אלקנה הרנוף – הבדלי גרסאות

אלקנה הרנוף
לידה	22 בדצמבר 1939; תל אביב
פטירה	13 בנובמבר 2021 (בגיל 81)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	מ-1957
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד פלוגה בצנחנים; ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין; מזכיר צבאי לשר הביטחון יצחק רבין;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון; האינתיפאדה הראשונה;
תפקידים אזרחיים
	ראש מחלקת המודיעין במטה ללוחמה בטרור, המועצה לביטחון לאומי

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:29, 27 באוקטובר 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אלקנה הרנוף (נולד ב-22 בדצמבר 1939, י"ט בטבת ה'ת"ש) הוא תת-אלוף (במיל'), כיהן כראש חטיבת המחקר באמ"ן, מזכיר צבאי לשר הביטחון יצחק רבין, וראש מחלקת המודיעין במטה ללוחמה בטרור של המטה לביטחון לאומי.

ביוגרפיה

הרנוף נולד בתל אביב ואת נעוריו העביר בקיבוץ שדות ים כילד חוץ, שם הכיר ונשא את אשתו שושנה.

בשנת 1957 התגייס הרנוף לחטיבת הצנחנים, יצא לקורס קצינים והיה למפקד פלוגה. לאחר מספר שנים הרנוף החל בלימודי תואר ראשון במקרא ובלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, אך לימודיו נפסקו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, במסגרתה לחם הרנוף בקרב על גבעת התחמושת. לאחר המלחמה והשלמת לימודיו עבר הרנוף לחיל המודיעין ושימש, בין היתר, כקמ"ן חטיבת גולני. במלחמת יום הכיפורים הוצב הרנוף כקצין מודיעין באוגדה 36 בזמן קרבות הבלימה מול הכוחות הסוריים, תחת פיקודם של דני אגמון ורפאל איתן.^[1]

לאחר המלחמה מונה הרנוף לתפקיד ראש ענף בחטיבת המחקר של אגף המודיעין שהיה אמון על מחקר צבאי של הזירה המצרית, כחלק מחילופי הגברי הנרחבים שבוצעו בה לאחר קריסת הקונספציה. הרנוף מילא שורת תפקידים בחטיבת המחקר (וכן שימש כמדריך במכללה לפיקוד ולמטה), ראשית כראש ענף ולאחר מכן כראש הזירה הדרומית, עוזר ראש חטיבת המחקר להערכה, סגן ראש חטיבת המחקר ולבסוף, עת שהוענקה לו דרגת תת-אלוף, כראש חטיבת המחקר.

הרנוף כיהן כראש חטיבת המחקר בין שנת 1984 לשנת 1987, ראשית תחת פיקודו של אהוד ברק כראש אמ"ן ולאחר מכן תחת פיקודו של אמנון ליפקין-שחק. חטיבת המחקר ליותה מבצעים צבאיים רבים במהלך כהונתו של הרנוף, מקצתם ידועים לציבור כגון מבצע רגל עץ ומבצע אטבירוס. בשנים אלה גם נרקם קשרו המקצועי של הרנוף עם שר הביטחון יצחק רבין.

בשנת 1987 סיים הרנוף את תפקידו כראש חטיבת המחקר ומונה על ידי רבין לשמש כמזכירו הצבאי, תפקיד בו נשא לאורך תקופת האינתיפאדה הראשונה ועד 1989. הרנוף השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף בשנת 1990.

לאחר שחרורו מצה"ל, הרנוף ייסד חברה לייעוץ ביטחוני עם מספר קצינים בכירים נוספים, אך לאחר מספר שנים חזר לשירות ציבורי כראש מחלקת המודיעין של המטה ללוחמה בטרור שבמטה לביטחון לאומי, תפקיד אותו מילא עד שפרש לגמלאות. בפברואר 2012 הגיש, יחד עם תא"ל דני ארדיטי מכתב תלונה חריף לראש המועצה לביטחון לאומי יעקב עמידרור ולנציבות שירות המדינה בהקשר לתפקודו של ניצן נוריאל כראש המטה ללוחמה בטרור וקרא להדחתו.^[2]

הרנוף מתגורר בתל אביב-יפו, הוא אב לשניים וסב לשבעה נכדים ונין.

הערות שוליים

^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 31, באתר kotar.cet.ac.il
^ אחיקם משה דוד, מכתב הקצינים: "ראש הלוט"ר - אדם מסוכן", nrg,‏ 7 בפברואר 2012.

[1] קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 31, באתר kotar.cet.ac.il

[2] אחיקם משה דוד, מכתב הקצינים: "ראש הלוט"ר - אדם מסוכן", nrg,‏ 7 בפברואר 2012.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אישיות ביטחונית
 | שם =
-| תמונה = [[קובץ:Elkana Harnof 2010 (cropped).jpg|200px]]
+| תמונה =
 | כיתוב = אלקנה הרנוף, 2010
 | מקום לידה = [[תל אביב]]