 18.4.2004
  16. ^ אבישי בן חיים, חידון התנ"ך: גדולי הרבנים נגד היהודייה המשיחית, באתר nrg‏, 1 במאי 2008
  17. ^ עידן יוסף, בת אל לוי לא תהיה כלת חידון התנ"ך, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 8 במאי 2008